שרת הספורט מאיימת על הספורט?

בחודש פברואר האחרון הציג חבר הוועד האולימפי הבינלאומי, אלכס גלעדי, מסמך מטעם הוועד האולימפי והתאחדות ענפי הקיץ האולימפיים הקורא לממשלת ישראל שלא להתערב בפעילויות איגודי הספורט. הוא התריע שהתערבות שכזאת יכולה להביא להשעייתו של הוועד האולימפי הישראלי. רק בשנה וחצי האחרונות השעה הוועד האולימפי הבינלאומי שתי מדינות. הראשונה היתה כווית שחברותה הוסרה בינואר 2010 בגלל מעורבות השילטון בבחירות של התאחדויות הספורט המקומיות. השניה היתה גאנה, שבינואר השנה הושעתה בגלל חוק מקומי המאפשר לממשלה לקבוע מי יעמוד בראשות הוועד האולימפי המקומי. 16 חודשים לפני לונדון 2012 לשתי המדינות האלו אין מקום במשחקים עד שהממשלות שלהן יפסיקו להתערב.

מבחינתו של אלכס גלעדי, כמו גם רבים מהאנשים שמנהלים את הספורט בארץ, שרת התרבות והספורט לימור לבנת ואנשיה ברשות הספורט מתערבים יתר על המידה ומסכנים הן את ההכנות האולימפיות והן את שמם של איגודי הספורט הישראלים. "אני עדיין לא יכול להתחייב שסכנת השתתפותה של ישראל בלונדון 2012 לא בתוקף", אמר השבוע גלעדי אחרי ששמע על דו"ח ועדת ברון לבדיקת התנהלות איגוד השחיה הישראלי אל מול נמרוד שפירא בר-אור. שני הצדדים, איגוד השחיה ומשרד הספורט, הסכימו על דרך עבודה משותפת בכל הקשור לפעילותו של השחיין, אבל באיגוד השחיה זועמים על מסקנות אחרות מהדו"ח, שקורא למעשה לסוג של רה-ארגון גם באיגוד השחיה עצמו. בנוסף, מתלוננים שם על דו"ח לא מדוייק עם לא מעט טעויות, ומטילים ספק באשר לחברי הוועדה שהיו השופטת בדימוס (ציפורה ברון), שחיינית עבר (שלומית ניר-טור) וג'ודאי עבר (גל יקותיאל).

באיגוד ההתעמלות כבר עברו לאחרונה מקרה דומה עם דו"ח קמא שהביא בסופו של דבר לשינויים בהרכב משלחת שיצאה לאליפות העולם בהתעמלות אומנותית, ועד היום תוהים שם מה היה קורה אם שופט בדימוס היה קובע את הרכבה של נבחרת ישראל בכדורגל. מבחינתם של הרבה עסקני ספורט, הוועדה האחרונה מטעם משרד הספורט חצתה את כל הקווים שמפרידים בין תמיכה להתערבות או אפילו הלאמת הספורט. השאלה הנשאלת היא האם שרת ספורט צריכה לפרק ולהרכיב איגודים מחדש תוך כדי התערבות בפעילויות שלהם, או להסתפק במהלכים חיוביים אחרים כמו למשל הקמת פרוייקט הקופצים באיגוד האתלטיקה או הקמת פארק לספורט מוטורי? בדבר אחד אין ספק, ללימור לבנת יש כוונות טובות, השאלה אם היא לא נוקטת בפעולות מסוכנות.

"ההתרשמות שלי מאנשי השטח של מינהל הספורט היתה שיש להם כוונות טובות, ואני לא מצליח להבין איך בסופו של דבר יצא דו"ח עקום שכזה", מספר יו"ר איגוד השחיה נועם צבי ושולף את אחת הדוגמאות שלו למסקנות האבסורדיות לטענתו של דו"ח ברון. "אחת המסקנות של הוועדה היא הטמעת קוד אתי (להסדרת מינויים וניגודי עניינים). מדובר במהלך שהשרה יזמה כבר בעבר ואל מי פנו כדי שישב בוועדה לניסוח הקוד האתי? אליי. אמרו לי שהם מעוניינים באנשים שהובילו דרך עד היום ושיביאו איתם תיפקוד אתי ברמה גבוהה".

נועם צבי עצמו היה זה שהושמץ בדו"ח שאומץ מיידית על ידי שרת הספורט. כל זה על רקע התנהלות של איגוד המזוהה עם הפועל ירושלים אל מול שחיין מהאגודה ה"לא נכונה", במקרה הזה ירושלים רבתי מהאופוזיציה של איגוד השחיה. מריבות בין קואליציות לאגודות מהצד השני מתרחשות כמעט בכל ענף ספורט אולימפי. השאלה היא עד כמה הן חמורות באמת ועד כמה משמעותית יכולה להיות ההתערבות של משרד הספורט במקרה כזה.

ועוד דבר, עד כמה מכירים במשרד הספורט חומר של סכסוך רב שנים, הן מבחינה מקצועית והם מבחינה אישית. במקרה הזה, שרת הספורט וראש מינהל הספורט ד"ר אורי שפר ישבו במסיבת העיתונאים למסקנות דו"ח ברון ולא הפסיקו להלל את נמרוד שפירא בר-אור. שפר אמר: "מדובר בספורטאי עילוי שצריך לקבל יחס מיוחד". לבנת הנהנה והסכימה עם הקביעה "שהשחיין יכול לעבור לייצג מדינה אחרת". כל זה בזמן ששפירא בר-אור בכלל לא קבע את הקריטוריון להשתתפות באליפות העולם שתתקיים בקיץ הקרוב בשנחאי למרות שהייתה לו הזדמנות, ולמרות שחמישה שחיינים אחרים מהנבחרת כבר עשו זאת.

בסופו של דבר, בכל מה שקשור לסכסוך העתיק בין שפירא בר-אור לאיגוד השחיה, שאנשים רבים בספורט הישראלי טוענים ששני הצדדים אשמים בו, נמצא פיתרון כל עוד השחיין יעמוד בקריטריון. הבעייתיות מבחינת איגוד השחיה היתה ב"טרמפ" שתפסו במשרד הספורט כדי לקדם את החזון שלהם שבגדול הוא פירוק מרכזי הספורט (מכבי, הפועל וכו',) ובקטן יותר: שינויים חוקתיים בתוך האיגודים על מנת להפוך אותם לנייטראליים יותר. במשרד הספורט לא ממש מאמינים בשיטה הקיימת, לפיה המרכזים השונים שולטים באיגודים ושומרים על קואליציה חזקה כדי לא לזוז מהכסא. מצד שני, עדיין לא ברור לגמרי איך אפשר לשנות את השיטה, שמבחינה מקצועית מוכיחה את עצמה, בעיקר כלפי מי שמשתייך למרכז הנכון אבל גם כלפי מי שמספיק טוב מבחינה מקצועית. אך במשרד הספורט מאמינים שכדאי לנצל ועדות מסוג ועדת ברון כדי להתחיל בשינויים הקטנים שיובילו בסופו של דבר לגדולים. הבעיה היא שבמקרה הזה נמצאו הבדלים בין הטענות של הוועדה למה שקורה בפועל.

בממצאים נכתב שלא יתכן שליחידה לספורט הישגי לא יהיה נציג בישיבות ההנהלה של האיגוד (למרות שפרופסור ולדימיר איסורין הוא הנציג בפועל), שצריך להיות באותו פורום נציג של מינהל הספורט (למרות ששלמה סביה זומן ונכח בישיבות במשך תקופה מסויימת), ושבכלל בית הדין שהוקם באיגוד השחיה תחת שופטת בדימוס אינו פועל כראוי. "בניגוד לוועדת ברון, שם הביאו שופטת בדימוס שהיא לא מתחום הספורט, אנחנו הקמנו בית דין עם שופט מחוזי בדימוס עם רקע ספורטיבי ועוד שני עורכי דין מתחום השחיה", מגיב נועם צבי ומוסיף: "שרת הספורט הוציאה אז מכתב שבו היא שיבחה את התהליך שעשינו, ופתאום באה ועדה עם מסקנות הפוכות לגמרי, עם שופטת שאין לה מושג בספורט ואליה הצמידו שני אנשים - האחת היא בכלל עובדת במשרד הספורט (שלומית ניר-טור) והשני הוא ספורטאי עבר שכנראה מתוסכל מאיגוד הג'ודו".

העובדה ששלומית ניר-טור ישבה בוועדה הכעיסה גם את אלכס גלעדי, שהתייחס לעניין ואמר: "לא למדתי את ההמלצות עד סופן, אבל למדתי ששלומית ניר-טור, שהיא עובדת משרד הספורט, היתה חברה בועדה וזה לא ראוי. בנוסף, לא נראה לי שלשופטת ולגל יקותיאל הובהרו הכללים לפיהם מתנהל הספורט הבינלאומי". גלעדי הוסיף: "אם אני אראה שיש סכנה להתערבות בניהול האיגוד, אפנה להתאחדות השחיה הבינלאומית שכבר שלחה מכתב אזהרה לוועד האולימפי הישראלי".

לשאלה במה משרד ספורט ממשלתי כן צריך להתערב, עונה גלעדי: "אם יש מקרים של שחיתות כספית אין ספק שמשרד הספורט צריך לבדוק ולחשוף. הוא לא יכול להתערב ולקבוע איזה שחיין יסע ולאן כי מחר הוא יקבע מי ישלח לאולימפיאדה. מופלא בעיני שהנושא הזה (של נמרוד שפירא בר-אור) לא הובא לבית הדין של איגוד השחיה. קודם שיגמר שם ואם לא אז אפשר לפנות ל-CAS שזה בית דין בינלאומי לעניינים מהסוג הזה ואפילו יש בו שני דיינים ישראלים. זאת הדרך לעשות את זה".

אחרי מסיבת העיתונאים בה הוצג דו"ח ברון הודיעו באיגוד השחיה כי יאמצו את ההחלטות בנוגע לתנאיו של נמרוד שפירא בר-אור. בנוסף, היו"ר נועם צבי הודיע כי הוא "יסיר" מעצמו את ריבוי הכובעים שהפריע לחברי הוועדה (שטוענים לניגודי אינטרסים), שכינו אותו גם סגן יו"ר הוועד האולימפי הישראלי למרות שהוא מעולם לא היה. "מדובר בכמה תפקידים טכניים שאין להם שום משמעות, אבל אני לא מתכוון לוותר על מקומי במנהלת הספורט ההישגי כי מדובר בתפקיד חשוב מאוד. הם החליטו פתאום שראשי האיגודים לא ישבו שם? אז למה נציגי מינהל הספורט יושבים שם, זה לא ניגוד אינטרסים? אם לא אנחנו, מי בכלל יהיה שם? זה לא מובן לי".

אפרופו אנשי מינהל הספורט, לנועם צבי וגם לאלכס גלעדי לא חסרות טענות כלפי מי שעומד בראשו, ד"ר אורי שפר. "הוא בחור טוב, אבל הוא מסוכן ביותר לספורט הישראלי כי נדמה לו שתפקידו הוא לנהל אותו ואנחנו מנסים להבהיר לו איפה הקווים. אסור להתערב בניהול ואת הספורט בעולם אפשר לנהל רק בדרך של עצמאות", אומר גלעדי. נועם צבי מוסיף: "אורי שפר בעצמו יודע את האמת על נמרוד שפירא-בר אור ושמע אז מהספונסר שלו שהוא בכלל לא התכוון להשתתף באליפות אירופה".

בשורה התחתונה, אלכס גלעדי לא מתכוון לוותר על יישום העקרונות של הוועד האולימפי הבינלאומי ומבטיח להמשיך ולפעול כנגד התערבויות משרד הספורט. גם יו"ר איגוד השחיה מודה שנפל לו האסימון. "זה נכון שבספורט מכבי והפועל נאבקות ומנסות להוריד אחת את השניה, אבל במקרה האחרון זכיתי לקבל שיחות טלפון גם מאנשי מכבי שאמרו לי 'אנחנו איתך'".

במשרד הספורט לא מעוניינים להתייחס בפירוט להאשמות השונות של נועם צבי ודבקים בתגובה שפורסמה אחרי חשיפת הדו"ח לפיה: "השרה לימור לבנת מאמצת את המלצות הוועדה ודורשת ליישמן באופן מיידי. הממצאים הנוגעים לניגודי עניינים וריבוי כובעים של בעלי תפקידים הם מחלה שלא רק איגוד השחיה לוקה בה. אין זו מחלה חשוכת מרפא ומשרד הספורט מטפל בה באמצעות מהלכים שהוא מוביל".

באשר לטענות על חברותה בועדה של עובדת משרד הספורט שלומית ניר-טור אומרים שם: "הועדה הוקמה על פי בקשתו בכתב של מר נועם צבי יו"ר איגוד השחייה. לאחר מכן הובא הרכבה האישי לידיעת איגוד השחייה והעומד בראשה ולא הובעה כל הסתייגות לגבי מי מחבריה. כידוע, הוועדה כללה את שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס הגב' ציפורה ברון, ואת הספורטאים האולימפיים לשעבר גל יקותיאל ושלומית ניר-טור, שמכירה היטב ומקרוב את ענף השחייה מתוקף היותה לשעבר שחיינית אולימפית. לאורך כל עבודת הוועדה שנמשכה חודשים ארוכים, איגוד השחייה שיתף פעולה עם חבריה, הציג בפניהם באריכות את טיעוניו ומסר לעיונם מסמכים שונים. לאורך כל ההליך היה ידוע היטב לאיגוד השחייה ששלומית ניר-טור, לצד היותה שחיינית אולימפית בעבר היא גם מנהלת המחלקה לספורט נשים ולספורט עממי במשרד הספורט. בשום שלב איש באיגוד השחייה לא הלין על מינויה לוועדה או הטיל בו דופי. במשרד הספורט מעריכים ומוקירים את פועלו ותרומתו של מר אלכס גלעדי לספורט הישראלי, אולם במקרה זה לטענותיו אין על מה להסתמך ולהתבסס. יתכן כי למר גלעדי לא נמסרו כל הפרטים אודות הועדה ומהלך עבודתה ובפרט העובדה שאיגוד השחייה הוא זה שכאמור פנה מיוזמתו למשרד הספורט וביקש להקים את הועדה, הרכבה האישי היה מראש מקובל עליו לחלוטין, והוא שיתף עמה פעולה באופן מלא".