אחד ממאמני השלולית, איפשהו בסוף האייטיז תחילת הניינטיז, פיתח משנת השרדות סדורה למאמנים, אותה נהג לפרוש בפני עמיתיו הצעירים ממנו כעצה לחיים. כאשר הקבוצה שלך מפסידה, כך הסביר, אל תיזום או תעשה שום מהלך. תמתין. כשיתחיל הלחץ מההנהלה, תתחיל לחפש להחליף זר אחד. ותמתין. ואז תחליף זר אחד. ותמתין. עוד כמה הפסדים? עוד זר. ואחר כך ישראלי. בלי שהם (ההנהלה) שמים לב, מגיע חודש מרץ ואז כבר מאוחר מדי לפטר אותך.
אז בהחלט יכול להיות שדייויד גריפין, מי שעד לא מזמן היה הג'נרל מנג'ר הכי אהוב על העם הנבחר אי פעם, אימץ אף הוא את אותה המלצה ושיטה. שנייה לפני שמתחילים לשאול אם מכלול המהלכים אותם הוביל בימי מלכות לברון השניה תרמו או שמא הזיקו, הוא שלח הביתה זר אחד. ימשכו השאלות? הכסא שלו יתחיל להתנועע מצד לצד? ישלח הביתה זר נוסף (הרי יש לו כבר רשימת חיסול שכוללת בעיקר שני רוסים גבוהים).
ואם נניח לרגע את בדיחות הזרים, החבוטות והבלתי רלוונטיות, נבין שגריפין נאבק כרגע על מעמדו ותפקידו. כמי שאחראי על הקרקס הנודד והיקר שהרכיב בקליבלנד, הוא צריך להצדיק את מהלכיו. ואת משכורתו.
הפרובינציאליות הישראלית בשיאה: הטוקבקים באינסטגרם של לברון
טיירון לו רוצה שבלאט יאמן באולסטאר. ב-NBA לא אוהבים את הרעיון
לברון ג'יימס תמך בפיטורי בלאט: "לא הכל קשור לניצחונות והפסדים"
"לברון ניהל קמפיין להדחת בלאט, והפך את החיים בקאבס לגיהנום"
קליבלנד הפסידה לשיקגו בבכורה של טיירון לו, הקהל המקומי שרק בוז
ואן גנדי תוקף את קליבלנד על פיטורי בלאט: "ההנהלה שלהם משוגעת"
שידוך שנדון לכישלון: אודי הירש מסביר למה לבלאט לא היה סיכוי להצליח
זה לא אתה, זה אנחנו: אסף רביץ מנתח את הפיטורים של דיוויד בלאט
יש גם אפשרות אחרת, מופרכת קצת פחות. יכול בהחלט להיות שהנהלת הקאבס הצליחה כאן להתעלות מעל שיקולי ייח"צנות וענייני תדמית ולקבל החלטה אמיצה במיוחד, שאיננה נכנעת לקלישאות ומוסכמות קונבנציונאליות. הרי גריפין יודע שהמהלך הזה ייצר למועדון שלו בכלל ולו אישית ובפרט המון באזז שלילי, בלאגן וביקורת. הרי איך, לעזאזל, זורקים הביתה את המאמן עם הרקורד הכי טוב במזרח וכל הג'אז הזה? לו היה פועל על פי נורמות מקובלות, היה עליו להמתין עד לסוף העונה, אשר הייתה מסתיימת באליפות המזרח ובבומבה מוחצת מול סן אנטוניו/ גולדן סטייט ורק אז לפטר את בלאט. הרי אין שום תסריט אחר. ואין שום סרט בעולם שבו קליבלנד הנוכחית, במצבה הנוכחי, עוברת את אחת ממפלצות המערב.
ואם כך הם פני הדברים, וגורלה של הקבוצה היקרה ביותר בהיסטוריה של ה NBA נגזר וידוע מראש, קרי - לזרוק עוד עונה לפח האשפה של ההיסטוריה, הרי שאפילו אם מתקיים סיכוי קטן שבקטנים שאיש מקצוע מוערך מתוך המערכת, אשר בניגוד להוא שכבר לא, יהיה מסוגל לגרום לקבוצה הזאת להתאחד מאחורי הקואץ' ולשחק ביחד, אז פאק איט - הולכים על זה. ומה שיהיה יהיה. ולמי שלא מבין, נסביר ונזכיר שבספורט האמריקאי אין מקום שני. יש אלופים ויש כושלים. וקליבלנד קאבלירס רוצה להיות אלופה. ומוכנה לשלם עבור הטבעת כל מחיר כלכלי, מקצועי ותדמיתי. הכל. לברון ג'יימס, קווין לאב ושות' לא הולחמו יחדיו בשביל שטויות כמו בנייה. אין זמן לקשקושים על דרך. הכל או כלום.
וכל הכבוד לקליבלנד על האומץ ועל ההבנה שבשביל ההכל הזה לא משאירים אבן בלתי הפוכה.
לא שזה הדבר המרכזי כאן, אבל כשדייויד גריפין מתראיין במסיבת העיתונאים ומדבר על בעיות בחדר ההלבשה, אני באופן אישי מאמין לו. אנחנו לא צריכים עדויות של שחקנים מבפנים או סרטים שהודלפו ממצלמות האבטחה. ראינו מספיק פרצופים, הבעות ורטינות על הספסל של קליבלנד, לאורך התקופה הזאת, כדי לדעת שבלאט לא הצליח לכבוש בקסמיו את השחקנים שלו. ולא רק את לברון. וזה די אירוני אגב, כי אם צריך לסמן נקודת חוזקה מרכזית אחת של דיוויד בלאט באירופה היא בדיוק זאת: היכולת לומר את הדברים הנכונים לשחקנים הנכונים ובזמן הנכון. היכולת לגרום להם לשחק בשבילו, או בשביל הקבוצה. ומסתבר שכל היורופיאן שיק הזה לא שווה יריקה באוהיו. ואם המאמן לא מצליח לכבוש את חדר ההלבשה, זהות האשם לא חשובה.
ולא שזה הדבר המרכזי כאן, אבל עידן בלאט בקליבלנד לא יילמד בבתי ספר למאמנים כמופת לניהול התקפה או הגנה. אפשר לבוא בטענות לרגליים הכבדות של קווין לאב, לתכונות ההתקפיות המאוד מסוימות של לברון ג'יימס או לכל אשם פוטנציאלי אחר, אבל בסופו של יום, הכדורסל לרוב חרק. ראינו בעבר שאפשר לשחק כדורסל אחר עם לברון. חזינו בדוגמות לקבוצות (NBA) ששמרו טוב יותר עם כלים הגנתיים דומים. לא כאן. וגם זה די אירוני, כשחושבים על זה, כי בלאט הצליח לייצר לעצמו תדמית באירופה, מוצדקת או לא, של מאמן שגורם לקבוצות שלו לשחק כדורסל שובה עין, אינטנסיבי וקשוח. ומסתבר שכל היורופיאן טריק הזה לא שווה סנט שחוק באוהיו.
הדבר המרכזי והיחידי שחשוב הוא היכולת של דיוויד בלאט לסיים את העונה הזאת עם טבעת לקליבלנד. ולאחר מחשבה וניתוח, הגיעו שם למסקנה שאין יכולת כזאת. ובצדק.
הרבה מילים נכתבו והופרחו לחלל האוויר מאז ההודעה על הפיטורין. ספקולציות, הסברים ופרשנויות למכביר. ולא מעט סוכות אבלים וירטואליות הוקמו בארצנו הקטנטונת, כדי להלל ולקלס את דוד שלנו מחד ולנאץ ולגדף את רודפיו ופוגעיו הגויים מאידך.
בסופו של יום, אם נניח בצד לרגע את כל הרעש הלבן, נבין שהסדר שב על כנו. וגם ההגיון. דיוויד בלאט הוא מאמן אירופאי מוערך ומצליח. ששום דבר בקריירה שלו לא הצדיק, מלכתחילה, את מינויו כמאמן ראשי בקבוצה בעלת שאיפות אליפות ב NBA.
כמו בספר האריה שאהב תות, זאת הייתה פשוט טעות.
וכעת היא תוקנה.