וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רוקאביציה בראיון: "הזדהיתי עם הריצה לקהל עם דגל ישראל. הסיטואציה הזו נתנה כוח"

19.10.2015 / 10:00

המשחק המיוחד בסכנין הותיר רושם עז על ניקיטה רוקאביציה: "היה מוזר לשחק עם דגלי ישראל מצד אחד ודגלי פלסטין מצד שני. הרגשנו שזה ניצחון מיוחד". וגם: הדם האוקראיני, האפשרות להתאזרח בישראל, בן שהר ומכבי תל אביב. הזר החדש של בית"ר ירושלים מזמן מרגיש בבית. ראיון

one

בווידאו: שער הבכורה של ניקיטה רוקאביציה מול הפועל כפר סבא

ניקיטה רוקאביציה בכלל לא אמור היה לשהות השנה בישראל. לאחר ארבע שנים באירופה (טוונטה, הרטה ברלין ומיינץ) ועוד אחת באוסטרליה, הוא מאוד רצה לחזור לליגה חזקה ביבשת. העובדה שהוא נשוי לישראלית ונולד לשניים ילד, גרמה לזוג לקבל החלטה כי השנה הם נשארים בישראל ליד המשפחה והבעל ישחק בארץ. בגיל 28, ניקיטה נחת עם תכנון לשחק שנה אחת בישראל, אך לא מן הנמנע כי ישתקע כאן לשנים רבות.

וכשמדברים על ישראל, קשה להתעלם מהמצב הביטחוני ואירועי השבועיים האחרונים. תקופה לא קלה עוברת על תושבי ישראל. על אחת כמה וכמה לשחקנים הזרים של בית"ר ירושלים, שחלקם לא בדיוק מבינים מה קורה כאן. הקשר/חלוץ האוסטרלי היה מעט יותר רגוע מהאחרים, שכן הוא נשוי לישראלית, ביקר בארץ כבר אינספור פעמים ומעט יותר מנוסה מזרים כמו פאבלו דה לוקאס וחסוס רואדה. אף על פי כן, גם הוא הרגיש משהו אחר השבוע.

"לא היה שבוע קל לאף אחד בישראל", אומר רוקאביציה בראיון לוואלה! ספורט. "אני גר בראשון לציון ושם לא כל כך מרגישים את זה, אבל שמגיעים לאימונים בירושלים ושומעים ורואים את כל הסירנות, המשטרות והאמבולנסים זאת הרגשה בכלל לא נעימה. כולם מעודכנים וכולם יודעים מה קורה, זה לא היה פשוט. הייתי בישראל בעבר, אבל לא בתקופה כזאת. אני מקווה שהכל יירגע ויהיה שקט לכולם".

בית"ר ירושלים - הפועל באר שבע (20:55, ערוץ 1)

רוקאביציה בונה על הקהל, דראפיץ' מזהיר מפני וואקמה ומליקסון

ניקיטה רוקאביציה שחקן בית"ר ירושלים (ימין) עם חסוס רואדה. יוסי ציפקיס
מנוסה יותר משאר הזרים בכל הנוגע להתמודדות עם המצב הביטחוני. ניקיטה רוקאביציה, במרכז/יוסי ציפקיס
"הזדהיתי מאוד עם השחקנים והריצה לקהל עם דגל ישראל, הייתה תחושה שבמשחק הזה מול סכנין יש משהו שונה. הסיטואציה נתנה לכולם הרבה כוח וכך גם השמחה לאחר הניצחון. הרגשנו שזה מיוחד"

הספרדים התקשו להתמודד עם הסיטואציה. הגיעו שני אוהדים חיילים לאימון עם נשק והם נכנסו ללחץ.

"אני לא רשאי לדבר בשם אחרים, אבל אפשר להבין שחקנים שרק מגיעים לכאן ולא מבינים מה קורה. הם גם שוכנו בירושלים ושם קרו מרבית האירועים. זה לא פשוט לאף אחד, אז במיוחד לא למישהו שרק עכשיו מגיע למקום. בסך הכול כולם מנסים להרגיע אחד את השני ולעזור ולא להיכנס לפאניקה מיותרת. אנחנו מקצוענים שבאנו להצליח כאן, ובזה צריך להתרכז".

בדוחא הרגשת מקרוב את האווירה המתוחה בין הצדדים.

"כן, שמעתי על זה הרבה לפני המשחק, אבל כשעולים לדשא באצטדיון מבינים במה מדובר. היו כמה מאות אוהדים אמיצים שלנו שעמדו עם הדגלים, עודדו ונתנו לנו כוח. היה מוזר לשחק עם דגלים של ישראל מצד אחד ופלסטין מצד שני, וכל הקריאות ברקע. הייתה אווירה פוליטית מדי שהפכה את המשחק למאוד אמוציונלי עבור כולם. הזדהיתי מאוד עם השחקנים והריצה לקהל עם דגל ישראל, הייתה תחושה שבמשחק הזה יש משהו שונה. הסיטואציה נתנה לכולם הרבה כוח וכך גם השמחה לאחר הניצחון. הרגשנו שזה מיוחד".

בבית"ר חששו שלא מעט אוהדים יישארו בבית הערב בגלל המצב.

"אפשר להבין את תושבי ירושלים עם כל מה שעבר עליהם, אני ממש לא מקנא בהם. יחד עם זאת, אני יודע שהישראלים חזקים, אני פוגש אותם ברחוב ורואה כמה חוסן יש להם בתקופה הזאת. אני גם בטוח שאוהדים ירצו לצאת מהבית ולבוא להתאוורר וליהנות מכדורגל. אני תמיד רוצה כמה שיותר אוהדים באצטדיון ואווירה מחשמלת, שחקנים תמיד נותנים יותר באווירה כזאת".

שחקני בית"ר ירושלים חוגגים. ברני ארדוב
הדגלים ריגשו אותו. ניקיטה רוקאביציה, שני משמאל, עם חבריו לאחר הניצחון בסכנין/ברני ארדוב
"הליגה בגרמניה יותר חזקה ויותר טכנית, באוסטרליה יותר אגרסיבית וכאן בישראל זה שילוב. אני לא חי רק על המהירות שלי, יש לי הרבה תכונות טובות ואני מאוד רוצה להביא אותן לידי ביטוי השנה"

ברמה האישית, הגעת לאחר שלושה חודשים שלא שיחקת וישר התחלת לשחק. נראה היה בדוחא שזה פוגע בך.

"כן, נכנסתי מהר מאוד כי הצוות המקצועי רצה שאשחק ואני מקצוען. אני עדיין לא בכושר מלא. כששיחקתי בהתקפה עוד היה לי קל יותר, אבל בכנף אני עדיין לא בכושר משחק מלא. דווקא השבועיים האלה של פגרת הנבחרת נתנו לי כוחות ואני מרגיש הרבה יותר טוב פיזית. מספר שחקנים לא עשו את ההכנה עם הקבוצה ואנחנו נכנסים בהדרגה לעניינים. אני מצפה מעצמי להיראות הרבה יותר טוב בעתיד, זאת עונה מאוד משמעותית בקריירה שלי".

עד שעברת לגרמניה ב-2010 שיחקת רק כשחקן שפיץ ובשנים האחרונות אתה בכנף. איזה תפקיד אתה מעדיף?

"אני מעדיף להיות שחקן התקפה, אך אעשה מה שהמאמן יגיד לי. בגילאים הצעירים תמיד שיחקתי בהתקפה ובגרמניה מרקוס באבל העביר אותי לכנף ונשארתי בתפקיד עד היום. זה גם תלוי באיזו ליגה אתה משחק ומול מי. הליגה בגרמניה יותר חזקה ויותר טכנית, באוסטרליה יותר אגרסיבית וכאן בישראל זה שילוב. אני לא חי רק על המהירות שלי, יש לי הרבה תכונות טובות ואני מאוד רוצה להביא אותן לידי ביטוי השנה".

הבעיה שלך לאורך הקריירה הייתה המספרים. מעט מאוד שערים ובישולים.

"כן, זה משהו שאולי מנע ממני להתקדם. כשעברתי לשחק בכנף ראיתי בצורה אחרת את המשחק ואת הציפיות מעצמי, פחות התרכזתי בזה ואולי זאת הייתה טעות. ברור לי ששחקן בתפקידי צריך לתת יותר מספרים ממה שנתתי, ואני מקווה כבר השנה לשנות את זה".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"העריכו אותי ורצו אותי, אבל היו להם את השיקולים שלהם". ניקיטה רוקאביציה במדי מכבי תל אביב/מערכת וואלה!, צילום מסך
"אני חושב שאם הייתי יוצא אפילו בגיל צעיר יותר מאוסטרליה היה לי טוב יותר. ככל שאתה עובר לשחק ברמות הגבוהות ביותר בגיל מוקדם, כך היכולות שלך משתפרות"

מה עם אזרחות, אתה מתכוון לנסות ולהתאזרח כאן?

"האמת שעד עכשיו לא התעסקתי בזה. היינו כל כך עמוסים מהחזרה, הלידה והכניסה לדירה שבכלל לא היה זמן להתעסק בכלום. כעת נבחן את זה. אני החלטתי בקיץ שאני בא לכאן לשנה אחת ואחרי זה נחליט לאן אני מכוון את המשך הקריירה. לא פוסל הישארות בבית"ר ובישראל, הכול פתוח מבחינתי".

התאכזבת שמכבי תל אביב ויתרה עליך בקיץ שעבר? במיוחד כשאתה רואה אותה בצ'מפיונס?

"לא, ממש לא. התאמנתי איתם, היה לי בסך הכול טוב מאוד, העריכו אותי ורצו אותי, אבל היו להם את השיקולים שלהם ולא יכולתי להמתין. זה מועדון מכובד ברמה גבוהה, אבל אני אף פעם לא מתאכזב או מצטער אלא מסתכל קדימה. בקיץ בית"ר רצתה אותי מאוד ואני שמח שחתמתי כאן. האווירה מצוינת ובאמת כיף להיות חלק מהמועדון והאטמוספירה שסביבו".

בן שהר, ששיחק איתך בהרטה ברלין, לא יהיה בסגל של באר שבע הערב.

"כן, הוא פצוע עדיין. אנחנו בקשר טוב ואני מקווה בשבילו שיחזור לשחק כמה שיותר מהר. מדהים לאן הכדורגל מביא אותך בחיים. לפני שלוש שנים שנינו היינו יחד בהרטה ברלין, והיום היינו אמורים לשחק אחד נגד השני בבית"ר ובאר שבע. זה הדבר היפה והמיוחד בכדורגל".

אגב, על שניכם אומרים שעזבתם את המולדת בגיל צעיר מדי.

"אני אף פעם לא מסכים עם זה. קל להגיד, אבל אני חושב שאם הייתי יוצא אפילו בגיל צעיר יותר מאוסטרליה היה לי טוב יותר. ככל שאתה עובר לשחק ברמות הגבוהות ביותר בגיל מוקדם, כך היכולות שלך משתפרות. לא משנה מה אתה עובר, כמה אתה משחק ואיך מתפקד. זה חלק מתהליך ההתחשלות ואני ממש לא מתחרט שיצאתי בגיל צעיר".

בן שהר שחקן הפועל באר שבע. יוסי ציפקיס
"מדהים לאן הכדורגל מביא אותך בחיים". בן שהר/יוסי ציפקיס
"כרגע אנחנו נותנים לכדורגל להוביל אותנו ורק לאחר הקריירה אני אחליט איפה אני רוצה. ממש לא רע לחיות בישראל והיא תמיד על הפרק מבחינתי"

נולדת באוקראינה ועברת בגיל 14 לאוסטרליה. אתה יותר אוקראיני או אוסטרלי היום?

"אוקראיני, דם של אוקראיני. גדלתי שם וכל החוויות והשורשים שלי נמצאים שם. הייתה לי אופציה גם לשחק בנבחרת אוקראינה, אך מהנבחרות הצעירות שיחקתי באוסטרליה אז העדפתי להמשיך במדינה שגדלתי והתפתחתי בה. עדיין, בדם שלי אני תמיד קודם כל אוקראיני".

בגלל זה שמחת שבוריס קליימן ודושאן מאטוביץ' דוברי רוסית.

"ברור. זאת השפה מהבית. ידעתי שקליימן דובר רוסית, לגבי מאטוביץ זאת הייתה הפתעה. מעבר לכך, כולם מדברים כאן אנגלית כך שהכול הרבה יותר קל. יש גם ספרדית אצלנו, לא חסרות שפות בקבוצה".

בסוף הקריירה תצטרכו לבחור - אתה תרצה לחיות באוסטרליה והאישה מעדיפה בארץ. מה הכיוון?

"לא חשבנו על זה עדיין. כרגע אנחנו נותנים לכדורגל להוביל אותנו ורק לאחר הקריירה אני אחליט איפה אני רוצה. ממש לא רע לחיות בישראל והיא תמיד על הפרק מבחינתי. כאן המשפחה שלי ואני מרגיש חלק מישראל בכל פעם שאני מגיע".

ניקיטה רוקאביציה במדי נבחרת אוסטרליה. GettyImages
"שיחקתי באוסטרליה, אבל אני קודם כל אוקראיני". ניקיטה רוקאביציה/GettyImages

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully