1. מריח רע
אזור בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה היה זה שנים הדבר הכי מסריח באזור חיוג 04. נכון לימים אלה, חובה לציין, מועדון הכדורגל מכבי חיפה מריח אפילו רע יותר.
נכון - תורג'מן לא מצליח שלא לפגוע בקורה.
נכון - החלטותיו של רוני לוי לא מוסיפות לשקט והקבוצה לא מתפקדת על המגרש.
נכון - הפנדל של איתי שכטר עדיין מתגלגל לעבר אוהד כהן.
אבל, ברור, יש גם מעבר.
אמש, אחרי עוד פיאסקו, אמר לוי: "כשיש חוסר שקט זה לא עוזר". וזו הנקודה שלשמה נתכנסנו הפעם: פצע מוגלתי-תקשורתי שאשם בו מועדון שלם. מלמעלה, כמובן. זה מתחיל מלמעלה.
מכבי חיפה הפך למועדון הלחוץ בישראל, הרקוב בישראל (בטח יחסית לתקציבו ושאיפותיו), המפורר בישראל. מבחינה זו, בתוך המועדון ומחוצה לו, העסק רוטט, שברירי וקפריזי. כל ויכוחון תופח לממדים של שערורייה מקומית. שחקנים קודם מסכמים ואז בורחים. פרובלמטים שמגיעים למועדון בכסף גדול מושעים ו/או נחתכים
בגלל שהם פרובלמטים.
בשבועות האחרונים, למשל, גזרת לוי-בניון-עטר רותחת, והמועדון לא מצליח לעשות שקט. אם לא אמיתי, לפחות מדומה. אבל כלום. והדרמה רק מתנפחת. כל יום הוא גן עדן לטוקבקיסטים. ואל תדאגו - מועדון שמוציא הודעת הכחשה רשמית על שמועות שרצות בוואטסאפ, עוד יוציא הודעת הכחשה נגד מגיב מספר 314.
ואז מכבי חיפה הגדולה מפסידה להפועל כפר סבא, קבוצה שעלתה עם חמישה שחקנים ששיחקו עמה בליגה א' ומרכז הגנה של עמיר נוסבאום את לירן ז'אן (וכן, מאוויס צ'יבוטה דפק אנקל-ברייקר שלא היה מבייש את סטף קרי). אבל בכפר סבא יש שקט, ובמכבי חיפה לא. והרעש התקשורתי, הקפריזיות הפנימית הזו, מכבידה ומעיקה. רואים את זה. מריחים את זה, חזק יותר מאת בתי הזיקוק.
אפשר להמשיך לחפור על אלירן עטר ועל רכש ועל מאמנים שלא מצליחים. אבל מכבי חיפה תצליח רק כשתצליח להשתיק את הכאוס שגועש בתוכה. רק שתמזער את העשן שעף החוצה מהארובות. אם לא תעשה זאת, זה עוד ייגמר באסון אקולוגי.
לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
2. "שלוש קסטות ב-10! שלושה שחקני מכבי חיפה ב-10"
כל הצלמים, כעשרה, התכנסו עם תחילת המשחק מאחורי השער אליו תוקפת מכבי חיפה. הפייבוריטית במשחק הרי היתה האורחת, ומי לא רוצה לתפוס חגיגת גול בתוך העדשה. אם רק היו קוראים את הסטטיסטיקה היו נמצאים ליד השער אליו תוקפת כפר סבא, או ביציע העיתונאים, או בקיוסק.
כי מכבי חיפה לא כובשת במחצית הראשונה. אם היתה כובשת, היתה מנצחת כמעט בכל משחק. אבל היא לא. אז היא לא.
מכבי חיפה, החל מתחילת העונה שעברה, מתחילה משחקים ברופסות בלתי מוסברת. בחוסר מחויבות משווע. אין גולים, אין גליצ'ים, אין תשוקה, אין כלום.
הטבלה הנ"ל רק מוכיחה עד כמה חמורה בעיית האופי. כשרץ טוב, הם פורחים. כשקצת קשה, הם נובלים. כמו שהקבוצה נראית טוב כשזה מתחיל טוב, ככה אין בה טיפת עוצמה להתעלות על פתיחה קשה. וזה חמור.
ואם לאור סטטיסטיקה כזו השחקנים עדיין לא לועסים את הדשא, זה לא ישתנה. ואם החלוץ הכי פוגע הוא זה שמושעה, אז
ואם מאמנים של אלון תורג'מן ממשיכים שלא לשים לב שהבחור צריך שש הזדמנויות ושלוש קורות בשביל לשים כדור ברשת (והוא המדויק ביותר בחיפה כרגע), אז הירוקים ימשיכו לקבל גולים בצד השני.
כמה דקות לפני הסיום, חן עזרא התעצבן מה"אולה, אולה" ובזבוזי הזמן של כפר סבא. אז הוא נכנס באחד המארחים. זה היה פאול שבזבז זמן והרג את השעון, אבל זו היתה הפעילות החשובה היחידה של עזרא באותו משחק. יותר חשובה מכל דריבל. כי כבר 12 חודשים ששחקני מכבי חיפה נותנים למדינה שלמה לדרוך עליהם. וזה פתטי כמו שזה נשמע וכמו שהם נראים.
"שלוש קסטות ב-10!", צעק הרוכל מחוץ לאיצטדיון, והניף את סחורתו.
"שלושה שחקנים מכבי חיפה ב-10!", ענה לו אוהד, בחולצה שחורה-זהובה של בוקולי.
אף אחד לא קנה.
"מכבי חיפה ב-10", המשיך האוהד.
פייר? בינתיים הם לא שווים גם את זה.
3. ציטוט השבת: תכירו, פליקס
פליקס נעים: "אתם מכירים אותי, אני לא אחד שמתלהם".
לא, קואץ', אנחנו עוד לא ממש מכירים. אבל עוד כמה ניצחונות כאלה, ונכיר טוב יותר.
4. WTF השבת
כל איצטדיון לויטה, בערך, לבש ירוק, והנה מה שהתרחש בכניסה ליציע אוהדי כפר סבא, כשאדם שלבש כחול הגיע עם שני ילדיו.
מאבטח: "את מי אתה אוהד?"
כחול: "את מכבי חיפה".
מאבטח: "אז אני לא יכול לתת לך להיכנס".
כחול: "למה? אפילו באתי בלבוש כחול".
מאבטח: "כי אמרת לי שאתה אוהד את מכבי חיפה. אמרת, אמרת".
כחול: "אז אני לא אוהד אף קבוצה".
מאבטח: "מממ
טוב, כנס".
5. ממ. וי. פי
6. בדד, גרסת מנדיונדו
"לא התפרקנו", אמר ססאר מנדיונדו לגבי בורשטיין וגבי בורשטיין לטלוויזיה. "שיחקה מולנו קבוצה טובה".
נראה שהחשד שעלה בטדי מתחיל לתפוס אחיזה במציאות. הניתוק בין מאמן הפועל תל אביב לבין קבוצתו ו/או ליגת העל ו/או המציאות הוא עצום, והוא לא קיים רק בשל מחסום שפה. ושוב, אין פה רק את מבחן התוצאה. בינתיים, מנדיונדו מתקשה במבחן הדשא - עד כה, לא צומח דבר. הבחירות שלו נראות מנותקות, תמוהות ובעייתיות. וכשקרית שמונה מכסחת את הפועל שלו 0:3 בבלומפילד - התהיות סביב כל בחירה מתרבות, מן הסתם. עד כה, הפועל-חסרת-המחץ של הספרדי מיאנה לכבוש ב-180 דקות, ובדקות רבות ממאנת להתקרב לכך.
שוב - לא כאן הוא יישלח הביתה. לא עכשיו. כאן פס החסד רחב כמו אוסף הציורים של כבירי. אבל מנדיונדו לא עומד מול טור באינטרנט, הוא עובד מול מעסיק שמשלם לו. הוא לא חייב להסביר לי מדוע שיימן, יחזקאל וספורי לא בסגל, מדוע גוטליב לא פותח, מדוע אין מחץ, וכו' וכו'. אבל לבוס שלו הוא יהיה חייב לנמק ולפרט, ולא בטוח שיהיה לו מרווח תמרון רב מדי.
כי למנדיונדו אין אבא מקצועי בהפועל תל אביב. הוא הגיע לכאן, מנותק, מתחת סלע שמישהו הפך בספרד. וכשמאמן זר מגיע לישראל בלי המטרייה האווירית של ג'ורדי קרויף, זה בדרך כלל נגמר בטיסה לכיוון אחד.
זה שלמנדיונדו 16.6 אחוזי הצלחה זה לא מה שיעלה אותו על מטוס. אבל זה שהוא נראה כעוף מוזר, כמאמן מנותק וכאדם מנוכר - זה עלול גם עלול. כי כשהסגל חדש ועל הנייר גם סביר, ולמאמן אין אבא אלא רק בוס, והתוצאות והיכולת לא נראות לעין - האשם, לרוב, הוא רק אחד, וההחלטה, לעתים, הופכת קלה מאוד.
7. שאלת השבת
אולי זה לא "רן בן שמעון מצליח רק בקבוצות קטנות"?
אולי זה "קבוצות קטנות נותנות לרן בן שמעון מספיק זמן כדי להצליח"?
8. מצטיין השבת: אוואנס קאנגווה
הפועל רעננה הפכה לקבוצת קלאץ'. תוספת הזמן - נחלתם של הסילבסים. ואיזה טאץ' לפינישר של הפועל רעננה. ראיתם את הצמד - הראשון בשמאל, חלש, והשני בצ'יפ, נהדר? לכו לתקציר, וצפו. ללקק את המקלדת.
עוד התלהבות: ריף מסיקה. בן 26, עבר כבר 10 קבוצות, אבל יש בו משהו. אתמול, ברגעים רבים, הירוק של כפר סבא התעלל בירוקים של חיפה.
9. ציוצי השבת
10. שיר השבת
שני מכביסטים על רכס
השמש גבוהה במרום
אומר האחד: "היי חואן פקח עינייך
אתה עוד תיפול לתהום!"
חואן, כמו שהוא מזנק לו
שקוע באיזה חלום
לא פוקח עיניו, מחייך ומגחך לו
"קרלוס, איפה יש כאן תהום..?"
ועברה דקה, עוד דקה. עוד דקה,
עד אשר שמע חואן את הדפיקה
המשך יבוא
11. ה-11 של השבת
אוהד כהן
טל בנש
קסאבייה תומא
קאסיו פרננדס
דודי טויטו
ברונו
גידי קאניוק
ריף מסיקה
אופיר מזרחי
אוואנס קאנגווה
מאוויס צ'יבוטה
orenjos@walla.co.il