צפו במשדר באולפן וואלה! NEWS
לפייסבוק של יוסיפון
לכתוב על נהגי מוניות בחו"ל זה בנאלי, נכון, אבל רוב וינטר היה בכלל נהג מרוצים. אופנוען בדרכו לצמרת, הוא מספר, עד שתאונה שברה לו את הגב, קטפה את האצבע ביד שמאל וחיסלה את הקריירה. הכאבים כבר נגמרו, זה הרי היה לפני שנים רבות, אבל ספורט הוא לא יכול לעשות. לנהוג על המונית הוא יכול. זה מה שיש לי, הוא אומר. על אופנוע הוא עדיין עולה, לפעמים, אבל לא באותו ווליום. אני יודע שזה מסוכן, הוא אומר, אבל איזה ריגוש. נכון, אנשים מתים מזה, הוא מוסיף. הרבה חברים שלי הלכו. רק לפני כמה שבועות קברתי חבר, אבל מה לעשות - זו היתה אשמתו. אנשים עושים דברים מסוכנים מדי על הכביש. הוא נסע רק 50 מייל בשעה, אבל מה לעשות - חטף נזק מוחי.
וינטר דווקא נסע בצורה מאוד סטנדרטית. אפילו רגועה. את הדרך מקרדיף לוויטצ'רצ', כפר/פרבר של קרדיף, הוא שתה ברבע שעה, זמן סביר לכל הדעות.
הגענו, הוא אומר.
הגענו לכפר של גארת' בייל.
ויילס - ישראל (19:00, ערוץ 1)
ההבדל בין התלות בבייל לתלות בזהבי
איתן טיבי בראיון: "זאת יכולה להיות השנה הגדולה בקריירה שלי"
תכנית המשחק של ויילס מסתכמת במילה אחת
גוטמן: "זהבי יטביע את חותמו בנבחרת"
בייל גדל בוויטצ'רצ', כנסייה לבנה - בשבילכם. השעה עוד לא שמונה בבוקר, והלילה בייל יכול להפוך לכדורגלן הוולשי הבכיר בהיסטוריה - לפי כל מדגם מייצג. בחוץ 10 מעלות ושמש נהדרת, בומבה בוויילס של ספטמבר. אנחנו עוברים ברחוב הראשי שחוצה את הכפר (עד כמה שמקום של 17 אלף איש מוגדר ככפר), וכמה בלוקים ימינה נמצא בית הספר היסודי בו למד גארת'. היום, מספרים, בייל לקח עליו את העניינים הפיננסים של אותו בית ספר.
כשבייל היה בן תשע, סאות'המפטון כבר קשרה איתו גורלות. הסקאוטים ראו אותו במשחק של 5 על 5, ואהבו מה שהם ראו.
הרחוב ריק, פרט לאדם אחד. מחוץ לסניף הדואר הוא עמד, דומה למר יובל מדני שובבני. קוראים לו טרי וויליאמס, ומתברר שכשסופרסטאר כמו בייל מגיע ממקום כזה קטן, כולם היו קשורים בדרך זו או אחרת. "כשגארת' היה בן 10, אימנתי את קבוצת בית הספר השכן, קבוצה עד גיל 11", הוא מספר. "במהלך אותה עונה בית הספר שלי שיחק נגד בית הספר של בייל, וניצחנו אותם 0:1. זכינו בגביע קרדיף באותה עונה!", הוא זורח. "אחחח, כנראה שזה היה רגע התהילה שלי ושל הילדים. בכל פעם שאני רואה אותו מאז אני נדהם כמה גדול וכמה טוב הוא נהיה. אז הוא עוד היה מגן. איך אני זוכר אותו, מדרבל באגף. כבר בגיל 10 ראית שהוא שחקן גדול".
"אני כל כך שמח שהוא מצליח", הוא מוסיף. "בכל פעם שהוא חוזר לכפר והולך ברחוב, כל הילדים מביטים בו, פעורי פה", אומר וויליאמס, ומדגים את המבט. כבר 35 שנה שוויליאמס מתגורר בוויטצ'רצ', והוא בכלל אנגלי במקור. "למרות זאת, אני רוצה שוויילס תעלה הערב".
וזה בית הספר התיכון שבו למד בייל, וינטר ממשיך בסיור. כ-2,500 תלמידים מגילים 11-18 נכנסים בין הדלתות, אבל היום סאנדיי ואין אדם במדשאות. שם בייל רשם 11.4 שניות ב-100 מטר, עוד כשהיה בן 14. הוא רץ למרחקים קצרים וארוכים, שיחק ראגבי והוקי. וכן, גם כדורגל. אותו בית ספר הוציא גם שני שחקני ראגבי בכירים, ואלוף אולימפי באופניים. בית ספר למצוינות ספורטיבית.
ראש מערך החינוך הגופני של בית הספר, גווין מוריס, סיפר בזמנו ל"גארדיאן": "אני מבקש מהם להפסיק לכנות אותי 'מיסטר מוריס', אבל הם עדיין עושים את זה".
כשבייל נהיה מפלצת, מוריס חשב על הצעד הבא - במשחקי כדורגל בבית הספר, הוא אסר עליו להשתמש ברגל שמאל.
לכל אדם בוויטצ'רצ' יש סיפור אודות בייל, כבר אמרנו. קווין האמרטון, בחור חביב עם קשיי דיבור ועיניים קורנות, לא יוצא מן הכלל. "החבר הכי טוב של גארת' בייל גר בית לידי", הוא משוויץ, "והורים שלו גרים במורד הרחוב". האבא של גארת' יצא לגמלאות בגיל 53, ומתרכז בעיקר בשיפור חבטות הגולף שלו. גארת' לא מפספס הזדמנות להודות לו, לא מפספס הזדמנות לחזור הביתה.
הוא מרוויח כ-25 מיליון יורו בשנה - כולל חסויות - ועדיין שייך לוויטצ'רצ'. גם השותפה לחיים, אמה ריס-ג'ונס, מגיעה מקרדיף. בכל חופשה שהוא מקבל, הוא מבקר את המשפחה, את החברים, את הכפר. "נתתי לגארת' בייל ארבעה ימי מנוחה", סיפר פעם הארי רדנאפ, מאמנו בטוטנהאם. "נראה שהוא היה צריך קצת זמן לעצמו, אז אמרתי לו 'סע לחו"ל'.
"הוא נסע לבקר את אימא שלו, וזה בדיוק גארת' בייל".
כולם מרגישים שזה היום של בייל ושל ויילס, להוציא את נהג המירוצים לשעבר וינטר, שהמשיל: "למדתי במקצוע הקודם שלי, שלא משנה כמה אתה מוביל עד ההקפה האחרונה, תמיד יכולה לבוא ההחלקה שתהרוס לך הכול. לא יודע, אני לא אופטימי כמו כולם".
בסקר שנערך השבוע, 83 אחוז מהוולשים כבר מגדירים את בייל ככדורגלן הטוב בתולדות המדינה. אם ויילס תחגוג הערב, המספר יתעגל ל-100. ובייל? הוא אמר לא מזמן שהעפלה לטורניר גדול תהיה גדולה יותר עבורו מזכייה בליגת האלופות; תהיה ההישג הכי גדול בקריירה שלו.
איך אמר הארי רדנאפ? זה בדיוק גארת' בייל.
