לכאורה, 9 בספטמבר 2007 היה יום די מתסכל עבור נבחרת גרמניה עד גיל 17. משחק על המקום השלישי במונדיאל, גם אם מנצחים בו בזכות שער בדקה ה-92, הוא בעל טעם חמצמץ מאוד. למרות זאת, היה גם בחור צעיר בן 17 שלא ישכח את היום הזה אולי למשך כל חייו. מדובר בטוני קרוס. הקשר, שכבש חמישה שערים בטורניר וזכה בתואר נעל הארד (מקום שלישי מבין הכובשים), נבחר גם לשחקן הטוב ביותר של הטורניר וקיבל את נעל הזהב (השחקן המצטיין).
אם זה לא היה מספיק מרגש, אז קרוס הצעיר גם פגש באותו המעמד לא אחר מאשר אחת מאגדות הכדורגל הגדולות בהיסטוריה ושל המועדון בו הוא משחק בפרט, פרנץ בקנבאואר. הקייזר, בכבודו ובעצמו, רכן לעברו של הילד המאוכזב ולחש לו על אוזנו: "אוטמאר היצפלד (מאמן באיירן מינכן דאז, ר.פ.) עוקב אחריך". בקנבאואר דיבר מתוך ידיעה, שכן מיד בתום הטורניר הבטיח המאמן הוותיק ש"טוני בהחלט יקבל דקות בבונדסליגה העונה".
חמש שנים לאחר אותו טורניר, וכשהוא בן 22 בלבד, הפך טוני קרוס לשחקן הרכב קבוע בבאיירן מינכן ולאחד הגורמים המשמעותיים ביותר לפתיחת העונה הנהדרת של הבווארים, שמגיעים למשחק העונה מול דורטמונד מהמקום הראשון עם 37 נקודות מ-42 אפשריות ומאזן שערים מפחיד של 5:40. כדי לחזור לנצח את דורטמונד בבונדסליגה, דבר ש"כוכב הדרום" לא עשו מאז פברואר 2010, הם יהיו חייבים לקבל שוב את טוני קרוס במיטבו.
לא ניתן לו להפוך לסבסטיאן דייסלר הבא
הכישרון העצום של הפליימייקר טוני קרוס בלט למרחקים כבר בגיל צעיר, וכשהיה בן 15 רכשה אותו באיירן מינכן מהנזה רוסטוק תמורת 100 אלף יורו, לאחר שגברה במאבק להחתמתו על צ'לסי, שאלקה, ורדר ברמן ושטוטגרט. עד כדי כך חשקו הבווארים בהחתמתו של קרוס, שעל המו"מ לקח פיקוד לא אחר מאשר נשיא המועדון אולי הנס, שהפעיל את הכוח העצום שלו ואת שיטות השכנוע שלו מול אביו של קרוס, רולאנד, מאמן קבוצת הנערים של הנזה רוסטוק באותה התקופה והאיש שגידל שני שחקני בונדסליגה (אחיו של טוני משחק היום בוורדר ברמן)..
אחרי ההצלחה הגדולה במונדיאל לנבחרות עד גיל 17, זכה קרוס הצעיר לחשיפה עצומה. "קיקר" הכתיר אותו כ"יורש העצר" בבאיירן מינכן, כשבכל כלי התקשורת האחרים דיברו עליו כדבר הגדול הבא בכדורגל הגרמני וגם מומחים ומאמני נבחרות הכתירו אותו ככוכב הבא. אלא שהחשיפה התקשורתית של קרוס הייתה זעומה עד בלתי אפשרית, עקב הרצון של אולי הנס לגונן על הילד הצעיר. נשיא באיירן למעשה לא אפשר שום גישה אל הכישרון הצעיר, פרט לכמה שאלות במסיבת העיתונאים לאחר המונדיאל. הנס, שחשף לעולם כמה שנים לפני כן את סבסטיאן דייסלר, אחד הכישרונות הגדולים בכדורגל הגרמני אי פעם שלא עמד בלחץ ובציפיות וקרס תחת הדיכאון שאילץ אותו לפרוש, ניסה להפחית את ההייפ סביב קרוס בכל דרך בה יכול היה.
מיד עם חזרתו מהמונדיאל עד גיל 17 בדרום קוריאה, זכה קרוס לדקות ראשונות בבונדסליגה. זה קרה במשחק של באיירן מול אנרגי קוטבוס, כשקרוס בן ה-17 נכנס כחלק מחילוף משולש יחד עם שני צעירים מבוגרים יותר ומבטיחים מאוד, בסטיאן שווינשטייגר ולוקאס פודולסקי, בדקה ה-72. השלושה נכנסו כשהאלופה הנצחית של גרמניה הובילה 0:3, כששני בישולים למירוסלב קלוזה והופעה נהדרת של קרוס סידרו לה 0:5 גדול.
בשלב הזה, ידע הנס שאין סיכוי להבריח אותו מהמצלמות והמיקרופונים במינכן, ונאלץ לאפשר לכתבים הרבים שמקיפים את מועדון הפאר חצי שעה עם קרוס. מה שאותם כתבים לא ידעו שב-30 הדקות הללו הם מקבלים לא רק את הכישרון הצעיר שהרגע הדהים את כל המדינה, אלא גם את "פאפא הנס" בכבודו ובעצמו. נשיא המועדון הגיע עם קרוס לפגישה עם העיתונאים, ענה על רוב השאלות בעצמו ונתן לילד לידו לגבב רק כמה "כן, כן, לא, לא", ובעיקר להתייחס בקלישאות סתמיות להצלחה בנבחרת עד גיל 17.
הנס בעצמו אמר לתקשורת: "אנחנו לא רוצים שטוני יחשוב שהוא כוכב עולמי ואז יתרסק". רוח המפקד טיפטפה כל הדרך גם למטה, וכשמירו קלוזה נשאל לגבי הילד שבישל לו צמד, הוא אמר: "שחקן ברמה הכי גבוהה שיש", ומיד התעשת והוסיף: "אבל אסור לשבח אותו יותר מידי כי זה יגרום לו להוריד רגל מהגז". גם מארק ואן בומל התייחס לכישרון והזהיר: "אם הוא יעשה שטויות, אני מיד שולח אותו לשבת ליד אוליבר קהאן, שיטפל בו". אלא שאפילו השוער חמור הסבר אמר על קרוס ש"הוא השחקן הכי טוב שראיתי עולה מהנוער כבר הרבה שנים".
לא מוצא את מקומו
קרוס אמנם זכה לאינספור שבחים, אבל הדבר לא כל כך היתרגם לכדי דקות משחק בקבוצת הכוכבים בדרום גרמניה, במיוחד לא לאחר מינויו של יורגן קלינסמן למאמן הקבוצה לפני עונת 2008/9. קלינסי, שהיה רחוק מלספק את הסחורה כמאמן בסיר הלחץ של באיירן מינכן ובסופו של דבר גם פוטר לאחר מספר חודשים, לא היה מוכן לקחת סיכונים ולשלב שחקנים צעירים. "טוני מוכשר בטירוף, אבל אסור לנו לשכוח שהוא רק בן 18", אמר קלינסמן כשנשאל למה הוא מעדיף את טים בורובסקי הבינוני על פני הכישרון הצעיר.
מי שלא אהב בכלל את הייבוש של טוני קרוס היה אביו רולאנד. האבא עשה את הדרך מרוסטוק למינכן והגיע עד למשרדים של באיירן בזאבנר שטראסה כדי לדרוש מהמועדון לשחרר את האוצר שלו להשאלה בקבוצה אחרת. אלא שבאימפריה הגרמנית לא אהבו את זה כל כך והשיבו בשלילה. רולאנד אמר שהוא זועם וטען שבאיירן מינכן חושבת רק על עצמה. "הם רוצים את טוני כשחקן ה-23 בסגל וזה לא מתאים", אמר האב המודאג. אולי הנס ממש לא אהב את זה ואמר: "זה לא מתקבל על הדעת שהוא פונה למועדון כל הזמן דרך העיתון ודרך התקשורת. אני שוקל לא לדבר איתו בכלל אם הוא ימשיך להטריד אותנו".
בסופו של דבר ואחרי חמישה משחקים ברציפות בהם בילה על הספסל, קיבל קרוס את מבוקשו ועבר בהשאלה ללברקוזן בינואר 2009 למשך שנה וחצי. הקשר הצעיר קיבל קרדיט מהמאמן ברונו לבאדיה עד תום 2008/9, אבל זה עוד היה כלום לעומת מה שנכון היה לו בעונה שלאחר מכן עם חתימתו של יופ היינקס בקבוצה. קרוס קיבל מהמאמן הוותיק הרבה ביטחון וקרדיט בעונת 2009/10 ותרם לא פחות מתשעה שערים ו-12 בישולים בליגה. קרוס ולברקוזן סיימו באותה העונה במקום הרביעי, כשהקשר הצעיר זוכה בפרס שחקן החודש פעמיים ברציפות, בנובמבר ודצמבר וגם נבחר כאחד מ-11 הכוכבים בנבחרת העונה.
סיפור אהבה של ממש
הרומן בין היינקס לקרוס נרקם באותם הימים, בהם המאמן הוותיק ממש התאהב בכישרון הצעיר וניסה להפוך עולמות כדי להשאיר אותו לעונה נוספת בלברקוזן. היינקס היה ממש נואש לראות את קרוס נשאר אצלו ואמר שאפילו כתב אי-מייל לחברו הטוב אולי הנס, על מנת לשכנע אותו ואף "דרש ממנו לשלם לו ולצוות האימון של לברקוזן דמי השבחה". כמובן ששני הסיפורים היו בבדיחות הדעת, שכן ידוע כי להנס אין אפילו תיבת דואר אלקטרוני כיוון שאינו מאמין וסומך על הטכנולוגיה. "הילד סוף סוף שיחק שני משחקים וחצי טובים וכולנו בלחץ לראות אם יישאר", אמר היינקס, "הילד ירוויח הרבה אם יישאר כאן עונה נוספת ואז הוא יוכל להפוך באמת לשחקן ליגה טוב".
הבקשות נפלו על אוזניים ערלות של אולי הנס, שהצהיר מעל כל במה כי "קרוס מסיים את ההשאלה שלו ללברקוזן ב-1 ביוני וחוזר להיות שחקן באיירן מינכן. אין שום סיכוי שיישאר בלברקוזן". החזרה לבאיירן בתחילת 2010/11 הייתה קשה מאוד עבור קרוס, שעבר שינוי בלברקוזן והפך לשחק בעמדה הרבה יותר קדמית. פתאום הוא היה צריך להתמודד בבאיירן על דקות מול אריאן רובן, פרנק ריברי, תומאס מולר, האמיט אלטינטופ ואפילו איביצה אוליץ' לעיתים, כשגם עמדות הקישור האחורי היו מאוישות לעייפה עם מארק ואן בומל, בסטיאן שווינשטייגר ואנטולי טימושצ'וק. קרוס אמנם קיבל דקות ואפילו פתח בחלק מהמשחקים, אבל המעמד שלו היה ממש לא יציב והוא סיים עונה מאכזבת כמו הקבוצה כולה עם שער אחד וארבעה בישולים בלבד.
לשמחתו של קרוס, ואן חאל פוטר לקראת תום אותה העונה ובקיץ הגיע לבאיירן לא אחר מאשר יופ היינקס. בדיעבד, זה הדבר הכי טוב שקרה לקריירה של הקשר בן ה-22 עד כה. לכולם היה ברור שקרוס יזכה לקרדיט מהיינקס בשל חיבתו הגלויה אל השחקן, אבל לא ידעו עד כמה. קרוס הפך מיד לשחקן הרכב ושובץ בדיוק בעמדה שהוא אוהב, כקשר התקפי מתחת לחלוץ, כשלפעמים הוא מועדף על פני תומאס מולר ואפילו הותיר את אריאן רובן עם פרצוף חמוץ על הספסל. את העונה שעברה חתם הקשר עם 46 הופעות בהרכב, חמש כמחליף, כולל 120 דקות בגמר ליגת האלופות ו-210 בשני משחקי חצי הגמר מול ריאל מדריד. קרוס סיים את העונה עם ארבעה שערי ליגה ותשעה בישולים, כשהוא מראה שיפור מתמיד ממשחק למשחק.
אחרי כמה חודשים בבאיירן, יופ היינקס התקשה לתאר את אהבתו אל הקשר הצעיר כשבראיון ל"קיקר" אמר עליו: "טוני עבר איתי דרך ארוכה מאוד, ועכשיו הוא משחק בעמדה האידיאלית מבחינתו כקשר מאחורי החלוץ. תמיד האמנתי בו וידעתי שהוא יעשה איתי את ההתקדמות הזו. אני רואה בו פוטנציאל ללא גבולות ומאמין שאם האמונה הנכונה, הוא גם יתפוצץ. אני חושב שהוא יותר טוב היום ממה שהיו גינטר נצר ו-וולפגנג אוברת בגילו, והם היו שחקנים ברמה הכי גבוהה שיש. הוא גם טוב יותר ממה שאני הייתי בגילו".
מרגיש בעננים
בעונה הנוכחית, ולא מעט גם בזכות הפציעות הבלתי נגמרות של אריאן רובן, הפך קרוס לבאנקר הכי גדול של היינקס. הוא פתח בהרכב בכל אחד ממשחקיה של באיירן בליגה ובליגת האלופות, פרט לשניים בהם קיבל מנוחה ושולב כמחליף או נח על הספסל יחד עם שאר שחקני ההרכב (בגביע מול קייזרסלאוטרן). גם המספרים של קרוס מרשימים מאוד ומצביעים על מגמת שיפור מתמדת אצלו. אחרי 14 מחזורים, קרוס נמצא במקום הרביעי באחריות על שערים בבונדסליגה עם חמישה כיבושים וחמישה בישולים וחולק את המקום המכובד עם סאבולש הוסטי, פרנק ריברי, מרקו רויס ומריו מנדז'וקיץ'. לקרוס יש בעיטה פשוט אדירה עם רגל ימין וגם שליטה ובעיטה טובה עם רגל שמאל, מה שעזר לו בין היתר לכבוש בארבעה משחקים ברציפות בספטמבר עם באיירן וגם לכבוש צמד אדיר במדי הנבחרת ב-1:6 על אירלנד במוקדמות מונדיאל 2014.
רק בן 22 וכבר יש מאחוריו 133 הופעות בבונדסליגה, 27 בליגת האלופות ו-34 בנבחרת, לא פלא שקרוס נשמע בעננים ובראיון ל"וולט" אמר לאחרונה: "אני מרוצה מאוד העונה, שיחקתי כמעט בכל משחק, כשלאחרונה המאמן נתן לי לנוח. החזרתי לו על האמון במגרש. עד עכשיו כבר כבשתי יותר שערים מאשר בכל העונה שעברה בליגה, חמישה, ושניים בליגת האלופות. אני מאמין שאנחנו חווים את טוני קרוס הכי טוב שיש, במיוחד כשאני עקבי. אני סומך על היכולות שלי במגרש וזה מרגיע אותי ומשחרר אותי במצבי לחץ. אני בחור עם ביטחון עצמי גבוה. אם למישהו יש בעיה עם זה, הוא מוזמן לבוא להגיד לי. אני משתדל להשתפר כל הזמן, אבל לא אשנה את סגנון המשחק שלי כדי למצוא חן בעיני מישהו. יש לי את הדרך שלי לשחק כדורגל ואני לא חושב שהיא כל כך רעה".
הגישה הישירה של קרוס גרמה לו להגיד במהלך היורו האחרון שהוא ראוי למקום בהרכב. למרות זאת, הוא זוכה להערכה עצומה מיואכים לב, אך עדיין לא בחולצת ההרכב. יש לציין שהתחרות על העמדה של קרוס בנבחרת היא בלתי נגמרת וכוללת גם ובעיקר את מסוט אוזיל, אבל אותו זה לא כל כך מעניין. "היורו האחרון היה קצת מעצבן מבחינתי (קרוס פתח רק בחצי הגמר, ופרט לכך זכה למעט דקות - ר.פ.) כיוון שבשנתיים שקדמו לטורניר פתחתי הרבה בהרכב", אמר בראיון ל"וולט" על הנבחרת, "אני רוצה להיות בנבחרת בדיוק כמו בבאיירן - שחקן הרכב. התחרות קשה מאוד, במיוחד בעמדה שלי, אבל אני רוצה לשכנע את המאמן שלא יוותר עלי".
אין דרך טובה יותר לשכנע את יואכים לב מאשר להצטיין במשחק העונה בבונדסליגה.
