כשעה לאחר סיום האימון של נבחרת ישראל אמש (שני) בשטגרסבך, התקבלה ההודעה אצל הכתבים באוסטריה לפיה אלי גוטמן החליט לסגור היום את שני אימוני הנבחרת לתקשורת. האימון הראשון לפני הצהריים עוד יהיה פתוח לרבע שעה של סינקים קצרים מהצד השחקנים, אבל בערב רק שני השוטרים החביבים שמלווים את הנבחרת יוכלו להשקיף ממעלה היציע.
הסבר להחלטה של גוטמן לא ניתן, אבל ראש מערך ההסברה של ההתאחדות, שלומי ברזל, הכחיש מאוחר יותר כי לשחקנים יש קשר לכך. לא השחקנים ביקשו שהאימונים יהיו סגורים, הבהיר ברזל והוסיף כי גם התזה לפיה אימון הבוקר בוטל אתמול על פי בקשת השחקנים המותשים מהמסע לאוסטריה, אינה נכונה. אז אלי גוטמן יסביר אולי בהמשך מדוע החליט שהאימונים יהיו סגורים והאם הם תולדה ישירה של אימון הערב אתמול, שהיה רחוק מאוד ממה שהיה צריך להיות לפני המשחק בבוסניה ביום שישי.
שאלתי את גוטמן ביציאה ממגרש האימונים אמש האם הוא לא מודאג ממה שראה. הוא הרי הלביש את שחקני ההרכב בגופיות הכתומות והם לא הצליחו להבקיע שער נגד ההרכב השני. הנעת הכדור שגוטמן כל כך אוהב הייתה איטית, שבלונית ולא מדויקת. פעם אחר פעם הוא עצר את האימון וביקש להתחיל שוב מהרגל של אופיר מרציאנו. הרתיח אותו שקו ההגנה שלו עם אוראל דגני, טל בן חיים, רמי גרשון ועומרי בן הרוש, לא הצליח להעביר שלושה פסים תחת לחץ של שחקן בודד, תומר חמד.
לא פחות מכך הפתיעה העובדה שאלמנטים די פשוטים במשחק דרשו הסברים חוזרים ונשנים מצד המאמן. הרי בסופו של דבר, אפשר לצפות שברמה הכי גבוהה של הכדורגלן הישראלי, המאמן לא יצטרך להרים את הקול, להתרות, להראות שהוא לא מרוצה.
גוטמן היה מופתע מהתמיהות שלי. זו הדרך להעביר אימונים לפני משחק כזה, הסביר. הוא נתלה באילן מאוד גבוה - ז'וזה מוריניו וסיפר שגם הפורטוגלי, שלאורך מרבית הקריירה שלו אימן את הכדורגלנים הכי מוכשרים, עוצר אימונים, גוער, מבקש לעשות את הדברים שוב, מסביר, מתקן ובעיקר נותן לשחקנים לחשוב. "אם הייתי רוצה גולים ורוצה שהכול יהיה כאן קל, הייתי עושה משחקונים עם גולים על שטח קטן והכל היה נראה טוב מהצד", הבהיר גוטמן. "אבל אם אני רוצה לצאת עם תוצאה טובה מבוסניה, זה רק דרך האימונים האלה".
אימונים פחות מוצלחים יכולים להיות, אבל השאלה המרכזית כאן היא האם הכדורגלן הישראלי שלא מורגל לשחק בתקופות האלה, יוכל לעמוד במשימה. הרי אנחנו לא מגיעים לטורנירים גדולים ולא מכינים את עצמנו לחודשים יוני ויולי. יש כאן אתגר אחר לגמרי בתקופה בה הראש ברדיפה אחרי כל יום חופש נוסף. העניין הזה לא מעסיק את ראשי הנבחרת. גוטמן והצוות משוכנעים שאין כאן עניין של עייפות או של מוטיבציה.
על הדשא בשחרור שאחרי האימון, ישבו כמה מהשחקנים לבקרת איכות פנימית. החבורה של מכבי תל אביב עם ערן זהבי, עומרי בן הרוש, שרן ייני וטל בן חיים הבלם, ישבה לחשוב איך עושים זאת יותר טוב. יש הרבה ליקויים ובבוסניה אתה גם יכול לחטוף איזה שער מכדור נייח כבר על ההתחלה ולדבר למנורות של האצטדיון, אבל עד אז צריך לפחות לעבור בארבעה פסים את הלחץ של מאור בוזגלו, רועי קהת, אבי ריקן ואלי דסה מההרכב השני.
אולי הדברים ייראו טוב יותר היום כשהעיתונאים לא יהיו על הקווים. הכותרות מאתמול על כך שגוטמן היה צריך להשתיק את בן הרוש שהעיר לחבריו תוך כדי משחק, או להוציא איזו צעקה ספונטנית כי לא יכול היה לראות הנעת כדור כל כך לקויה מאחור, אולי קצת יעירו את כל העסק המנומנם עד כה. אבל צריך גם לזכור שיש עוד זמן עד יום שישי וכשהנבחרת תגיע מחר בלילה לזניצה שבבוסניה, הדיסק ודאי יוחלף ויהיה יותר קל להיכנס לדריכות הנדרשת.
לפחות על פי האימון אמש ההרכב של גוטמן קרוב להיות סגור. אופיר מרציאנו יעמוד בשער ולפניו ישחקו עומרי בן הרוש, רמי גרשון, טל בן חיים ואוראל דגני. ניר ביטון יהיה הציר בקו הקישור כאשר שרן ייני וביברס נאתכו ישחקו לפניו. ערן זהבי שתופקד העונה בעיקר כחלוץ אן באגף השמאלי, מתופקד אצל גוטמן דווקא בצד ימין. על שני המקומות הנותרים יתחרו בן שהר, טל בן חיים ועומר דמארי, כאשר נראה שלשני הראשונים יש סיכוי טוב לפתוח יחד כשבן חיים בכנף השמאלית ושהר כחלוץ הרחבה.
