לא עושה חשבון: לאונרדו בונוצ'י, אחד הבלמים הטובים בעולם

"אני לא רוצה להתרברב, אבל לדעתי אנחנו חוליית ההגנה הטובה באירופה", הצהיר לאונרדו בונוצ'י לפני משחקה של איטליה בבולגריה במוקדמות יורו 2016 בחודש שעבר. אמרת סקואדרה אזורה – אמרת יובנטוס. עם ג'ורג'ו קייליני, אנדראה ברצאלי וג'יג'י בופון מאחוריהם, זו הרביעיה האחורית שמשחקת ביחד כבר חמש עונות, ומשיגה תוצאות כבירות. אין יציבות גדולה מזו. בונוצ'י הוא הצעיר בחבורה, שיחגוג ב-1 במאי את יום הולדתו ה-28, ונכון לעכשיו הוא הבולט מכולם. ואם כך הדבר, הרי שהוא אחד הבלמים הטובים בתבל. לא מתוקשר במיוחד, אבל זו האמת.

אתמול קיבלנו עדות נוספת לעוצמתה ההגנתית של הגברת הזקנה. לאציו, עם ההתקפה האימתנית, עם 10 ניצחונות ותיקו ב-11 משחקיה הקודמים, עם פליפה אנדרסון, סטפאנו מאורי, אנטוניו קאנדרבה ומירוסלאב קלוזה בכושר שיא, שלטה ללא עוררין במגרש במחצית השנייה. המארחת נתנה לה חופש פעולה מלא, אך היא בכל זאת כמעט ולא הגיעה להזדמנויות. למעט הדיפת כדור חופשי אחד, נותר בופון חסר מעש. בונוצ'י וחבריו חיסלו לחלוטין את היריבה. הם עשו זאת גם סיבוב הראשון, כאשר הביסו את לאציו 0:3 באולימפיקו בנובמבר, וזו הכנה נהדרת למפגש השלישי העונה, בגמר הגביע ב-7 ביוני.

בונוצ'י לא רק הפגין יכולת עילאית בעורף, אלא גם הבקיע את השער השני במיומנות של חלוץ, כאילו היה קרלוס טבס. אמנם ההגנה של לאציו נפערה בפניו כמו ים סוף בפני בני ישראל, אך מעטים הבלמים שניחנים בסיומת כזו. שלושה שערי ליגה יש כעת ללאונרדו – המאזן הטוב ביותר בקריירה שלו, וכל השלושה נכבשו במשחקים גדולים, ובעיתוי קריטי.

בתחילת אוקטובר הגיעה רומא ליובנטוס סטדיום עם מאזן מושלם אחרי חמישה מחזורים, מאמינה בכוחה להיאבק סוף סוף ברצינות על סקודטו. המשחק רווי היצרים היה בדרך לתיקו 2:2, כאשר בונוצ'י שיחרר טיל אדיר לפינה משפת הרחבה בדקה ה-86. היעף הזה הוגדר על ידי הכוכב עצמו כשער החשוב בחייו, והוא אף חגג אותו עם ציוץ מעט מתגרה בטוויטר, עליו נאלץ להתנצל. בפברואר שוב היה חתום בונוצ'י על גולאסו, והפעם שער יתרון לרשת מילאן, בבעיטה עם החלק החיצון של הרגל שלא הייתה מביישת את זלאטן איברהימוביץ'.

תוסיפו לרשימה את השערים מול נורבגיה במדי הנבחרת ונגד פיורנטינה בחצי גמר הגביע, ותקבלו סקורר לא רע בכלל, אלא שזה רק קמצוץ מהתרומה ההתקפית של בונוצ'י. הבלם המחונן נהנה לבנות מהלכים קבוצתיים מאחור, ויש לו ראיית משחק משובחת. למשל, שני השערים לרשת דורטמונד במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות החלו במסירות יומרניות של בונוצ'י שהובילו ליציאה מהירה למתפרצות. הוא אוהב לקחת סיכונים כאלה במקום להרחיק כדורים ללא כתובת, וקיבל לראשונה אומץ לעשות זאת כאשר שיחק בליגה השנייה.

את הצעדים המשמעותיים הראשונים עשה בונוצ'י כאשר הצטרף לאינטר בגיל 18, אבל נראזורי מעולם לא ידעו לעשות שימוש נבון בכישרונות הרבים שצמחו באקדמיה הנהדרת שלהם. גם הבלם לא קיבל הזדמנויות אצל ז'וזה מוריניו, והחל לנדוד בהשאלות ולהיות חלק מעסקאות בעלות מורכבות. הוא אמנם היה נחוש להפוך לכדורגלן, ועוד בילדותו סיפר לאמו שילבש את מדי הנבחרת, אבל זה לא מנע ממנו לדאוג לתוכנית גיבוי ולסיים בהצטיינות לימודי חשבונאות. בטרוויזו הקטנה הוא לא ראה דשא ונזקק לתמיכה מורלית מצד הוריו כדי לא להישבר, אך כאשר הגיע בינואר 2009 לפיזה פגש במאמן ששינה את חייו.

קוראים לו ג'אמפיירו ונטורה, ומאמנה הוותיק של טורינו בהווה אחראי על טיפוח שחקנים רבים – למשל, הוא היחיד שהצליח לגרום לאלסיו צ'רצ'י למצות את הפוטנציאל הפנומנלי שלו. ונטורה זרק מיד את בונוצ'י להרכב, ולימד אותו לשחק עם הראש למעלה ולחפש את המסירות הנכונות. כעבור חצי שנה, כאשר חתם המאמן בבארי, ששיחקה אז בליגה הבכירה, שמח בונוצ'י עד הגג להצטרף אליו, ויצר שיתוף פעולה מופלא עם אנדראה ראנוקיה במרכז ההגנה.

ב-12 המחזורים הראשונים של העונה ספגה בארי שבעה שערים בלבד, וההתלהבות היתה גדולה. ראנוקיה נפצע באמצע העונה, אבל בונוצ'י השלים ללא חילופים את כל 38 המשחקים, ונבחר לאחד ממצטייני העונה. "ונטורה גרם לי להשתפר כשחקן וכאדם. אני חייב לו המון, ואוהב אותו מאוד. בבארי הקריירה שלי עלתה על הדרך המהירה", אומר בונוצ'י.

בקיץ 2010 היה ברור שהוא לא יישאר בבארי, ואינטר – הזוכה הטריה בטרבל ההיסטורי – יכולה היתה לשים עליו את ידה, אך בחרה שלא לעשות זאת. יובנטוס, שנתפסה אז כלוזרית האולטימטיבית, היתה מהירה יותר. על פניו, היתה זו אופציה פחות זוהרת מבחינת הבלם, אבל הוא דווקא היה מאושר. אביו ואחיו הגדול, שנאלץ לסיים את הקריירה בגלל פציעה, הם אוהדי נראזורי, אך לאונרדו התאהב מילדותו בגברת הזקנה, והגשים חלום כאשר הצטרף לשורותיה.

"אין לי כוונה ליצור אשליות אצל האוהדים, אבל אנחנו מכוונים גבוה ורוצים לנצח בכל משחק. אנחנו יובנטוס, וזו חובתנו", אמר בונוצ'י במהלך העונה הראשונה שלו בקבוצה, אותה סיימה יובה במקום השביעי המתסכל. אז הגיע אנטוניו קונטה, והכל השתנה. בונוצ'י, ברזאלי וקייליני התאימו כמו כפפה ליד למנטליות הווינרית של המאמן, וביחד הם זכו בשלוש אליפויות רצופות. כעת, עם מסימיליאנו אלגרי על הקווים, הם בדרך לתואר רביעי, ואי אפשר לדמיין את כל ההצלחות ללא בונוצ'י.

באירופה זה הלך הרבה פחות טוב עם קונטה, אולם כעת יש לפתע אפשרות להותיר רושם גם בזירה זו. "טרבל? חלומות לא עולים כסף. אנחנו צריכים להאמין בעצמנו, לעשות את המקסימום בכל משחק ולראות לאן נוכל להגיע", אמר לאחרונה בונוצ'י, והוא רוצה לעשות זאת בדרך שונה מזו של אינטר ב-2010. "הסגנון של מוריניו היה הגנתי מאוד, במיוחד בליגת האלופות. אנחנו משחקים הרבה יותר פתוח, וזה ההבדל המהותי ביותר", הוא טוען.

המספרים לא משקרים. ב-2011/12 ספגה יובה 20 שערי ליגה, ב-2012/13 עמד המאזן על 24 שערי חובה, אשתקד על 23, והעונה הוציאה הגברת הזקנה 15 כדורים בלבד מהרשת ב-31 משחקי ליגה. ביום מצפה לבונוצ'י הגומלין במונאקו ברבע הגמר, ובכושר הנוכחי יובנטוס נראית פייבוריטית אחרי 0:1 במשחק הראשון. אם לא תיכשל, יהיה מעניין מאוד לראות אותה מתמודדת עם התקפה חזקה במיוחד בחצי הגמר.

עד אז, ביום ראשון הבא, היא תתארח אצל טורינו של ונטורה. מבחינת בונוצ'י, כל מפגש עם המורה הנערץ מרגש במיוחד. במצב הנוכחי בטבלה, יובנטוס יכולה לקחת את המשחק בקלות ולהעניק לשוורים נקודה או שלוש, אבל אצל בונוצ'י אין הנחות גם לאנשים האהובים ביותר. הוא ניצח את ונטורה בכל חמשת משחקי הדרבי הקודמים, וספג בהם שער אחד בלבד.