נגמר היורו, עכשיו אפשר להירגע ולחזור לדבר האמיתי. וגם התוכנית החדשה שלנו כבר באוויר. תתרווחו ותיהנו.
לוחם השבוע אנדרסון סילבה
הוא ברזילאי. הוא מחזיק בכמות השיאים הגדולה ביותר בהיסטוריה של ה-UFC, שיאים שכנראה לעולם לא ישברו. הוא אחת הדמויות הכריזמטיות והשנויות במחלוקת בעולם ה -MMA. לראות אותו נלחם זה כמו לראות דמות ממשחק מחשב ובסוף השבוע הוא יפגוש את הלוחם היחיד שהיה קרוב לנצח אותו בעשור האחרון. גבירותי ורבותי, האיש והעכביש, אנדרסון סילבה.
לא משנה מה יהיו תוצאותיו של הקרב, ואומר לכם בהמשך בדיוק מה אני חושב, שום דבר לא יפגע במורשת האדירה שסילבה בנה לעצמו לאורך הקריירה הענפה שלו.
העכביש, כמו ברזילאים רבים, הגיע ממשפחה ענייה מאד ומכיוון שלא היה לו כסף לאימוני הג'יו ג'יטסו הברזילאי, שהיו יקרים ויוקרתיים בתקופת ילדותו, החל את דרכו באומנויות הלחימה בטאי קוון דו בגיל 12. בגיל 14 עבר לקפוארה עד שמצא את מקומו במוי טאי בגיל 16. מועדון המוי טאי בו התאמן סילבה, שוט בוקס (Chute Box), הוא מועדון אגדי שהצמיח לוחמים רבים ששלטו בעולם ה-MMA ביניהם; וונדרלי סילבה, האחים רואה (נינג'ה ושוגון), רפאל קורדריו, חוזה "פלה" לאנדי (אליו נשוב בהמשך) ושם הצליח סילבה להתאמן לראשונה בצורה סדירה בג'יו ג'יטסו.
קריירת ה-MMA של סילבה התחילה בסימן חיובי כשהוא מנצח את שני הקרבות הראשונים (היריב השני אותו ניצח, 'מורנגו', יופיע גם הוא ב-UFC 148 ויערוך את קרב החזרה שלו לארגון מול מלווין גילהרד), מפסיד את השלישי בהחלטה ללואיז אזראדו ואז החליט לפתוח מבערים. סילבה ניצח שישה קרבות ברציפות בליגות ברזילאיות ויפניות עד שהגיע לליגת פרייד האיכותית שם התחילו המבחנים האמיתיים. העכביש צלח אותם בהצלחה והמשיך את רצף הניצחונות שלו ל-9 שהאחרון היה ניצחון בנוקאאוט באמצעות ברך מעופפת על אלוף ה-UFC לשעבר קרלוס ניוטון. העצירה הראשונה שלו מזה שלוש שנים הגיעה באדיבותו של טאסאקה, לוחם בינוני שהפסיד יותר משניצח אך הצליח לתפוס את סילבה בחניקת משולש בסיבוב הראשון.
לאחר ההפסד עזב סילבה את ליגת פרייד ועבר להתחרות בליגות קטנות יותר בברזיל, קוריאה וב-CAGE RAGE הבריטית שם זכה באליפות הארגון בקרב הראשון. לאחר שלושה קרבות (וניצחונות) חזר סילבה לפרייד והפסיד בנעילת עקב מטורפת וחד-פעמית לריו צ'ונן (קרוב של צ'ייל?) היפני בסיבוב השלישי לאחר ששלט בקרב לחלוטין. זה היה הקרב האחרון של סילבה בפרייד. כנראה שיש לו משהו עם הפסדים, אולי הם מפחידים אותו. מאז עזב את פרייד בדצמבר 2004 לא הפסיד קרב אחד! אם רוצים לדייק אז בקרב השלישי שלו לאחר העזיבה הוא הפסיד ליושין אוקאמי בגלל בעיטה לא חוקית לראשו של היפני. סילבה נפסל ואם אתם רוצים לקרוא לזה הפסד תעשו את זה בבלוג אחר!
אבל כל זה שטויות. לקח לסילבה בדיוק ארבעה קרבות להגיע לבמה הגדולה ולתת לכולם חתיכת היסטוריה. באירוע ULTIMATE FIGHT NIGHT 5 ביוני 2006 ערך העכביש את קרב הבכורה שלו ב-UFC וזכה לפגוש את כריס ליבן. ליבן היה ברצף של שישה ניצחונות שארבעה מתוכם השיג בעצירה ונחשב ללוחם קשוח מאד. ההשמדה של ליבן בנוקאאוט בסיבוב הראשון הייתה מפתיעה כל כך והרמה שסילבה הציג לא דמתה לשום דבר שהיה ב-UFC עד אז. תנועת הגוף שלו, דיוק המכות, האפקטיביות שלהן והזרימה הטבעית שלו בכלוב הביאו את ג'ו רוגן לומר "זה לוחם מזן שלא הכרנו".
במהלך ריאליטי מובהק ביקשה ה-UFC מקהל הצופים לבחור את יריבו הבא של העכביש. הקהל בחר בריץ' פרנקלין. באותה התקופה היה פרנקלין בלתי מנוצח בארגון, האלוף המכהן במשקל בינוני , החזיק בחגורה שנה וארבעה חודשים וכמובן הפייבוריט לנצח את סילבה. פרנקלין השיג לא מעט ניצחונות בהכנעה אך את רוב הניצחונות שלו השיג בנוקאאוט תוך תצוגות סטרייקינג מרשימות. הבדלי הרמות ניכרו מיד. סילבה הלם בפרנקלין ההמום והעיף לו את האף לצד השני של הפנים. 2:59 דקות זה כל מה שהיה צריך סילבה כדי לקחת את החגורה ולהתחיל עידן חדש של שליטה ב-UFC. סילבה שלט במחלקה בצורה שלא נראתה מעולם. הוא התחיל בהכנעה של לוחם הג'יו ג'יטסו טראוויס לות'ר, נתן נוקאאוט לנייט מרקוורט, זוכרים את פרנקלין מקודם? אז הוא חזר וסילבה העיף את האף שלו לכיוון השני לא לפני שהוא התעלל בו בסיבוב הראשון.
ההגנה הבאה על התואר הייתה מיוחדת שכן היריב שלו היה לא אחר מאלוף פרייד דן הנדרסון והקרב היה על איחוד החגורה. הנדרסון, מתאבק אולימפי, שלט בסילבה בסיבוב הראשון אך נכנע לחניקה אחורית בסיבוב השני. זהו כנראה הקרב החשוב והמשמעותי ביותר בקריירה הארוכה של העכביש שניצח לוחם שבמשך שנים (וגם שנים לאחר מכן) נחשב לקרם דה-לה קרם של ה-MMA העולמי. סילבה ניצח בצורה משכנעת, איחד את החגורות והמשיך הלאה. היריבים הבאים שלו היו סחבות, מה שהצביע יותר מכל על דלילות המחלקה בשנים האחרונות, ג'יימס הרווינג (KO) פטריק קוטה (TKO) וטלס לייטס הברזילאי שהצליח להפסיד בהחלטה. הקרב הבא היה אחת התצוגות המדהימות והמטרידות בהיסטוריה של ה-UFC.
לאחר שניקה את הקטגוריה שלו פנה סילבה לקטגוריית החצי-כבד ופגש את האלוף לשעבר פורסט גריפין. פער הרמות ניכר כאן בצורה בולטת יותר מאשר בקרבותיו הקודמים ונראה כאילו גריפין זז בהילוך איטי ואילו העכביש יצא מהמטריקס. סילבה התחמק מגריפין, פגע בו בכל רגע שרצה ואף ניצח את הקרב עם אגרוף סתמי תוך הליכה לאחור. גריפין פשוט נפל לריצפה, הרים ידיו בכניעה ורץ בוכה לחדר ההלבשה (נשבע לכם!) באחת התצוגות המבישות של לוחם אי פעם, אם לא המבישה בהן.
בקרב הבא פגש סילבה בעילוי הג'יו ג'יטסו דיימיאן מאיה ונתן הפעם את אחת התצוגות המבישות שנראו באוקטגון. כמובן שברמת הקרב סילבה עשה מה שרק רצה, פגע בו מתי שרצה בסיבובים הראשונים, פתח למאיה חתך יפה וגרם לו לדמם. תוך כדי הקרב התנהג סילבה בצורה שגורמת לאחים דיאז להראות כמו מלאכים הגונים ומנומסים. סילבה לקח את הקרב בהחלטה, השנייה שלו בלבד מאז שהגיע לארגון, ועורר עליו את חמתו של דיינה ווייט שאיים שתצוגה דומה תוביל לפיטוריו של סילבה. עד כמה ווייט היה רציני? לא ברור. מה שכן ברור הוא שאיכות היריבים הירודה והשליטה שלו בליגה ערערה את שפיותו. בתחילת הקרב הוא פשוט הבין עד כמה הוא טוב וזה הוציא אותו מאיזון. בקרב הבא פגש סילבה את מי שיהפוך ליריבו המר צ'ייל סונן.
להפתעת העולם, סונן הצליח לשלוט בסילבה תוך שהוא מפיל אותו למזרון ושלוט בו במשך ארבעה וחצי סיבובים. להפתעת העולם 2.0 הצליח העכביש לשחרר את אחת מגפיו וסגר משולש על סונן פחות משתי דקות לסיום הסיבוב החמישי. את שני יריביו הבאים פרק סילבה בלי הרבה בעיות כשאת ויטור בלפורט הוותיק והטוב הוא מסיים עם בעיטה קדמית מדהימה היישר לפניו ואת יושין אוקאמי (ההוא מהפסילה כן?) הוא גומר בנוקאאוט בסיבוב השני. נדמה ששני הקרבות האחרונים אינם חשובים ומה שמתנהל ברקע מזה שנתיים הוא ה-BUILD UP לקרב החוזר שיערך השבוע. בשנתיים האחרונות השתמש סונן בכל מיקרופון ומצלמה אפשרית כדי לצחוק ולהשפיל את סילבה. העכביש מצדו נשאר רגוע יחסית עד לשבוע שעבר בו נשבר (שוב?) והצהיר כי הוא ישבור לסונן את כל השיניים, את ידיים והרגליים.
אנדרסון סילבה הוא תופעת טבע. מעבר לחייו בזירה כשליט הבלתי מעורער של ה-UFC, ולדעת רבים גם הלוחם הטוב בעולם ואף הטוב בהיסטוריה, הוא גיבור תרבות בברזיל וייתכן שכיום הוא הברזילאי המפורסם ביותר. סילבה כבר הביע את רצונו לסיים את החוזה הנוכחי ולעבור לאגרוף. הוא אפילו קרא תיגר על רוי ג'ונס ג'וניור. סרט דוקומנטרי שיצא לאחרונה נקרא like water ומתעד את חייו ואימוניו בין הקרב נגד מאיה לקרב הראשון נגד סונן. לא מזמן פרסם ספר אוטוביוגרפי שעורר עליו את זעמו של שותפו לאימונים לשעבר, חוזה "פלה" לאנדי. פלה הזועם העלה סרטון ליוטיוב בו הוא משתמש בכל קללה אפשרית כדי לתאר את סילבה וגודל אשכיו. הוא מתאר את סילבה כפחדן שהפסיד לו פעמיים בקרבות מוי טאי ואף נמנע מעימות עמו במהלך אימון בשוט בוקס האגדי. הסרטון אמנם בפורטוגזית אך יש כתוביות באנגלית. צפייה מומלצת כדי לקבל מושג נוסף על התופעה הקרויה אנדרסון סילבה.
נכון לעכשיו מחזיק סילבה בשיא ה-KNOCKDOWNS בארגון (15), שיא הניצחונות הרצופים (14), שיא הניצחונות בקרבות על התואר (10), שיא ההגנות על התואר (9), יחס הניצחונות הטוב בכל הזמנים (100%), שיא היעילות במכות משמעותיות (68.5%) ומשך הזמן הארוך ביותר כאלוף שביום הקרב יעמוד על 2092 ימים. אין שום ספק שסילבה ייחשב לאחד הגדולים אי-פעם ושמקומו בהיכל התהילה מובטח אך על מורשתו תמיד תעיב העובדה שהוא נלחם באחת המחלקות החלשות בענף. היה טוב אם היה עולה קטגוריה לפני 3-4 שנים ולא מבזבז את הזמן במחלקה שברור שהוא גדול בה על כולם בכמה מידות. תרתי משמע.
לסילבה יתרון מובהק בעמידה מול כל יריב ובטח שמול סונן. כמובן שהג'יו ג'יטסו שלו, תחת האחים נוגיירה, טוב משל סונן שבג'יו ג'יטסו יודע בעיקר להיכנע, אך הוא לא יסתכן בחזרה על טעויות הקרב הראשון. להערכתי ביום שבת אפשר יהיה להוסיף ספרה בכל אחד מהשיאים בהם מחזיק סילבה.
שיעור בהיסטוריה UFC 73
השבוע לפני 5 שנים נערך אירוע UFC 73 שכלל חמישה לוחמים שהחזיקו בחגורת האליפות בתקופה זו או אחרת, שניים מהם יופיעו ב-UFC 148 בשבת הקרובה.
הקרב הראשון של הערב הציג את אנטוניו רודריגו "מינוטארו" נוגיירה לקהל האמריקני בבכורה שלו ב-UFC. ביג נוג הגיע לארגון לאחר תקופה אגדית בליגת פרייד בה היה פעמיים אלוף המשקל הכבד והשיג ניצחונות על ג'רמי הורן, טאמורה (ההוא מהבושידו), גארי גודריג', מארק קולמן, הית' הרינג, בוב סאפ, דן הנדרסון (רגע... אוויר...), ריקו רודריגז, מירקו קרו קופ, הית' הרינג (שוב), פבריסיו וורדום וג'וש בארנט. כנראה שה-UFC הלכו על בטוח ולא רצו לסכן את המנייה החדשה שלהם, לכן קבעו שקרב הבכורה של ביג נוג יערך מול הית' הרינג. שוב. נוגיירה, הפייבוריט המובהק לניצחון, ספג בעיטה בסיבוב הראשון ונפל לקרשים. הרינג, שספק חשש ספק חשש, לא ירד אחרי נוגיירה לקרקע ונתן לו לעמוד. ביג נו נו(ג). הרינג פיספס את ההזדמנות הטובה ביותר שלו לנצח את נוגיירה ולהפסיד בטרילוגיה 2:1. עדיף על 3:0 לא? נוגיירה ניצח בהחלטת שופטים והקהל האמריקני זכה לראות את הברזילאי החביב בשיאו, או ממש מעט אחריו.
הקרב הבא הפגיש את אלוף המשקל קל, שון שרק, והטוען לכתר הרמס פרנקה (שנלחם אצלנו בהיכל נוקייה והפסיד למשה קיץ). שרק הגיע לקרב אחרי ניצחונות על ניק דיאז וקני פלוריאן ואילו פרנקה רכב על רצף של שמונה ניצחונות בהם קרבות מול האח נייט דיאז וספנסר פישר. לאחר חמישה סיבובים ההחלטה הלכה לשופטים שהכריעו פה אחד לטובת האלוף המכהן. אה מה מה, לאחר הקרב נכשלו שני הלוחמים בבדיקת הסמים והחגורה נלקחה משרק והאלוף לשעבר הושעה מהארגון.
קרב נוסף שנערך הפגיש לראשונה בין האלוף לשעבר טיטו אורטיז וזוכה העונה השנייה של הלוחם האולטימטיבי רשאד אבנס. לאורטיז זה היה הקרב הראשון לאחר ההפסד הכואב לצ'אק לידל על האליפות ואבנס הגיע בלתי מנוצח ברצף של 10 ניצחונות. אפשר להוריד את הכובע בפני אורטיז שגרר את הקרב לקרקע, ומול מתאבק מוכשר כמו אבנס זו לא מטלה פשוטה, וניצח בשני סיבובים. התצוגה שלו הספיקה לניצחון פרט לאחיזה חוזרת בגדר מה שגם להפחתת נקודה וקבעה את התוצאה בשיווין 28:28. לאחר הקרב הבטיח דיינה ווייט שנראה קרב חוזר. זה אומנם לקח 4 שנים אך אבנס, שכבר היה האלוף לשעבר, התעלל באורטיז וסיים אותו בנוקאאוט טכני.
זוכרים את העכביש מלמעלה? אז ב-UFC 73 קיבל נייט מרקוורט את הזכות לחטוף ממנו מכות. מרקוורט "זכה" בעונג לאחר שניצח ארבעה קרבות ברציפות כולל ניצחון על הגרפלר המעוטר דין ליסטר. סילבה הגן על התואר בפעם הראשונה לאחר שההגנה הקודמת מול טרוויס לותר' בוטלה. לות'ר לא עמד במשקל וזכה לחטוף משולש מסילבה כשהחגורה לא הונחה על הכף. לא שזה היה משנה משהו. סילבה הצליח לשרוד את המתקפה הראשונית של מרקוורט שלקח את הקרב לקרקע וחבט בעכביש. לאחר שהשופט העמיד את השניים הצליח סילבה להשתלט על מרקוורט וסיים אותו בנוקאאוט עם גראונד אנד פאונד.
האם הקרב בשבת הקרובה יגמר באותה הצורה?
האתר של איתי לייבוביץ'
Itay.leibovich@gmail.com
