וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא רק בגלל הרוח: שי האוזמן על ניצחון מכבי תל אביב במלאגה

14.11.2014 / 8:00

הניצחון במלאגה עשוי לשכנע את ראשי מכבי תל אביב שתסריט הסינדרלה מהשנה שעברה בדרך לחזור על עצמו ולהסיק שאפשר להימנע משינויים בסגל, אבל שי האוזמן טוען שלא רוח המועדון עמדה מאחורי החזרה למסלול הניצחונות

עריכה: ניב פוקס

במהלך העונה שעברה הגיעו במכבי תל אביב למסקנה שצריכים להריץ שני סוגי הרכבים. האחד עם יוגב אוחיון וביג סופו. השני עם טייריס רייס וטיוס. ההרכב הראשון דוחף את הכדורים פנימה לסופו בכל הכוח. השני רץ כאילו הוא אוהד הפועל שבורח מביג סופו. אמש (חמישי) במלאגה הפתיע גודס כשוויתר על שירותיו הטובים של ג'רמי פארגו בתחילת המשחק. אולי כדי לייצר זעזוע. אולי בשביל להכניס לעניינים את קפטן יוגי או את היינס. אולי במסגרת תגובת השרשרת להצבה של גולובוביץ' בהרכב של מלאגה שהובילה את מכבי תל אביב לפתוח עם היווני הגדול. בכל מקרה, אפקט ראשוני התקבל כאשר בשני הפוזשנים הראשונים של אלופת היורוליג – הכדור הלך פנימה. בצד השני, שבו אמורים לשמור, הלכו המקומיים בשלושת הפוזשנים הראשונים על הרגליים של סופו, כשהריצו עליו תרגילי פיק אנד רול חוזרים ונשנים. לא רק שזה לא הצליח, אלא שמעבר מהיר של גודס להגנת מאסקינג (אזורית שמתחלפת לאישית) – וחילוף לאחר מכן בטיוס, סתם את החור הזה.

שמתם לב אולי שפסקת הפתיחה מתייחסת ל-3 פוזשנים ראשונים בלבד? הסיבה לכך היא שמידת השפעת אלמנטים טקטיים ותכניות משחק הייתה שווה אתמול, פחות או יותר, 5 דקות נטו. מעבר לכך, המימד הטקטי היחידי ששווה התייחסות הוא נושא הקליעה מבחוץ של מלאגה. נכון לעכשיו, סיפור היורוליג של הצהובים פשוט למדי: מאפשרים (אפשר לקרוא לזה מאלצים. נשמע טוב יותר) את הקבוצה היריבה לזרוק מבחוץ. בדרך כלל שלשות חופשיות. מקווים לטוב וחוששים מרע. בשלושת הניצחונות עד כה בשלב המוקדם, קלעו המפסידות (לימוז', אלבה, מלאגה) ב-27%, 12% ו- 21% לשלוש נקודות, בהתאמה. בשני ההפסדים (צסק"א, צדביטה) קלעו המנצחות 52% ו- 36% (ב 14-39) לשלוש נקודות, בהתאמה.

הקיצר, יותר טוב לקלוע מאשר להחטיא. וההיפך: ההגנה נראית חבל על הזמן כששחקני היריבות עומדים חופשיים מחוץ לקשת – ופוגעים באינסטלציה.

יוגב אוחיון שחקן מכבי תל אביב (ימין) מול פראן ואסקס שחקן מלאגה. GettyImages
גודס ניסה להכניס אותו לעניינים. יוגב אוחיון/GettyImages

מכאן אפשר לקחת את זה לאיזה כיוון שרוצים, לספר סיפורים ולשיר שירי הלל. אבל המציאות נותרת בעינה. מלאגה התפתתה אתמול לזרוק 12 שלשות ברבע הראשון (ב-8% הצלחה), שאותו הפסידה ב-8 נקודות הפרש. זה היה הרבע היחידי שבו ניצחה מכבי תל אביב. בשלושת הרבעים הנוספים קלעו המקומיים 5 מ-16 לשלוש (31%) סבירים ומטה, וזה הספיק כדי לשנות לגמרי את המשחק. ולא שמישהו כאן חושב שההחטאות של הרבע הראשון היו מזריקות קשות יותר מאשר ברבעים הבאים. הקרדיט היחידי שאפשר לתת בעניין זה לתת למקבלי ההחלטות בצהוב נוגע לשיבוש המשחק של ג'ייסון גריינג'ר, בדרך כלל מוביל כדור קשוח ונבון, שהגנת הכאילו של אלופת אירופה פירקה לו את הצורה והרסה לו את האיזון, בדרך למדד יעילות נוראי של 5- במחצית הראשונה, ו -11 בסיום המשחק. וזהו.

מעבר לעניינים הטקטיים והפחות מעניינים, ראינו כמה דברים חשובים וחיוביים ממכבי תל אביב אתמול. קודם כל מהצמד בריאן רנדל ודווין סמית', שהובילו אתמול את הקבוצה גם במדד היעילות, גם בנקודות וגם בריבאונדים. רנדל, אגב, לקח את כל 7 הריבאונדים שלו במחצית השניה, וסייע בכך להקטין את הדומיננטיות של מלאגה מתחת לסל של הצהובים. ממצב של כמעט שיוויון בין ריבאונד ההגנה שלהם לבין ריבאונד ההתקפה של הביתיים, הצליחו האורחים בעזרתו של רוקי היורוליג לשנות את התמונה ברגעים החשובים. ראינו גם את השניים האלה, כחלק מהרכב הנגיחות ביחד עם טיוס-ועוד שניים, מצליחים לייצב קו הגנתי אתלטי ומרתיע, בדיוק כמו במשחק ההוא בברלין. ראינו גם את אוחיון, במשחק איום ונורא (מדד יעילות 1), מצליח ב-3 פעולות מצוינות בדקות הסיום לתרום למאמץ המלחמתי. ראינו את טיוס מעט משוחרר יותר. וראינו חבורה של שחקנים שהגיעה מחויבת, נחושה, וששה אלי קרב. וזה לא מעט.

עוד באותו נושא

מכבי תל אביב ניצחה את מלאגה 66:70 בחוץ

לכתבה המלאה
פארגו מנסה לעצור את סוארס/GettyImages

אבל את האמת חייבים להגיד. גם אם תצליח מכבי תל אביב לייצב את השורות, להחזיר את הביטחון ולחבר כמה ניצחונות יורוליג, לא יהיה בכך כדי לכסות ולהעלים את בעיות הסגל שלה. והבעיות, תודה ששאלתם, לא הלכו לשום מקום. כרגע מורכב הקו האחורי של אלופת היורוליג מג'רמי פארגו אחד. יכול להיות שאפשר יהיה לקבל משחקים טובים, מדי פעם, מלנדסברג, היינס או אוחיון. ללא בטוח שזה יספיק.

בקו האחורי, גודס צריך לפחות גארד איכותי אחד שישלים את פארגו. במקומו של לינהארט, במקומו של היינס או במקום שניהם (היה ואין מספיק מזומנים). בקו הקדמי הסיפור מעט מורכב יותר. כותב שורות אלה, למשל, חשב במקור שמאריץ' המקפץ יוכל לתת בובה של מענה כסנטר שלישי ועב בשר. גם בגרסתו הנוכחית ורווית הקלוריות. עד לפציעה של פניני. עכשיו נדמה שלמכבי תל אביב אין שום ברירה אחרת, והיא צריכה לייצר לעצמה 4 או 4.5 שיוכל להיכנס לנישת הגבוה שזורק מבחוץ. אתם יודעים – הסטרץ' פור. עם כל הכבוד לבריאן רנדל, ויש כבוד בכמויות, 35 הדקות שלו על המגרש, איכותיות ככל שיהיו, הן כנראה שלא התשובה. זה מפריע לריווח של משחק ההתקפה, לזוויות החדירה, וזה פוגע ביכולת להפעיל את ביג סופו.

דיברנו השבוע על כך שהזכייה ביורוליג בעונה שעברה עלולה להזיק לעתידו של המועדון. יכול להיות שהניצחון הגדול במלאגה ישכנע שוב את הפדרמנים שתסריט הסינדרלה מהעונה שעברה בדרך לחזור על עצמו, ולכן גם הפעם אפשר להימנע משינויים. אבל אם לא יבצעו את השינוי או השינויים הנדרשים, זאת תהיה ראיה לכך שבמועדון החלטות מקצועיות מוחלפות בשיקולי מיסטיקה ורוח. ואגב, הניצחון אתמול לא נכנס לקטגוריית רוח המועדון המפורסמת. הרוח הדומיננטית והחשובה יותר אמש הופיעה בדמות שריקות ונשיפות השופטים במשרוקיות נגד מלאגה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully