הביוגרף של רונאלדו מנתח: "הוא חייב להשוויץ, מעולם לא התפתח". ראיון מיוחד לפודיום

לפייסבוק של יוסיפון

פלייאוף היורו מאחורינו והקלאסיקו לפנינו, אז "הפודיום" גאה לארח שני אנשים רלוונטיים מאוד לסיפורינו - האיש שיודע הכי הרבה לקראת המשחק הגדול של ספרד והאיש שעלה לטורניר בצרפת.

הקדמות זה אוברייטד. מתחילים.

מדליית ארד: רונדה ראוזי לא לבד - 25 סנסציות ענק בספורט

לכל הטורים של הפודיום

גיאם בלאגה הוא עיתונאי ספרדי, שכתב בין היתר ספרים על העונה המדהימה של ליברפול ב-2005, על פפ גווארדיולה, על ליאו מסי וטרי על המדף: הספר "כריסטיאנו רונאלדו - הביוגרפיה". לקראת הקלאסיקו, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא לדבר עם האיש שמכיר יותר מכולם את המעורבים במשחק הגדול של הכדורגל.

"התחלתי לעבוד על הספר לפני שנה וחצי", בלאגה מספר. "למו"לים שאני עובד איתם, ולי, היתה הרגשה שאחרי פפ ומסי זה חייב להיות הסיפור הבא. יש שתי דרכים לספר כל סיפור - בדרך רשמית ובדרך לא רשמית. יש את הסיפור הנשלט, בו מושא הסיפור מחליט מה ייכתב ואיך תיראה התדמית שלו. ויש את הדרך בה אתה מקבל חופש פעולה לכתוב מה שאתה רוצה. עם כריסטיאנו, זה היה הטיימינג המושלם. הוא בשלב חשוב מאוד בקריירה, הוא לקראת הדבר הבא. פיזית, הוא כבר הגיע לשיא. השאלה - מה יעשה עכשיו? איך ישמור על מקומו בטופ? איך הוא מתכונן לרגע שכבר לא יהיה בטופ? זה שלב חשוב מאוד, ורגע טוב להסתכל לאחור ולחקור מי הוא כריסטיאנו באמת. האם הוא חזק מספיק כדי לקבל את מה שעומד להגיע? הסיפור הוא על כריסטיאנו, אבל גם על ההבנה שלי אודותיו והחזון שלי אודותיו. יש גם את הסיפור סביב איך שיצא הספר".

איום בתביעה.

"זה התחיל מפוסט בפייסבוק של כריסטיאנו. הוא התלונן על משהו שכתבתי בספר של מסי (בספר נכתב, בין היתר, שרונאלדו מכנה את מסי motherfucker - א"י). כריסטיאנו פרסם שכל המידע לא נכון ואיים לתבוע אותי. דיברנו בעבר על לעשות ספר, אבל האנשים שלו רצו לשלוט בתוצאה יותר מדי. לא שמחתי על כך. כשיצא הפוסט בפייסבוק הרגשתי הקלה, כי אז הבנתי שאוכל לעשות את הספר שאני באמת רוצה".

כלומר, שלא יחשדו שאתה כותב מטעם?

"בדיוק. גם הטיימינג - 6 בנובמבר - היה מצוין. ארבעה ימים לפני השקת הסרט על רונאלדו. לא תוכל למצוא שני ניגודים גדולים יותר. הסרט מאוד נשלט, ארוז, זו יצירה תדמיתית. זה רונאלדו מאת רונאלדו, או רונאלדו מאת מנדש. במקרה שלי, במשך שנה וחצי דיברתי עם כל האנשים שסובבים אותו. בספר שלי אפשר להכיר את רונאלדו האמיתי. אני לא אומר שאצלי יש את כל האמת, בשום מקום אין את כל האמת. מה שבטוח - בספר שלי אין מחסומים. כתבתי את מה שרציתי".

היחסים שלך עם פפ היו מצוינים. גם עם משפחתו של מסי. האם כאן היה לך יותר קשה? האם הצד של רונאלדו שיתף קצת פעולה? האם כריסטיאנו עזר?

"לא דיברתי עם כריסטיאנו בזמן כתיבת הספר. דיברתי איתו המון פעמים בעבר, נפגשנו הרבה פעמים באופן פרטי. אני מכיר את הסוכן מנדש ואת כל הסביבה שלו. ניצלתי את הידע משיחות העבר שלי איתו. זה לא רק סיפור על השחקן. זה סיפור על האיש, על חייו. על ההורים שלא היו שם יותר מדי. הם היו נעדרים. הדבר הזה יצר אישיות מעניינת. הוא כל הזמן חיפש את ההורים, חיפש את הזהות, וזה מה שהוא עדיין עושה. רונאלדו גילה שהוא כדורגלן, אז כל דבר מסביב לכך היה חייב להיות קשור לכך שהוא כדורגלן - כי זה מה שנותן לו זהות. אבל מה יקרה כשהוא יפסיק להיות כדורגלן?".

מה התגובות?

"אנשים אומרים שזה סיפור אמיתי יותר מהסרט, ואני גאה בזה".

מה אמרו במחנה כריסטיאנו?

"פגשתי את רונאלדו ואת מנדש בבכורה של הסרט, בשבוע שעבר בלונדון. התגובה שלהם היתה מעניינת. מנדש ניגש אליי ואמר 'אנחנו צריכים לדבר'. אמרתי לו שהספר כבר יצא. אמר 'אני יודע, אבל אנחנו צריכים לדבר, אנחנו נדבר'. אין לי מושג למה התכוון", הוא צוחק. "עם כריסטיאנו דיברתי ואשאיר את מה שהיה בשיחה לגרסה המעודכנת של הספר, שתצא בעוד כמה חודשים".

כל אדם יכול בקלות לקטלג את מסי ורונאלדו. מה דומה ביניהם ומה שונה. עבורך, זה גם כזה ברור?

"אני לא חושב שהמסע של שניהם שונה. שניהם היו צריכים להקריב הרבה, לעשות הרבה דברים שאנשים אחרים לא היו עושים. הם דחפו את עצמם להצלחה. אבל מה שקורה אחרי שהם כבר על הדשא, שונה, כמובן. האישיות שלהם שונה. אחד ביישן מאוד, ולא צריך להראות שום דבר. השני חייב להשוויץ בכל דבר כי הוא חייב את האהבה של כולם. זה בא לידי ביטוי גם במשחק שלהם. שימו לב שכריסטיאנו מתקרב יותר ויותר לשער, בזמן שמסי מתרחק ומתרחק. אני חושב שמסי מתפתח ומתאקלם לתפקיד ולזמן החדש שלו. כריסטיאנו רק מתקרב לשער כי הוא לא מתאקלם, לא מתפתח. הוא פשוט רוצה להמשיך לכבוש שערים. פיזית, הוא כבר לא יכול ממש לעשות את זה מהכנף. כריסטיאנו מעולם לא התפתח, הוא תמיד היה סקורר. עוד במנצ'סטר. מסי כן מתאקלם, משתנה.

"זה נושא מעניין מאוד כי אנחנו נכנסים לעידן, ולדעתי הקלאסיקו יראה את זה, בו עוד אנשים ייכנסו למשוואה. בייל, ניימאר, לואיס סוארס. שחקנים נוספים קוראים תיגר על מסי ורונאלדו, כשני הכדורגלנים הטובים בעולם. מסי בטופ. עבורי, הוא השחקן הכי טוב אי פעם. לא ראיתי עד עכשיו משהו שישנה את זה. הוא עדיין לא ירד ביכולת. כריסטיאנו משפיע פחות ופחות על המשחקים של הקבוצה שלו. הוא כובש המון, אבל בפחות משחקים. ההשפעה שלו על הקבוצה פוחתת. לדעתי ניימאר הפך להיות השחקן השני הכי טוב בעולם כיום. יש לו גישה נהדרת למשחק. כריסטיאנו ולואיס סוארס חולקים את המקום השלישי. הם באותה רמה".

נשמע שלפחות בעיניך, אתה מתחבר יותר לאופי של מסי, מחבב אותו יותר.

"אני לא מסכים עם הקביעה הזו. לא יכול לחשב אני מי אני אוהב יותר. כשחקן, מסי הכי טוב שראיתי, הכי טוב ששיחק. כריסטיאנו הוא מאוד endearing (מלבב, מעורר חיבה). כבר שבועות שחיפשתי את המילה המושלמת להגדיר אותו, וזו המילה. הוא כמו ילד. הוא יעשה מה שהוא רוצה ולפעמים אתה תגיד 'הו, איזה ילד חמוד'. אין לי טינה אליו, הוא עשה את מה שעשה. ניסיתי להבין למה עשה ככה ולא הבנתי - למה שיאיים עליי בתביעה? אגב, לא קיבלתי שום טלפון ממנו או מאנשיו או מעורכי הדין שלו לגבי תביעה. אבל זה הורג אותך. זה מסכן את המוניטין שלך".

מה בכל זאת בעבודה על הספר שלך גרם לך לחבב את רונאלדו יותר?

"לגלות שהוא עבר את מה שהוא עבר. בגיל 12, עזב את כל מה שהכיר. זה לא היה קל. כילד, היו צוחקים עליו כל הזמן. גם כשהגיע ליונייטד, צחקו על העור שלו, על החצ'קונים על הפנים, על הבגדים שלבש. ולמרות כל זה הוא יצא בטופ. אפשר רק להעריץ אדם כזה. עוזר מאוד להבין מדוע הוא מגיב כמו שהוא מגיב. ההורים לא היו שם. אבא היה אלכוהוליסט והאימא כל היום בעבודה. לא היתה לו פלטפורמה חזקה מספיק, חברתית, כדי להתמודד עם הדברים האלה, בטח כדי להיות אחד השחקנים הכי טובים בעולם. בגלל זה הוא עדיין התנהג כמו ילד. הוא לא התבגר עד עכשיו. עכשיו הוא מתחיל להתבגר, מתחיל להסתכל לעבר הסוף. אבל הוא עדיין רוצה להיות במרכז הבמה, במרכז תשומת הלב. יהיה לו קשה לעבור שלב. הרבה יותר קשה מאשר מסי. מסי עם שני ילדים, משפחה; עדיין יהיה לו קשה כי הוא כל כך אוהב את המשחק, אבל הוא תמיד יוכל לשחק ברמות אחרות. כריסטיאנו חייב להיות בשיא פיזית, חייב להיות הכי טוב. וכשזה לא יקרה יותר, לדעתי יהיה לו קשה מאוד".

ב"סקיי" ביקשו מהגולשים לשלוח לך שאלות לגבי המשחק. אפשר לנחש מה השאלה הכי פופולרית שקיבלת.

"בלי ספק - 'האם מסי ישחק?' זו השאלה הכי פופולרית. ובכן, נראה שהוא מתכונן לשחק, אז אלה חדשות טובות מאוד עבור האוהדים שלו".

מה הסיכויים לדעתך?

"הוא צריך להיות 100 אחוז כדי לפתוח. האמת, אפילו הרופאים לא יודעים. הם רואים בחור שרעב לשחק, בחור שהתאמן הרבה השבוע. אבל תמיד יש להם 'אבל'. אז נראה".

בעונה שעברה היה באזז שלילי על לואיס אנריקה. איך אתה רואה את התפקוד שלו ואת הסטטוס שלו בברצלונה מאז שהגיע?

"לואיס אנריקה היה עקשן מאוד, אבל גם מספיק אינטליגנט להבין שהוא צריך לזוז קצת הצדה ולתת יותר אחריות לשחקנים שלו. לדרוש דברים אחרים מהם. העונה זה באמת השתנה, נראה שכולם מרגישים יותר בנוח איתו, נראה שהוא שמח יותר. לואיס אנריקה עשה שינוי - ממאמן קשוח וכופה לאחד שנותן לדברים לקרות. מהצד, זה סימן לאינטליגנציה".

כשרפא בניטס מונה, עפו סימני שאלה. ועכשיו קוטלים אותו על הדברים שהיה ברור שיקטלו אותו. הוא הגנתי מדי לדעתך? משעמם? הוא מתאים?

"אני לא חושב ששופטים את בניטס באופן הוגן. שופטים מוקדם מדי, עוד לפני שהקבוצה באמת רצה זמן ממושך עם ה-11 הכי טובים שלה. ריאל מדריד בקושי הרגישה איך זה לשחק עם ההרכב החזק לאורך זמן. יש הרבה אנשים שחיכו לבניטס בפינה, וברגע שהיה אפשר, החלו לתקוף אותו. היה ברור שלא משנה מה יקרה, אנשים יתלוננו עליו".

אנחנו כל הזמן שומעים שכל הגדולים מועמדים לעזוב לכל מועדון בעולם תמורת 800 גזיליארד פאונד. תן בבקשה דוח מצב קצר על הכוכבים.

"כריסטיאנו מחפש לצאת. לא יודע מה יקרה, אבל אני אומר לך מה קורה עכשיו: כריסטיאנו מנסה לעזוב את מדריד בקיץ.
גארת' בייל רוצה להמשיך במועדון. ניימאר תלוי בבעיות המס שלו, ואם יפתור אותן, יישאר. מנצ'סטר יונייטד עוקבת בעניין. מסי משאיר לעצמו דלת פתוחה, אבל זה לא אומר שהוא יעזוב".

תחזית לקלאסיקו?

"בברצלונה נראה שכולם באותו הכיוון, ובריאל יש יותר מדי כיוונים שונים. זו עדיין לא הקבוצה של בניטס. ברצלונה פייבוריטית בעיניי".

קמפיין מוקדמות יורו 2016 של הונגריה היה הכול חוץ מיציב. גם של תמאש פרישקין. אבל כשזה היה חשוב, הוא והיא היו שם. ביום ראשון בגרופאמה ארנה שבבודפשט, בדקה ה-14, הוא חיבר בין טיל לרשת של נורבגיה ועשה 0:1. 23 אלף הונגרים שכבר הריחו את הכרטיס ליורו, לראשונה זה 44 שנים, קיבלו אישור סופי לכך קצת יותר משעה לאחר מכן. 1:2 הונגריה בסיום, הכינו את הגולאשים.

"הפעם האחרונה שהנבחרת עלתה לטורניר גדול זו היה בשנה שנולדתי", מספר פרישקין לוואלה ספורט. "מה שעשינו השבוע היה כל כך חשוב להונגריה, כל כך חשוב לכדורגל ההונגרי".

הוא נולד בצ'כוסלובקיה, למשפחה הונגרית, ועם הזמן היה צריך לבחור את מי ייצג - סלובקיה או הונגריה. "זו בכלל לא היתה שאלה עבורי", הוא מבהיר. "יש לי דרכון הונגרי, כל המשפחה שלי הונגרית, קרוב לגבול, מדברים הונגרית. תמיד הייתי הונגרי".

הרזומה שלו עשיר, בעיקר במעברים. בין היתר בווטפורד, סוונסי ומכבי חיפה. כיום שוב בסלובקיה, בסלובן בראטיסלבה. וכן, הגול מול נורבגיה, השבוע, "היה הגול הכי חשוב בחיי". "זה חלום שהתגשם", הוסיף. "זה דבר כל כך גדול עבורי, לכבוש את הגול במשחק שהעלה אותנו סופית ליורו. קשה לי להרחיב על הרגשות באותן דקות, באמת. זה היה רגע כל כך מיוחד. כבשתי, והייתי כל כך מאושר. רצתי, פשוט רצתי, מבחינתי רציתי לצאת בריצה מהאיצטדיון כבר ברגע ההוא".

הונגריה זו נבחרת שחקוקה בהיסטוריה, אבל כבר עשרות שנים שלא שמענו עליה יותר מדי דברים טובים. איך ההרגשה להגיע למקומות האלה?

"זה היה כבוד גדול להיות חבר בנבחרת הזו. תמיד דיברנו על ההיסטוריה של הכדורגל ההונגרי, שהחזיק בשנות ה-50' בשחקנים הכי טובים בעולם. אני שמח שהגענו ליורו, ועכשיו גם אנחנו שייכים להיסטוריה הזו".

מה זה עשה למדינה?

"כבר אחרי המשחק חגגנו הרבה, עם האוהדים, בתוך המגרש. הם היו איתנו מהרגע הראשון וזה היה כל כך מיוחד. זה הרגיש טוב, לשמח את הקהל ההונגרי. ההישג הזה מסמל המון בשביל המדינה. זה דבר עצום שאחרי 44 שנים אנחנו שוב ביורו".

מה הסיבה החזקה יותר משמעותית שלכם - שיפור הכדורגל במדינה או העובדה שהיורו הורחב ל-24 נבחרות?

"אני חושב שזה ממש טוב שהרחיבו את האליפות, אבל זה עדיין לא קל להגיע אליה. אתה יכול לראות נבחרות כמו הולנד שלא יהיו בצרפת. יש עוד כמה נבחרות טובות שלא יהיו שם. זה היה טורניר מוקדמות קשה מאוד".

אבל מה נשתנה? איפה אתה שם את האצבע? למה הונגריה כן וישראל, למשל, לא?

"זו שאלה טובה", הוא מתקשה. "גם אנחנו ממדינה קטנה, אבל הארגון והכדורגל עצמו בעלייה. עשו כל מני שינויים בליגה - הורידו את מספר הקבוצות ל-12, והקבוצות קרובות יותר, התחרות גדולה יותר. הליגה משתפרת משנה לשנה. אין הגבלה למספר זרים, אבל יש תמריצים כספיים לקבוצות שמשתפות פחות זרים. יש תמריצים גם לקבוצות שמשתפות צעירים. יש מאמן טוב לנבחרת, ברנד שטרוק, שהביא איתו את אנדרס מולר. יש צוות מצוין. אבל אנחנו חייבים להמשיך, לא מספיק רק להגיע ליורו. צריך לשמור על ההתקדמות, ולהמשיך לטפס".

באיזה רגע הבנת שיש באמת צ'אנס להעפיל?

"בהתחלה כל מה שרצינו זה רק להגיע לפלייאוף. וכמעט עלינו ליורו מהמקום השלישי הכי טוב. הגול שטורקיה כבשה הרס לנו את זה, וזה היה רגע ממש מאכזב לכולנו. אבל הראנו לכולם שיש לנו אופי מצוין, ובשני המשחקים האחרונים הוכחנו שמגיע לנו להיות בצרפת".

הגיבור הוא גאבור קיראי, השוער בן ה-39, לירן טרנינג אפור. קיראי הראה שהגיל רק מספר, ואם כבר מספר - הוא יהיה, בלי נדר, השחקן הוותיק אי פעם שישחק בטורניר האירופי. "גאבור הוא דמות", פרישקין משמיע נחת כששומע את שמו. "הוא כל כך חשוב עבורנו, הוא איש חשוב לכדורגל ההונגרי. הוא בן 39, ועדיין מלא מוטיבציה. הוא מהווה דוגמה נהדרת לכל השחקנים - למה שאתה יכול להשיג ולמה שאתה יכול להיות".

ומה יהיה עם המכנס?

"הוא סיפר לי שהתחיל ללבוש את המכנס הזה עוד בגיל צעיר, וזה היה לו נוח והוא שיחק טוב ופשוט לא רצה להחליף יותר. הוא כבר המון שנים עם המכנס הזה. אני חושב שזה נראה מוזר, אבל אם הוא מרגיש טוב עם זה ומשחק ככה, זה בסדר. אנחנו תמיד צוחקים עליו על זה. זה נראה כאילו הוא לובש פיג'מה בזמן המשחק".

פרישקין שיחק במכבי חיפה כמה חודשים. 11 הופעות, רק חמש בהרכב, גול בודד מול הפועל תל אביב.

"הייתי בחיפה לזמן קצר, ולדעתי הכדורגל היה די טוב והאווירה נהדרת. הייתי פצוע יותר מדי כשהייתי שם, זו היתה השאלה וממה שהבנתי שני המועדונים לא הצליחו לסגור על המשכיות. אני עדיין עוקב, עדיין בקשר עם כמה אנשים בקבוצה ותמיד מדברים שם על זה שלקבוצה לא הולך טוב, אבל אני בטוח שזה ישנה. יש להם עכשיו איצטדיון נהדר, מתקן אימונים טוב וזה מועדון גדול. אני בטוח שמכבי חיפה תחזור לאיפה שהיא צריכה להיות".

orenjos@walla.co.il