בוידאו: הכירו את המועמדים לבחירות הראשונות בדראפט
הלילה הזה הוא אחד החשובים בעונת ה-NBA: ליל הדראפט. השנה מצפה לנו דראפט מסקרן במיוחד עם רביעייה ראשונה מבטיחה מאוד, עשירייה ראשונה עמוסה בכל טוב והסמטוחה של סקרמנטו עם דמרקוס קאזינס שיכולה להשפיע בכל מיני דרכים. אפילו זווית ישראלית יש: בשבועות האחרונים התחזקה האפשרות ששון דאוסן ייבחר לקראת סוף הסיבוב השני. אחד האתרים המובילים בסיקור דראפט ה-NBA, "דראפטאקספרס", ממקם אותו בבחירה ה-58. יש לציין שלעומת בחירת סיבוב ראשון, בחירת סיבוב שני לא מבטיחה חוזה בליגה הטובה בעולם, אך קושרת שחקן לקבוצה שלה יש זכויות עליו.
אם דאוסן ייבחר, הוא יהיה הישראלי החמישי שנבחר בדראפט, לאחר דורון שפר, ליאור אליהו, יותם הלפרין ועומרי כספי. שלושת הראשונים נבחרו בסיבוב השני ולא הגיעו ל-NBA, כספי נבחר בסיבוב הראשון וקיבל חוזה מובטח. העובדה שהישראלי השני ב-NBA, גל מקל, הגיע מבלי להיבחר בדראפט (בעוד שלושה שחקנים שכן נבחרו לא הגיעו), מדגימה את האפקטיביות הנמוכה של בחירה בסיבוב השני. אך זה לא חסר ערך וזה בהחלט יהיה כבוד גדול לשחקן הכנף הצעיר להיכנס לרשימה האקסקלוסיבית הזאת.
מה הסיכוי של דאוסן להיבחר? קשה מאוד לדעת. לעומת הסיבוב הראשון, בו המומחים יכולים להעריך ברמת דיוק סבירה מה כל קבוצה הולכת לעשות, הסיבוב השני עמוס בהימורים, הפתעות ושמות לא צפויים. סקאוטים וג'נרל מנג'רים נדלקים על שחקנים מסוימים ומחליטים להמר עליהם בידיעה שמדובר בהימור עם מעט מאוד מה להפסיד, כי הסיכוי למצוא שחקן משמעותי עמוק בתוך הסיבוב השני קטן מאוד. בעשור האחרון נבחרו לא מעט שחקנים אפריקאים עם גובה ונתונים אתלטיים אבל מעט מאוד נסיון מקצועי; בודדים מהם הגיעו לשחק בליגה. גם רוב האירופאים שנבחרו - שחקנים די אלמוניים ממקומות לא מוכרים - נשארו באירופה. אלה בחירות מהז'אנר של "שגר ושכח": בוחרים שחקן בלי יותר מדי תקווה בידיעה שבשנים הקרובות יישאר באירופה, ואם במקרה יצמח ממנו משהו - הרווחנו.
ב"דראפטאקספרס" מהמרים שדאוסן יהיה אחד מהשחקנים האלמוניים האלה שאחת הקבוצות תרצה להמר עליהם. לא במקרה. יש לו את סוג הפוטנציאל שקורץ לסקאוטים: נתונים אתלטיים של שחקן כנף לגיטימי ב-NBA, ניצנים של יכולות מגוונות בשני צידי הפרקט, חוסר יציבות שמאפיין גיל צעיר והאפשרות שיום אחד הוא יבצע קפיצת מדרגה ביכולת להביא לידי ביטוי את היכולות שלו באופן עקבי יותר. ההצגות שלו בפלייאוף הנוכחי הגיעו בטיימינג מצוין והעלו את האפשרות שכבר החל לבצע את קפיצת המדרגה הזו, ושבשנה הבאה נראה שחקן הרבה יותר יעיל. סוג התחרות שהוא משתתף בה שונה מרוב השחקנים עם נתונים דומים לשלו (שחקני מכללות), מה שיכול להטעות לגבי הערך שלו גם לטובה וגם לרעה. זה, פחות או יותר, מה שתגיד לעצמה קבוצה שתחליט לבחור אותו.
השאלה הבאה היא החשובה יותר: אם דאוסן אכן ייבחר, מה הסיכוי שלו להשתלב בליגה הטובה בעולם? קודם כל, תלוי באיזה מקום ייבחר. התחזית היחידה שמכניסה אותו לדירוג ממקמת אותו בסוף הסיבוב השני, אך גם בשלבים מוקדמים יותר של הסיבוב השני יכולות להיות הפתעות. פעמים רבות החזאים מבצעים הערכת חסר לעלייה בערך של שחקן כשהיא מתרחשת ממש בשבועות שלפני הדראפט. מעשית אין כמעט הבדל בין בחירה 35 ל-55, אבל קבוצות נוטות להסתכל עליהן אחרת. בחירה מוקדמת בסיבוב השני נחשבת להשקעה משמעותית יותר עם ציפייה גבוהה יותר לקבל תמורה. אם ממש רוצים לפנטז, אז לפעמים גם בסיבוב הראשון קורים דברים שאף אחד לא חזה. רק בשנה שעברה נבחר הברזילאי ברונו קבוקלו במקום ה-20 לחלוטין משום מקום.
אבל נישאר עם ההערכה הריאלית שאם דאוסן ייבחר זה יקרה ברבע האחרון של הדראפט, שלב בו קבוצות בעיקר מהמרות. הסיכוי להפוך לשחקן NBA משמעותי מהמקום הזה לא גבוה, אך בהחלט קיים. גם בין השחקנים שהגיעו מאירופה (לא רק אירופאים, אלא גם כאלה ששיחקו באירופה) ניתן לציין כמה שמות גדולים שנבחרו באיזורים האלה. המפורסם ביותר הוא מאנו ג'ינובילי שנבחר במקום ה-57 בדראפט של 1999. במילניום הנוכחי ניתן לציין ארבעה נוספים: לואיס סקולה נבחר במקום ה-56 ב-2002, מרצ'ין גורטאט במקום ה-57 ב-2005, מארק גאסול במקום ה-48 ב-2007 וגוראן דראגיץ' במקום ה-45 ב-2008. מאנו וסקולה הגיעו ל-NBA לאחר שכבר היו מהכוכבים הגדולים ביותר באירופה, האחרים הגיעו כסימני שאלה והשתפרו מאוד מעבר לים, בעיקר גורטאט שהגיע ל-NBA כשחקן די אלמוני.
לא יהיה הוגן, כמובן, להשוות את דאוסן לסופרסטארים שברשימה הזאת. גם הוא עצמו, עושה רושם, נמצא עם הרגליים על הקרקע והציפיות שלו ריאליות. אבל קשה הרבה יותר למצוא לקראת סוף הדראפט שחקנים בינלאומיים שהשתלבו בליגה כשחקני משנה. רבים קפצו לביקור קצר וחזרו לאירופה, רבים לא פחות בכלל לא הגיעו, חלקם לא הצליחו לפרוץ גם בכדורסל האירופי. הנה רשימה חלקית מאוד של שחקנים מאירופה שנבחרו בעשרת המקומות האחרונים בדראפט ב-14 השנים האחרונות: מלדאן סקולאראץ, רמון ואן דה הארה, סרגיי קרולוב, אדין באבצ'יץ', טאדיג'ה דראגיצ'ביץ', אדם האנגה, אילקן קרמאן ויאניס טימה. רוב השחקנים האלה עדיין משחקים באירופה בקבוצות יחסית משניות ושמם עולה מדי פעם כאשר הזכויות עליהם עוברות בין קבוצות כהשלמות לטריידים. למעשה, במהלך כתיבת הכתבה התברר שהזכויות על יאניס טימה בדיוק עברו כחלק מהטרייד ששלח את לוק רידנאור לממפיס.
במילים אחרות, הבחירה עצמה לא מבטיחה שום דבר. לעומת השמות האלה, ניתן לציין לא מעט שחקני רוטציה ב-NBA שלא נבחרו בדראפט, כולל שניים שכיכבו בגמר האחרון: מתיו דלבדובה וטימופיי מוזגוב. דאוסן ציין בצדק שאולי עדיף לא להיבחר כדי לא להיות תלוי בצרכים של קבוצה בודדת, אבל לפחות זה אומר שקבוצה אחת כן תתעניין בו. זה רלוונטי במיוחד מאחר ודאוסן משחק בקבוצה שלאחרונה הבהירה שאין לה כוונה להשתתף במפעל אירופי. הוא לא מספיק מוכשר כדי לגרום לסקאוטים לנהור בהמוניהם לראשון לציון, לכן קיומה של קבוצה שהשקיעה בו מספר מניות עשוי לתרום יותר מאשר להזיק.
זו גם השורה התחתונה: דאוסן הוא לא כישרון טהור מספיק כדי להגיע ל-NBA דרך קבוצת מרכז טבלה נטולת יומרות בליגה הישראלית. הוא חושב לטווח ארוך ומבין את חשיבות היותו בקבוצה בה הוא שחקן מפתח, אך הוא מתקרב לגיל בו מצפים יותר משחקנים שחושבים ברצינות על ה-NBA. הוא יצטרך להוכיח את עצמו בליגה של הגדולים של אירופה כדי להגיע לליגה של הענקים. בחירה בדראפט תהיה כבוד גדול, ותמיד נחמד שהזכויות עליך עוברות בטרייד של דמרקוס קאזינס, אבל רק דרך עבודה קשה, המשך ההתקדמות וניהול נכון של הקריירה, כולל מתי לעבור מראשון לציון לאחת משתי הגדולות של הכדורסל הישראלי או לקבוצה בכירה יחסית באירופה, היהלום של הכדורסל הישראלי יציב עצמו בעמדת זינוק אמיתית לליגה הטובה בעולם. במילים אחרות, השאלה האם שון דאוסן יגיע ל-NBA ככל הנראה לא תוכרע הלילה.
