וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יורגוס פרינטזיס בראיון: "צסק"א? אנחנו מתים על המשחקים האלה"

15.5.2015 / 10:45

הוא קלע את הסל שהדהים את גמר 2012, הוא צלף את השלשה המנצחת של העונה באירופה. לכבוד פיינל פור 2015 גיורגיוס פרינטזיס מסביר בראיון בלעדי איך הפכה אוליפיאקוס לסנסציית היבשת

יורגוס פרינטזיס שחקן אולימפיאקוס. GettyImages
חסר פחד. פרינטזיס/GettyImages

בערב שישי תעלה אולימפיאקוס לפיינל פור נוסף בו היא נחשבת לאנדרדוג מובהק: בחצי הגמר תמתין לה צסק"א מוסקבה, הקבוצה הכי מפחידה במפעל (19.00, שידור ישיר בוואלה! ספורט), וגם אם תעבור אותה, תתמודד בגמר מול המארחת ריאל מדריד או מול פנרבחצ'ה-אולקר של ז'ליקו אובראדוביץ', המאמן המעוטר ביותר בתולדות הכדורסל האירופאי.

אבל זה לא מרשים את הקפטן יורגוס פרינטזיס. "מבחינתי, אין לי בעיה שיקראו לנו 'אנדרדוג'. לשחק בלי ציפיות זה לא דבר רע", הוא אומר בשיחה מיוון עם וואלה! ספורט, ובקולו אפשר לשמוע חיוך דק. "אבל אנחנו מדברים על כדורסל, ובסוף היום, שתי הקבוצות עולות למגרש עם אותה כמות שחקנים. בפיינל פור אלה 40 דקות שקובעות את הגורל של כל העונה. אז אפשר לומר שאנחנו לא הפייבוריטים, כי לצסק"א יש את התקציב הכי גדול באירופה ובטח שהם יותר מוכשרים מאיתנו כיחידים, וריאל מדריד משחקת בבית, ופנרבחצ'ה מפוצצת בכישרון ויש לה מאמן נהדר. כן, מבחינת כסף וכישרון אנחנו אנדרדוג, אבל כולם באירופה יודעים שכדי לנצח אותנו צריכים לתת נגדנו מאה אחוז לאורך 40 דקות, ואנחנו לא נכנעים לעולם, גם כשאנחנו במינוס 20. וזאת גם תהיה הגישה שלנו בפיינל פור הזה".

דירוג הלוזרים הכי גדולים של הפיינל פור

איך הפך בריאנט דנסטון משחקן בני הרצליה לאחד משחקני ההגנה הטובים ביבשת?

פליפה רייס יודע שיהיה על ריאל מדריד הרבה לחץ

seperator

המשחק הקרוב נגד צסק"א מוסקבה מזכיר כמעט במדויק את המשחק ששינה את ההיסטוריה של אולימפיאקוס בכלל ושל פרינטזיס בפרט. עד לפני שלוש שנים נחשבה אולימפיאקוס ללוזרית הגדולה של הכדורסל האירופאי, שלא זכתה בתואר משמעותי (גביע היורוליג או אליפות יוון) מאז 1997 – ופרינטזיס לסתם פורוורד יווני טיפוסי: עקשן וקשוח, אומנם, אבל בשום אופן לא מיוחד או נוצץ. אלא שאירוע אחד שינה את הכל: עשר הדקות האחרונות של גמר היורוליג 2012, מול צסק"א של יונאס קזלאוסקאס.

המכונה המוסקבאית, אז מובלת בידי שמות כמו אנדריי קירילנקו, מילוש תאודושיץ', רמונאס שישקאוסקאס וננאד קרסטיץ', רמסה את המפעל ונחשבה למועמדת הכמעט-וודאית לזכייה בתואר. שלושת הרבעים הראשונים של הגמר נראו כמו התממשות התסריט הצפוי ביותר: בדקה ה-29 הרוסים כבר הוליכו ב-19 הפרש על האדומים האומללים מפיראוס.

אבל ב-11 הדקות הבאות של אותו משחק התרחש אחד הקאמבקים המדהימים ביותר בתולדות התחרות: אולימפיאקוס החלה לשחק הגנה פנומנלית, צסק"א החטיאה ואיבדה את הביטחון, והפער הלך והתקזז: אולימפיאקוס הסתערה עם ריצת 0:14 והורידה את ההפרש ל-53:48. בחמש הדקות האחרונות זו הפכה להצגה אישית של פרינטזיס: הוא חסם, הוריד ריבאונדים וקלע שמונה נקודות. עשר שניות לסיום צימקו האדומים לכדי 61:60, שישקאוסקאס החטיא פעמיים מהקו, ספאנוליס לקח את הכדור, דהר עד לאזור קו העונשין ובשנייה האחרונה שלח "דיש" לצד שמאל, שם המתין פרינטזיס, שלקח צעד קדימה, התרומם גבוה והשליך "פלואטר" מחוץ לצבע שחדר לטבעת בצורה חלקה. אולימפיאקוס ניצחה 61:62, ושום דבר לא נותר כשהיה.

מאז הספיקה אולימפיאקוס לזכות בתואר גם ב-2013 – הראשונה לעשות זאת בק-טו-בק מאז מכבי תל אביב של אמצע העשור הקודם; לזכות באליפות הליגה היוונית לראשונה מאז אמצע שנות ה-90'; ולחזור העונה לפיינל פור, אחרי שגברה ללא ביתיות על ברצלונה, כשאת המשחק הרביעי מנצח עם שלשת באזר-ביטר לא אחר מאשר פרינטזיס מיודעינו, שרשם העונה את המספרים הטובים בקריירה האירופאית שלו – 12.2 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 12.8 נקודות מדד ובונוס פרטי בדמות תואר MVP חודש אפריל של היורוליג.

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady

צפו בקליפ שהוציאה היורוליג לרגל בחירתו של פרינטזיס ל-MVP של אפריל

"מה שמשנה הוא שיש לנו בסיס חזק, עם ארבעה-חמישה שחקנים שנמצאים כאן הרבה שנים וכולנו חברים טובים שנלחמים אחד בשביל השני על המגרש ולא מסתכלים על דברים כמו כמות של נקודות או של דקות משחק"

הדבר המדהים ביותר הוא שההצלחות החלו דווקא בעונה הראשונה שבה הפחתתם בתקציב בצורה דרמטית בעקבות המצב הכלכלי ביוון. היו שנים שבהן ההנהלה שפכה מיליונים והקבוצה לא הגיעה לכלום – ופתאום דווקא עם תקציב נמוך יחסית, כמעט בלי שמות מוכרים, למעט ואסיליס ספאנוליס, עם הרבה יוונים 'אפורים' ואמריקאים אנונימיים, הכל השתנה.

"אנחנו מוכיחים שהתקציב זה לא הדבר החשוב. כולם יודעים מה המצב הכלכלי ביוון. גם היום הבעלים מכניס כל שנה הרבה כסף לקבוצה ולא מצפה לראות שום דבר בחזרה. התקציב הנוכחי שלנו שפוי ועדיין בארבע השנים האחרונות אנחנו בוודאי בין ארבע הקבוצות הכי טובות באירופה. כי מה שמשנה הוא שיש לנו בסיס חזק, עם ארבעה-חמישה שחקנים שנמצאים כאן הרבה שנים (פרינטזיס משחק במועדון מגיל 16 ומאז קיץ 2000 משחק בקבוצה הבוגרת, להוציא שלוש שנים בהן נדד לקבוצות אחרות, א.ג.), וכולנו חברים טובים שנלחמים אחד בשביל השני על המגרש ולא מסתכלים על דברים כמו כמות של נקודות או של דקות משחק.

"הבנו שהדבר הכי חשוב הוא הכימיה והאנרגיה בחדר ההלבשה. זה לא אומר שאם יש תקציב גדול אין אנרגיה טובה, והייתה לנו כימיה גם בשנים שבהן היה הרבה יותר כסף, אבל השינוי הגדול בפילוסופיה שלנו הגיע בזכות ההצלחות של 2012. הדרך הכי טובה לשנות מנטאליות היא דרך זכייה בתואר גדול. חיפשנו את זה במשך 15 שנים ובאיסטנבול עשינו את זה בצורה מאוד מיוחדת, כי אף אחד לא נתן לנו שום סיכוי. התחלנו את העונה עם הרבה יוונים צעירים ואמריקאים לא-מוכרים במשכורות נמוכות. היה לנו מאמן גדול כמו דושאן איבקוביץ', שלימד אותנו להאמין בעצמנו, ולימד אותנו שהדבר הכי חשוב זה להקריב לטובת הקבוצה. הוא לימד אותנו שאם אנחנו משחקים אחד בשביל השני לאורך 40 דקות, ומאמינים, אין קבוצה שאנחנו לא יכולים לנצח. וכמובן שעל המגרש היה לנו מנהיג כמו ואסיליס (ספאנוליס), שלקח על עצמו אקסטרה-אחריות ועזר לכולם.

"עם איבקוביץ' התגברנו על משברים שקרו תוך כדי העונה וזה לימד אותנו להתגבר גם על משברים תוך כדי משחק, כמו שהיה בגמר נגד צסק"א. ניצחנו למרות שהיינו צריכים להתמודד נוסף על הכל עם לחץ של 15 שנים ללא תואר. אותו משחק הכניס למוח שלנו 'צ'יפ' אחר. מאז, כל החבר'ה הוותיקים, כמוני, כמו ואסיליס, (ואנליס) מנצאריס ו(קוסטאס) סלוקאס, מעבירים את הרוח הזו ואת הניסיון הזה לחבר'ה האחרים. אני חושב שזה מצליח. ראינו בעונות האחרונות שכל שחקן יווני או אמריקאי שמגיע לאולימפיאקוס הופך לשחקן טוב יותר, אגרסיבי יותר, ומעלה את רמת הכדורסל הכללית. ראינו את זה עם היינס ובשנתיים האחרונות זה קורה עם בראיינט דאנסטון ואות'לו האנטר ומאט לודג'סקי. אנחנו מספרים להם וליוונים הצעירים על הטעם של הזכייה באליפות היורוליג ומעבירים אליהם את המוטיבציה. זה משנה את המנטאליות של השחקנים והופך אותנו לקבוצה שהיא יותר גדולה מסך חלקיה".

שחקן אולימפיאקוס גאורגיוס פרינטזיס. GettyImages
מוכיחים שכסף זה לא הכל. פרינטזיס/GettyImages
"יש לנו מזל כי לפחות בחמש השנים האחרונות הגיעו לכאן אנשים מעולים. האמריקאים והיוונים חברים טובים. אין 'קבוצות' בתוך הקבוצה. כולם יחידה אחת. אנחנו מאוחדים סביב הרעיון שצריך לשחק עבור המועדון"

מבחינה מקצועית וחברתית, אולימפיאקוס היא תמהיל מיוחד שמורכב מחציתו מיוונים ומחציתו מאמריקאים. יש הבדל גדול בין האופי והפילוסופיה והגישה למשחק בין היוונים לאמריקאים. איך זה עובד ביניכם, מקצועית וחברתית?

"יש לנו מזל כי לפחות בחמש השנים האחרונות הגיעו לכאן אנשים מעולים. האמריקאים והיוונים חברים טובים. אין 'קבוצות' בתוך הקבוצה. כולם יחידה אחת. אנחנו מאוחדים סביב הרעיון שצריך לשחק עבור המועדון. אין כאן אף שחקן שמסתכל על הסטטיסטיקה שלו, זה פשוט לא מעניין. כשאתה מדבר על הרמות הגבוהות ביותר של הכדורסל האירופאי, זה הדבר הכי חשוב: הקבוצתיות. אף שחקן בודד, ולא משנה כמה הוא גדול, לא יכול לקחת לבד תואר כמו היורוליג".

דנסטון הוא דוגמא מעניינת. הוא הגיע לאולימפיאקוס אחרי שנים בקבוצות קטנות בישראל ובאיטליה, ומיד הפך לאחד הגבוהים הטובים ביותר ביורוליג (בנוסף, נבחר לשחקן ההגנה של העונה ביורוליג) – מסלול שמזכיר כמעט במדויק את המסלול שעבר אתכם קייל היינס לפניו. האם אתה רואה דמיון מקצועי ופסיכולוגי ביניהם? והאם ההשתלבות המהירה של דנסטון הפתיעה אותך?

"לדנסטון יש אופי מצוין. הוא חבר טוב לקבוצה והוא מקריב את עצמו בשביל השחקנים האחרים. הוא תמיד רוצה לשחק בשביל הקבוצה ומבצע בדיוק את ההוראות של המאמן. גם אות'לו האנטר ככה. כל אחד מהם עושה דברים שונים על המגרש. אנחנו צריכים להגיש ברי-מזל שיש לנו שחקנים כמותם. אחרי שזכינו ביורוליג ב-2012 עם היינס כסנטר זו נהייתה מעין אופנה ביורוליג להחזיק סנטרים בגובה כזה, סביב שני מטר. בלי ספק, היינס היה אחד מהחברים לקבוצה הכי טובים שהיו לי. דאנסטון קצת מזכיר לי אותו מבחינה מקצועית, אבל הוא נותן אפילו אקסטרה-אנרגיה. דנסטון רץ את המגרש, משחק הגנה מצוינת ומסיים טוב בהתקפה".

בדרך כלל יציבות מתחילה מהספסל, אבל אצלכם קורה ההפך: בארבע השנים האחרונות שמרתם על בסיס הסגל, והחלפתם שלושה מאמנים (דושאן איבקוביץ', גיורגיוס ברצוקאס, והעונה יאניס ספירופולוס). זה השפיע גם על שיטת המשחק שלכם – העונה שמתם דגש גדול יותר על הגנה – ועדיין אתם מצליחים לייצר הצלחות מהירות תחת מאמנים חדשים. עם ברצוקאס זכיתם ביורוליג ב-2013 בעונתו הראשונה בקבוצה, והעונה עם ספירופולוס הגעתם לפיינל פור. איך אתה מסביר את זה?

"כדורסל זה כדורסל. לכל מאמן יש פילוסופיה שונה אבל העיקר הוא החיבור שלו לשחקנים. אישית, אני שחקן שאוהב לעשות גם את הדברים הפחות 'נוצצים'. ספרופולוס אוהב מאוד הגנה והוא מאמין שאי-אפשר להפריד את ההגנה מההתקפה. ההגנה שלך משפיעה על ההתקפה שלך, ולהפך. בתוך שניות עוברים מהגנה להתקפה וברור שהם קשורים. ספירופולוס מאמין שמי שמשחק הגנה טובה יותר יכול לשלוט במשחק טוב יותר, וגם מקבל בסופו של דבר יותר הזדמנויות בהתקפה. אם אתה שומר טוב ושולט בריבאונד אתה מרוויח יותר פוזשנים במשחק המעבר ומנצל את זה לזריקות קלות. ספירופולוס יודע איך לשכנע את השחקנים להילחם ולשים את רוב האנרגיה בהגנה. התוצאות מראות שזה הדבר הנכון. אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה, כי את הקבוצות שיותר מוכשרות מאיתנו אנחנו יודעים להאט, ובזכות ההגנה הטובה שלנו אנחנו יכולים לנצח גם כשאנחנו נקלעים לערב התקפי פחות טוב. כשאתה משחק הגנה באותה רמה זה כמו לשים כסף בבנק. כשאתה מתמקד בהתקפה, זה כמו לשים כסף בקזינו".

שחקן אולימפיאקוס בריאנט דנסטון. Aykut Akici, GettyImages
חבר מצוין לקבוצה. דנסטון/GettyImages, Aykut Akici
"בדרך. מי שאומר שאפשר להגיע להצלחות בכדורסל בלי מזל משקר. אבל עבורנו העונה הזו אולי יותר מוצלחת מכל האחרות, כי העונה שיחקנו עם המון פצועים"

סימן-היכר אחר שלכם הוא יכולת העמידה שלכם. חזרתם בשנים האחרונות מהרבה פיגורים גדולים. גם כשהפסדתם, זה היה בדרך כלל בהפרשים נמוכים מאוד.

"אני לא חושב שיש לנו סוד מיוחד, במובן הזה. אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להילחם מול כל קבוצה עד לשנייה האחרונה. יש לנו מנטאליות טובה ואנחנו נלחמים בחזרה. לגבי הקאמבקים, קצב המשחק עולה מעונה לעונה, לכל קבוצה יש יותר פוזשנים וזה מאפשר לסגור פיגורים גדולים יותר בפחות דקות. גם כשאנחנו סופגים מכה, כמו שהיה במשחק הראשון של סדרת רבע-הגמר נגד ברצלונה, אנחנו לא מוותרים ומגיעים עם עוד יותר מוטיבציה. חוץ מה'אגו של ספורטאים' יש לנו סיבה נוספת להילחם כי אנחנו לובשים את החולצה של אולימפיאקוס ואנחנו יודעים מה המשמעות של הסמל הזה עבור הרבה אנשים.

"היה לנו גם מזל, אני לא יכול להכחיש. כדי שקבוצה תגיע לפיינל-פור צריכים לקרות הרבה דברים, וגם הקבוצה הכי גדולה צריכה קצת מזל בדרך. מי שאומר שאפשר להגיע להצלחות בכדורסל בלי מזל משקר. אבל עבורנו העונה הזו אולי יותר מוצלחת מכל האחרות, כי העונה שיחקנו עם המון פצועים. היו הרבה שחקנים חשובים שנעדרו לתקופות של חודש ויותר. עלינו למשחקים מכריעים בהרכבים חסרים. העונה הראינו את האופי שלנו, למרות שגם בעונה שעברה בסדרה נגד ריאל לא היינו רחוקים מהפיינל פור. הם ניצחו בשני המשחקים הראשונים, אנחנו חזרנו עם שני ניצחונות בבית, ובמשחק האחרון הפסדנו בגלל כמה דברים קטנים".

בזכות אותה זריקה בגמר 2012, וסל הניצחון עם הבאזר במשחק מספר 4 העונה בסדרה נגד ברצלונה, הפכת בעצמך לאחד הווינרים הכי גדולים שהיו לכדורסל האירופאי, במילניום הזה בוודאי. זה עניין של מזל, טיימינג או כישרון?

"אני חושב שזה קצת מכל דבר. קצת מזל, קצת טיימינג, להיות במקום הנכון, אבל הכי חשוב זה הקבוצה. זה לא משנה מי לוקח את הזריקות האלה. אין לנו איזה 'ווינר' מיוחד שלוקח את הזריקות החשובות. הפילוסופיה שלנו היא שמי שנמצא בעמדה הכי טובה, ויש לו את המבט הכי פנוי לסל, והוא מרגיש הכי 'חם', הוא זה שצריך לקבל את הכדור. זה יכול להיות אני, וזה גם יכול להיות סלוקאס, מנצאריס, לודג'סקי, ואסיליס או מישהו אחר.

"קח את המהלך האחרון נגד ברצלונה כדוגמא. דיברנו בפסק הזמן על זה שואסיליס ייקח את הכדור. ידענו שכנראה יעשו עליו 'טראפ' ואמרנו שברגע שזה קורה ננסה להזיז את הכדור ולמצוא את השחקן הפנוי. סלוקאס קיבל את הכדור, מנצאריס חתך ללואו-פוסט ולקח איתו את השומר שלי. אני נשארתי פנוי, הכדור הגיע אליי אז לקחתי את הזריקה".

יורגוס פרינטזיס שחקן אולימפיאקוס. Jose Luis Surralles, GettyImages
קבוצה, קודם כל קבוצה. פרינטזיס/GettyImages, Jose Luis Surralles
"אני לא יודע לדרג, אבל בשבילי ספאנוליס בלי ספק אחד הטובים בהיסטוריה של הכדורסל האירופאי. הוא מנהיג אמיתי ואנחנו רואים את זה עליו בכל משחק, בכל דקה, בכל התקפה. מבחינה אישית אין לי עוד מה להוסיף לגביו"

מוזר שדווקא אתה חתום על זריקות הניצחון הכי גדולות של אולימפיאקוס, ולא ספאנוליס?

"ואסיליס הוא המנהיג של אולימפיאקוס. הוא השחקן הכי מצליח באירופה בשנים האחרונות. הוא מתחיל את ההתקפה והוא לוקח את ההתקפות. אחר כך זה תלוי במה שההגנה נותנת לך. ואסיליס יכול לשחק אחד על אחד וגם להתמודד עם שמירות כפולות ומשולשות, אבל הוא יודע למסור ואוהב למסור ויש לו איי.קיו כדורסל גבוה שבזכותו הוא מנצל את תשומת-הלב המיוחדת שהוא מקבל מההגנות של היריב כדי למצוא את השחקן הפנוי. כולנו נהנים מזה. הסלים שאני ומנצאריס וסלוקאס עושים מה'וויק-סייד' הם סלים קלים יותר מאשר אלה שואסיליס עושה. חוץ מזה, אם ואסיליס היה לוקח את כל הכדורים המכריעים, אתה חושב שהיריבות לא היו יודעות את זה ומתכוננות אליו? אתה צריך תמיד להיות בלתי-צפוי עבור ההגנה של היריבה. אני רוצה להזכיר לך שנגד ברצלונה היו הרבה שחקנים שקלעו זריקות גדולות. מנצאריס קלע לאורך הסדרה 9 מ-10 מ-3. מי זוכר את זה? זוכרים את השלשה שלי. אבל זה בסדר. ככה זה. כולנו מבינים את החשיבה של האוהדים והתקשורת".

איפה היית מדרג את ספאנוליס בין הגארדים הגדולים ביותר בתולדות הכדורסל היווני והאירופאי?

"אני לא יודע לדרג, אבל בשבילי הוא בלי ספק אחד הטובים בהיסטוריה של הכדורסל האירופאי. הוא מנהיג אמיתי ואנחנו רואים את זה עליו בכל משחק, בכל דקה, בכל התקפה. מבחינה אישית אין לי עוד מה להוסיף לגביו. הוא מראה מה הוא מסוגל לעשות בכל ערב".

את צסק"א, היריבה שלכם בחצי-הגמר, אתם מכירים מצוין. העונה שיחקתם נגדה פעמיים – ניצחתם פעם אחת והפסדתם פעם אחת. יש עוד דברים חדשים שאפשר להכין נגדה?

"אני חושב שצסק"א היא הקבוצה הכי טובה ביורוליג. הם מצוינים בהתקפה ובהגנה. יש להם שחקנים עם אופי חזק ומאמן טוב מאוד שבנה מערכת שבה כל אחד יודע מה התפקיד שלו. לדעתי הם הפייבוריטים בשביל לזכות ביורוליג, ובשביל לנצח נצטרך לעשות הרבה דברים יותר טוב מהם: לשלוט בריבאונד, כי הם מאוד גבוהים, לשחק הגנה חזקה ולהשתלט על שחקנים כמו תאודושיץ' ודה-קולו, ולרוץ בהתקפה. אם נוכל לעשות את ההתאמות ולשחק הגנה טובה, יש לנו סיכוי. זה פיינל פור, משחק אחד, ומי שיותר טובה באותו ערב ממשיכה הלאה".

זה הוגן לומר שגם לפיינל פור הקרוב אתם מגיעים עם פחות לחץ? עיקר הציפיות הן על צסק"א וריאל.

"הגישה שלנו היא שבסופו של דבר, זה רק משחק. ככה שאנחנו עולים למגרש ומנסים ליהנות. פיינל פור זה חגיגה, ובאמת העונה אין עלינו את הלחץ שיש על הקבוצות האחרות. בפיינל פורים הקודמים ראינו שה'פייבוריטיות' מגיעות מאוד לחוצות. הבנו שאם אנחנו נשארים עצמנו, ועושים את הדברים הפשוטים שאנחנו עושים לאורך כל השנה, יש לנו סיכוי טוב יותר לנצח. זה לא שעלינו אין בכלל לחץ. במשחק נוק-אאוט תמיד יש אווירה אחרת. אבל אנחנו יודעים שהלחץ קיים גם בקבוצות אחרות. משחקי הפיינל פור הם משחקים גדולים שמיועדים לקבוצות גדולות ולשחקנים גדולים. אני מאמין שיש לנו שחקנים גדולים עם אופי גדול, ושגם אנחנו קבוצה גדולה. אנחנו מתים על המשחקים האלה ואני חושב שמגיע לנו להיות במדריד".

ohad@walla.net.il

שחקן אולימפיאקוס ואסיליס ספאנוליס. GettyImages
אחד הגדולים. ספאנוליס/GettyImages

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully