ועדת ביקורת
כמה שילמתם? 45 לילד/חייל, 90 מבוגר
תקציב שכר שחקנים:
מכבי חיפה 38 מיליון שקל
בית"ר ירושלים 9.5 מיליון שקל
דברים שרואים בסטטיסטיקה: רק להפועל פתח תקוה (9) יש יותר הפסדי ליגה ממכבי חיפה (8). בשבוע הבא הן נפגשות, ואל תהיו בטוחים שלא יהיה שוויון בקטיגוריה.
קהל מכבי חיפה: הכמות הנהדרת - צ'ק. התמיכה - צ'ק. אבל גם נטישה מוקדמת אחרי ה-1:2 - צ'ק; בוז בסוף - צ'ק; הפרעה לבוריס קליימן בחימום במחצית - צ'ק. וכן, זה עדיין החלק הכי מתפקד במכבי חיפה. ציון: 8
קהל בית"ר ירושלים: לו אצטדיון סמי עופר היה הבית שלהם. 4 מ-6 במתקן החדש (66%), 0 הפסדים, נגד מכבי חיפה ומכבי תל אביב. בטדי - 33% הצלחה, 3 הפסדים. טביב עוד ישקול טרנספר. ציון: 9
הבורסה: שלומי אזולאי הוא השחקן הכי מבטיח בבית"ר ירושלים. זה עדיין לא הספיק לו להרכב במשחק האחרון, אבל אתמול קורצקי נתן שוב את הצ'אנס. כשתומר סוויסה נכנס, הכרוז החיפאי הכריז בטעות "נכנס: שלומי אזולאי". הוא טעה, אבל חזה את העתיד. בישול לבישול של מאטוביץ', ובישול ל-1:2 של איציק כהן. גם כשבית"ר שלו לא מרשימה, הוא ממשיך להיות הכי פרקטי שיש. וכשזה שוב בא נגד מכבי חיפה שוויתרה עליו, הרעל חריף יותר. יוסי בניון הוא המניה היורדת. כי חלאס, עברו 15 מחזורים. לא בגלל עוד החמצה, אלא כי פשוט בגלל שמצופה ממנו להרבה והוא לא מספק רבע. מנויים והייפ הוא כן סיפק, בגדול. אבל מבחינת כדורגל, זה עדיין לא זה. בכושרו הנוכחי, אפילו כשמדובר במכבי חיפה מקרטעת ועייפה, בניון לא ראוי להרכב לפני רובן ראיוס ועידן ורד. בטח שלא ל-90 דקות. גם סטנוייביץ' הודה בזה אמש.
ציוץ המשחק:
מעניין אותי לראות את בית"ר ירושלים נגד נבחרת ישראל בסמי עופר
idan weitzman (@idanviezman) December 27, 2014תמונת המשחק: לחצי התורן
מעשה שהיה, כך היה
ולדימיר סטויקוביץ' עבר את קו מחצית המגרש וצרח לעבר המאמן שלו, שעמד מטרים ממנו. אלכסנדר סטנוייביץ', מיואש מהמהפך שכרגע חווה על בשרו, היה עם הגב אל השוער שלו. סטויקו שאג שוב - אני עולה! - וסאלה עם הראש עמוק בתוך הדשא. בסך הכול, ניסה השוער לפחות חמש פעמים לגנוב את תשומת הלב של המאמן, כדי לקבל אישור להצטרף להתקפה בבעיטת הקרן שבתוספת הזמן. סטנוייביץ' לא ראה ולא שמע, ואי אפשר להאשים את השפה - שניהם מקללים בסרבית. ואז הגיע הרגע שמסמן יותר מכל את העונה של מכבי חיפה: סטויקוביץ' החליט לעלות בלי אישור מאמנו.
כשהשוער נכנס לרחבה, החבר'ה בספסל החיפאי הפנו את תשומת לבו של סטנוייביץ' לכך. הסרבי עוד לא הספיק להרים את הראש, והכדור הגיע לראש של אלי דסה, ומשם לתומר סוויסה, ומשם אתם יודעים לאן. סטנוייביץ', שהרגע נקבר 3:1, רץ עם תנועות "נו, נו, נו" לעבר השוער המפקיר, ומספרים שלאחר מכן שטף טוב טוב גם את מאמן השוערים גיורא אנטמן. וכמה שסטנוייביץ' צריך לכעוס על שניהם, הוא צריך לכעוס קודם-כל על עצמו.
הדקה הזו סימנה את התוהו ובוהו שמקיף ומטביע את מכבי חיפה. שוער שעולה להתקפה בלי אישור מאמנו, ובלי התיאום ששחקן שדה יסגור במקומו - זה מראה על קבוצה לא מאומנת, ובעיקר - על קבוצה שהמאמן איבד את האחיזה בה. סטויקוביץ' לא צריך לקבל החלטות כאלה על דעת עצמו (וגם על דעת אנטמן, כמובן). ועצם העובדה שההחלטה הזו נתקבלה מבלי שסאלה שותף לה, היא חרפה עצומה. אולי אם היה מביט לעבר המגרש, הפארסה היתה נמנעת.
"לא יודע למה הוא עלה", קיטר סטנוייביץ' על שוערו. "זה בלתי ייאמן. זה לא גמר גביע או משחק אחרון בעונה. אולי [סטויקוביץ'] כבש עשרה שערים בקריירה, והחליט שזה נורמאלי. זה בראש שלו", אמר, ודקר עם האצבע את הרקה, כאילו קורא לו טומטום. "אתם חייבים לשאול אותו מדוע עשה את זה. זה נורא שהוא יצא ככה... אבל זה כלום. יש לנו עוד בעיות".
יש לך הרבה בעיות, קואץ'.
ההרכבים לא טובים, למשל. כמעט באף משחק סטנוייביץ' לא נתן לקבוצה שלו את מירב הסיכויים לנצח. בוקולי-מיצ'ל-בניון-עמאשה-אבוחצירא? זו חמישייה של לחימה, של רבאק? זה הרכב כל כך איטי, כל כך חסר מעוף. לא נלחם; מולחם. ראיוס, ורד (היה כשיר) ועטאא ג'אבר על הספסל? זה נראה כאילו סאלה הפסיד בהתערבות.
בחמישה מששת המשחקים האחרונים של חיפה, המחליפים כבשו. אפשר להתייחס לזה כתגובות נהדרות של המאמן, אבל זה בעיקר מעיד שלא הכי חדים פתחו. מתוך 15 משחקים, רק בחמישה חיפה כבשה במחצית הראשונה. בליגה כמו זו, זה נתון ברוטאלי.
עוד נתון כואב? לקרית שמונה לוקח, בממוצע, 41 דקות כדי לכבוש את השער הראשון. למכבי תל אביב גם. הפועל באר שבע עושה זאת ב-38 דקות. ומכבי חיפה? 60. 60! אי אפשר להדגיש עד כמה עצום ההבדל, ועד כמה עגום הנתון, ועד כמה עגומות הבחירות של סטנוייביץ'. אתמול במיוחד, יותר מבכל ערב אחר מאז הגיע לישראל, מאמן מכבי חיפה אחראי להפסד קבוצתו. כמעט כל החלטה היתה אומללה. ההרכב, החילופים, השיטה (הגנה של שלושה - דגני-צוצאליץ'-טואטחה היא פרס לכל חלוץ) ובעיקר הסיפא.
בסיום המשחק, כמעט כרגיל, האשים סאלה את שחקניו. בכל פעם הכתובת אחרת - סטויקוביץ', אנטמן, בוקולי - אבל זה כבר לא משנה. בוקולי, מיד לאחר ההפסד, שחרר סרטון התנצלות בן 53 שניות. סאלה לא התחרט על סנטימטר מהחלטותיו, אבל הוא האשם העיקרי בהפסד אתמול, וגם במצב של מכבי חיפה העונה. ללא כל ספק, הוא המאמן הכי מאכזב עד כה. המשתכר מספר 1 (ושלא נדבר על מענק החתימה השמן), סגל יקר וציפיות בשמיים. וסאלה פשוט לא קרוב ללספק את הסחורה. הקבוצה שלו נראית על המגרש כמו שהוא מתנהל על הקווים, וההתנהלות שלו מחוץ למגרש - מול התקשורת, מול השחקנים ומול הבוס - הרבה יותר מבהילה.
בליגה ההזויה הזו, מכבי חיפה עוד יכולה לסיים את העונה הזו בטוב, וכן, אפילו עם כרטיס לאירופה, איכשהו, ואולי גם עם גביע הטוטו (יש!). אבל הבחור שהביא את סטנוייביץ' בקיץ יצטרך לשאול את עצמו בקרוב - האם האיש מסוגל להנהיג את העסק, או שמא איבד את זה לגמרי?
אל תתנו לאווירה הנהדרת להטעות אתכם - זה היה משחק בין שני מאמנים שגורמים לאוהדי הכדורגל לדמם מהעיניים. שיעמום, פחדנות, אפרוריות. למזלו של מנחם קורצקי, המאמן שמולו ניסה להפסיד יותר חזק ממנו. ב-1:0 של חיפה מנחם כבר חישב את סופו לאחור, אבל בניגוד למה שקרה בטדי ביום שני, הפעם הבית"רים הראו שבכל זאת שוכן שם אופי.
תודה לסמי עופר, הראשון של בית"ר אמש היה שכפול של השער מול מכבי תל אביב העונה. אזולאי למאטוביץ' בשמאל, הגבהה ובום. הפעם על הבום היה אחראי איציק כהן, שהרשית גם את השני כדי לסיים יום אדיר במשרד. את כמות התסכול שהצטברה בתוכו הראה כשבעט בדגל הקרן במהלך החגיגות. יש לבעוט בדגל הקרן, ויש לפרק לו את הצורה. וכהן פירק לו את הצורה.
רק 348 דקות ליגה יש לו. בקיץ כמעט גמר בבני יהודה, לאחר שהרגיש לא רצוי בבירה ובירושלים לא אהבו את הווליום שלו באימונים. בשבוע שעבר, אחרי שז'רקו קוראץ' היה נורא מול רעננה, תורגל לאורך כל השבוע והיה בטוח שיפתח. רק כשהגיע לטדי לקראת באר שבע גילה שהוא שוב בחוץ. אתמול כבר לא היתה ברירה. קוראץ' לא בסגל, בהוראה מלמעלה, וחייבים להשתמש בחלוץ שהגיע מהפועל ירושלים.
אלי טביב הביא אותו משם. אתמול בעלי בית"ר שוב לבש חיוך, וקורצקי אפילו הקדיש לו את הניצחון. בסיום המשחק טביב נשען על הקיר והחל לעבוד על סיגריית דראם. ובזמן שגלגל, נתן לשוטר שעבר במקום להחזיק לו את הנרתיק עם הטבק. תמונה סוריאליסטית, בהתחשב שביום רביעי טביב והחוק ייפגשו שוב בבית המשפט. "ואני בכלל לא יודע איך מגלגלים", אמר השוטר באי-נוחות.
מי שגלגל יפה היה דווקא תומר סוויסה. רעדו לי הרגליים, הודה בסיום בפני חבריו, אבל הוא החדיר את הכדור הזה לרשת בצורה הכי כואבת שיש. לאט, לאט, לאט, והסכין הסתובבה לה בתוך הבטן. סוויסה ואיציק כהן אולי קנו אתמול עוד כמה דקות משחק עתידיות, והם יצאו כגיבורי הניצחון. אבל אין לבית"ר יותר מדי סיבות להתלהב מהמשחק הזה.
האוהדים נהנו, בצדק, והשחקנים מיהרו לפזר סטטוסים ואינסטגרמים של הגענו לגמר המונדיאל, אבל בית"ר המשוגעת עלתה אתמול תוך שבע דקות ממקום 11 למקום 5, והיא עשתה זאת לגמרי במקרה. סגנון המשחק של קורצקי עדיין מרדים. הוא לחוץ. לחוץ מדי. אתמול, ברגע שכהן שבר את חיפה עם ה-1:2, התגובה האינסטקטיבית שלו היתה שחרור 10 קילוגרם אוויר, ומיד - קריאה לבלם טל כחילה. החילוף ההגנתי והשמרן הזה כמעט עלה לו בשוויון.
כמה פחד מעוד הפסד, שאלתי. "לא חשבתי יותר מדי", ענה. "אני לא מפחד. זו תקופה לא קלה, לבוא ולשמוע את הקהל כל הזמן נגדך, צועק, תולה שלטים נגדך באימון המסכם. זה לא הכי נעים. אם ארצה להמשיך להתקדם, אצטרך לדעת לעבור את הימים האלה. אם ניצור רצף אני מאמין שזה יעזור לי".
אגב השלטים נגד קורצקי, אוהדי בית"ר הזהירו אותו בסוף השבוע: "פה זה לא רעננה". אז הנה, קורצקי ניצח את מכבי חיפה בסמי עופר בהפרש של שני שערים - בדיוק כמו רעננה. ואיזה מסכנים האוהדים.
משוגעים על ספורט? הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
למעקב בטוויטר
orenjos@walla.co.il
