הפלייאוף ב-NL נפתח: היכולת מול הניסיון

רוטציה סנט לואיס: אדם ווינרייט (9:20, 2.38), לאנס לין (10:!5, 2.74), ג?ון לאקי (3:3, 4.30), שלבי מילר (9:10, 3.74).

קלוזר: טרבור רוזנטל (45 שמירות, 3.20)

רוטציה בלוס אנג?לס: קלייטון קרשאו (3:21, 1.77), זאק גריינקי (8:17, 2.71), היון ג?ין ריו (7:14, 3.38), דון הארן (11:13, 4.02).

קלוזר: קנלי ג?נסן (44 שמירות, 2.76)

בדיוק כמו בשלוש השנים האחרונות, גם הפעם יזכו אוהדי הקרדינלס לראות את קבוצתם משחקת בפלייאוף (ועוברת את היאנקיז עם הכי הרבה משחקי פוסטסיזן במילניום הזה), אבל כל מי שעקב אחרי הציפורים האדומות העונה יסכים שהדרך הפעם הייתה "מכוערת" ביותר, עם התקפה בינונית, המון סימני שאלה סביב הבולפן ותחתית הרוטציה ופציעה של יאדייר מולינה, שעד לחזרתו בסוף אוגוסט הזכייה בבית הייתה רק פנטזיה רחוקה. מנגד, הגלאקטיקוס של הדודג'רס, עם הסגל הטוב בליגה לדעת רבים, חלפו על פני היאנקיז במשהו אחר בקיץ האחרון: פסגת טבלת הפיירול. למרות זאת, בדומה לעונה שעברה, לוס אנג'לס פתחה בצורה חורקת, אבל עשתה משהו שאף קבוצה לא הצליחה לעשות בעידן המודרני (מאז 1969) ופעמיים ברציפות הגיעה לפלייאוף לאחר שכבר פיגרה בתשעה משחקים לפחות בבית שלה.

רוטציה וליינאפ בסנט לואיס:

אדם ווינרייט נראה כמו ההגדרה המדויקת לאס. הוא סיים את העונה עם נתון מדהים של 12 משחקים בהם הגיש שבעה אינינגים או יותר מבלי לספוג ריצה (לשם השוואה, קרשאו האדיר במקום השני עם שבעה משחקים כאלה בלבד) ועם עונה שנייה בקריירה של 20+ ניצחונות. בקרדינלס בונים על "ווינו" שייתן עוד פלייאוף מוצלח ולצדו יגישו לין, שנתן עונת קריירה עם ERA מתחת ל-3 ולאקי, שהגיע בטרייד מבוסטון וכבר הוכיח שאפשר לסמוך עליו במאני טיים. על המקום הרביעי התחרו "מר אוקטובר" וואקה, שמתאושש מפציעה ארוכה ומילר, שמתאושש מפתיחת עונה מחרידה. בסופו של דבר, הג'וב הלך למילר. הקלוזר רוזנטל מגיע אחרי עונה פחות טובה ממה שמאזן השמירות שלו מראה וצפויות לקארדס הרבה דפיקות לב מכיוונו.

הליינאפ היה כאוס מוחלט עד לפני כחודשיים ומייק מאת'יני נאלץ לאלתר ללא הצלחה באחת ההתקפות הגרועות בליגה. כדי לפתור את הבעיה, הג?נרל מנג?ר מוזילאק שלח את אלן קרייג לבוסטון וסלל את דרכם של דור העתיד, טבארס וגריצ?וק, להתחרות על המשבצת באאוטפילד. השניים הראו ניצוצות ויחד עם ג?ון ג?יי, שביכולת מצוינת תפס את המקום במרכז השדה על חשבון בורג?וס, הליינאפ החל לקבל צורה לקראת הישורת האחרונה. בקרדינלס בונים כמובן גם על הגרעין הוותיק של הולידיי (חודשיים אחרונים אדירים), מולינה ופראלטה, כמו גם על שחקני השנה השנייה אדאמס וקרפנטר.

למי לשים לב:

במשך שנים לקרדינלס היה חור בעמדת השורטסטופ. שחקני מיינור ליגס ספק משודרגים בדמות פיט קוזמה ודניאל דסקאלסו היוו נקודת תורפה משמעותית. התשובה הגיעה בקיץ, כאשר ג?וני פראלטה קיבל חוזה עתק של 53 מליון דולר ל-4 שנים. מי שעל גבו יושב קוף ענק בשם ביוג?נסיס, אותה פרשת סמים בגינה הושעה בעונה שעברה, לקח את הקרדיט בשתי ידיים ואחרי ששבר את שיא ההומראנים של הקרדינלס בכל הזמנים מעמדת השורטסטופ, סימני השאלה התחלפו בסימן קריאה אחד גדול, עם עונה שתזכה אותו ככל הנראה ב-MVP של הקבוצה מבין שחקני השדה.

רוטציה וליינאפ בדודג?רס:

מאזן 3:21, ERA של 1.77 ונו היטר אחד. אלה רק חלק מהמספרים שמאחורי העונה המפלצתית של קלייטון קרשאו והוא עתיד להוסיף אליהם תואר סיי יאנג שלישי בארבע שנים ותואר MVP ראשון בקריירה (הגיע הזמן...). אבל כדי להפוך את העונה למושלמת באמת ולצרף לחגיגה טבעת אליפות ראשונה, קרשאו צריך את חבריו לרוטציה, זאק גריינקי המצוין והיון ג?ין ריו, שצפוי לחזור מהפציעה בדיוק בזמן. את המקום הרביעי יתפוס ככל הנראה דן הארן, אחרי עונה מאכזבת, כאשר קיימת האפשרות שמטינגלי ייבחר ברוטציה מצומצמת של שלושה, כדי להרוויח את קרשאו וגריינקי פעמיים, כפי שעשה בעונה שעברה נגד אותה סנט לואיס. על מלאכת השמירות מופקדת המנייה הבטוחה קנלי ג?נסן, ששוב היה במיטבו העונה.

גם מבחינת ליינאפ בלוס אנג'לס מציגים כמובן כמה מהשמות הגדולים ביותר ובראשם אדריאן גונזאלס, בעונה בה הוא הוליך את הליגה בהכנסות רצים. יאסייל פויג המשיך במומנטום מעונת הרוקי שלו ושוב הפגין את חמשת הכלים שלו. הנלי רמירס מגיע דרוך במיוחד ומתכוון לנקום בקרדינלס, שבפלייאוף האחרון השביתו אותו עם הגשה שפצעה חולייה בגבו. די גורדון המפתיע, אלוף גניבות הבסיס של הליגה, יהווה סכנה תמידית מעמדת הליד-אוף, במה שיהיה מאצ? אפ מעניין מול מולינה, שמוליך את הליגה (כרגיל) באחוזי תפיסת גניבות בסיסים.

למי לשים לב בדודג?רס:

מאט קמפ חזר! מי שנתן עונה מפלצתית ב-2011 וסיים כסגן ה-MVP אחרי ריאן ברון (שכמובן נעזר בסמים משפרי ביצוע) ומאז לא הצליח לשחזר את היכולת, חזר העונה ובגדול. עם עונה מלאה במספרים נהדרים, קמפ יכול להיות החולייה שחסרה לליינאפ של בפלייאוף הקודם (אוהדי הדודג?רס כנראה יטענו שהחולייה היחידה שהייתה חסרה היא זו של רמירס) ולדחוף את הקבוצה צעד אחד קדימה, אל הוורלד סירייס.

תחזית: לא אפתיע ואלך עם הפייבוריטית הברורה לוס אנג?לס. אבל אפתיע ואומר שזה יהיה קל מהצפוי ויגמר בסוויפ. הווינריות של סנט לואיס אולי הספיקה כדי לדחוף אותה לפלייאוף, אבל בשלב זה הבדלי הרמות כבר גדולים מדי והשילוב בין הרוטציה האיכותית של הדודג?רס ליכולת ההתקפית הגרועה של סנט לואיס יעשה את שלו.

רוטציה בוושינגטון: סטיבן שטרסבורג (11:14, 3.14), ג'ורדן צימרמן (5:14, 2.66), דאג פיסטר (6:16, 2.41), ג'יו גונסאלס (10:10, 3.57)

קלוזר: דרו סטורן (11 שמירות, 1.12)

רוטציה בסן פרנסיסקו: ג'ייק פיבי (4:6, 2.17), טים הדסון (13:9, 3.57), מדיסון באמגארנר (10:18, 2.98), ריאן ווגלסונג (13:8, 4.00)

קלוזר: סנטיאגו קאסייה (19 שמירות, 1.70)

אחרי שנת הפסקה, שכללה יכולת די מאכזבת, הנשיונאלס שבו לפלייאוף ומוכנים להסתער על האליפות ההיסטורית. הרוחות הטובות שבו לנשוב בבירה וביום האחרון של העונה ג'ורדן צימרמן אפילו זרק לנו היטר ראשון על אדמת וושינגטון מאז 1931, מה שהשלים טיול קל עבור הנשיונאלס ב-NL מזרח. סן פרנסיסקו מנגד, לא הצליחה להתמודד עם העוצמות של הדודג'רס ונאלצה להגיע לפלייאוף דרך הווילד קארד. בזכות הצגה מצוינת, הגנתית והתקפית בפיטסבורג, הג'איינטס השתחלו ל-NLDS ועכשיו הם רוצים להמשיך את הסדרה שלהם שכוללת אליפות (2010), לא אליפות, אליפות (2012), לא אליפות ו...

רוטציה וליינאפ בוושינגטון:

לנשיונאלס יש את אחת הרוטציות המעולות בליגה. ההגשה כולה סיימה ראשונה ב-ERA במייג'ורס עם קצת יותר מ-3 ריצות למשחק בלבד והמגישים הפותחים הרכיבו רוטציה שנכנסה לטופ 5 בליגה כמעט בכל קטגוריה אפשרית. לכן, קשה להאמין שהקבוצה מהבירה תהמר על רוטציה קצרה של שלושה מגישים, אולם מצד שני עולה שאלה לגבי זהות המגיש הרביעי. ג'ורדן צימרמן, שהיה האיש של וושינגטון העונה וסיים אותה כמו מלך עם נו היטר ביום האחרון וסטיבן שטרסבורג, מלך הסטרייקאאוטים של ה-NL, שסיפק חצי עונה שנייה איכותית וסופסוף יזכה להגיש בפלייאוף, הם המניות הבטוחות. דאג פיסטר נמצא מעט מאחוריהם ואת המקום הרביעי יתפוס כנראה ג'יו גונסאלס בסופו של דבר, על חשבון טאנר רורק. המגיש הצעיר סיפק עונה טובה מאוד, הרבה יותר מזו של גונזאלס המאכזב משהו, אבל הוא נמצא על הגבלת אינינגים, בדיוק כפי שקרה לשטרסבורג, שהושבת על ידי הקבוצה מהפלייאוף לפני שנתיים. אז הנשיונאלס עפו, הפעם הם מקווים לגורל אחר. עמדת הקלוזר הייתה בעייתית מאוד ואחרי שרפאל סוריאנו ניפץ שבע שמירות, הוא נזרק מהתפקיד לקראת סיום העונה. מי שלקח את ההזדמנות בשתי ידיים היה דרו סטורן ובוושינגטון מקווים שהוא לא יפשל במאני טיים.

מבחינה התקפית, הנשיונאלס היו ממוצעים ומעלה השנה. לא מבריקים, אבל גם לא רעים. בעשירייה הראשונה בליגה בריצות ובאחוזי עלייה לבסיס בין היתר. עיקר הכוח צפוי להגיע מאדם לרוש ואיאן דזמונד, שהתקרבו שניהם ל-100 RBI העונה. לצדם, אמורים לחבוט בג'ייסון וורת' וברייס הארפר במקומות 3 ו-6 בהתאמה. השניים לא ממש הבריקו העונה, בעיקר הארפר, אבל כל הנפה של המחבט מכיוונם יכולה לייצר ריצות לוושינגטון. אנתוני רנדון, שהפתיע לטובה והציג מספרים יפים לאורך העונה כולה (מקום שני בקבוצה בחבטות, ראשון ב-OPS) ינסה לשמור על היכולת הטובה ויחבוט שני.

למי לשים לב בוושינגטון:

ברייס הארפר עבר עונה לא טובה. בגיל 21, הוא כבר חטף צרור ביקורות, סופסל באפריל בגלל "חוסר חשק" על פי המנג'ר מאט וויליאמס ושמע קולות שטוענים שצריך לשלוח אותו לתקופת השתפשפות נוספת במיינורס. רוקי העונה מ-2012 חייב להוכיח שהוא חזר לעצמו בזמן והתגבר על הפציעות שהשביתו אותו למשך חודשיים. בחודש האחרון של העונה הוא כבר נראה קצת יותר טוב ורשם חמישה משחקים עם שלוש חבטות. את סדרת הפלייאוף היחידה בקריירה שלו הוא סיים עם 3 מ-23 עלובים. זמן להשתפר.

רוטציה וליינאפ בסן פרנסיסקו:

אם בשתי האליפויות הקודמות, ב-2010 וב-2012, הג'איינטס נסמכו על ההגשה שלהם (לצד התעלות של שחקני התקפה מפתיעים משהו), הרי שהפעם הם לא ממש יכולים לבנות על גורל דומה. מדיסון באמגארנר, כמו אצל כל קבוצה שעולה ממשחק הווילד קארד, "התבזבז" עם הצגת הענק שלו בפיטסבורג ויוכל לחזור רק למשחק השלישי. לענקים יש את ג'ייק פיבי, שהיה אדיר מאז הגיע בטרייד מבוסטון באמצע העונה, אבל אחריו המצב דועך משמעותית. לא הדסון ולא ווגלסונג היו טובים העונה וקשה לראות אותם מתמודדים בקרב מגישים מול הרוטציה של וושינגטון. גם סן פרנסיסקו, בדיוק כמו יריבתה, החליפה קלוזר תוך כדי העונה וקאסייה נכנס היטב לתפקיד לאחר שסרחיו רומו שבר יותר מדי שמירות.

ההתקפה של הקבוצה מהמפרץ סבלה מחצי ראשון חלש של העונה, לפני שהציגה שיפור ניכר. בחצי העונה השנייה הג'איינטס השיגו 4.39 ריצות למשחק, מה שהקפיץ אותם משמעותית בקטגוריה הזו בליגה ועזר להם להשיג את הכרטיס לפלייאוף. זה קרה בעיקר בזכות באסטר פוזי האחד והיחיד, שמחפש טבעת שלישית. בשתיים מתוך שלוש העונות בקריירה שלו בהן היה כשיר, פוזי הוביל את הג'איינטס לאליפות ולאחר האולסטאר הוא החל להשתולל עם 12 הומראנים, 43 RBI ואחוזי חבטה של 35.4. בהמשך הליינאפ אפשר למצוא חבורה מנוסה שיודעת איך לוקחים אליפויות, בדמות פבלו סנדובל, האנטר פנס, ברנדון בלט וברנדון קרופורד, שהיה אחראי על הגרנד סלאם בפיטסבורג.

למי לשים לב בסן פרנסיסקו:

בעונתו השישית עם הג'איינטס, "קונג פו פנדה", פבלו סנדובל כמובן, עשה בדיוק את מה שעשה בעבר. לא הדהים, אבל גם לא דעך. אחוז החבטה שלו עלה ב-0.01 לעומת 2013, הוא הוסיף עוד שני הומראנים, ירד בשישה RBI ובגדול, נשאר בדיוק כמו שהיה. סנדובל, שסיפק בניצחון על פיטסבורג גם מהלך הגנתי אדיר ומפתיע, יהפוך לשחקן חופשי בסיום העונה ולאחרונה נפוצו שמועות לפיהן מיאמי מאוד רוצה להחתים אותו. אם באליפות הראשונה שלו הוא היה בינוני ומטרה בפלייאוף, הרי שבאליפות השנייה, ב-2012, הוא היה אדיר, במיוחד בוורלד סירייס מול דטרויט, שם זכה ב-MVP של הסדרה. עוד פוש כזה, ואולי גם הג'איינטס ישתכנעו שכדאי להילחם עליו.

התחזית: לוושינגטון יש יותר יכולת והיא הייתה הקבוצה הכי טובה בחטיבה העונה, בטח שבחלק השני של העונה. אבל גם הג'איינטס הלכו והשתפרו עם הזמן ומבחינת ניסיון, היתרון בצד שלהם באופן משמעותי. הולך להיות קרב טוב ומכיוון שבכל פלייאוף יש סוג של הפתעה, נלך עליה כאן. 2:3 לסן פרנסיסקו.