אוטר בגן ילדים: סיכום מחזור הגביע בכדורסל

בתחילת העונה שעברה סימנו בהפועל עפולה, העולה מהליגה הלאומית, את אדריאן אוטר, מי שכמעט וגמר להם לבדו את סיפור העלייה עם הפועל לב השרון הקטנה, אך לא הצליחו לצרף אותו. אוטר הלך למ.כ. הבקעה וסחף אותה לעלייה, תוך שהוא ממשיך את היכולת מלב השרון גם בקבוצה גדולה. הגיע הקיץ, ובמקום שמאמני ליגת העל ינסו לאמץ שחקן לא יקר במיוחד, שכבר מכיר את המנטליות הישראלית, הם העדיפו להביא שחקנים מבחוץ. מי שלא חשבה פעמיים הייתה הפועל תל אביב, שידעה שאוטר הוא מניה בטוחה ברמה של הליגה השנייה.

אוטר הג'מייקני, שהקריירה שלו כמעט ונקטעה אחרי שעזב את המכללות בעקבות פציעה קשה בגמונדן האוסטרית, סחף את הפועל תל אביב לחצי גמר גביע המדינה. הוא ניצב מול אחד משחקני הפנים הבולטים בליגת העל, מרקו קילינגסוורת', ועשה ממנו צחוק עם 12 נקודות ב-4 דקות הראשונות של המשחק, 23 נקודות במחצית ו-32 נקודות במשחק כולו, כשעל הדרך הוא קוטף 15 ריבאונדים. בסיום המשחק הוא נשאר צנוע, כפי שמעידים עליו אנשי הפועל תל אביב, ואמר שהוא לא בא להוכיח כלום לאף אחד.

הניצחון הגדול של הפועל תל אביב, שהושג הרבה בזכות הקהל שלה, הגיע גם בזכות השחקנים המצוינים שמעטרים את הסגל. הרבה שנים לא עלה שחקן משמעותי מהליגה השנייה לליגת העל והפך בה לשחקן מוביל, כשהאחרון שעשה זאת בצורה משכנעת הוא אריק קמפבל, שחזר לאחרונה להפועל חולון לסיבוב שלישי בישראל. אוטר, ביחד עם חברו בריאן אוסברי, הם פוטנציאל גדול לליגת העל, אלא שהקבוצות שמשחקות שם עכשיו יכולות רק ללטוש עיניים, כי בהפועל תל אביב כבר מצהירים שיממשו את האופציה על השניים בליגה הראשונה.

בשבועות האחרונים מוביל מולי קצורין, העומד בראש האגף המקצועי באיגוד הכדורסל, תוכנית לשינוי פני ליגות הנוער והנערים בישראל. בין השינויים שמוביל קצורין יהיו סיום תקופת הפיינל פור בהכרעת ליגת הנוער והחלת סדרות פלייאוף כדי לקבוע מי תהיה אלופת המדינה. במנהלת ליגת העל צריכים להקשיב לתוכנית של קצורין, להבין את ההיגיון בה וללכת בעקבותיה. הפיינל פור הוא אמנם אירוע השיא של הכדורסל הישראלי ביחד עם גביע המדינה, אך בשל רוח הספורטיביות הוא חייב להיות מבוטל.

בשבוע שעבר שיגרה הנהלת הפועל תל אביב בקשה הגיונית למדי לאיגוד הכדורסל לחזור ולערוך את משחקי חצי גמר גביע המדינה במקום נייטראלי, כפי שנעשה בתחילת העשור. הסיכוי שהדבר ייצא לפועל כבר השנה לא ממשי, אך הטענה הבסיסית של הפועל תל אביב היא נכונה. חובה לעשות הכל כדי שהערך הספורטיבי יישמר. לכן חובה גם לבטל את הפיינל פור. בניגוד לגביע, שזהו טבעו ונותן לצופי הכדורסל את כמות האנרגיות הנדרשות כדי להמשיך ולבוא לאולמות למרות הרמה הלא מרשימה בליגת העל, בליגה עובדות הקבוצות עונה שלמה כדי להשיג יתרון, ולא רק ברבע הגמר. הליגה אינה גביע, הגיע הזמן להפסיק עם הפיינל פור, ולתת את היתרון למי שעבד עליו.

כשיבוא עודד קטש לאימון הראשון אחרי ההפסד לברק נתניה ויצטרך להסתכל על אנשי הפועל ירושלים, כדאי לו מאוד להוריד את מבטו לרצפה. מה עוד יכול היה קטש לבקש אחרי שהמשבר שהתבשל בשבועות האחרונים עשה הרושם שמסתיים עם ניצחון על גלבוע/גליל? כל מה שהפועל ירושלים הייתה צריכה זה לנצח קבוצה שלא הרשימה עד לרבע הגמר, שקיבלה מכה קשה מבני השרון רק שלושה ימים קודם, ולהחזיר לעצמה את הביטחון ואת האמונה בעצמה. כל מה שהיה צריך המאמן זה להעמיד את השחקנים ברמה סבירה על הפרקט, ולקנות לעצמו מעט שקט.

אבל קטש נכשל, ואין דרך להסתיר את זה. הכישלון שלו החל בהפסד המוזר בריגה ביורוקאפ, בתבוסה הקשה מול אשדוד ואמש ניחתה המכה הקשה ביותר. בהנחה שהנהלת ירושלים לא תבצע זעזוע בעמדת המאמן, והיא תטעה אם תעשה כך, צריך כעת המאמן להסיר את כפפות המשי ואת התירוצים הגדולים של הפציעות של בריאן רנדל, יוגב אוחיון ויובל נעימי. הפועל ירושלים צריכה לבצע שינוי בסגל או בגישה של המשחק, לצרף שחקן פנים משמעותי שיוכל להתמודד עם קבוצות עמוקות, וסופסוף להקנות היררכיה מסוימת בקבוצה.

החל מאמש הפועל ירושלים נשארה עם מטרה אחת בלבד העונה - הליגה. בשנתיים האחרונות הוביל גיא גודס את הקבוצה פעמיים לחצי גמר הפיינל פור, פעם אחת לחצי גמר הגביע ופעם אחת לרבע גמר היורוקאפ, ותמיד היה נראה שבקבוצה לא מרוצים. כעת יכולה ירושלים לסיים לראשונה ללא חצי גמר גביע או ליגה מאז עונת 2004/5. קטש צריך להתחיל לפעול ולהפסיק להיות פסיבי, כדי שהתדמית של מאמן שלא מסתדר עם קבוצות גדולות לא תחול גם עליו.

התבוסה הגדולה שנחלה עירוני אשקלון ביד אליהו למכבי תל אביב לא הפתיעה איש, ולמעשה אנשי אשקלון ידעו את מר גורלם עוד במחצית בשמינית הגמר, אז נערכה הגרלת הרבע. אלא שבימים אלה לא עוסקים בקבוצה הדרומית כלל בניסיונות להישגים, אלא בהישרדות. אשקלון היא הקבוצה היחידה בליגה שמאז תחילת העונה לא הצליחה לפלס דרך מעל לשני המקומות האחרונים, ובנוסף לא הצליחה לרשום שני ניצחונות רצופים. הצרות של הקבוצה ממשיכות, כשהתקציב לא בשמיים, נותרו להם רק שני זרים אופציונאליים לצרף והסגל הישראלי סובל מפציעות.

אשקלון הוכיחה רק בראשון האחרון, בניצחון החשוב על מכבי חיפה, שהפוטנציאל הטמון בה לא מבוטל. מבט אל לוח המשחקים של הקבוצה מעיד שחצי מהפסדיה היו בהפרש קטן מ-5 נקודות, ושאר ההפסדים היו למכבי תל אביב, הפועל ירושלים ועוד הפסדי חוץ לקבוצות הצמרת מאשדוד וגלבוע/גליל. בניית הסגל של אריאל בית הלחמי הייתה בעייתית, אלא שהתחושה היא שממה שנשאר מסגל פתיחת העונה, מסוגלים בדרום עוד להוציא הרבה. צירוף של גארד זר שייצב את הקו האחורי, וכניסה לכושר של איבקווה וטרנר יוציא את הקבוצה מהבוץ, כי אשקלון שווה הרבה יותר.

הנעדרת הגדולה ממעמד רבע גמר הגביע הייתה בני השרון של אלדד אקוניס ודן שמיר. אמנם, גם מכבי ראשון לציון והפועל חולון לא הגיעו למעמד, אך אף אחת מהקבוצות הללו לא הצהירה בתחילת העונה כי בכוונתה להיאבק על כל התארים העונה. הכישלון של בני השרון הוא במבט לעבר הכישרון שיש בקבוצה, כישרון שהוביל בסופו של דבר להצהרות הללו ולחוסר המימוש שלו עד כה. כשמסתכלים על היכולת של הקבוצה ביום חמישי, אז הביסה בני השרון ללא כל קושי את ברק נתניה, אפשר להכניס את האכזבה מההדחה המוקדמת לקטגוריה של כישלון.

מלבד בעיית ניהול המשחק והבעיה ביחסי אנוש של דן שמיר, שכבר נידונה בעבר, מה שעוד לא מאוזן בבני השרון היא מצבת הישראלים. עם כל הכבוד לארז כץ ובן רייס, שני הישראלים המובילים של הקבוצה הם שרון ששון ודן גרונפלד, שמשחקים כמעט על אותה עמדה, שמשותפת גם לכוכב הגדול של הקבוצה לי ניילון. כשאחד מהשניים צריך לשבת בצד, כץ או רייס חייבים להעלות את המשחק שלהם, אך שניהם לא שחקנים שמסוגלים להוביל קבוצה להישג משמעותי.

בנוסף, הסגל שבנה אקוניס לוקה בגדול בעמדת הגבוה הישראלי. בתחילת העונה החליטה בני השרון לא לצרף את עמית תמיר, על אף שהתאמן במדי הקבוצה כחודש והרשים. ההחלטה הייתה בשל תקציב והאמונה כי שון ג'יימס וסם הוסקין יספיקו. בפועל, הוסקין איכזב ועזב, מייסיאו באסטון הגיע במקומו, ולמרות שנכנס לכושר הוא עדיין לא ברמה של ג'יימס. כשהאחרון נסע לארצות הברית, כל המערך התקפל כמו מגדל קלפים. במצב דקות המשחק של תמיר בירושלים, אולי יהיה חכם כרגע לקבוצה לפנות אליו בשנית ולבקש ממנו לנסות ולתרום במה שיוכל, כדי שאולי מהליגה תצא בני השרון עם תווית אחרת.