אוהדים יקרים: "הפודיום" על נזקי הקהל של בית"ר ירושלים

שלום, שחקני מכבי נתניה.

אל תישברו. אל תסכימו. אל תתאמנו. אל תשחקו. אלא אם תקבלו את כל הכסף, עד השקל האחרון, אל תיכנעו. סוף סוף הגעתם למצב הכי טוב שיש - לכם אין מה להפסיד ולכדורגל הישראלי יש. למנהלת, להתאחדות, לקבוצות האחרות, לטוטו, לטלוויזיה, לתקשורת. לכולם.

סוף סוף הבעיה המסכנה שלכם היא הבעיה של כולם. סוף סוף כל אלה שהתעלמו מהעוולות ומהפשעים שבוצעו מולכם, יסבלו כמעט כמוכם.

שחקני מכבי נתניה. תישארו בבית. תראו את הפועל עכו מכסחת את קבוצת הנוער שלכם, את הירידה מושפעת, את הליגה מופסקת, את הרעש והבלגן. עד שתקבלו את הצ'ק, אל תצאו מהסלון.

את עונת הסיוט שעברתם אף אחד לא יחזיר לכם. אבל אולי הפיאסקו הנוכחי ימנע את הלנות השכר הנפשעות בעתיד.

יאללה, הביתה.

ועכשיו, לשלושת הסיפורים הגדולים של השבוע. "הפודיום".


לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

למעקב בטוויטר

"מה שלא נבנה כאן הם יהרסו. לא ייאמן שעם כל השיחות שעשינו, כל העונשים נגדנו וכל הרדיוסים - הם עדיין מרשים לעצמם להמשיך עם זה… אין טעם להשקיע יותר, די, הכל הולך לפח".



אלו הדברים שאמר אלי טביב לאנשיו לאחר המשחק מול קרית שמונה בשבת, דברים שראו אור ביום ראשון וביום שני בוואלה ספורט.



היום תעמוד בית"ר ירושלים, שוב, לדין משמעתי. שוב גזענות, שוב לעבר אחמד עאבד - שחקן קרית שמונה.



אלי טביב הוא לא טלית שכולה תכלת - הרחק מכך. הוא אוהב את הכוח, את הכדורגל, את האקזיט. ועדיין, למרות שבית"ר שלו נראית טוב ביחס לשנים האחרונות, ולמרות שהוא הצליח להכניס כמה ג'ובות מהחזר מס, הוא רוצה ללכת. האמת? אפשר להבין אותו. ככה זה שכל שקל שאתה מכניס מהכיס הולך למימון הגזענות של הקהל שלך. הנה, היווכחו בעצמכם.

הבלגן הנוכחי של בית"ר ירושלים החל במחזור התשיעי בדוחא. סכנין ניצחה 0:1, וחלק מהקהל האורח - אליו התייחסו כמו גן חיות, התנהג לשירותים כמו גן חיות. וכן, היתה גם גזענות. ההשלכה: משחק רדיוס מול הפועל רעננה. את המשחק הזה בית"ר סיימה ב-0:0, וגם ההכנסה היתה 0. לפי הערכה, אם המשחק היה נערך בטדי, בבית"ר היו מרוויחים כ-150 אלף שקל.

בהמשך, עליהום לעבר אבו עביד מנתניה ואחמד עאבד מקרית שמונה, גרפו עונשים שגררו את הקבוצה לארח את סכנין בלי קהל (הפסד פוטנציאלי של כ-900 אלף שקל) ואת מכבי תל אביב בסמי עופר (הפסד של כ-800 אלף שקל). את מכבי פתח תקוה בית"ר אירחה בנתניה - מינוס של כ-180 אלף שקל. הרדיוס האחרון, עד כה, היה מול הפועל באר שבע במושבה - עוד הפסד פוטנציאלי של כ-180 אלף שקל, וזה אם אנחנו מעריכים שאוהדי באר שבע לא היו באים בהמוניהם.

סך כל הנזקים מרדיוסים/משחקים ללא קהל: כ-2,210,000 שקל.

כל העונשים שספגה בית"ר העונה בית"ר בבית הדין מסתכמים ב-350 אלף שקל.

איש שכיהן בתפקיד בכיר בבית"ר ירושלים, ומעדיף שלא להזדהות בשמו, מסביר:

"בית"ר ירושלים זה מותג כלכלי גדול מאוד, מותג שיכול לגייס סכומי עתק. אני לא רוצה להסתכן ולומר שזה המועדון עם הפונציאל הכי גדול לגיוס כספים, אבל בהחלט אומר הסכומים היו יכולים להיות דומים לשל מכבי תל אביב. בשנה, כרגע, בית"ר יכולה לדעתי לגייס כ-2-3 מיליון שקל בשנה על ספונסרים. אבל אין ספק שנתקלתי בהרבה גורמים בכירים שלא רצו להיקשר למותג הנוכחי של בית"ר ירושלים, מהשיקולים שאתה מדבר עליהם…".

כמה כסף לדעתך היה אפשר לגייס אילולא בעיות הגזענות והאלימות שמזוהות עם הקהל של בית"ר ירושלים?

"בקלות, היה אפשר להכפיל את הסכום. אתה יושב עם אנשים, והם נרתעים. אין ספק שבית"ר זה שם גדול, אך יש אבדן כלכלי של מיליוני שקלים. לפחות 2 מיליון שקל בעונה. בוודאות".

את בית"ר ירושלים נטשו כ-40 אוהדים שמחזיקים ב'מנויי כבוד' בסכומים שנעים בין 30 ל-80 אלף שקל בעונה, פר מנוי., כולל תרומות בחישוב ממוצע גס — 2.2 מיליון שקל לעונה. "יש אי נוחות", מסביר גורם, "אתה מגיע למקום ולא רוצה לשמוע ולראות את מה שקורה. אנשים לא רוצים להיכנס לזה".

בנוסף, בבית"ר ירושלים מעריכים שבגלל המצב הנוכחי, יש דעיכה של בין 1,000 ל-2,000 אנשים בממוצע הקהל. כ-1,000 אנשים שלא עשו מנוי כתוצאה מריבוי הרדיוסים והעונשים, והיתר אוהדים שפשוט לא רוצים להיות מזוהים עם הקבוצה במצבה. במועדון העריכו את ההפסד בקטיגוריה זו בכמיליון שקל.

ועוד לא דיברנו על אירופה. בית"ר ירושלים תעמוד היום לדין, ובמועדון מבינים שכנראה הפעם זה לא ייגמר רק ברדיוס (משחק בלי קהל מול מכבי תל אביב, אגב, יגרע מקופת המועדון כ-1.2 מיליון שקל). הפעם כנראה תרד נקודה, לפחות. כרגע, לבית"ר יש פור של שתי נקודות על פני מכבי חיפה במאבק על הכרטיס לאירופה. באם הירושלמים יאבדו נקודות והדבר ישפיע על זהות המשתתפת במוקדמות הליגה האירופית, הרי שהנזק יהיה מוערך בכ-3 מיליון שקל.

הנזק המשוער של אוהדי הקבוצה לקופת המועדון נאמד עד לכתיבת שורות אלו בכ-7.7 מיליון שקל. תוסיפו אי העפלה לאירופה, והסכום יצמח אל מעבר ל-10 מיליון השקלים.

כדי להבין עד כמה עצום הנזק של אוהדי הקבוצה, אפשר לציין ששכר השחקנים הכולל של בית"ר ירושלים העונה מגיע לאותו סכום. כלומר: האוהדים של בית"ר ירושלים עולים לקבוצה כמו שהשחקנים עולים. מדהים.

טביב, לפי הדיווחים, הזרים השנה למועדון כ-10 מיליון שקל. אפשר להבין את התסכול שלו מכך שכל שקל שהוציא מכיסו הלך לכיסוי התנהגות קהל קבוצתו.

החתמת אלירן עטר? תשלומים בית הדין.

כוכב זר? כיסוי הפסדים על רדיוסים.

אליפות? גזענות.

באופן אירוני, הזרמת הבעלים העונה מתקזזת עם התפרעויות הקהל. באופן אירוני, אותו קהל עלול למצוא את הקבוצה שלו בלי הזרמת בעלים. היום (רביעי) טביב (שוב) מגיע לבית הדין. תחשבו מה עובר לו בראש.

שלוש נקודות מפרידות בין יאגוסטרה לבין המקום השישי בסגונדה דוויזיון, שמוליך לפלייאוף ההעפלה ללה ליגה. הקבוצה הקטלאנית בעיצומו של רצף מדהים של 13 משחקים ללא הפסד; מדהים, כי היא עלתה רק העונה מהליגה השלישית; מדהים, כי היא הקבוצה עם התקציב הכי נמוך בליגה השנייה (1.5 מיליון יורו); מדהים, כי זו העיר הכי קטנה שאי פעם שלחה קבוצה לליגות המקצועניות של ספרד. ביאגוסטרה חיים כ-8,000 איש, וזהו סיפורה של הקבוצה.

יאגוסטרה, רזומה

1998 - ליגה תשיעית

1999 - ליגה שמינית

2006 - ליגה שביעית

2007 - ליגה שישית

2009 - ליגה חמישית

2010 - ליגה רביעית

2012 - ליגה שלישית

2015 - ליגה שנייה

ב-2008 נרכשה יוניו אספורטיבה יאגוסטרה על ידי גברת איסבל טראחו. המנהל הטכני הוא אוריול אלסינה, והוא בעלה של בעלת הבית, ובעל הבית בעצמו. בקיץ האחרון אלסינה מינה מאמן מתחתיו - לואיס קאריאו - אך איש קשר שערך השבוע כמה בירורים מסר לוואלה ספורט שאלסינה הוא המאמן בפועל; פשוט אין לו תעודה כדי להדריך את הקבוצה בליגה השנייה.

הבוס והבוסית הם יזמי טקסטיל, וברשותם חברה ללבנים. תחתונים, גרביים, גופיות, מגבות. כשהקבוצה עוד היתה בליגות הנמוכות, מספרים, אלסינה הרכיב את הסגל משחקנים שעבדו אצלו במפעל. כך למד אט-אט איך בונים קבוצה, איך מרכיבים סגל.

בגלל שהמתקן של המועדון, קיבולת של 1,500 אנשים, בעל דשא סינתטי, יאגוסטרה לא רשאית לארח שם. ולכן הקבוצה עורכת את משחקיה הביתיים במרחק רבע שעה נסיעה מהעיר, ביתה של ג'ירונה השכנה. "אין בעיה, נהיה כמו מילאן ואינטר", צחק אלסינה. הבוס/מאמן הוא איש אהוד מאוד במועדון, והמוטו שלו - ארוחות, ארוחות, ארוחות. כמה שיותר על-האש, כמה שיותר גיבוש. "הוא איש מאוד מאוד חכם", אומרים אנשים בקבוצה.

בראיון שערך לא מזמן, אלסינה סיפר שבגלל התקציב הצנוע, את רוב השחקנים הוא צריך למצוא בליגה השלישית. "70% משחקני הליגה השנייה - אין לנו אפשרות להחתים. יש לנו את התקציב הכי נמוך ואין משאבים", טען. ואכן, בסגל אפשר לזהות בודדים - למשל, ג'ורדי לופס (34, עבר בריאל מדריד, סביליה, מאיורקה, סוונסי וויטסה) ודייגו ריבאס (35, אתלטיקו מדריד, ריאל סוסיאדד והרקולס).

ובגלל שהכול מעניין בקבוצה הזו, נספר לכם שאת הניצחון ההיסטורי בליגה השנייה (0:2 מול לחאנס) הקבוצה ערכה לעיני אצטדיון ריק - עונש על קריאות גזעניות במשחק הפלייאוף מהעונה שעברה, מול ראסינג סנטנדר.

"יאגוסטרה זו דוגמה נהדרת, עונה אחר עונה, לאיך דברים צריכים לעבוד בספורט, איך לשמור מועדון בתקציב שפוי", נכתב על הקבוצה בכתבה בספרד. לפני כחודש הקבוצה, כחלק מהחוק החדש בספורט הספרדי, הפכה לחברה בע"מ. יאגוסטרה התחילה רע את העונה, עם 11 הפסדים ב-20 המשחקים הראשונים. אבל אז הגיעה הריצה המדהימה, שעדיין לא נעצרה.

בשבת יאגוסטרה הצנועה סחטה 2:2 מרשים מריאל בטיס, ובראשון הקרוב מחכה לה נומאנסיה. שישה מחזורים לסיום העונה הסדירה, ומי יודע - אולי בעונה הבאה גם יאגוסטרה תזכה בכבוד שנקרא להפסיד 8:0 לבארסה.

הבורות היא האושר, אמרו חכמים. אבל לפעמים, הבורות גורמת להרבה בעיות.

למשל, אנשים שהתאכזבו מהקרב של פלויד מייוות'ר מול מני פאקיאו. בקרב הזה, מייוות'ר - טקטיקן מבריק, הגנתי, שמרן - עשה בדיוק את מה שהוא תמיד עושה. מנצח. הוא התחמק, ברח, רקד, וחזר להכות בדיוק ברגע הנכון. ודי כרגיל, היריב שלו הפסיד את הקרב מבלי להרגיש.

הרבה צופים התאכזבו, אבל מי שבאמת הכיר את מייוות'ר וסגנונו, לא התאכזב. כי הוא ידע למה לצפות. הוא ידע איך מייוות'ר נלחם. הוא ידע מה פאקיאו יצטרך לעשות כדי לנצח. הוא ידע שבתוך הזירה הוא לא יקבל את הטרילוגיה שבין ארטורו גאטי למיקי וורד. הנה, למשל, תקציר של שלושת הקרבות בין שני הענקים האלה, שפשוט לא ידעו לעשות הגנה. הם היו הכי מבדרים שיש, אבל לאחד מהם היו 9 הפסדים (גאטי, כולל אחד למייוות'ר) ולשני 13 (וורד). ופלויד עם 0 אחד עגול.

למשל, אנשים שלא מבינים כמה נוסא איגייבור טוב. הוא לא כוכב, אבל הוא עושה הרבה מאוד - הוא בין עשרת השחקנים שרצים הכי הרבה בליגה - ובסגל הנוכחי של מכבי תל אביב הוא בהחלט בראש הרשימה. הוא עושה המון דברים שמומחי כדורגל מבינים בהם, וצופים רגילים לא. מאמנים אוהבים את נוסא איגייבור. אוהדים - לא תמיד. כי אוהדים לא מבינים כמו שמאמנים מבינים. אין להם את הידע.

למשל, וזה הנושא לשמו התכנסנו - שיפוט כדורגל. "שנה נוראית לשופטים", "מחדל עצום", "בדק בית" ומה לא אמרו השנה על האנשים והמשרוקיות. כל זאת בזמן שהמציאות אחרת לגמרי. נכון, היו טעויות, וטעויות קשות. אבל אם תקחו את כל שופטי הסגל הבכיר, ותחברו את כל הטעויות הגדולות שלהם, ואז תשוו לפרמיירליג, ללה ליגה, למונדיאל - תקבלו פחות או יותר את אותן תוצאות.

שלשום קיבלנו דוגמה נהדרת לבורות.

כולנו - כולנו! - חשבנו שנגיעת היד של ערן זהבי במחצית הראשונה היתה צריכה לזכות אותו בכרטיס צהוב שני ובמקלחת קרה. כולנו כתבנו ברשתות החברתיות - 'אדום!'.

אבל זיו אדלר לא שלף צהוב שני.

במחצית הגיע ההסבר - יד לא מכוונת, דינה לא צהוב. ועדיין, למרות שהגיע הסבר ראשוני, אף אחד לא האמין. וזה רק בגלל שלא ידענו. אפילו ערן זהבי לא ידע. הוא חשב בכלל שהכדור היה בחוץ. כשהראו לו שהכדור היה בפנים, גם הוא אמר שהגיע לו כרטיס אדום. גם הוא לא ידע את החוק.

הנה העדכון לחוק היד, לפי חוברת הלבה של אופ"א (תרגום קלוקל, המקור לפניכם):

"על השופטים לזכור שהענישה על נגיעות יד מכוונות, בהתאם לחוקי המשחק, הינה בעיטה חופשית. לעומת זאת, כרטיס צהוב צריך להישלף במקרה ש:

הנגיעה מנעה בבוטות שליטה של הקבוצה השנייה בכדור.
הנגיעה מנעה מצב מבטיח לקבוצה השנייה.

* כשהעבירה מונעת מצב כיבוש ודאי, על השחקן להיות מורחק".

אגב, צהוב יישלף גם במקרים של עבירת יד של מגן שעצרה בעיטה בדרך לשער, וניסיון לכיבוש שער בעזרת היד (ארבייטמן נגד מאלמה, למי ששאל).

כך שלפי חוקים אלו, זיו אדלר שרק שלשום בדיוק לפי הספר.

אבל רוב הצופים וגם חלק גדול משדרי, פרשני ומסקרי המשחקים - לא מודעים לכל החוקים והסעיפים עד תום. בגלל זה מומלץ לכולם, כולל לצופים, לחכות קצת עם השיפוטיות. להבין שבנושאים שהם לא מבינים עליהם להיות סבלניים יותר.

אין הנכתב כאן כדי להעיד שחוקת הכדורגל מושלמת והגיונית. היא לא. חוקי היד, אגב, נתונים ליותר מדי פרשנויות ויש בהם יותר מדי תחומים אפורים. בכנס איגוד השופטים אליו הצטרפתי בשנה שעברה, למשל, שופט העבר יו דאלאס הקרין כעשרה מצבים של נגיעות יד. היו שם כל כך הרבה דעות וכל כך הרבה טעויות. וזה עוד היה בחדר סגור, ומול וידאו ושידורים חוזרים - פריבילגיות שאין לשופט בזמן אמת. באותה סדנה, אגב, הוקרן מקרה דומה לנגיעת היד של קרלוס גרסיה ברחבה שלשום. "פנדל?", שאל אותי דאלאס, וכמובן שטעיתי ואמרתי שכן. ובכן, כל עוד היד בתנוחה טבעית, זו לא עבירה, ולכן גם בנקודה הצדק היה עם המשרוקית.

צוות השיפוט הורחב יצא שלשום מחדרי ההלבשה בסמי עופר בביטחון מלא. אדלר והחבר'ה לרגע לא חשבו שטעו, וביטחון כזה - בהנחה שאכן החוק מאחוריהם - הוא בדיוק מה שהשופטים הישראלים צריכים. ומי שמוריד את הביטחון הזה רק בגלל שהוא עצמו בור - מוטב לו יבוא להרצאה, יפתח איזה ספר, וילמד. זה אפילו מעניין.

orenjos@walla.co.il