וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ירק דם: סיפורו המהפנט של יואניס קיראסטס

19.2.2015 / 16:00

מכות, אווירת רצח ורכבים שרופים. ב-1981 יוון בערה בגלל המעבר של יואניס קיראסטס (ומייק גלאקוס) מאולימפיאקוס לפנאתינייקוס. כחימום לדרבי של יום ראשון, מדור "היה היה" מביא את סיפורו של מנהיג של שני מחנות, שירק דם על המגרש, במובן הכי מילולי שיש

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
כאן הוא עוד היה באדום-לבן, ואז הגיע המעבר הדרמטי. יואניס קיראסטס במדי אולימפיאקוס/מערכת וואלה!, צילום מסך

1 ביולי 1981 היה יום מטורף בבירת יוון. על היריבות בין אולימפיאקוס לפנאתינייקוס אפשר וצריך לכתוב ספרים שלמים, אבל אפילו במונחים שלה התרחשה באתונה אירוע חסר תקדים. העיתונים דיווחו בתדהמה על מעברם של שניים מהכוכבים הבולטים ביותר של הצד האדום לצד הירוק. שלוש שנים קודם לכן כבר חוותה אולימפיאקוס עריקה שנתפסה כבלתי אפשרית, כאשר יורגיוס דליקאריס, אשר כונה ג'אני ריברה האגדי, חתם בפנאתינייקוס. הפעם זה היה חריג עוד יותר – כיצד יכולים שני שחקנים לבגוד כך?

הם היו בשר מבשרה של אולימפיאקוס, ילידי פיראוס שאהדו את הקבוצה מגיל אפס. המגן השמאלי יואניס קיראסטס גדל באקדמיה של המועדון, עלה לבוגרים ב-1972, ובמשך תשע שנים שירת נאמנה את הקבוצה, תוך שהוא זוכה בחמש אליפויות ושלושה גביעים. החלוץ מייק גלאקוס חזר למועדון שנה מאוחר יותר, ב-1973, כאשר שב מגרמניה לשם לקחו אותו הוריו בהיותו ילד. לקח לו זמן להיכנס לעניינים, אך גם הוא הפך לבורג חשוב מאוד במערך. קיראסטס וגלאקוס התקדמו לנבחרת, וסייעו לה להעפיל לראשונה בתולדותיה לטורניר גדול, יורו 80', והיה זה הישג מרשים, גם אם יוון סיימה את שלב הבתים עם נקודה בודדת.

הם היו בשיא הקריירה, ועונת 1980/81 היתה נהדרת עבור אולימפיאקוס ששמרה על תואר האליפות והשלימה דאבל. האוהדים זכרו כיצד חגג קיראסטס את התואר, עם המון אמוציות ואגרופים מונפים באוויר, כיאה לסמל המועדון. שבועיים בלבד לאחר מכן הוא חצה את הכביש. באותה תקופה, הרבה לפני פסיקת בוסמן, מועדונים יכלו לסרב לבקשת שחקנים לעזוב, אולם ביוון התקיים חוק לפיו הכלל לא תקף לגבי כוכבים שגילם מעל 28, אשר שיחקו לפחות שמונה שנים ברצף בקבוצה. קיראסטס וגלאקוס ענו על התנאים, וניצלו זאת כדי להשתחרר.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
איך שהמציאות משתנה בשלושה חודשים. משמאל: קיראסטס חוגג אליפות עם אולימפיאקוס ביוני 1981. מימין: קיראסטס מתגרה באוהדי אולימפיאקוס בדרבי בספטמבר 1981/מערכת וואלה!, צילום מסך

הרצח היה באוויר

"אנחנו צריכים לדאוג לעתידנו", הסבירו באמירה עמומה למדי, עם רמז כלכלי, את הצעד שהרעיד את המדינה. קחו את פרשת גילי ורמוט ותכפילו אותה פי אלפים. בניגוד לוורמוט, מבחינה ספורטיבית לא היתה לכך לכאורה כל הצדקה למהלך. מעמדם של השניים באולימפיאקוס היה איתן, בעוד פנאתינייקוס סיימה במקום החמישי המשפיל, 10 נקודות שלמות אחרי האלופה. ואולם, לצד שיפור במצב חשבון הבנק, היה בכך גם אתגר לא מבוטל – קיראסטס וגלאקוס רצו לנצח את הקבוצה שטיפחה אותם ולהדיח אותה מהאולימפוס.

אוהדי אולימפיאקוס עשו הכול כדי למנוע את העזיבה, והגיעו בהמוניהם לביתו של גלאקוס בניסיון לשכנע אותו לשנות את דעתו. אחרי שנכשלו, הם דאגו להפוך את חיי הצמד לגיהינום מתמשך. רכביהם של קיראסטס וגלאקוס הושחתו ונהרסו, הם הותקפו פיזית ברחוב, חוליגנים ארבו להם בכל פינה, איחולי מוות רוססו על קירות בתיהם בליווי איורי צלבים על מצבות. לא רק המשפחות – גם החברים שלהם קיבלו איומים על חייהם. האווירה היתה בלתי נסבלת, והיו שחששו כי רצח הוא עניין של זמן.

במקום לפחד, קירסטאס דווקא נהנה עד הגג. הביקור הראשון שלו באצטדיונו לשעבר נערך כבר בספטמבר 1981. "זה היה הרגע המרגש בחיי. 20 אלף ביציעים קיללו אותי ואת אמא שלי, ירקו עלי וזרקו לעברי בקבוקים ומצתים", נזכר המגן שעבר לשחק בעמדת הבלם בשורות פנאתינייקוס והפך באופן מידי למנהיג קבוצתו החדשה. זה רק דרבן אותו. אחרי שריקת הסיום שבישרה על תיקו 1:1 ניגש קיראסטס ליציעי האולטראס של אולימפיאקוס, הוריד את החולצה הירוקה ונופף לעברם בגאווה.

המעשה הזה רק העלה את המתח. רצה הגורל, ושתי היריבות המושבעות הוגרלו לפגוש זו את זו גם בגביע, בשלב מוקדם מאוד – כבר בסיבוב השני. היה זה ב-6 בינואר 1982, באצטדיון אפוסטולוס ניקולאידיס של פנאתינייקוס. קיראסטס וגלאקוס אירחו לראשונה את האקסית, והתקשורת חגגה. "זה הדרבי החשוב והמכריע ביותר בשנים האחרונות", נכתב בעיתונים. טוב, הם כתבו את זה לפני כל דרבי, אבל כל העיר באמת עצרה את נשמתה, הכרטיסים נחטפו זמן רב לפני האירוע, והקרב ענה על הציפיות. ועוד איך ענה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
לא נכנע ללחץ האוהדים - והגיהנום התחיל. גלאקוס/מערכת וואלה!, צילום מסך

"הקבוצה זקוקה לי, דוקטור"

המחצית הראשונה היתה מזעזעת מבחינת קיראסטס. אולימפיאקוס כבשה שני שערים, פנאתינייקוס החמיצה פנדל, והבלם עצמו נפגע בדקה ה-20 בחזהו ממרפק של ניקוס ואמבאקולאס הקשוח. המכה היתה חזקה במיוחד. קיראסטס כמעט איבד את ההכרה, סבל מקשיי נשימה ונזקק לטיפול ארוך מצד הרופא. הוא התעקש להמשיך עוד קצת, וירד להפסקה חצי מעולף. שם, לעיני חבריו המבועתים, החל הכוכב להשתעל ולירוק דם.

"יכול להיות שנפגעת בריאות, וצריך להחליף אותך", קבע הרופא שהוזעק למקום. "הקבוצה שלי זקוקה לי, דוקטור. אנחנו מפגרים 2:0, ואני חייב לשחק. שום דבר אחר לא חשוב", השיב קיראסטס. המאמן לאקיס פטרופולוס שמע את השיחה, חיבק את יואניס ונישק אותו. אף אחד לא העז להתווכח איתו, והוא עלה גם למחצית השניה. רוח הלחימה של פנאתינייקוס עשתה את שלה. היא השוותה ל-2:2 בזכות פנדל נוסף. גלאקוס לא שלט בעצמו והורחק בדרבי הביתי הראשון שלו בדקה ה-86, וכך הפכה המשימה של המארחת לקשה יותר, אבל פנדל שלישי בהארכה קבע 2:3. היציעים הירוקים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה, אך לא היו עדיין מודעים לחווייתו של קיראסטס.

"בקושי הצלחתי לנשום"

"חשבתי שנפגעתי באופן רציני מיד כאשר קיבלתי את המכה. הראש הסתובב בסיבובים, אבל חרקתי שיניים ואמרתי לעצמי שאני חייב להחזיק מעמד. הדם הפחיד אותי, אבל לא רציתי לעזוב את המשחק הזה בלי כלום. הכאב במחצית השנייה ובהארכה היה בלתי נסבל, בקושי הצלחתי לנשום, אבל השגנו את הניצחון הגדול בתולדות הדרבי", אמר קיראסטס המותש אחרי שריקת הסיום. הוא פרץ בבכי חסר מעצורים בחדר ההלבשה. האם היתה זו גבורה, או אולי חוסר אחריות שגובל בהיעדר שפיות? תחליטו אתם. מבחינת אוהדי פנאתינייקוס הוא היה אליל מרגע המעבר המתוקשר, אולם הניצחון הראשון בחייו על אולימפיאקוס העלה אותו לדרגה גבוהה אף יותר. היה קשה למצוא שחקן פופולרי יותר מקיראסטס בצד הירוק של העיר, והיה זה טבעי לחלוטין כאשר מונה לקפטן.

אחרי המהפך המפואר המשיכה פנאתינייקוס וזכתה בגביע. בליגה היה לה הרבה פחות מזל – הקרב המתיש מול האלופה נמשך עד מחזור הנעילה והסתיים בשיוויון נקודות. השתיים התייצבו למשחק על האליפות, שנדחק משום מה לאצטדיון קטנטן בעיר וולוס. אולימפיאקוס ניצחה 1:2, שמרה על התואר וגרמה לתסכול עצום אצל קיראסטס וגלאקוס.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אליל בפנאתינייקוס מהרגע הראשון. קיראסטס על כתפי האוהדים הירוקים/מערכת וואלה!, צילום מסך

פרישה עם דאבל

השניים נאלצו לחכות שנתיים נוספות לפני שקיבלו את מדליות הזהב גם במדי פנאתינייקוס עם אליפות משכנעת ב-1984. בעונה שלאחר מכן היה קיראסטס דמות מפתח בהעפלתם של הירוקים לחצי גמר גביע האלופות, שם נעצרו רק על ידי ליברפול הגדולה, אשר היתה מוותרת בדיעבד על הגמר בהייזל, לו רק אפשר היה להחזיר את הגלגל לאחור.

1985/86 היתה עונת השיא מכל הבחינות, עם דאבל מזהיר – פנאתינייקוס לא רק סיימה את הליגה ביתרון תשע נקודות על אולימפיאקוס שדעכה במקום החמישי, אלא גם הביסה את היריבה השנואה 0:4 בגמר הגביע. זה היה הטופ, וקיראסטס החליט שזה הרגע הנכון לתלות את הנעליים בגיל 33. "כעת, בסיום הקריירה, אני יכול לומר שאני מרגיש יותר פנאתינייקוס מאשר אולימפיאקוס", הוא הצהיר.

מאמן העונה, בלי אליפות

במהרה התברר לו שאינו מסוגל לחיות בלי כדורגל, והוא פצח בקריירת אימון מרתקת. אחרי אינספור הרפתקאות, הצלחות ואכזבות, היא הובילה אותו לספסל של פנאתינייקוס ב-1999. אולימפיאקוס שלטה אז ללא עוררין, אבל קיראסטס הכריזמטי האמין שהמשימה אפשרית. הוא ליכד את הקבוצה והצעיד אותה לעונה נהדרת, עם 92 שערי זכות ו-88 נקודות ב-34 משחקים, שכללו גם ניצחון ביתי ותיקו חוץ מול אולימפיאקוס. ההישג זיכה את קיראסטס בתואר מאמן השנה, אבל האליפות נותרה אצל האדומים-לבנים שהשיגו 92 נקודות, והמאמן העדיף להתפטר ולעבור לאיראקליס.

קיראסטס שוכנע לשוב לפנאתינייקוס כעבור שנה, בקיץ 2001, אולם הפעם הפתיחה היתה מאכזבת, והוא הניח את המפתחות על השולחן כבר בספטמבר אחרי ההפסד הביתי לפאוק סלוניקי. "זה הזמן לבלות את הזמן עם משפחתי ולהקדיש את עצמי לדיג", הוא אמר, בניסיונו לפרוש אחת ולתמיד מעולם הכדורגל.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
העדיף להתפטר למרות עונה אדירה. קיראסטס על הספסל הירוק כמאמן/מערכת וואלה!, צילום מסך

יום אבל ב-1 באפריל

התפנית החדשה היתה אמורה להיות המדהימה מכולן. בתחילת 2004, כאשר יצחק שום הצליח סוף כל סוף לשבור את ההגמוניה של אולימפיאקוס והיה בדרך להוביל את פנאתינייקוס לאליפות, נפוצו ברחבי יוון דיווחים על כך שהאדומים פנו לקיראסטס וסיכמו אתו על חוזה לעונה העוקבת. האם זה היה אפשרי? האם האיש שנחשב לגיבור על בקרב אוהדי פנאתינייקוס ולבוגד בזוי אצל מעריצי אולימפיאקוס היה מסוגל לבצע פניית פרסה נוספת ולחזור למועדון נעוריו על מנת להחזיר לו את התואר? זה יכול היה להיות הסיפור הגדול אי פעם בכדורגל היווני, אבל אולי היה זה בסך הכול ברווז עיתונאי.

את התשובה לא נדע לעולם, כי הגורל רצה אחרת. במרץ 2004, עוד לפני ששום השלים את משימתו באתונה, אושפז קיראסטס בן ה-51 עם אלח דם. אחרי שבועות של חרדה, חל שיפור משמעותי במצבו, ואז לפתע התרחשה הקריסה. ב-1 באפריל, כאשר פורסמה הידיעה הקודרת על מותו, הניחו רבים שמדובר בבדיחה. לפחות הם רצו לחשוב כך. לרוע המזל, זו היתה האמת, ומאז אוהדי פנאתינייקוס מחייכים הרבה פחות ביום המתיחות הבינלאומי, אשר הפך עבורם ליום הזיכרון לאחד האנשים המרתקים ביותר שידע הכדורגל היווני.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully