"אני לא מבין למה בקרת התקציבים צריכה להערים קשיים יותר מגופים אחרים במשק. אם בעלי פרטנר אילן בן דב נכשל בהשקעות שלו, עושה תספורות, אז זה מותר בחברות ציבוריות. שם זה בסדר ובספורט זה אסור? אנשים חייבים לדעת שכדורגל זה עסק מפסיד וחייבים לשאול את עצמם אם הם רוצים להישאר תקועים. מפני שזה מנציח את הבינוניות וגורם לכך שאי אפשר יהיה לראות פה שחקנים ברמה טובה שיכולים גם לשחק בליגות אחרות.
כולנו זוכרים: כתבו לנו את מחשבותיכם על רובי שפירא
"אם אנחנו רוצים להיות כמו הליגה הבלגית אפילו, אני לא אדבר בכלל על ליגות אחרות, חייבים להוריד את החסמים והבירוקרטיות. אחרת כל השחקנים הטובים ימשיכו לברוח מפה כמו שקרה בקיץ האחרון וינציחו את הבינוניות בליגה. אף אחד לא ישכנע אותי שהעזיבה המאסיבית לא פגעה ברמה של הליגה, כי הרמה ירדה מאוד לעומת השנה שעברה. אם אתה רוצה לעשות ליגה של תגליות בגרוש, אז בסדר אבל זה אומר שצריך להתרגל לבינוניות".
עשור בדיוק לאחר התאבדותו של בעלי הפועל חיפה רובי שפירא, משוכנע אביב בושינסקי שלא אמור להיות לקח שישליך מאותו מקרה טראגי על בעלי בית אחרים בליגת העל. בושינסקי, יו"ר מכבי תל אביב לשעבר ומי שמשמש כנציג המועדון בהתאחדות לכדורגל והיה אחראי על השידוכים בין אלכס שניידר ומיטש גולדהאר לצהובים, הוא אדם שקול, רהוט ואינטליגנטי. אדם ששחה מספיק בביצת הכדורגל הישראלי על מנת להצביע באופן ברור על בעיות הניהול בו. אם הוא חושב שלא הייתה אמורה להידלק איזו שהיא נורת אזהרה אחרי המקרה הטראגי של שפירא, כנראה שלא למדנו כלום. או שאולי גם לא היינו אמורים ללמוד?
"לא יודעים מה קורה בעסקים של בעלים"
המישור הראשון בו היו אמורות להיות מוסקות המסקנות הוא כמובן הכלכלי. כנראה שהבטוחות שמפקיד אדם בבקרת התקציבים הן לא הערובה האמיתית למצבו הכלכלי ועתידו כבעלי המועדון. למרות זאת, גם היום לא מבקשים בבקרת התקציבים הצהרת הון מבעלים מיועד, אלא רק בטוחות לפיהן הוא יוכל לשלם את משכורות השחקנים ועובדי המועדון. "בכספים אני יכול להגיד שהיום המצב הוא מצוין", אומר יו"ר בקרת התקציבים רו"ח עופר אורליצקי, "בדו"ח שהפקנו לא מזמן, ראינו שכל הקבוצות בליגת העל מאוזנות פלוס אפילו".
למרות זאת, הוא מזהיר ומסביר: "מצד שני, אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת מה הבנאדם עושה מחוץ לקבוצה כי אנחנו לא דורשים הצהרת הון מבעלים, אלא רק איך הוא מנהל את המועדון מבחינה כספית. לאף אחד אין דרך גם היום לראות כמה כסף רובי שפירא איבד בניגריה או כמה הוא הרוויח שם. לפיכך, אנחנו לא יודעים מה קורה אצל הבעלים בעסקים הפרטיים שלהם".
רו"ח יאיר רבינוביץ', ששימש בתקופה ההיא כיו"ר בקרת התקציבים, מוסיף: "המקרה של רובי שפירא ז"ל הוא אישי מאוד ולא משליך על שום דבר אחר. לא היום ולא בעתיד. שפירא נכנס לכדורגל כאדם אמיד מאוד והשקיע המון כסף בהפועל חיפה. מצבו הכלכלי הלך והידרדר ככל שהזמן עבר, ובלי שום קשר לקבוצה. בדיעבד, העריכו שמה שגרם לו לעשות את מה שעשה זה העסקים הפרטיים שלו ולא הפועל חיפה".
למרות הכל, בימיו האחרונים של שפירא כבר היו סימנים ברורים שמצבו לא כשהיה. שחקנים לא קיבלו משכורות והגיעו איתו לפשרה, כוכבים כבר לא הונחתו במועדון ורוב אלה שנשארו בקבוצה שוחררו לקבוצות אחרות. "הבטוחות ששפירא העמיד היו טובות והכספים אמיתיים גם בימיו האחרונים. לא התעוררו חשדות ולא היו לי סימנים שמצבו הכלכלי פחות טוב מבעבר. גם אם היו לנו סימנים כאלה, לא היינו יכולים לעשות כלום כי אנחנו לא יכולים להתערב בעסקים הפרטיים של בעלים. מבחינת הבטוחות, שפירא הציג בטוחות ועמד בהתחייבויות שלו עד יומו האחרון. אני אפילו זוכר שהיו חסרים הכספים של החודש האחרון בחייו והחלטנו לא לגבות אותם מעזבונו למען המשפחה".
מי שהיה בעלי בית"ר ירושלים באותם הימים ואף ביצע עם שפירא מספר עסקאות, כולל העברתו הנוצצת של ג'ובאני רוסו, הוא משה דדש. גם הוא, ואפילו אחרי שתקופת ארקדי גאידמק הנוצצת בבית"ר השאירה את המועדון מצולק, לא חושב שצריכות היו להתקבל מסקנות כלשהן. "איזה מסקנות? למה מסקנות?", הוא אומר, "כל אחד עושה את השיקולים שלו, שפירא עשה את השיקולים שלו. הוא רצה לעזור לקבוצה שהוא אהב ובסך הכל לעשות לה טוב. צריך לזכור שבסופו של דבר, כל האנשים שהגיעו למכבי תל אביב, בית"ר ירושלים ושאר הקבוצות אלה אנשי עסקים גדולים שיודעים מה הם עושים ולא ילדים קטנים וחסרי אחריות שצריך לפקח על כל שקל שהם מוציאים מהכיס שלהם.
"אי אפשר ואסור גם לעצור מישהו מלהוציא הרבה כסף או לקבוע לו איזו שהיא תקרת תקציב כי כל אחד אמור להיות אדון לעצמו ולדעת כמה כסף הוא יכול להוציא. אם זה מרסק את הקבוצות אחר כך? מה אפשר לעשות? אף אחד לא יודע איך ההשקעות של איש עסקים זה או אחר יצליחו או ייכשלו. כך גם בבית"ר ירושלים של השנה. היום כולם חכמים בדיעבד, אבל אי אפשר היה לדעת איך העסקים של גאידמק יתפתחו".
"יש הרבה ג'יפה בכדורגל הישראלי"
המישור השני והחשוב לא פחות הוא המישור הנורמטיבי. אמנם במישור הזה שפירא לא היה חשוד חלילה ואין שום דרך לקשור אותו לכך, אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים לבעלי מועדונים שבלשונו של אורליצקי מכונים "אנשים צבעוניים". אנשים שבפועל גורמים הרבה נזק למועדונים שלהם וזו בעיה לא פחות חמורה שקשה עד בלתי אפשרי לטפל בה מבחינה חוקית. זאת כיוון שכל מי שאין לו עבר פלילי יכול לשמש כבעלי מועדון, כשבפועל חלקם משמשים כבעלים כשבחזית מוצב איש קש כלשהוא. מספיק לראות איך השידוך בין תומר סיני ודני לוי להפועל פתח תקוה הסתיים ומה הוא גרם למועדון המפואר הזה, או להתבונן בצורה בה מתבטא בעלי הפועל אשקלון פרוספר אזגי בימים האחרונים.
"זו עוד דוגמה מצוינת למה שמבריח אנשי עסקים רציניים מהכדורגל", אומר בושינסקי, "יש לך הרבה ג'יפה בכדורגל הישראלי. חס וחלילה אני לא רוצה לכנות אף אחד בכינוי הזה, אבל אזגי ודומיו בצורה שהם מתנהגים ומתבטאים, זו לא בדיוק חברה איכותית במיוחד שמזמינה אנשים רציניים לבוא ולהשקיע. יש פה בעיה שאדם שיכול להיות בעלים של קבוצת כדורגל ומשקיע מכספו, נתפש בעיני ציבור כמשקיע. אני תמיד קורא ש'מחפשים משקיע' וזה לא נכון. כי זו עמותה על פי חוק ולא עסק. אתה לא יכול לנהל מועדון כעסק. אדם שמכניס את עצמו ואת הכיס שלו לכדורגל הוא תורם ולא משקיע".
"זאת בדיוק הבעיה", ממשיך בושינסקי, "ללוני הרציקוביץ' אף אחד לא אומר תודה שהוציא מעל 100 מיליון שקל במכבי תל אביב. אותו דבר על אלי טביב בהפועל, שכולם חיכו לו בפינה ורק רצו בכישלון שלו כדי להכניס לו. גם כשאלכס שניידר קנה את מכבי התלבשו עליו כי היו לו עסקים ברוסיה. הוא קיבל כתבה איומה בעיתון על זה שהוא סוחר באיראן ודברים כאלה. אחר כך מתפלאים שאנשי עסקים מתרחקים מהכדורגל הישראלי? הרי אחד הדברים המגעילים שראיתי הייתה הפרידה האדישה מלוני. אותו הדבר עם גאידמק בבית"ר, שאנשים רק חיפשו איך לתקוע לו ולהכניס לו כל הזמן ולא כיבדו אותו".
בושינסקי ממשיך לציין את הסיבות לבריחה מהכדורגל הישראלי: "ראית עכשיו את הקלאסיקו בין ריאל מדריד לברצלונה? איזו פרסומת הייתה לריאל על החולצה וכל העולם ראה אותה? BWIN, שזו חברת הימורים. בכל העולם הדברים האלה מותרים, רק אצלנו מנסים להיות יותר צדיקים מכולם. יש עכשיו את מיכאיל פרוחורוב שרוצה להתמודד לבחירות ברוסיה. הוא הבעלים של ניו ג'רזי נטס ב-NBA. אז מישהו שם שאל מאיפה הכסף? כל עוד הכסף הוא לא פלילי, אז הוא בסדר. אי אפשר גם להצליח וגם לבקש מאנשים שהכסף שלהם יריח משושנים. גם אם תהיה פשיטת רגל של מועדון פעם ב-10 שנים, אז מה? זה לא קורה בכל העולם? זה לא קרה באנגליה, ספרד ואיטליה? להתאחדות לכדורגל יש מספיק כלים כדי להתמודד עם מצבים כאלה".
לעומת בושינסקי, רבינוביץ' משוכנע שיש להטיל כמה חסמים ביורוקרטיים כדי למנוע אסון נוסף. "כשגאידמק נכנס לכדורגל אני אמרתי כבר אז שזה אסון לכדורגל. הוא העלה את התקציבים במאות אחוזים והיה ברור שהקבוצות לא יעמדו בזה ושהנפילה תהיה קשה וכואבת מאוד גם לבית"ר וגם לשאר ליגת העל. התקציבים של המועדונים המובילים באותה תקופה היו מקסימום 40 מיליון שקל, פתאום גאידמק הגיע והכניס 160 מיליון. רציתי לקבוע תקרת תקציב של 50 מיליון שקל, אתה יכול ללכת ולפתוח עיתונים מאז ולראות שצעקתי בכל מקום אפשרי שזה אסון וחייבים תקרת תקציב. הבאתי את ההמלצות שלי להתאחדות לכדורגל והן לא התקבלו, מעבר לזה לא יכולתי לעשות. אתה לא יכול לדעת איך העסקים של בנאדם יצליחו או ייכשלו ולא יכול לבקש מכל אחד הצהרת הון".
ליגת העל בוואלה! ספורט
