נושאים חמים

שאון קוקיה: על פריחתו של רומן זוזוליה באוקראינה

ההשוואה לרוני ושבצ'נקו ביזתה, דינמו קייב זרקה והקריירה ושם המשפחה (קוקיה באוקראינית) הפכו לבדיחה. עד כדי כך, שהוא מחרים את התקשורת כמחאה. אלא שבשישי האחרון, כנגד כל הסיכויים, רומן זוזוליה, הפך לגיבור אוקראינה וסמל הנבחרת החדשה שאולי תעפיל למונדיאל

"רומן זוזוליה מזכיר לי את ויין רוני כי הוא מהיר ומתמצא היטב על המגרש", אמר לפני שנה יוז'ף סאבו, מאמן נבחרת אוקראינה לשעבר, לקראת המפגש עם אנגליה בוומבלי בפתיחת קמפיין מוקדמות המונדיאל. "תאמינו לי, זוזוליה לא פחות טוב מרוני. הוא יכול לשחק בכל קבוצת פרמייר-ליג", התנבא לפני המפגש הנוסף מול האנגלים לפני חודש סרגיי בלטאצ'ה, בלם עבר מפורסם של דינמו קייב ונבחרת ברית המועצות שמתגורר כבר מזמן בלונדון. הפרשנים בממלכה אהבו את ההשוואה, והחלו להשתמש בעצמם בכינוי. אלא שבמולדתו של זוזוליה, איך נאמר זאת בעדינות, האמירות האלה עוררו בעיקר לעג.

רומן זוזוליה שחקן נבחרת אוקראינה (AP , Efrem Lukatzky)
עכשיו תתחילו לדבר עליו גם באופן חיובי. רומן זוזוליה (צילום: AP)

בלוחין, שבצ'נקו, זוזוליה?

רוני האוקראיני? בקייב וסביבותיה ראו רק שתי נקודות דמיון בין החלוצים. ראשית, הקרחת של זוזוליה, רק בן 24, כבר מתקדמת מאוד וחיסלה חלק ניכר מרעמת השיער הנאה שאפיינה אותו בנעוריו. שנית, בדיוק כמו רוני באוקטובר 2011, לא הצליח זוזוליה לשלוט ביצריו לאור ההתגרות של שחקנים מונטנגרים וספג כרטיס אדום על פגיעה ביריב ללא כדור.

טוב, אפשר גם להוסיף לרשימה את הגובה הזהה של השניים, אבל העובדה שזוזוליה הוא בסך הכל 176 סנטימטרים רק הדגישה יותר את חוסר התאמתו לכאורה לתפקיד החלוץ המרכזי של הנבחרת.

עבור אוהדים שהתרגלו לראות חלוצי על מובילים את החוד הלאומי, זוזוליה הוא סוג של בדיחה רעה. מובן שמשימת הכניסה לנעליו של אנדריי שבצ'נקו, שפרש בתום יורו 2012 הביתי, היתה קשה מנשוא מלכתחילה, אך שחקן כמו זוזוליה נראה בתפקיד זה מגוחך למדי. "בלוחין, בלאנוב, פרוטאסוב, שבצ'נקו, זוזוליה?", צייץ לא מכבר אוהד זועם בטוויטר. איך שלא תסתכלו על זה, השם האחרון ברשימה ממש לא מתקרב ברמתו לקודמיו. לא פיזי מספיק, קצת מגושם, עם ליקויים ברורים בשליטה בכדור, וחמור מכל – לא סקורר. אחוז ניצול ההזדמנויות של זוזוליה תמיד היה נמוך. תוסיפו לכך את שם המשפחה המשעשע (פירוש המילה זוזוליה באוקראינית הוא קוקיה), ותקבלו שחקן שכאילו נולד כדי שיתלוצצו על חשבונו.

ילד עם כפפות

אל מול כל המכשולים, הציב זוזוליה את התכונה הבולטת ביותר שלו – נחישות. כבר מגיל קטן הוא חלם להיות כדורגלן, ולא משנה באיזה תפקיד. בקבוצת הילדים אליה נרשם הייתה תחרות קשה על המקום בהרכב, המדריך ביצע רוטציה, ורומן הקטן לא בלט בלשון המעטה. לכן, כדי לקבל דקות משחק רבות יותר, הוא הציע להיות שוער, כי בגיל 10 אף אחד לא רוצה לעשות את זה. בהמשך התחלף המאמן, והבוס החדש החליט שזוזוליה, אחד הילדים הצנומים בקבוצה, פשוט נמוך מדי כדי לעמוד בין הקורות.

ילנה, אם חד הורית, היתה עקרת בית שטיפלה ברומן ללא הפסקה ולקחה אותו כל יום לאימונים, בעוד אביה דואג לפרנסת המשפחה. הסבא היה אוהד שרוף של דינמו קייב, ורומן שאף מאז ומתמיד לשחק אך ורק בספינת הדגל של הכדורגל האוקראיני. בגיל 12 הוא התקבל לאקדמיה שלה, התקדם כבר בגיל 17 לקבוצת המילואים, אבל שם זה נעצר.

נזרק מקבוצת חלומותיו

שני מאמנים רוסים עבדו בקייב בשלהי העשור הקודם, יורי סיומין ו-ואלרי גזאייב, ואף אחד מהם לא ראה בזוזוליה שחקן ראוי להרכב הראשון. היתה להם סיבה טובה לכך, כי גם את ההזדמנויות הבודדות שלו לא הצליח החלוץ הצעיר לקחת. הוא שותף ב-32 משחקים תוך שלוש עונות, השיג מאזן עלוב של שלושה שערים, ואת הכותרות הגדולות ביותר קיבל כאשר ספג כמחליף שני צהובים תוך שבע דקות והורחק. האזהרה השנייה נשלפה על התחזות ברחבה לכאורה, על אף ששוער היריבה הכשיל בבירור את זוזוליה. "זה חוסר צדק שאני לא מסוגל לשכוח עד היום", אומר החלוץ. אז, באפריל 2010, נדמה היה כי האירוע רק מסמל את כישלונו הצפוי. כעבור שנה, החליטה דינמו להיפטר ממנו.

ההודעה על מעבר לדניפרו בקיץ 2011 היתה אכזרית עבור זוזוליה. "בהתחלה לא רציתי לשמוע אפילו על השאלה, והייתי בטוח שאשאר לנצח בקבוצתי האהובה. עם הזמן הפנמתי שצריך לקבל דקות משחק, והיו מגעים עם קבוצות מהליגה הבלגית. אבל אז התקשר הנשיא איגור סורקיס והציב אותי בפני עובדה מוגמרת – אני עובר לדניפרו. שני המועדונים כבר סיכמו הכל, ולא נותרה לי כל ברירה".

גם במועדונו של חואנדה ראמוס התקשה זוזוליה לתקוע יתד. אחרי חצי שנה, כשהוא מתייבש בקצה הספסל, כבר נפוצו דיווחים על עזיבה אפשרית לקבוצות תחתית זוטרות. הקריירה שלו נראתה בדרך לאבדון. אלא שלקראת אביב 2012, התמדתו באימונים שכנעה בכל זאת את הספרדי לתת לו צ'אנס. מאז, הוא תפס מקום קבוע בהרכב, ומשחק הקבוצה התבסס לא פעם על התכונות החזקות שלו – מהירות, ניידות, וגם משחק ראש לא רע עבור שחקן כה נמוך. ואפילו אז, כל היבול בעונה שעברה הסתכם בשמונה שערי ליגה בלבד.

מאמן דינמו קייב ואלרי גזאייב (רויטרס)
לא ראה בזוזוליה שום פוטנציאל. גזאייב (צילום: רויטרס)

ההיפך מסאלנקו

ואולם, גם בנבחרת החלו בהדרגה לבנות דווקא על זוזוליה, ולא על מרקו דביץ', המתאזרח הסרבי של מטאליסט חרקוב שמבקיע הרבה יותר ממנו. את שער הבכורה במדים הצהובים הוא כבש עוד בהופעת הבכורה, במשחק הידידות בנורבגיה בקיץ 2010, אחריו אמר עליו אולג סאלנקו: "רואים מיד שיש לו חוש לשערים". לסאלנקו, רוסי-אוקראיני שהבקיע חמישייה לרשת קמרון במונדיאל 94', היו טונות של כישרון ומעט מאוד משמעת. אצל זוזוליה, המצב הפוך. נכונותו להשקיע ולרוץ ללא הפסקה הקנתה לו במשך שנים מקום בנבחרת הצעירה, גם אם הוא כמעט ולא מצא את הרשת. מיכאיל פומנקו, המאמן שהחליף את אולג בלוחין בתחילת טורניר המוקדמות הנוכחי כאשר קודמו קיבל הצעה לאמן את דינמו קייב, מעריך מאוד את הספק העבודה של חניכו.

לא פעם נדרש פומנקו להסביר מדוע הוא מעדיף את זוזוליה על פני חלוצים פוריים יותר, והסביר: "אנחנו לוקחים בחשבון היבטים שונים ומתאימים את המערך ליריבה. השיקולים הטקטיים חשובים מאוד, ובדרך כלל הגענו למסקנה שזוזוליה יהיה יעיל יותר מאשר דביץ'". את התפיסה הזו גם הכרטיס האדום המטופש מול מונטנגרו לא שינה. למעשה, זוזוליה הורחק גם במשחק הליגה האחרון של דניפרו לפני הפלייאוף של אוקראינה מול צרפת, ובדרכו לחדר ההלבשה שבר בהתקף זעם את המיקרופון. פומנקו שמר לו אמונים בכל זאת, ובא על שכרו. ועוד איך!

שחקן נבחרת אוקראינה, מרקו דביץ' (רויטרס)
בדרך כלל הגיעו באוקראינה למסקנה שזוזוליה עדיף עליו. דביץ' (צילום: רויטרס)

"כישרון של כייס"

אי אפשר להגיד שזוזוליה הדהים ביכולת פנומנלית במשחקו מול טריקולור ביום שישי, אך הוא הטריד את העורף הרעוע של הצרפתים ללא הרף, ולבסוף זה השתלם. את השער שלו, בסך הכול השלישי בכל הקריירה הבינלאומית שלו, הוא כבש בדרדל'ה, אבל למי אכפת? את החגיגה סטייל טים קייהיל עם מכות אגרוף לדגל הקרן לא ישכחו באוקראינה עוד שנים ארוכות. בהמשך הוא נפל פעמיים ברחבה ודרש פנדלים – האירוע הראשון עם אריק אבידאל עבר ללא תגובת השופט, על המפגש עם לורן קוסיילני הוא כבר שרק. 0:2 שרשום כל כולו על שמו של זוזוליה. אז מי כאן הבדיחה? כל המדינה יצאה מגדרה בשבחים לכוכב החדש. "קוקיה עם אופי של נשר", צעקו הכותרות.

"רק אתמול כולם ביקרו את פומנקו על כך שהוא נותן לזוזוליה לשחק. לרומן יש כשרון מיוחד. אם תרצו, זה כישרון של כייס, וקשה להבחין בו. כמו צמח עם קוצים, הוא נמצא בכל מקום ולא נותן לשחקני ההגנה מנוח. לכן הוא מסוגל לייצר מצב הבקעה גם אם קבוצתו מתגוננת במשך 90 דקות. תעיפו לעברו כמה כדורים, והוא כבר יארגן משהו. זה נכון שהוא לא יודע לכדרר ולא תמיד מנצל מצבים, אבל הוא יותר טוב מכולם רק בדבר אחד. הוא תמיד נלחם עד הסוף, ונאבק על כל כדור, גם במצבים עליהם שחקנים אחרים היו מוותר מזמן. הוא מקדיש את כולו למשחק, גם אם זה מתבטא בכרטיסים, עבירות מיותרות, ויכוחים עם שופטים. זה מה שהביא לנו ניצחון, כאשר שחקנים מתוקשרים יותר, כמו אנדריי יארמולנקו ויבגני קונופליאנקה לא באו לידי ביטוי", כתב הפרשן האוקראיני סרגיי בבאריקה.

נבחרת אוקראינה חוגג שער עם רומן זוזוליה מול צרפת (רויטרס)
החגיגות האלה נתנו לו מעמד מיוחד. זוזוליה (במרכז) אחרי השער שכבש מול צרפת (צילום: רויטרס)

צרפת מחפשת רוח זוזוליה

"כמה טוב שיש זוזוליה!", הצהיר יארמולנקו. קונופליאנקה, חברו של החלוץ לדניפרו, אף הבטיח שזוזוליה יסכים להתראיין אם אוקראינה תעפיל למונדיאל – את התקשורת הוא מחרים כבר מספר שנים במחאה על יחס לא הוגן כלפיו. היחס הזה עשוי כעת להשתנות, ובאוקראינה מבינים שזה האופי החדש של הנבחרת. היא לא מבוססת על כוכבים, אלא על עבודת צוות. עבודה שחורה באה לפני כישרון, התמדה לפני הברקות, בעיטות דרדל'ה לפני פצצות לחיבורים.

זו אוקראינה שרוצה להעפיל למונדיאל, וזוזוליה הוא הפנים שלה. האם היא עדיפה על צרפת של פרנק ריברי ופול פוגבה? היא בוודאי אטרקטיבית הרבה פחות, אך מלוכדת יותר. כדי להתגבר עליה ולחולל מהפך, יזדקקו הצרפתים לגלות לא רק כדורגל משובח, אלא גם נחישות של זוזוליה. בינתיים, זה משהו שחסר להם, וביום שישי אכלה הקוקיה את הצפרדע.