זוכרים את הימים בהם דיברו במכבי תל אביב על עמידה ביעדי תקציב מאוזן ועל בנייה שפויה? זוכרים את הימים בהם סירבה מכבי להתחרות בסכומים המופקעים שהסתובבו ביבשת הישנה? את הימים בהם מכבי התגאתה ביכולת שלה (כלומר, של מחלקת הסקאוטינג שלה) לאתר שחקנים מתחת לרדאר? אה, וזוכרים את הימים בהם מכבי ויתרה על החתמת שחקנים שהיא צריכה רק בגלל שהם יקרים מדי?
אל תרגישו רע, אתם לא אמורים לזכור. כל זה היה ממש מזמן, עמוק בתוך עונת 2014/15 ההיסטורית. בימים של מכבי החדשה. אבל מכבי החדשה כבר לא גרה כאן יותר. את מקומה תפסה הגרסה הישנה והטובה (והרעה). בקושי הספקנו להירגע מעלילות יבזורי בעיר הגדולה, והנה מונחת כאן ג'ורדן פארמר. ועל פי פרסומים זרים, ההגעה שלו לא אמורה למנוע גם את צירופו של גל מקל.
מירוץ החימוש בכדורסל הישראלי
מגיע לתקוע יתד: יהונתן אליהו על הקאמבק של ג'ורדן פארמר למכבי ת"א
פוטנציאל גדול עם עבר בעייתי: הכירו את הרכש הטרי טרבור אמבקווה
שרארס לעניים: הכירו את טיילור רוצ'סטי, הצלף הבעייתי שנחת בהיכל
מכבי תל אביב הרעה חוזרת: מסע הרכש של הצהובים אחרי העונה הקשה
הבא בתור ברשימת הקניות: ויטור פבראני על סף חתימה במכבי תל אביב
התגובה של הפועל ירושלים: ג'וש דאנקן סיכם לעונה אחת ויחזור לבירה
עוד דוגמא טובה לשובה של מכבי הישנה היא ביכולת שלה להסתיר את עצם הגעתו של ויטור פבראני לארץ, למבחנים. משך שלושה ימים החביאו ברזילאי בגובה 2.11 רחוק מעיני המצלמות. ועוד בתקופת הקופה אמריקה. איך אמר לי חבר? חזרנו לימים של שמלוק.
לפני כשנתיים, כשמכבי בנתה את הקבוצה שבסופו של יום ובקיצו של פוקס זכתה בגביע היורוליג, כתבנו כאן על היעדר אפקט היא-ווא-רא-די. כלומר, שמכבי אולי בנתה טוב ואולי לא, אבל לא זיהינו שום דבר מרגש. לא נעשתה ולו החתמה סקסית אחת. אין זיקוקים.
ועכשיו, בתחילתו של חודש יולי, אפשר להגיד שמכבי כבר מזמן לא בזיקוקים. היא עברה להרעשה כבדה. כשמנחיתים את ג'ורדן פארמר, בחוזה ש(כנראה) מתקרב לשני מיליון דולר, אף אחד כבר לא יכול לדבר על מגבלות תקציב. בטח ובטח כשמבינים שמכבי כנראה עומדת להעמיד את הקו האחורי היקר בתולדותיה: פארמר כבר אמרנו, אבל יש כאן גם את מלך הסלים של היורוליג, רוצ'סטי, עם חוזה שמתקרב למיליון דולר + מקל שעלות שכרו כנראה נושקת ל-1.5 מיליון + החוזים המשודרגים של אוחיון ולנדסברג + יבזורי. ולא ספרנו כאן את דווין סמית' ופניני. אה, וכל הסכומים הנקובים לעיל מתבססים על פרסומים זרים ולא מאומתים.
אז בואו ונניח שמכבי אכן סוגרת גם עם מקל. במקרה שכזה היא מעמידה סגל ובו שמונה שחקנים שיושבים על עמדות 1-3. ארבעה מהם רכזים. אם בעונה שעברה מכבי סבלה לעיתים מבעיות בניהול המשחק, אז זו בעיה אחת פחות עמה אמור גיא גודס להתמודד העונה. ואם דיברנו על היעדר כישרון בגארדים, אז גם כאן אין לצהובים יותר ממה לדאוג. ובטח שלא לענייני עומק. ובטח שלא לבעיות בהתמודדות עם החוק הרוסי (גם מתוך הנחה שפארמר ישחק כזר). גם רמת הקליעה של פארמר ורוצ'סטי היא בליגה אחרת ממה שהיה לפארגו והיינס להציע.
מצד שני, מדובר כאן על ארבעה רכזים, שאף אחד מהם הוא אפילו לא קומבו גארד, שצריכים ואוהבים את הכדור ביד שלהם. ואף אחד מהם לא עובר את ה-1.90. אחת התלונות המרכזיות על הבנייה של מכבי בשנים האחרונות נגעה להיעדר הפיזיות והגודל של הגארדים. אז נכון שרמת האתלטיות של פארמר לא נופלת (ואולי אף עולה) על זו של פארגו, ונכון שהפיזיות של מקל עולה על מה שהיה לצהובים להציע בימים של דיוויד לוגאן/מרקיז היינס וכן הלאה, אבל גדול זה לא. נכון גם שהכדורסל המודרני בז למושג העמדות הקלאסי, אבל צריך לשחק כדורסל יצירתי ומדויק על מנת להתאים שיטת משחק מתאימה לקבוצה שלמעשה אין לה שחקן קלאסי לעמדה מספר 2. דוגמת הסטים ההתקפיים שהריץ ארז אדלשטיין בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל, או אולי הסכמות ההתקפיות שראינו כאן בתקופה שבה פיני גרשון הריץ פיק אנד רולים מדויקים במשחק מעבר לאחר סווינג (כשהכדור זז מהר לצד החלש).
אגב, לא בטוח שמתוך הארבעה האלה יש גו-טו-גאי מובהק. ועוד לא דיברנו על ענייני אגו, היררכיה וכן הלאה. לא פשוט, אבל הפעם מדובר בצרות של עשירים.
אז רגע אחד. מה יש לגל מקל לחפש בקבוצה כל כך עמוסה? נזכיר: אם וכאשר חותם האיש שהגיע מניז'ני, למכבי יש חמישה ישראלים מעל גיל 25, עוד לפני שדיברנו על החתמה אפשרית של גבוה בעל תעודת זהות כחולה. כלומר, באופן מובנה, ישראלי אחד לפחות לא מתלבש בכל משחק ליגה. ויש סופרסטאר דומיננטי בדמות ג'ורדן פארמר, שהוא לבטח אחד הגארדים הטובים ביותר שמשחקים ביבשת, עוד לפני הנדידה הנוספת שצפויה העונה מהיורוליג לכיוון ה NBA (או אסיה). ויש, כאמור, גם את רוצ'סטי ואת הקפטן אוחיון.
כל אלה בהחלט סיבות לגיטימיות להתרחק מהקבוצה של גודס. מצד שני, סביר להניח שאם מקל מגיע, אז לא הוא זה שצריך לדאוג לגבי דקות משחק ומעמד. צריך לזכור שבתוך הקו האחורי העמוק הזה, יש הרבה יותר בעיות הגנתיות מאשר פתרונות. פארמר, לנדסברג, יבזורי ובטח שרוצ'סטי רחוקים מלהיות סטופרים. ופניני, אם הוא בכלל משחק בעמדה 3, לא יכול לשמור גארדים. גם התקפית, סביר להניח שסט הכישורים של מקל, כולל היכולת להיכנס לצבע, משחררים אותו מכל דאגה למיקומו הגבוה בהיררכיה הצפויה. לא הוא זה שימצא עצמו מקושש דקות משחק.
מי שכן עלול להפוך לנטל הוא טיילור רוצ'סטי. בקבוצה המסתמנת כרגע, הדבר האחרון שמכבי צריכה זה עוד גארד מכדרר. עם כל החיבה הידועה של הצהובים ללבנים שמאליים ועם כל הכבוד לעונה המדהימה של הקלע המוביל ביורוליג, נדמה שהשחקן הזר הנוסף שמכבי צריכה בקו האחורי הוא גארד ורסטילי שיושב סביב עמדה מספר 2, אבל מגוון מספיק כדי לזלוג גם לעמדות שליד. אחד שיודע לשחק ולקרוא את המשחק גם ללא הכדור, במשחק המסודר ובמשחק המעבר. רצוי אחד עם סייז ופיזיות שיכול לתרום גם הגנתית ובקטגוריות הריבאונד. כשמכבי החתימה את רוצ'סטי, היא השיגה לא מעט יריבות אירופאית שחשקו במונטנגרי הגאה. אם היא תחליט לוותר על שירותיו, לא צפויה בעיה לאתר קבוצה שתקלוט אותו.
מי שעוד עלול להפוך מיותר הוא שחקן המריבה יבזורי. הצירוף האפשרי של מקל (ובטח היה ואנשי מכבי יעשו חושבים באשר למידת ההתאמה של רוצ'סטי), יכניס אותו למאבק קשה, אולי קשה מדי, על עצם היכולת להיכנס לסגל במשחקי הליגה. מעבר לכישורים שלו, התחושה סביב החתמתו במכבי הייתה שהיא משרתת עוד שתי סיבות: להראות לירושלים שאבא'לה חזר הביתה ולשמש כתעודת ביטוח למקרה שמקל לא יצטרף או שפניני לא יחלים. בהנחה שהראשון מגיע והשני חי, יבזורי בבעיה. אנחנו אמנם הולכים כאן צעד אחד קדימה, אבל בליגה ההיא שבה גל מקל באמת רוצה לשחק, היו מחפשים כאן טרייד.
אחת הבעיות החמורות ביותר של מכבי נוגעת לאי ההתאמה והמוכנות שלה לחוק הצעירים. מכבי יכולה להחתים כמה זרים וישראלים מבוגרים שהיא רוצה, אבל התקנון יאפשר לה לרשום רק 9 כאלה, במצטבר, במשחקי הליגה. מי שמנהלים את ההצגה בצהוב נרדמו בשמירה ולא הכינו אלטרנטיבות מתאימות, עניין שמאלץ אותם כרגע לחפש פתרונות של צעירים מעבר לים. במצב אידיאלי ובהתקיים התנאים שמנינו, יכול להיות שזה הזמן של האלופה במיל' לחפש טרייד של יבזורי מול דוסון. אולי מול בר טימור (ווין ווין לשני הצדדים?). אפשר להיות רגועים, זה לא יקרה.
ועכשיו לענייני הקו הקדמי. כשכל כך הרבה כסף נזרק על מספר מצומצם של עמדות מצד אחד, בעוד נראה שמכבי מהמרת מצד שני על הרגליים של פבראני המשתקם מצד שני, אפשר לתהות אם הקדישו מספיק זמן מראש כדי לתכנן את הקצאת הכספים העונה. האם נשאר מספיק כסף לקו הקדמי?
בואו נעשה כאן תרגיל אריתמטי פשוט. אם מוותרים על גל מקל או שמחתימים זר זול הרבה יותר מאשר רוצ'סטי ובטח פארמר, מכבי יכולה לצאת מאזור ה-500 אלף דולר שהיא מציעה על הברזילאי, ואולי להתקרב לאזור השני מיליון דולר שיכולים להנחית כאן וואחד ביג מן. זוכרים את עונת הגלאקטיקוס בכדורגל? מרוב שזרקו כסף על פליימייקרים באמצע (ברקוביץ', נמני, רוסו), נשארו בהתקפה רק עם רועי דיין. השאלה היא אם מכבי מתנהלת כרגע על בסיס תקציב אמיתי, או שמא היא פשוט שולפת מהמותן.
כך או אחרת, אין ספק שמאוד מעניין לנו הקיץ. מכבי החדשה קצת שיעממה אותנו. הישנה מייצרת אקשן. כמו בסצנה ההיא מהסרט ספרות זולה, אפשר ממש לשמוע איך הדור הצהוב הוותיק אומר לזה הצעיר, בקול סמכותי, שיואיל לזוז הצידה. או במילותיו של טרנטינו, סטפ א-סייד, בוץ'. עכשיו הילדים הגדולים משחקים. השאלה היא אם הם עדיין זוכרים איך.
