תומאש ברדיך רשם הבוקר (שלישי) חגיגה כפולה: גם העפלה לחצי גמר אליפות אוסטרליה, וגם הימנעות מכניסה להיסטוריה בדרך מביכה. ברדיך קטע רצף של 17 הפסדים מול רפאל נדאל אחרי שניצח אותו 2:6, 0:6, 6:7 (5) במלבורן, ולא היה חלק משבירת שיא בטניס המקצועני.
ביורן בורד ניצח 17 פעמים ברציפות את ויטאס גרולייטיס, ואיוון לנדל ניצח 17 פעמים ברציפות את טים מאיוט ואת ג'ימי קונורס. גרוילייטיס גם הפסיד 16 פעמים ברציפות לקונורס לפני שניצח אותו וקט רצף שנמשך שמונה שנים, ולאחר מכן סיפק משפט שכבר הפך למיתולגי: "אף אחד לא מנצח את גרולייטיס 17 פעמים ברציפות!".
"שמעתי את זה", אמר ברדיך, "אבל ניצחתי...". ברדיך סיפר שהוא ידע שזו הזדמנות אידיאלית עבורו לניצחון נדיר על נדאל, שמאז שזכה ברולאן גארוס ביוני שעבר התקשה להרשים. "הגעתי למשחק עם תוכנית, והתברר שהיא הייתה נכונה", אמר ברדיך, המדורג 7 בעולם, "אני שמח שהצלחתי לעמוד בתוכנית הזאת לאורך כל המשחק. אבל עד לנקודה האחרונה אסור לך להרפות מולו, חייבים להילחם עד לשנייה האחרונה. עכשיו זה נגמר, אבל יש עוד דרך ארוכה בטורניר הזה, ואני חייב להיות מוכן".
מנגד, נדאל הכריז כבר לפני הטורניר שהוא לא בשיאו, ושזה יהיה נאיבי מצדו להאמין שהוא יוכל לזכות בגרנד סלאם ה-15 שלו. את שתי המערכות הראשונות הוא הפסיד היום ב-60 (!) דקות, בשלישית הוא התעורר ואף הציל שוש נקודות משחק, אבל בסיומה נכנע אחרי 73 דקות נוספות.
"המערכה השלישית הייתה הנכונה, זו הדרך הנכונה שבה אני צריך לשחק", אמר נדאל, "אבל אין ספק שלפני זה זה לא הצגתי את הביטחון הנכון, את האינטנסיביות הנכונה, הפסדתי נקודות, הכיתי מכות קצרות".
נדאל סבל משלל פציעות בחצי השנה האחרונה, ואמר ש"כמו שציינתי בעבר, תהליך החזרה הוא מורכב ולא פשוט. כשאתה סובל מפציעות, קשה לחזור. יש הרבה דוגמאות מהעולם על ספורטאים שהתקשו להתאושש אחרי פציעות. אני לא שונה מהם, לא?
"אהיה חייב להסתכל על הצדדים החיוביים, כי בלי להציג טניס איכותי לא הייתי מצליח להעפיל לרבע הגמר. זאת לא תוצאה רעה עבורי, להגיע לאן שהגעתי, אחרי חמישה משחקים בלבד בשבעה חודשים".