וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חורים בשיטה: על הנוקאאוט הטקטי של קרית שמונה על מכבי תל אביב

בכר הגיע מוכן יותר מפאקו, ההגנה הצהובה כבר מזמן לא ברזל וקרית שמונה ניצחה את מכבי תל אביב באמצעות הנשק (והפירורים) שלה. אורן יוסיפוביץ על הנוקאאוט הטקטי שחטפה האלופה, ועל השחזור הפרטי של איזי שרצקי

one

ועדת ביקורת

כמה שילמתם? 50 שקלים, מחיר אחיד

דברים שרואים בסטטיסטיקה: הפעם האחרונה שבה מכבי תל אביב היתה רחוקה 6 נקודות או יותר מהפסגה – מאי 2012, לפני 81 מחזורי ליגה, לפני עידן קרויף. הראשונה והאלופה היתה אז קרית שמונה, ומכבי סיימה במקום השישי.
הפעם האחרונה שבה מכבי תל אביב היתה רחוקה 6 נקודות או יותר מהפסגה כבר במחזור 9 – נובמבר 2009, לפני חמש שנים. מכבי סיימה במקום השלישי.

קהל עירוני קרית שמונה: למעט כמה אולטראס, זה קהל של יוטה ג'אז. מגיעים בסמוך לשריקה וכל אחד לובש צבע אחר. אגב, חוק העישון, זוכרים? לאורך כל המשחק עלתה מהיציע פטריית ניקוטין. אכיפה? מה זה? ציון: 8

קהל מכבי תל אביב: כ-2,500 שעשו את הדרך, הקנו אווירה כמעט ביתית ולמעט כמה רטינות תמכו למרות ההפסד. אחת מהיציע גם חטפה הצעת נישואין במחצית, על הדרך. המציע, אגב, אוהד קרית שמונה. הבחורה המאושרת יצאה עם הפסד אבל גם עם טבעת. לא רע. ציון: 8

שחקני עירוני קרית שמונה חוגגים. ברני ארדוב
אפילו זהבי, יש להם מאמן גדול. קרית שמונה בדרך הנכונה/ברני ארדוב

הבורסה: טוברנו פינאס היה נהדר הגנתית, וידע לתמוך בהתקפה כשצריך. אבל הנשק הכי חד של המגן הימני של מחזיקת הגביע הוא הוצאת החוץ א-לה רורי דילאפ. ההפגזה הראשונה למרחק הסתיימה ברשת, והוא לא נעצר שם. המניה היורדת היא קרלוס גרסיה. בהגנה רכה של מכבי, קרלוס היה רך מכולם. לא הרחיק טוב בשער הראשון, חטף בפרצוף את השער השני. הבלם הספרדי בדעיכה, ואולי לאחר שיקבל (וירצה) את העונש מבית הדין יוכל להתחיל לחזור לעצמו.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

ציוץ המשחק:

תמונת המשחק: מעצור

טל בן חיים שחקן מכבי תל אביב לפני מינדאוגאס פאנקה שחקן עירוני קרית שמונה. ברני ארדוב
טל בן חיים שחקן מכבי תל אביב לפני מינדאוגאס פאנקה שחקן עירוני קרית שמונה/ברני ארדוב

מעשה שהיה, כך היה

במחצית, בחדר ה-VIP שבאצטדיון קרית שמונה, היו פיצות, טוסטים, בורקסים, ג'ורדי קרויף, מרטין ביין, קפה שחור וקינוח טעים מדי מכדי לכנות אותו בשם. במסדרון שמוביל למשרדים תלויה תמונה בשחור-לבן, ולידה נעמד איזי שרצקי. "בואו, בואו", קרא לחבריו. "צביקה, מלצמן, בואו". רוזן ושאר שחקני העבר שהזמין הבוס התאספו סביבו, ושרצקי החל להרצות. "יודעים ממתי זה?", שאל והצביע על התמונה. "66", השלים. ובתמונה שחקני רמת עמידר שניצחו את מכבי תל אביב 1:2 בגביע המדינה. ואז שרצקי עבר עם האצבע, והקריא: "פרנקו, טופמן, צרפתי, מאור, ברדה... הנה מרדכי טופמן, הם אחים, בינשטוק, פלץ, אני". וכולם הסתכלו על שרצקי הצעיר, שאז עוד לא חלם שיבוא יום ויפריח שממה.
1:2, אמרתי לו, אז כל מה שצריך עכשיו זה שתכבשו אחד ותספגו אחד ואתה עושה שחזור.

שרצקי צחק.

"איזה משחק זה היה", התגאה. "כמעט 50 שנה...".
50 שנה ו-45 דקות עברו, ושוב קבוצה צנועה של שרצקי מנצחת 1:2 את מכבי תל אביב. רק שלפי דבריו הניצחון ההוא היה מפתיע, ואילו זה של אתמול ממש לא. "מכבי החזיקו בכדור ב-70 אחוז מהזמן, אבל אנחנו הגענו להרבה יותר מצבים", ניתח הבוס בסיום. "תכליתית, היינו הרבה יותר טובים ממכבי".

איזי נאם, וערן זהבי שהיה אמור לדבר אחריו נכנס לחדר, חיכה, יצא ושוב נכנס. כששרצקי סיים זהבי זרק לו: "אם הייתי יודע שייקח לך כל כך הרבה זמן, הייתי הולך להתקלח". ואיזי החזיר: "באת לדבר? חשבתי שהגעת אליי כדי לסגור את העונה הבאה. אולי אפילו בינואר", צחק.

שרצקי קם, זהבי התיישב והחל לדבר. "הפסדנו, אין תירוצים, נצטרך לעבוד יותר קשה". "זהבי!", איזי קטע את מלך השערים. "יש לנו מאמן אדיר". וזהבי השיב: "מסכים איתך".

ברק בכר מאמן עירוני קרית שמונה עם שחקניו. ברני ארדוב
הוליך את אחד הניצחונות המרשימים ביותר של קבוצה ישראלית על מכבי תל אביב בעידן קרויף. בכר/ברני ארדוב

ברק בכר, שבכל משחק מתלבש כאילו הוא קרוב יותר לאליפות, יצא מגדרו מרוב אושר. שזה בעצם מבט רגיל לחלוטין, כמעט בלי זווית של חיוך, אולי רק תזוזה מינורית של גבה שמאל. "אני לא יודע איפה אני ממקם את הניצחון הזה בדירוג הניצחונות הגדולים שלי", אמר מאמן המוליכה, "אבל זה לבטח אחד הניצחונות המספקים ביותר שלי. בטח שמבחינה טקטית".

לא סתם הזכיר בכר את הפן הטקטי. זה היה אחד הניצחונות המרשימים ביותר של קבוצה ישראלית על מכבי תל אביב בעידן קרויף, אם לא המרשים מכולם. זו לא הפעם הראשונה שקרית שמונה מנצחת את הצהובים, אבל אמש, באופן נדיר תחת השלטון ההולנדי, מכבי תל אביב הגיעה למשחק חשוב פחות טובה ופחות מוכנה. את המשקופים והפנדל של זהבי ניקח בחשבון ("מבחינתי הרצף נמשך", אמר מספר 7 על המשחק ה-12 שלו), אבל בפעם הראשונה מזה זמן רב – מכבי תל אביב חטפה נוקאאוט טקטי.

המטרות של הקריה היו לעצור את טל בן חיים ולנצל את הסגנון הפתוח מדי ואת הבלמים האיטיים מדי של הצהובים ("ידענו שנפגע במכבי במתפרצות"). וכדי שלא נחמיא יותר מדי לבכר, נשתמש במילים שלו: "זה היה על גבול המושלם".

טל בן חיים אכן סבל מהמשחק הכי חלש שלו העונה. עודד אלקיים, וכל מי שניסה, התגבר על טב"ח. בן חיים, בלי ספק סגן-סופרסטאר במכבי, נעצר לראשונה. "טל לא היה במיטבו", הודה פאקו. "עד כה הוא הוכיח שהוא פנטסטי, ולכולם יכול להיות יום רע. היום היה לו יום רע, אולי גם כי הוא היה חולה באמצע השבוע".

אבל כפי שידע בכר, זה ממש לא היה רק טל בן חיים. ההגנה של הצהובים העונה חלשה מאוד ביחס לשנתיים האחרונות, שנתיים שכולן ברזל. מכבי ספגה 30 שערי ליגה תחת אוסקר ו-30 תחת סוזה. העונה, אם מנכים את הדרבי שנמחק, הקבוצה של פאקו בקצב ספיגה של 45 שערי ליגה. בעונה שעברה, למשל, בני יהודה היורדת ספגה 45. גם אשדוד. גם הפועל חיפה. לא מועדון שפאקו רוצה להיות חבר בו. אם סוזה ספג את השער העשירי במחזור ה-16, הספרדי עשה זאת בתוך שמונה משחקים בלבד (הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים, למשל, ספגו פחות – לא ייאמן).

"אני לא מודאג", אמר אייסטרן. "כשנבקיע יותר, ננצח יותר. אני מעדיף להיות יותר התקפי, ולפעמים אנחנו יותר חשופים". כשנשאל מה יעשה לגבי משחקים כמו היום, שבהם קבוצתו לא תכבוש הרבה שערים, ענה: "אני בטוח שנכבוש. לא יהיו יותר מדי משחקים כמו היום, שנצטרך לחכות לפנדל. אני בטוח שנכבוש יותר".

פאקו אולי מאמין בגישה, ועם הרזומה שלו הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר, אבל אתמול, מקבילו הישראלי והצעיר עלה עליו. כל טריק של בכר עבד, ומכבי של פאקו לעתים נראתה לא מוכנה, מופתעת - אפילו הסקאוטינג של הצפונים הריח טוב יותר. קרית שמונה כבשה תוך דקה, והמשיכה להביך את הגנת הצהובים במחצית הראשונה. כל כדור גבוה שנשלח מעבר לקרלוס וטיבי מצא יעד, ועם קצת יותר ריכוז זה נגמר בתבוסה מהירה. במחצית השנייה, כשהקריה הלכה אחורה, הגיע העוקץ במתפרצת, כפי שבכר רצה. הוא אולי לא אהב את הרופסות של קבוצתו בחלק זה של המשחק, אבל כשהולך אז הולך. וכשהולך, אז הבחור שנועץ את הפגיון הוא דווקא האקס.

רועי קהת שחקן עירוני קרית שמונה. ברני ארדוב
אולי הגיע הזמן שג'ורדי ייזהר קצת עם השחרורים? קהת/ברני ארדוב

רועי קהת התרגש השבוע, וראו את זה גם בפתיחת המשחק. בסשן האימונים בקיסריה בכר לקח את הילד להתאמן על הפיניש. מה תגידו, כנראה שזה עזר. בדקה ה-80 דווקא הוא נשלח לסיים את המלאכה, ובאנג, 0:2 וערימת ילדים. הוא לא אהב את מדיניות ההשאלות של מכבי, לא סבל את העובדה שלא יכול היה לשחק מולה. זה הלך לבוררות והכרטיס הלך ליד, וקהת מצא עצמו בצפון אחרי טבילה בלאומית. אמש כבר כבש שער שני מול האקסית שוויתרה על שירותיו.

גם חיימוב הוא אקס כזה, רק קצת אחרת. "כל אחד שוחרר מהסיבה שלו", מספר השוער. "גם בעונה שעברה ניצחנו את מכבי. אנחנו כבר לא מתרגשים מזה". אבל אירוני שבאותו משחק שבו ברק לוי טועה, חיימוב מספק הצלה נפלאה (מול פריצה) וקהת חותם עניין. אולי יש פה גם לקח קטן לג'ורדי קרויף – אולי הגיע הזמן להיזהר קצת עם השחרורים, כי יש יריבים שאורבים לטרף. שרצקי, למשל.

אז הנה, בנוסף לסקאוטינג, לטקטיקה ולפתיחה המוחצת, הנה עוד הוכחה לכך שקרית שמונה בעצם ניצחה את מכבי עם הנשק של מכבי. "גם דור ג'אן שלנו", הוסיף איזי בחיוך. "הוא רצה לשחק, צלצל לג'ורדי שייתן לו אישור אבל לא קיבל".
ומה עם הכתר, אותו יקבלו? שש הפרש יש, אבל זה עוד רחוק מאוד. הליגה נזילה, באר שבע חזק בתמונה (נקודה מעל מכבי) והצהובים לא יפסידו הרבה נקודות נגד יריבות שהן לא ק"ש/ב"ש. הקהל המקומי דווקא הראה אופטימיות אבסולוטית, כי בדקה ה-87 הם שרו "קרית שמונה אלופה". אבל לא חיימוב, לא בכר ולא שרצקי סיפקו הצהרות מתאימות. הבעלים, במצב רוח טוב מתמיד, הסתפק בעוד 1:2 על מכבי תל אביב, כמו בתמונה שתלויה בחדר ה-VIP.

איזה 1:2 יותר מתוק, שאלתי.
"אי אפשר להשוות", הוא ענה. "אז הייתי שחקן, והיום אני אפילו לא מאמן".

איזי שרצקי, רמת עמידר של 1966. איזי שרצקי,
איזי שרצקי, רמת עמידר של 1966/איזי שרצקי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully