השער של עומר אצילי ביום שני האחרון הותיר את מכבי תל אביב במקום השלישי בטבלה, במרחק ארבע נקודות מהמוליכה עירוני קרית שמונה ונקודה מהשנייה בטבלה הפועל באר שבע. לאחר שהצהובים גילחו בתוך שבוע פער של 6 נקודות ל-2 בלבד, המומנטום שלהם ספג זעזוע והצמרת שוב החלה לברוח. כמה זמן החזיקה ה"בריחה" הזו? חמישה ימים בלבד.
מכבי תל אביב מזכירה בשבועות האחרונים אלופות מכהנות אחרות שהיו בטוחות בכוחן האיכותי ונענשו על כך. דוגמאות בולטות שעולות לראש הן מכבי חיפה 1985/6, מכבי חיפה 1994/5 ומכבי חיפה 2002/3, במידה מסוימת גם הפועל תל אביב 2010/11. כל הקבוצות הללו היו טובות יותר מהיריבות שלהן, אבל האמינו שכוח האינרציה יביא להן אליפות ונתנו לתואר לחמוק מידיהן. הפעם, לא בטוח שיש מי שיעניש.
אם ההפסד של הפועל באר שבע בסכנין עוד מתקבל על הדעת, לקרית שמונה אסור היה לאבד נקודות בבית מול הפועל עכו, עם כל המחמאות והסימפטיה לאלון חרזי ושחקניו. בחודש האחרון היו למוליכה שתי הזדמנויות מצוינות ליצור מומנטום ובשתיהן היא כשלה. מכבי תל אביב לא משחקת טוב, בלשון המעטה, אבל לפחות כרגע אין מי שייקח את המתנות שהיא מחלקת. רק אם היא מאוד-מאוד תתאמץ לפשל (או שתיפרד בינואר מערן זהבי), צלחת האליפות תמצא את מקומה מחוץ לקרית שלום.
עוד מליגת העל
זעם בהפועל תל אביב על אבו אל היג'א. ברקוביץ': "מה זה פה, שכונה?"
אלישע לוי: "נראינו רע מאוד, לא זוכר ימים כאלה"
ברק בכר: "המשחק הזה מכאיב לנו"
פאקו על ספסול בן בסט: "אבקש מההתאחדות לשחק עם עוד שחקנים"
מקום 3: אפקט הרדיוס
אפשר לייחס את הניצחון של בני סכנין על באר שבע לאלי כהן. כהן תמיד היה טוב לקבוצות בדרג הזה, ושילוב של יכולות האימון שלו יחד עם תמריץ המאמן החדש יביא לסכנין עוד נקודות בעתיד הקרוב. מצד שני, חשוב לזכור שגם את המשחק האחרון שהתקיים בדוחא, תחת גיא לוי, סכנין ניצחה. אז, אחרי ה-0:1 על בית"ר ירושלים, היא קיבלה עונש רדיוס, הפסידה למכבי תל אביב בעכו וסימנה את הסוף של לוי במועדון. כדאי לציין גם שחוסר הסדר ובעיות התאורה גרמו לסכנין לארח לפני כן משחקים מחוץ לביתה בלי התערבות בית הדין, מהם יצאה עם נקודה אחת משש אפשריות. מי יודע, לו אירחה את קרית שמונה ומכבי פתח תקוה בדוחא, אולי גיא לוי עדיין היה עומד על הקווים.
מכבי והפועל תל אביב ספגו עונשים של שלושה משחקים כל אחת מחוץ לביתן בעקבות אירועי הדרבי. בארבעה משחקים שהתקיימו עד כה מתוך השישה נרשם ניצחון אחד (מכבי תל אביב על הפועל חיפה), תיקו (מכבי תל אביב עם בית"ר ירושלים) ושני הפסדים (הפועל תל אביב לעכו ומכבי פתח תקוה). בסיכומו של דבר, מתוך 15 נקודות אפשריות (כולל המשחק של סכנין נגד מכבי תל אביב) צברו שלוש מארחות הרדיוס 4 נקודות. הכול ספקולטיבי, כמובן, אבל ההנחה שלפחות חלק מהתוצאות הללו היה שונה בנסיבות אחרות אינה מופרכת.
אי אפשר, כמובן, לפטור את מכבי תל אביב מהיכולת הבינונית מינוס ואת הפועל תל אביב מהתבוסתנות (שני משחקי בית, שני הפסדים אחרי שער יתרון), אבל אלה נתונים שקבוצות חייבות להציג לאוהדיהן כדי שיבינו את השלכות ההתפרעויות. המשמעות של משחקי רדיוס לא מסתכמת בחוסר הנוחות של נדידה למגרש אחר, אלא בהגדלה ממשית של הסיכוי לאיבוד נקודות. במקרה של הפועל תל אביב, השתלשלות האירועים הזו גם שינתה לחלוטין את הכיוון של העונה. מי שלא מבין את זה, כנראה רוצה בכוח לגרום נזק.
מקום 2: רן בן שמעון
יש הרבה סמליות בניצחון של מכבי פתח תקוה על הפועל תל אביב, גם בדרך שהושג, עם שני כדורים שהוסטו לרשת של דני עמוס. הרבה סמליות, כי הניצחון הזה ומהלך האירועים שבו רק זורעים עוד ערפל על האניגמה ששמה רן בן שמעון.
אחרי המשחק התגאה בן שמעון בשחקניו. "לא מובן מאליו שבסיבוב אחד אנחנו מנצחים את מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב", אמר. זה נכון, אם כי מצד שני גם לא מובן מאליו להפסיד בדרבי. בסופו של דבר, מכבי פתח תקוה רשמה סיבוב מצוין, שבסיומו היא מוליכה את ליגת מקומות 4-14. כשמסתכלים על הפועל תל אביב העצובה, על הטלאי-על-טלאי שממשיכים לתפור שם ועל האחריות חסרת הפרופורציות שמפילים שם על מאמנים ושחקנים (מדוע גילי ורמוט הוא שצריך להחליט האם ימשיך במועדון?), מבינים שהכישלון אשתקד הוא לא נחלתו של בן שמעון בלבד.
מצד שני, עדיין קשה לקבוע בוודאות מהי תקרת הזכוכית שלו כמאמן. מאז האליפות בקרית שמונה, בן שמעון קבע דפוסים שנותנים אינדיקציה לגבי יכולותיו הצלחה בקבוצות בינוניות ונטולות שאיפות אליפות (א.א.ק. לרנקה ומכבי פתח תקווה), לעומת כישלון במועדונים גדולים ויומרניים (מכבי והפועל תל אביב). אבל נדמה שלמרות העקומה הברורה, לכאורה, עדיין קשה לקטלג אותו. כי כמו שזה נראה כרגע, בן שמעון מסתובב באזור הדמדומים וצריך עוד הזדמנות אמתית בעתיד (הפועל באר שבע? מכבי חיפה?) שתגדיר אותו בדיוק כמאמן. עד שההזדמנות הזו תגיע, אם היא תגיע, התפקיד שלו הוא לקחת את מכבי פתח תקוה לפלייאוף העליון. כרגע, לפחות, המטרה הזו נראית בת השגה.
איש השבת: מהראן ראדי
מכבי תל אביב התרגלה העונה לסבך את עצמה. יחס השערים של האלופה ברבע השעה הראשונה הוא 5:3, לעומת 0:8 בסיבוב הראשון אשתקד ו-2:5 ב-2012/13. עם זאת, אתמול נחלצו הצהובים בפעם השלישית העונה מפיגור 1:0 לניצחון 1:3. בכל שלוש הפעמים הללו הם ספגו ב-15 דקות הפתיחה והתעשתו בהמשך, אבל כפי שראינו ביום שני, גם יתרון בשלבים מאוחרים כבר לא מבטיח ניצחון.
לאלופה יש לא מעט בעיות בכל העמדות במגרש, אולם דומה שהדילמה העיקרית נמצאת בנקודה הכי עמוסה שלה משבצת הקשר האחורי. פאקו אוהב לשחק עם שלושה קשרים אחוריים, אך עדיין לא מצא את האנשים המועדפים עליו. בהתחלה גל אלברמן היה הבאנקר, אחר כך ניקולה מיטרוביץ' ובשבועות האחרונים נוסא איגייבור הוא האיש שלא יוצא מההרכב. אתמול רשם מהראן ראדי את המשחק המלא הראשון שלו בליגה העונה, ואם לשפוט על פי היכולת הזו, כנראה סלל לעצמו את הדרך לעוד מספר משחקים עם מכסת דקות משמעותית.
פאולו סוזה העלים לחלוטין את ראדי, וכשאוסקר חזר הוא זכר לו את העונה המצוינת ונתן בו אמון. פאקו כנראה לא ממש אהב את מה שראה, ולמרות שער במושבה במחזור הפתיחה לא נתן מאז לקשר לפתוח. ייתכן שלא מדובר רק בעניין מקצועי יכול להיות שבמכבי תל אביב זיהו השפעה של הסיפור המכוער עם האוהדים על יכולתו של ראדי והמאמן הושיב אותו עד יעבור זעם. כבר במשחק מול בית"ר ירושלים, בו נכנס כמחליף בדקה ה-70, ניתן היה לראות כמה שהקשר חשוב. הכול היה פשוט יותר, בנגיעה אחת ומרכז השדה הפך למאוורר יותר. המחצית הראשונה במושבה הייתה הטובה ביותר של מכבי תל אביב בחודש האחרון, לא מעט בזכות הנעת הכדור המהירה וההפעלה הנכונה של דור מיכה מימין. לראדי היה חלק משמעותי בכך, ולא במקרה הוא גם היה האיש שמצא ראשון את הרשת של קאלה.
האם זה אומר שמעתה פאקו ייתן יותר אמון בראדי? אין לדעת, במיוחד עכשיו, כשדן איינבינדר קם מהספסל וערך את הבכורה שלו העונה, אבל בין כל השחקנים על המשבצת הזו, ראדי הוא היחיד שמספק איום התקפי משמעותי. בקבוצה שכמעט כל התפוקה שלה נסובה סביב ערן זהבי, הושבה שלו על הספסל נראית כמו לוקסוס.
בין השורות
איל ברקוביץ' למוחמד אבו אל היג'א: "מה זה פה, שכונה?"
רוצה לומר: אוי ואבוי אם תענה לי, זו שאלה רטורית, למקרה שלא הבנת.
ערן זהבי: "פאקו לא צריך לשכנע אותי להישאר, יש לי חוזה לחמש שנים".
רוצה לומר: אבל כל מי שיגיע מאירופה עם מזוודת מזומנים ישכנע אותי יותר.
ברק בכר: "אנחנו לא מביטים על באר שבע למרות שאם היינו מנצחים, היה הפרש של שש נקודות".
רוצה לומר: אנחנו לא חושבים על אליפות, אבל אם נזכה בה זה יהיה מאוד נחמד.
אלישע לוי: "נראינו רע מאוד, לא זוכר ימים כאלה".
רוצה לומר: חבל שלא בכל שבוע אנחנו מארחים את הפועל חיפה ומכבי נתניה.
