ב-30 באפריל 1993, היום לפני 20 שנה, אירעה בהמבורג הדקירה ששינתה את עולם הטניס: מוניקה סלש, הטניסאית הבכירה בעולם באותה תקופה, נדקרה בגבה על ידי גרמני תמהוני בטורניר המבורג, בתקרית שהסעירה את העולם. הטניסאית הסרבית לא חזרה לעצמה, חובבי הענף איבדו את אחת הספורטאיות המוכשרות בתולדותיו, ובדיעבד כל תפישת האבטחה בעולם הספורט שונתה.
כיום סידורי האבטחה הם שונים לחלוטין, והסיוט הגדול של הטניסאים כבר לא יכול לקרות. מריה שראפובה, לדוגמה, מוקפת שומרי ראש כשהיא חותמת למעריציה. "אם יקרה משהו, הם יקפצו ישר, אני לא מודאגת", אמרה. כיום כמעט בכל מגרש ספורט יש מאבטחים סמויים, אבל גם מאבטחים רשמיים, שעומדים עם הפנים ליציע ובוחנים כל תנועה חשודה.
אבל הדקירה הזו לא שינתה רק את סידורי האבטחה, אלא בעיקר את הקריירה של סלש. את 1991 ו-1992 היא סיימה כמדורגת ראשונה בעולם. ב-1990, בגיל 16, היא הפכה לצעירה ביותר שזוכה ברולאן גארוס. עד לאותה דקירה, ב-30 באפריל 1993, היו באמתחתה תשע זכיות בטורנירי גרנד סלאם.
ברבע גמר טורניר המבורג, כשהיא שיחקה מול הבולגרייה מגדלנה מאלייבה, אחרי שניצחה במערכה הראשונה, בזמן הפסקה בין המשחקונים, התנפל עליה גונטר פארצ'ה, גרמני בן 38, פועל מובטל, ודקר בגבה סכין באורך 23 ס"מ. אחר כך סיפר שהוא חיכה ארבעה ימים עד שניצל את ההזדמנות שהייתה לו. עוד סיפר אחר כך שהמניע שלו היה לפגוע בהצלחתה של סלש, בניסיון לעזור לבת ארצו שטפי גראף, אותה הדיחה סלש מהפסגה העולמית.
בעת מעצרו נמצאו עליו 1,000 פרנק גרמנים וכרטיס טיסה לרומא, שם אמורה הייתה סלש לשחק את הטורניר הבא שלה. הוא סיפר שרצה רק לפצוע אותה, לא להרוג אותה. עורך דינו טען לאחר מכן במשפט שפארצ'ה חי בעולם דמיוני, שבו ההערצה לגראף הלהיטה אותו בשנאה ליריבתה. השופט קבע שזה לא היה ניסיון רצח אלא רק ניסיון תקיפה בנסיות מחמירות, והוא נכלא לשנתיים. מאז רגלה של סלש מעולם לא דרכה על אדמת גרמניה.
"אני לא מבינה למה האדם שתקף אותי מאחור לא קיבל עונש ראוי", אמרה, "לא מבינה מדוע הוא לא שילם על פשעיו". למעשה סלש ניצלה, מאחר שברגע הדקירה היא התכופפה קדימה כדי להתרומם מהכיסא, והסכין פספסה בחמישה ס"מ את עמוד השדרה שלה. מאבטח התנפל על הדוקר, ומנע ממנו לדקור אותה שוב. "לא הבנתי מה קרה", סיפרה, "פתאום הרגשתי כאב חד, והתקשיתי לנשום". באופן די תמוה, הטורניר לא בוטל, ולמרבה האירוניה, מי שזכתה בו הייתה גראף, שגברה על אנרנצ'ה סאנצ'ס.
סלש לא התאוששה. היא השקיעה סכומי עתק באבטחה אישית והוקפה במאבטחים, ומבחינה פיזית עלתה כמעט 30 ק"ג אחרי שפיתחה הפרעת אכילה. היא חזרה למגרשים ביולי 1995, ובתחילת 1996 זכתה בפעם הרביעית באליפות אוסטרליה. אבל למעשה, היא מעולם לא התאוששה. אחרי תשע זכיות בגרנד סלאם עד גיל 20, היא הסתפקה בעוד אחת בלבד עד סוף הקריירה. "נדקרתי במגרש טניס, לעיני אלפי אנשים", היא כתבה באוטוביוגרפיה שלה, "אי אפשר להתנתק מזה. זה שינה לי את הקריירה, ופגע לי בנשמה. שבריר של שנייה הפך אותי לבנאדם אחר".