8 בספטמבר 2011. פפ גווארדיולה קיבל את מדליית הכבוד המוזהבת מידי נשיאת הפרלמנט של קטלוניה, כהוקרה על תרומתו כשחקן וכמאמן. אחרי שהעניק קרדיט למנהלי ברצלונה על כך שמינו אותו לתפקיד המאמן, התפנה להציג את הפילוסופיה שלו ותיאר כיצד הוא מכין את עצמו למשחקים חשובים. "אני נועל את עצמי במשרד, צופה בכמה משחקים של היריבה, רושם הערות, ואז זה מגיע", סיפר גווארדיולה בנאומו. "פתאום זה קורה, ואני מבין שיש לי את זה. אני יודע איך לנצח את המשחק. זה אורך כדקה, אולי 80 שניות, אבל זה הרגע שהעבודה הזו הופכת משמעותית עבורי". גם שחקני ברצלונה שמעו את הנאום וחיפשו דבר אחד: אזכור משמעותי לחלקם בהצלחה. פרט לתודה לקונית ("למדתי מהשחקנים ששיחקו אותי ומהשחקנים אותם אני מאמן") הם לא קיבלו את מבוקשם.
לדעת רבים בקטלוניה, זו הייתה הנקודה בה נוצרו סדקים אמיתיים בין גווארדיולה לסגל שלו. עוד לפני שגבהו הלהבות בסכסוך בינו לבין הנשיא סנדרו רוסיי וחבר מרעיו, גווארדיולה זכה לכתף קרה מצד שחקניו. הם חשו כי המאמן לקח לעצמו את כל הקרדיט של "ברצלונה השיאנית" - הקבוצה שזללה תארים וניפצה שיאים כפי שלא עשתה אף קבוצה של המועדון בעבר, גם לא הדרים טים בה כיכב פפ עצמו - והותיר אותם בצלו. הוא הקוסם שחולל את הנס, והם בסך הכול שפנים ששלף מהכובע. בקיץ 2012 ארגנו השחקנים פגישה והציבו מטרה: "לזכות בטרבל ללא גווארדיולה, כדי להרוויח ביושר את הקרדיט המגיע לנו". זה לא קרה. שלוש שנים אחרי, יש להם הזדמנות נוספת.
ברצלונה מארחת את פפ גווארדיולה ובאיירן מינכן (ד', 21:45, ערוץ 2)
כאשר גווארדיולה יוביל הערב את באיירן מינכן לכר הדשא בקאמפ נואו, קבלת הפנים תהיה חמה ולבבית. המועדון יכבד, השחקנים יחבקו ויודו, והאוהדים כמובן יתרגשו ויריעו מכל הלב למאמן המצליח בתולדות המועדון. אך כאשר תישמע שריקת הפתיחה, השחקנים יסתערו למלחמה על כבודם. הם נואשים לנצח, ולא מתוך תיעוב חלילה. זו ההזדמנות שלהם להראות שבארסה אכן המשיכה הלאה. שיש חיים אחרי גווארדיולה. ואין כמו תואר אירופי כדי לקבוע עובדות בשטח. זה לא רק ברצלונה נגד באיירן מינכן, אלא פפ נגד שחקניו לשעבר.
העונה האחרונה של פפ גווארדיולה בברצלונה הייתה קשה. הוא יצא ממנה סחוט לחלוטין מבחינה מנטאלית. בארסה אמנם זכתה בגביע העולם לקבוצות ובגביע המלך, אבל המאמן איבד את שלוותו לא פעם בחדר ההלבשה והתעמת עם ליאונל מסי, ג'רארד פיקה ואחרים. בספרד דיווחו שאפילו נאמניו הגדולים, כמו צ'אבי ואנדרס אינייסטה, הרגישו שעדיף לבצע הפרדת כוחות. שזה הסוף. בנוסף, הזיהוי הפוליטי של המאמן עם המחנה של יוהאן קרויף, יצר לו אויבים בהנהלת המועדון וגרר אותו למחוזות לא נעימים. בסוף העונה, הכול התפרץ.
זה קרה במשחק הליגה האחרון של פפ כמאמן ברצלונה, ב-12 במאי 2012. סיידו קייטה מנע הפסד חוץ ב-10 שחקנים מול בטיס סביליה וקבע 2:2, אבל המאמן לא אהב את הגישה של שחקניו ורתח בחדר ההלבשה. "אכזבתם אותי, כולכם", זעם גווארדיולה. השחקנים מעולם לא ראו אותו כך, והנה הוא איבד את העשתונות אחרי שכבר הודיע על עזיבה. היחיד שדיבר היה דני אלבס, שביקש להתנצל על הרחקתו במשחק. היתר השתתקו. הם תיקנו את הרושם עם ניצחון בגמר הגביע על אתלטיק בילבאו ונתנו לגווארדיולה לומר שלום עם גביע, אבל גם הם בעיקר חיכו לפרידה.
"גווארדיולה לא מייצג אותי. הוא היה מאמן גדול, אבל זה קרה בעיקר כי היו לו את השחקנים הטובים בהיסטוריה", טענה עיתונאית 'אל מונדו דפורטיבו, כריסטינה קוברו. "הם אלה שעשו אותו גדול, עכשיו הם רוצים להוכיח את זה לעולם. יש שחקנים כמו מסי ואלבס ופיקה, שמחכים להראות לו. הרי מי באמת היה הכוכב של ימי הזוהר - גווארדיולה או מסי? זו הייתה קודם כל הקבוצה של מסי. אם היא תדיח את באיירן מינכן, ינופץ המיתוס שברצלונה יכולה להיות קבוצת-על רק עם גווארדיולה".
מסי עומד כמובן במוקד. התשוקה שלו לנצח את מאמנו לשעבר ידועה. הם סחבו משקעים כבר מהעונות הראשונות, אך לקראת סיום עידן גווארדיולה הקרע כבר היה בלתי ניתן לאיחוי. כאשר גווארדיולה הודיע רשמית על עזיבתו במסיבת עיתונאים, מסי אפילו לא טרח להתייצב אליה ובמועדון שלחו את הקפטן קרלס פויול להכחיש מול התקשורת כל דיווח על נתק. הארגנטינאי התאכזב תחילה מרצונו של פפ לספסל אותו בחלק מהמשחקים. לאחר מכן, לא אהב את החלטותיו להציב לצדו בהתקפה את הצעירים כריסטיאן טייו ואיסק קואנקה, וחילוקי הדעות בין השניים רק גברו.
בימים שאחרי מסיבת העיתונאים, כשהפרידה כבר הפכה עובדה מוגמרת, יזם חאבייר מסצ'ראנו רעיון של "תמונת פיוס" בין השניים. הוא הציע למסי לגשת לגווארדיולה לאחר שיכבוש בדרבי ולהודות לו על התקופה היפה יחד. מסי ביצע. הוא אכן הקדיש את שער הליגה ה-50 לגווארדיולה וחיבק את מאמנו במשחק מול אספניול, אבל זה לא היה מהלך ספונטני.
מאז, אגב, הם לא שמרו על קשר. "לא ראיתי אותו הרבה זמן ונפגשנו רק פעם אחת, בכדור הזהב ב-2013", הודה מסי לקראת מפגש האיחוד, במסיבת העיתונאים הרשמית הראשונה שלו זה שנתיים. "אנחנו כבר לא בקשר". ובעצם גם בשנים המשותפות שלהם, מסי תמיד העדיף לדבר עם טיטו וילאנובה.
ולא רק השחקנים מגיעים עם צורך עז לגבור על גווארדיולה. גם חברי הנהלה ואנשי תקשורת ממתינים למאמן לשעבר בפינה. ברגע שגווארדיולה נגרר למאבקי הכוח הפנימיים וזוהה עם האופוזיציה, כמה גורמים בהנהלה הנוכחית סימנו אותו. הם תקעו לו מקלות בגלגלים בעונתו האחרונה כמאמן ברצלונה, והגדילו לעשות כאשר ניסו לנגח אותו באמצעות המחלה של טיטו וילאנובה המנוח. "התרחקתי 6,000 קילומטרים ורק ביקשתי שיעזבו אותי במנוחה, אבל הם לא מסוגלים לעשות את זה", כעס פפ לאחר שברצלונה הודיעה שלא ביקר את וילאנובה, עוזרו לשעבר, בזמן שזה שהה בניו יורק לצורך טיפולים. "רק ביקשתי שיפסיקו להשתמש בי ובחבריי כדי להכאיב לי. מנסים לגרום לי להיראות רע. יש דברים שלא אוכל לשכוח".
גווארדיולה סיים אז את שנת השבתון שלו ומונה למאמן באיירן מינכן, אך נותר מסומן בקטלוניה ובעיקר בעיתון "אל מונדו דפורטיבו", המחובר להנהלה הנוכחית. הנה דוגמה לפניכם. ב-18 במרץ קפץ גווארדיולה לביקור בקאמפ נואו, כדי לחזות בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות בין ברצלונה למנצ'סטר סיטי - שתי יריבות פוטנציאליות שלו. מאמן באיירן תועד ביציע כאשר הוא מתמוגג מביצועיו של מסי, תופס את הראש ונהנה מהניצחון. כאילו חזר אחורה לימים בהם ישב ביציע עם משפחתו, או כאשר שימש כמביא כדורים באצטדיון האהוב עליו. הוא הגיע כצופה נייטרלי, אך ייחל לניצחון של ברצלונה. הרי הוא לא יכול אחרת.
רבים מאוהדי ברצלונה התרגשו מהתמונות של גווארדיולה בקאמפ נואו. לא אנשי "אל מונדו". העורך הראשי סנטי נולה כתב: "גווארדיולה הגיע כדי לעקוב אחר יריבה אפשרית, דבר שאגב לא עשה מעולם כמאמן ברצלונה. אז הוא היה בר מזל, כי זכה לאמן את הכדורגלן הטוב בעולם. זו הייתה ברצלונה של מסי. הכדורגל של פפ היה ספקטוקלרי בדרך כלל, אבל לעתים גם חד גוני וצפוי". עקיצה אחר עקיצה. חבטה ועוד חבטה. ללא רחמים.
ועכשיו הוא שוב איתם.
ביוני 2001, בהופעתו האחרונה במדי הבלאוגרנה, רק 45 אלף צופים הגיעו כדי לכבד את גווארדיולה. באותה עונה נפוצו שמועות על חייו האישיים של גווארדיולה, ברצלונה לא הצליחה מקצועית וגם הייתה משוסעת פוליטית. לואיס אנריקה וסרג'י נשאו אותו על כפיים בסיום, אך זו לא הייתה פרידה מלכותית, כזו לה ראוי אחד הקפטנים הגדולים בתולדות המועדון.
11 שנים לאחר מכן, במסיבת העיתונאים בה הודיע על פרישתו מתפקיד מאמן ברצלונה, התאכזב גווארדיולה פעם נוספת. הפנים הקפואות שלו ברגע בו אנדוני סוביסארטה הכריז מיד על טיטו וילאנובה כמחליפו, אמרו הכול. הוא חשב שכדאי היה לבשר על כך במועד אחר, לא לערבב. בברצלונה החליטו אחרת.
הערב, בעיצומה של התקופה הכי טובה (מבחינה מקצועית) שידעה ברצלונה מאז ימי גווארדיולה, תגיע ההזדמנות השלישית של המועדון להוקיר את המאמן לשעבר בצורה הולמת. ואז, כפי שחולמים השחקנים כבר שלוש שנים - להלום בו.
