כשסופרמן עף להוליווד

הבשורה הטובה ביותר בטרייד של דוויט הווארד היא שזה מסיים את סאגת דוויט הווארד. לפחות בגרסתה הנוכחית. הסאגה הפכה לכל כך מתישה ומעצבנת, שכשדיווחו על חידוש המגעים בין אורלנדו ללייקרס הפעם אפילו לא טרחתי להיכנס לקישור ולבדוק במה מדובר.

הבשורה הטובה השנייה היא שזה קורה בדיוק לפני גמר הכדורסל באולימפיאדה ומאפשר לנו לעסוק בדברים מעניינים במקום לעשות את עצמנו מצפים במתח לגמר. אמנם זה מנע ממני לפרט על המשחק האהוב עליי באולימפיאדה - לראות כל ענף תוך כדי התהייה מה היה קורה אם לברון היה לוקח את ארבע השנים הקרובות ומתמקצע בזה (חתירה? ג'ודו? קפיצה לרוחק? קרב 10?), אבל חוץ מזה באמת אין הרבה מה להוסיף. אז נעבור מייד לניתוח הטרייד, לפי הקבוצות.

כמעט כל מי שראה את הטרייד הגיב אינסטינקטיבית באופן דומה - איך זה קורה שוב? איך הלייקרס מצליחים תמיד להביא את השחקן שהם צריכים למרות שכל הליגה רודפת אחריו? לכל אורך ההיסטוריה סנטרים גדולים מוצאים את עצמם בשיא הקריירה בלייקרס, בשנים האחרונות מגיע טרייד משמעותי בכל פעם שהקבוצה של ג'רי באס זקוקה לאחד כזה. בכל המקרים מדובר בשחקנים שרוב הליגה מעוניינת בהם ויש קבוצות שיש להן מה להציע עבורם, ובכל זאת בסוף השחקן מגיע ללייקרס גם כשנדמה שהקבוצה השנייה הייתה יכולה להרוויח יותר במקומות אחרים. לפני שנה ראינו את זה באופן הברור ביותר כאשר דל דמפס המוערך סגר עסקה שמעבירה את כריס פול ללייקרס לפני שדיוויד סטרן הטיל את הווטו המפורסם. יומיים אחר כך כבר הייתה עסקה עם הקליפרס שבכל פרמטר הייתה עדיפה לניו אורלינס.

גם על דוויט הווארד נלחמו קבוצות רבות, כולל שתיים ממש עד לאחרונה. ברוקלין עשתה כל מה שאפשר כדי לממש את התקווה לעבור לניו יורק עם סופרמן ביד, דריל מורי של יוסטון עסק הקיץ בצבירת נכסים לטרייד הזה הרבה יותר מאשר בבניית קבוצת כדורסל. אז איך בסוף זו שוב הלייקרס? האם מיץ' קופצ'אק הוא העקשן מבין כולם, זה שלא מתייאש? האם הוא זה שיודע לתקוף ברגע הנכון, זה שיודע לגייס את הקבוצות הנוספות בזמן אמת? או שאולי הוא גרסת המציאות למנג'ר הפנטזי המציק שיושב לך שבוע על הראש עם הטיעון שהוא בעצם עושה לך טובה ענקית בטרייד הזה?

אבל אחרי שאינסטינקט ה"למה תמיד הם" עובר, ואחרי שמפסיקים לנסות להבין מה אורלנדו רצתה לעשות בטרייד המרובע הזה, חשוב לזכור שמהצד של הלייקרס מדובר בטרייד סביר לחלוטין, רחוק מאוד מהטריירים המופרכים שעשו רעש בעבר. הם מקבלים את הווארד ונותנים את ביינום, מקבלים את הסנטר הטוב בליגה ונותנים את השני, יחד עם כל מיני השלמות חסרות משמעות, שניהם עם שנה אחת בחוזה. במונחים שהאמריקאים אוהבים - הם נותנים 85 סנט על דולר, שבטרייד על סופרסטאר כמו הווארד זה הרבה.

יהיה לנו עוד המון זמן לנתח את הקבוצה של קובי, נאש, גאסול ודוויט. מה שלא יקרה, זו תהיה אחת הקבוצות המרתקות אי פעם, מסוג הדברים שכדאי לראות איך הם מתחברים כדי להבין את הכיוון שלהם. בדרך כלל לשחקנים גדולים יש נטייה למצוא את הדרך לתפקד ביחד, וההנחה המתבקשת היא שזה מה שיקרה גם כאן. כמה הערות ראשוניות שלי:

1. כבר שמעתי וקראתי טענות שאפשר להתחיל להתכונן לגמר של הלייקרס מול מיאמי. טעות. אסור לשכוח כמה המערב חזק, כמה אוקלהומה סיטי איכותית ורק תשתפר, כמה סן אנטוניו נראתה נהדר בעונה שעברה, כמה פוטנציאל מסתובב גם בקליפרס. כשעוד לא ברור אם ואיך דוויט יפתח את השנה, יכול להיות שהלייקרס לא יעמדו בקצב צבירת הניצחונות בעונה הרגילה של כמה מהקבוצות האלה ויצטרכו לנצח את רוב הסדרות בחוץ. יכול להיות שהלייקרס ייצאו מהמערב, אבל טיול זה לא הולך להיות בשום מקרה.

2. הווארד הגיע קודם כל בשביל ההגנה. אין ספק שהוא ישפר אותה, השאלה היא כמה, כי גם לביינום הייתה נוכחות לא מוערכת דיה בצבע. הציפייה שהוא יחפה על בעיות ההגנה של נאש וגאסול ויאפשר גם לקובי לזייף בצד הזה יכולה לעבוד בעונה הרגילה, מול קבוצות רציניות ההסתמכות ההגנתית המוגזמת של אורלנדו על דוויט התבררה כלא יעילה.

3. מבחינה התקפית, היתרון הגדול של הווארד על ביינום הוא בפיק נ' רול, וזה יבוא לידי ביטוי משמעותי מאוד עם נאש. דוויט יצטרך להבין שכחלק מחבורה התקפית איכותית כל כך אין כמעט צורך להכניס לו כדורים לפוסט, עם כמות האיבודים ואחוזי העונשין שלו זו לא אופציה יעילה יחסית לאחרות. התפקיד ההתקפי המרכזי שלו יהיה להביא לשלמות את החסימה והתגלגלות פנימה יחד עם נאש. זה חשוב גם לקראת סדרה עתידית מול הת'אנדר - קנדריק פרקינס מסתדר עם הווארד נהדר בהגנה אישית, אבל הוא הרבה פחות יעיל כשומר על פיק נ' רול.

4. הפיל בחדר הוא לא ג'קסון, לצערם של אוהדי הלייקרס, וגם לא מייק בראון כרגע. זה הגב של דוויט שאף אחד לא יודע להגיד שום דבר ברור לגביו. אחרי ששמונה עונות הוא נראה חסין מבעיות אנושיות, לקראת סוף העונה שעברה התגלתה אצלו פריצת דיסק והוא עבר ניתוח. הציפייה הראשונית הייתה שהוא יחזור למחנה האימונים, אבל מסתובבות שמועות על התאוששות איטית מהצפוי וחזרה למשחק רק עמוק בתוך העונה. אף אחד לא יודע מה באמת מצבו והאם הוא יחזור ל-100 אחוז מהיכולת שלו כשיחזור. בעיות גב אצל סנטרים הן אף פעם לא בשורות טובות.

5. סימן השאלה השני הוא הקיץ הבא. הווארד יודע כמו כולם שהלייקרס נבנו לשנתיים ואחר כך יישארו כמעט בלי כלום. כדי להאריך חוזה בהוליווד בקיץ הוא יצטרך לסמוך על קופצ'אק וחבורתו שיידעו לבנות סביבו קבוצה ראויה מהר. אפשר לסמוך על הלייקרס שיסתדרו ובדרך כלל מי שכבר מגיע ללוס אנג'לס מתקשה לעזוב, אבל יכול להיות ששילוב בין עונה לא מדהימה לקבוצות שבנויות טוב יותר כדי לרוץ איתו לצמרת כבר בעונה הבאה (קודם כל דאלאס) יצליחו לפתות אותו ולהשאיר את הלייקרס עם בור גדול בעוד שנה.

טוב, עכשיו ברור למה לקח שנה עד שהם מצאו טרייד לדוויט - אף אחד לא הציע להם את ארון אפללו. לא תשמעו ממני מילה רעה על הח"כ, מבחינתי הוא מושלם להיות הרול פלייר המוביל בקבוצה גדולה, אבל מה בדיוק הוא אמור לעשות באורלנדו על תקן השם הגדול שהגיע בטרייד? אם אורלנדו מחפשת בנייה מחדש, איך הם הסכימו גם לא לקבל אף צעיר עם פוטנציאל להיות כוכב, גם להיתקע עם החוזה של אל הרינגטון וגם לא להתעקש שמישהו ייקח מהם את טורקוגלו? הם שמו לב שהם תקועים עם כל כך הרבה חוזים מעצבנים שהם אפילו לא יוכלו להחתים את כל בחירות הדראפט שהם קיבלו בקיץ הבא?

אי אפשר להאשים את ההנהלה החדשה על הסאגה המתמשכת, ברור שהדרך לקבל הכי הרבה על דוויט הייתה להעביר אותו עוד בקיץ שעבר וברור שעם הפציעה היה קשה יותר לשווק אותו כסופרסטאר מובטח שהם מוכנים להעביר רק במחיר מלא. אבל כל זה לא מתרץ את מה שנראה לי כמו הטרייד הגרוע ביותר שקבוצה ביצעה על סופרסטאר בעשור האחרון, ויש כמה מתחרים חזקים על התואר הזה. כשיש טרייד מרובע ששלוש מהקבוצות בו מתחזקות באופן משמעותי, מה זה אומר על הקבוצה הרביעית? זה אומר שלמג'יק שמור מקום בתחתית לשנים הקרובות.

ההגעה של ביינום לפילי היא סיפור צדדי בטרייד כזה, אבל בכל קנה מידה אחר זה סיפור ענק. קבוצה צעירה ומבטיחה שהגיעה למשחק שביעי בסיבוב שני בעונה שעברה והחיסרון שלה היה מחסור בכוח התקפי מצרפת את אחד משחקני ההתקפה היעילים בליגה. אני מאוד אוהב את איך שהסיקסרס נראים כרגע, הם הופכים מיידית לקבוצה הזאת שמיאמי לא תרצה להיתקל בה בפלייאוף. להיט אין כלים כדי לעצור את ביינום ותד יאנג נראה כמו הפאוור פורוורד הכי מתאים בעולם לשמור על לברון. במצב המזרח, גמר קונפרנס הוא לא משימה בלתי אפשרית אם הדברים יתחברו שם כמו שצריך.

אבל כדי שהדברים יתחברו, פילי תזדקק להרבה בגרות משחקנים שלא ברור אם הם מסוגלים לכך. עבור ביינום זו הזדמנות להוכיח שהוא שחקן של 25,12 בקבוצה הנכונה, שהוא מסוגל להיות השחקן המוביל בקבוצה ולהתפתח לפרנצ'ייז פלייר אמיתי. עבור ג'רו הולידיי זה זמן להראות מנהיגות ולא רק הבלחות, עבור אוון טרנר זה צ'אנס שלא יחזור להיכנס לנעליים של איגודלה ולהצדיק את הבחירה השנייה. זהו פרויקט משולש עבור דאג קולינס, אם הוא יצליח למצות את הפוטנציאל של השלישייה הזאת, כשסביבם אוסף של שומרים, לוחמים וקלעי שלשות ברמה הגבוהה ביותר, זה אמור להוביל גם לכך שביינום ישתכנע להאריך חוזה ופילי תחזור להיות שם רלוונטי בצמרת.

דנבר

עוד קבוצה שיצאה עם שחקן מושלם עבורה. איגודלה ישתלב במשחק הריצה של הנאגטס ויכניס בו בדיוק את מה שהיה חסר עד כה - שחקן כנף שמתמחה בריצה. הוא ישדרג גם את ההגנה ולא יצטרך לקחת על עצמו יותר מדי בהתקפה כמו בפילי ליד טיי לאוסון וגלינארי. השלישייה הזאת, אנדרה מילר, ווילסון צ'נדלר, קנת' פאריד וג'בייל מגי זו אחת השביעיות הטובות והמלהיבות בליגה. הבעיה היחידה שלהם היא שהם במערב ולא ממש ברור איך עוברים שם סיבוב בעונה הקרובה.