זיכרונות מהקלאסיקו הראשון: סיכום ניצחונה של ברצלונה

"ליאו מסי בלתי ניתן לעצירה בכושרו הנוכחי", אמר פפ גווארדיולה במסיבת העיתונאים לפני המשחק. למען האמת, זה הזכיר מאוד את האמירה של ברנד שוסטר בדצמבר 2008.

לפני הקלאסיקו הראשון של פפ כמאמן ברצלונה, הצהיר ברנד שוסטר, מאמנה של ריאל מדריד, האלופה המכהנת: "המשחק מול ברצלונה מדאיג אותי פחות מאחרים, כי נכון לעכשיו אי אפשר לנצח בקאמפ נואו. ברצלונה מנצחת את כולם, וזו העונה שלה. בהתחשב במצבנו, אנחנו רק יכולים לקוות להציג משחק ראוי". היה זה הציטוט האחרון של הגרמני בתפקידו. אמירה מסוג זה לא התקבלה על הדעת מבחינת הנהלת לוס בלאנקוס, והוא פוטר באופן מיידי. חואנדה ראמוס תפס את מקומו.

האמירה של גווארדיולה הייתה שונה במהותה, אבל הייתה בה נכונות להודות מראש בכישלון. מובן שהיא ממש לא סיכנה את מעמדו באליאנץ ארנה, לא לפני חצי גמר ליגת האלופות ולא אחריו, ואולם יש אירוניה גדולה בכך שהתסריט בשני המקרים היה דומה מאוד. אז בשלהי 2008 סיפקה ריאל הפצועה והחבולה של ראמוס הופעה טובה מאוד בברצלונה בהתחשב בנסיבות, ועד הדקה ה-83 לא רק שהיא שמרה על 0:0, אלא גם חלמה לגנוב שער ניצחון. השאיפות האלה התנפצו כאשר סמואל אטו העלה את בארסה ליתרון מאוחר, ובדקה ה-90 הכפיל מסי את היתרון בהקפצה עדינה מעל איקר קסיאס. פאביו קנבארו ניסה להציל את הכדור על קו השער והתנגש בעמוד. בערך כמו ראפיניה שקפץ נואשות ולא הצליח לעצור את ההקפצה העדינה של הארגנטיני מעל מנואל נוייר אתמול. זה נגמר 0:2 לגווארדיולה אז, הפעם גווארדיולה הובס 3:0.

ברצלונה הביסה 0:3 את באיירן מינכן

ג'רארד פיקה: "משחק סנסציוני, אנחנו בני מזל שיש לנו את מסי"

ברשתות החברתיות מהללים את מסי וקוטלים את בואטנג

פפ צדק, כמובן. אולי אפילו הוא לא תיאר לעצמו עד כמה. ב-28 המשחקים הקודמים בשנת 2015 כבש מסי 28 שערים ובישל עוד 17. המשימה המרכזית של באיירן הייתה למנוע מברצלונה למסור את הכדור אליו, אולם הפרעוש נייד מאוד במערך של לואיס אנריקה. הוא מרבה לרדת למרכז המגרש, מבלה זמן לא מבוטל באגף הימני, ומחליף מקומות ללא הפסקה עם לואיס סוארס. במצב כזה, השמירה עליו באמת בלתי אפשרית, ואחוז ניצול ההזדמנויות שלו בתקופה האחרונה פנומנלי. אז הוא הכריע את המשחק הזה לבדו עם צמד ובישול.

השער הראשון היה כביר – לא קל להכניע את נוייר בבעיטה מחוץ לרחבה לפינה הקרובה, אבל לשוער הגרמני בקושי היה סיכוי. השער השני היה מעשה אמנות. ג'רום בואטנג, דווקא במשחק אישי טוב מאוד, בניגוד למשל לפיאסקו בפורטו, הפך לבדיחה באדיבות הארגנטיני. האסיסט לניימאר בזמן פציעות היה נאה לא פחות, והחגיגה רוויית האמוציות של שני החברים הדגישה את היחסים הנהדרים ביניהם. קשה לדעת מה מידת הקרדיט של לואיס אנריקה בכך, אבל שלישיית כוכבי העל של בארסה עובדת העונה בהרמוניה מושלמת. כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם. זה לא דבר של מה בכך, וזו הסיבה המרכזית ביותר להצלחתה.

גם אם התוצאה הסופית קיפחה מעט את באיירן, הניצחון הקטלאני היה מוצדק ביותר. אפשר לדבר עד מחר על השליטה של באיירן במרכז המגרש במשך דקות ארוכות, על אחוזי השליטה בכדור ועל הדיוק במסירות, אבל הסטטיסטיקה החשובה ביותר היא זו – אלופת גרמניה לא בעטה אפילו פעם אחת למסגרת. אחד הסיפורים המרתקים ביותר בהתמודדות עשוי היה על הנייר להיות קרב השוערים הגרמנים. בפועל, מארק אנדרה טר שטגן פשוט נותר מובטל. האיש שעשוי לרשת יום אחד את נוייר בשער הנבחרת פשוט לא נגע בכדור. אם זה המצב, הגיע לבאיירן להפסיד, ולבארסה הגיע לנקום על ההשפלה בחצי הגמר מלפני שנתיים.

הנקמה הזו הייתה באוויר כי באיירן הגיעה לקאמפ נואו בהרכב חסר. היה מעניין הרבה יותר לחזות בגווארדיולה מנסה לנצח את האקסית לו היו עומדים לרשותו אריאן רובן, פרנק ריברי ודויד אלאבה. באפריל 2013, אגב, המצב היה הפוך – אז מסי הגיע לאליאנץ ארנה לא כשיר ובקושי הורגש בתבוסה 4:0, בעוד רובן כיכב ושרף את הדשא. בעונה זו, ההולנדי הוא המסי של הבווארים, ופציעתו הייתה קריטית. כמה חבל שלא זכינו לראות אותם בכושר שיא זה מול זה – לא לפני שנתיים ולא עכשיו. מצד שני, שניהם היו בריאים ושלמים בחצי גמר המונדיאל, ואז איש מהם לא עשה דבר באחד המשחקים המשעממים בהיסטוריה.

ואם כבר מדברים על גביע העולם האחרון, אז מסי נקם בגרמנים בסגל באיירן גם על ההפסד בגמר, בעוד ניימאר נהנה עד הגג לפגוש אותם אחרי שנעדר מהשביעייה המיתולוגית בחצי הגמר. לעומת זאת, מריו גצה שנכנס כמחליף לקראת הסיום בגמר במרקאנה והכריע אותו, היה חלש להחריד בדקות הבודדות שקיבל אתמול. הדיווחים על רצונה של באיירן לשלוח אותו בחזרה לדורטמונד בעסקה שתביא למינכן את אילקאי גונדואן אומרת הכול על מעמדו. ואולם גווארדיולה שלח אותו למגרש כאשר התוצאה היתה רק 1:0, והעדיף להוריד לספסל דווקא את תומאס מולר. הוא לא למד את הלקח מההפסד לדורטמונד בחצי גמר הגביע הגרמני בו הוכח פעם נוספת – מי שמחליף את מולר מובס.

החלטה נוספת של פפ שהזכירה את הכישלון מול דורטמונד הייתה שילובו של ראפיניה כסמן השמאלי בשלישיית בלמים. הניסוי הביזארי הזה לא עבד בלשון המעטה מול החבורה של יורגן קלופ, אבל המאמן בחר להמר על המערך ההרפתקני פעם נוספת מול חוליית ההתקפה הטובה בעולם בכושרה הנוכחי. למזלו, הפעם הוא התעשת תוך 15 דקות, אחרי ששגיאה של ראפיניה כמעט הובילה לשער של סוארס. הוא הסיט את הברזילאי לעמדת המגן הימני, עבר לשחק ב-2-4-4, ובאיירן נראתה טובה ויציבה הרבה יותר – עד שמסי לקח את העניינים לרגליו. יש המעריכים שאפילו השינוי הזה תוכנן מראש, אבל עדיין קשה להבין מדוע היה צורך להסתכן ולהפקיר את העורף ברבע השעה הראשונה.

בעוד ראפיניה עשה עבודה סבירה בשמירה על ניימאר אחרי ששב לעמדתו הטבעית, חשוב הרבה יותר לשבח את המגן הימני הברזילאי שמנגד. דני אלבס ספג ביקורת קשה במהלך העונה, וקיבל בשורה לא משמחת כאשר דונגה לא כלל אותו בסגל לקופה אמריקה. אתמול, ביום הולדתו ה-32, אלבס היה נהדר לאורך כל המשחק, שמר היטב בהגנה והצטרף ללא לאות להתקפות. הנחישות, יכולת הכדרור וראיית המשחק שלו איפשרו לו לבשל את למסי את השער הראשון ולפרוץ את הסכר.

איכשהו בתוך כל ההמולה סביב חזרתו של גווארדיולה לקאמפ נואו, מעטים הזכירו את העובדה כי דני אלבס היה השחקן הראשון שהמאמן הצעיר החתים בתחילת יולי 2008. הוא הגיע מסביליה תמורת כ-35 מיליון יורו והפך תוך שבועות ספורים לאחד המנהיגים בקבוצה האדירה. בעונת 2008/09 שהסתיימה בטרבל ההיסטורי שיחקה בארסה של פפ בסגנון היפה ביותר, אשר נפגם מבחינה אסתטית בשנים שלאחר מכן.

לאורך שנים אלה, פעילות בשוק ההעברות הייתה נקודת תורפה מהותית של גווארדיולה, עם שורה ארוכה של פלופים, מזלאטן איברהימוביץ' עד דמיטרי צ'יגרינסקי. אלבס בולט מעל כולם – הוא לא רק הרכש הראשון אלא גם הרכש הטוב ביותר של פפ. סמלי מאוד, אם כך, שתרומתו הייתה כה חשובה אתמול, ויהיה סמלי עוד יותר אם ייפרד מברצלונה בקיץ עם טרבל נוסף. הוא לא רחוק משם.