וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רון אטיאס בראיון: "הייתה תקופה שרציתי לפרוש. שאלתי את עצמי מה אני עושה פה"

21.1.2016 / 16:00

התקופה הקשה שעבר ("הבנתי שאני לא יכול בלי זה"), מות אביו הפתאומי ("הקריירה שלי הייתה בראש סדר העדיפויות שלו") והיומרות לקראת ריו ("זה רק שני ניצחונות ויש מדליה. למה שאני לא אאמין שזה אפשרי?). לוחם הטקוואנדו, רון אטיאס, פותח את הלב

יח"צ - חד פעמי

בווידאו: רון אטיאס זוכה בזהב באיסטנבול ומשמיע את התקווה

ספק אם מישהו חשב באמת עד השבת האחרונה שענף הטקוואנדו ישלח נציג למשחקים האולימפיים. אחרי שתי הדחות מוקדמות באתונה 2004 (מאיה ערוסי בסיבוב הראשון) ובבייג'ינג 2008 (בת אל גטרר בסיבוב הראשון), הענף איבד מניות רבות, ולכן הוא לא ממש נספר בתוכניות של מישהו. זו גם הסיבה שהניצחון הגדול של רון אטיאס בן ה-20 בשבת במדליית הזהב בתחרות האירופית שסידרה לו כרטיס לריו הפתיעה רבים.

אטיאס, עדיין חייל בשירות סדיר המשרת בפיקוד העורף, גדל בבאר יעקב ומתגורר כיום ברמלה. מאז מדליית הזהב שלו ב-2009 באליפות אירופה לקדטים והכסף באליפות אירופה לנוער שנתיים לאחר מכן, הוא לא הצליח לרשום הישג משמעותי, אבל ברגע אחד הכול התחבר לו. בתחרות כל כך אכזרית שבה רק השניים שמגיעים לגמר בכל קטגוריית משקל מגיעים לאולימפיאדה, בעוד כל היתר חוזרים הביתה ומסיימים את הקמפיין האולימפי, אטיאס הצליח להוכיח שהוא עשוי מחומר אחר. הוא פייטר, תרתי משמע, אבל בעיקר אחד שמציב מטרות גבוהות ולא חושש ללכת עד הסוף עם החלומות שלו. זו גם הסיבה שהוא לא חושש לצאת בהצהרות שספורטאים בוגרים ובכירים ממנו לא חושבים בכלל להוציא מהפה.

"כן, אני מכוון למדליה אולימפית, ואין לי בעיה להגיד את זה", הוא אומר בראיון לוואלה! ספורט, ומסביר מה עומד מאחורי האמירה היומרנית. "מאז שהתחלתי להתאמן ושאני זוכר את עצמי, מגיל תשע-עשר, תמיד רציתי מדליה אולימפית. כניסה לאולימפיאדה זה רק חצי מהדרך, אבל המטרה של כל ספורטאי בכל ענף זו מדליה אולימפית ולשם אני מכוון. אם אני אכוון נמוך, אני לא אגיע לזה. תמיד צריך להציב רף גבוה בכל תחום בחיים, זה משהו שאפשר לעשות. אולי לאחרים זה נראה רחוק, אבל תזכור שאם אני אנצח בשני קרבות, אני מבטיח מדליה. ברור שכל קרב הולך להיות מלחמה כי מתחרים 16 הכי טובים בעולם בכל משקל וזה לא יהיה פשוט, אבל עדיין – זה רק שני קרבות. שני קרבות אחרי כל מה שעברתי בענף הזה זה נראה קצת למרות שזה הרבה".

רון אטיאס הבטיח את מקומו במשחקים בריו

רון אטיאס נחת בארץ: "אני מקדיש לאבי שנפטר את הניצחון הזה"

רון אטיאס, לוחם טקוואנדו ישראלי. ברני ארדוב
"אני מכוון למדליה אולימפית, אין לי בעיה להגיד את זה". רון אטיאס/ברני ארדוב

אטיאס זכה בשבוע האחרון לכותרות, וגם הוא לא בדיוק מבין איך הכול התחבר לו ברגע אחד נתון. מספורטאי אלמוני לחלוטין הוא הופך פתאום למועמד למדליה אולימפית, אחד שאפשר אולי לבנות עליו כמי שיגיע הכי רחוק ובניגוד לכל הציפיות. במהלך התחרות האכזרית, כבר אמרנו, הוא השיג ניצחון על המדורג שני, הצרפתי דליאן צ'ילמוטו, ועשה זאת בניקוד זהב (אם תרצו, המקבילה של ההארכה בכדורגל). מכאן אטיאס הבין שניצחון נוסף יקנה לו את המקום הנחשק בריו, ואל המזרן עלה מולו האירי ג'ק וואלי. הקרב עצמו היה הפכפך, היתרון עבר מצד לצד, אבל ברגע המכריע של הקרב סיפק אטיאס אגרוף ובעיטה וניצח 10:12, בזמן שהאירי ישב ומירר בבכי מתוך ההבנה שארבע השנים שאליהן התכונן הלכו לפח. בהמשך, אטיאס המשוחרר מלחץ הלך עד הסוף והשיג ניצחון נוסף על הספרדי חסוס טורטוסה שהשאיר לו את הזהב, ובעיקר ריגש את החברים שעמדו לצידו והתרגשו מהשמעת ההמנון על אדמת איסטנבול.

"הקרב מול הצרפתי היה אולי הכי קשה על הנייר, והבנתי שאם אני עובר אותו, סביר להניח שאני אכנס לאולימפיאדה", משחזר אטיאס. "עוד לפני כן האמנתי שאני מסוגל לנצח אותו. הכרתי אותו וידעתי שאני מסוגל לעשות מולו קרב טוב. האמנתי בתוך תוכי שאני עולה לגמר. אם לא חששתי מההגרלה מולו? האמת שהדירוג וההגרלות לא מעניינים אותי. רק ביום התחרות אמרו לי על ההגרלה כי ידעתי שאין לזה משמעות וביום נתון הכול יכול לקרות. כל ספורטאי יכול לנצח את אלוף העולם. מאז אני חי את החלום וזה כיף. עשו לי קבלת פנים יפה, החברים והמשפחה, וכולם רוצים לפגוש אותי. זה כיף, אבל קצת קשה ומעייף. לא ישנתי כבר שני לילות".

עד התחרות הזו, לא הכול היה ורוד. אטיאס עבר תקופה של הפסדים וקשיים גדולים בענף, אבל כשאני שואל אותו אם בסביבה הקרובה שלו האמינו בו לפני היציאה לתחרות, הוא מתעצבן קצת. "המשפחה שלי האמינה בי עד הרגע האחרון. למרות ההפסדים בתקופה האחרונה, הם עדיין האמינו שאני אחזור מכל תחרות עם מדליה, וגם בקרב החברים שלי האמינו בי. אם הם לא היו מאמינים בי, כנראה שלא הייתי יוצא להתחרות. בכל רגע הרגשתי שאפשר לעשות את זה. לא חשבתי על זה במושגים של בלתי אפשרי".

רון אטיאס, לוחם טקוואנדו ישראלי. ברני ארדוב
"כל ספורטאי יכול לנצח את אלוף העולם". אטיאס/ברני ארדוב

ועם זאת, הטקוואנדו עדיין נתפס בארץ כענף ספורט לא אטרקטיבי, מעט אפור אם תרצו. גם העובדה ששתי הלוחמות שהתמודדו עד היום באולימפיאדה והודחו בסיבוב הראשון הביאה מעט לדעיכה של הענף, חוסר התעניינות כללי ויש גם כאלו שזלזלו. "אני מאמין שהניצחון שלי יעורר קצת את הענף. הוא מתפתח יפה מאוד ואנשים מתחילים להיות מודעים אליו. אני מבין שהרבה מאוד יונח על הכתפיים שלי עכשיו, אבל אני יודע שאני יכול לעשות את זה. אין לי מה להיות לחוץ מזה שהכול נופל עליי. זה כן גורם ללחץ, אבל ללחץ טוב. זה לא יגרום לי לקריסה".

את תחילת דרכו של אטיאס בספורט הוא עשה בגיל ארבע כאשר הוא הלך לחוג קרטה במתנ"ס בבאר יעקב. מי שהדריך אותו אז היה מעוז שרעבי, אחיו של יחיעם שרעבי, מאמנו האישי ומאמן הנבחרת. כעבור חמש שנים הוא עבר לידיו של יחיעם, ועשה את השינוי לטקוואנדו. "הוא ראה שיש לי כישרון והתחיל לאמן אותי", אומר אטיאס. "בגיל עשר בערך כבר התחלתי להתחרות בחו"ל, זכיתי במדליות, וככה זה התגלגל עד היום. הלכתי פשוט אחרי האחים שלי והמשכתי עם זה".

וזה לא שלא היו לו רגעי משבר בדרך. הראשון היה ב-2011 כאשר הוא איבד את אביו שמואל שסבל מהתקף לב. "מגיל קטן הוא ליווה אותי כל הדרך, ובתחרויות הראשונות שלי הוא היה צריך להשיג לי מימונים. הוא עשה הכול כדי שלא יחסר לי כלום, גם אם זה אומר שצריך ללכת לראש המועצה או לכל אדם אחר עד שנקבל מימון לתחרויות הראשונות. הקריירה שלי הייתה בראש סדר העדיפויות שלו, לפני העבודה ולפני הכול. הוא היה הדמות המרכזית בקריירה שלי".

מותו של אביו קרה בפתאומיות יומיים בלבד לפני שאטיאס אמור היה להמריא לאליפות העולם בקוריאה. ההלם הגדול גרם לו להתלבט לא מעט, אבל בסופו של דבר החליט אטיאס להשתתף. המשפחה והחברים תמכו, כל זאת כדי להגשים את החלום של האב. למרות זאת, אטיאס סיים את דרכו בתחרות בסיבוב השני. "יש רגעים רבים שאני חושב עליו", הוא אומר בעצב. "זה לא קורה בקרב עצמו, אבל לפני או אחרי התחרות אני חושב על זה. זה משהו שחקוק בי ובלתי נפרד מהחיים שלי".

וגם היה משבר נוסף ממש לא מזמן. "אחרי שבנוער ובקדטים הייתי רגיל לנצח בכל תחרות ומכל תחרות חזרתי עם מדליה, ברגע שעליתי לבוגרים. פתאום אתה רואה הפסדים. זה גרם לי לחשוב פעמיים מה אני עושה פה. למרות שהאמנתי בעצמי, התוצאות בשטח לא הראו את זה וזה גרם לי לספק. הייתה תקופה שממש רציתי לפרוש. לקחתי הפסקה של כמה שבועות עד שהבנתי שאני לא יכול בלי זה. התאמנתי והשקעתי כל כך הרבה ובסוף הבנתי שאני לא יכול לזרוק הכול לפח. אין ספק שזה בנה אותי להמשך. באותו רגע זה היה נראה כמו ירידה, אבל אלו בדיוק הרגעים שמרימים אותך בסופו של דבר".

רון אטיאס לוחם טקוואנדו ישראלי. ברני ארדוב
"לקחתי הפסקה של כמה שבועות עד שהבנתי שאני לא יכול בלי זה. התאמנתי והשקעתי כל כך הרבה ובסוף הבנתי שאני לא יכול לזרוק הכול לפח". אטיאס/ברני ארדוב

מהמשברים הללו שעבר, אטיאס יצא מחוזק מאוד. כששואלים אותו מה הוא חושב על האפשרות שכמו גטרר וערוסי הוא יודח בסיבוב הראשון, הוא אומר: "אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל. אני לא רואה את זה קורה האמת, אבל זה משהו שכן צריך לקחת בחשבון. אם זה יקרה, זה יהיה כואב מאוד, אבל אני לא חושב על זה". ויש גם את ההגרלה, זו שיכולה לזמן לו לצורך העניין מפגש עם אלוף העולם כבר בפתיחת הטורניר. "אם אני אוגרל מול אלוף העולם, אני דווקא אשמח כי אלוף העולם הוא איראני", הוא אומר וצוחק. "אבל ברצינות, זה לא מעניין אותי אלוף עולם או לא אלוף עולם. אני לא מתכוון לבזבז את ההזדמנות הזו שיש לי".

רון אטיאס עם יחיעם שרעבי.
רון אטיאס ומאמנו יחיעם שרעבי אחרי הזכייה בטורקיה
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"לא מתכוון לבזבז את ההזדמנות שיש לי". אטיאס/מערכת וואלה!, צילום מסך
משפחתו של רון אטיאס בנתב"ג. קובי אליהו
קבלת הפנים, השבוע בשדה התעופה/קובי אליהו
רון אטיאס לוחם טקוואנדו עם משפחתו. קובי אליהו
עטוף באהבה, השבוע בשדה התעופה/קובי אליהו
  • עוד באותו נושא:
  • רון אטיאס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully