נושאים חמים

ליואכים ירדה אבן מהלב

למרות משחק פושר של המכונה המקרטעת, הצליחה גרמניה לנצח את אוסטריה. מחרתיים, מול פורטוגל ברבע הגמר, זה כבר יהיה סיפור אחר

ספק אם יהיו לשחקני נבחרת אוסטריה עוד הזדמנויות כאלו להיכנס להיסטוריה. אתמול קיבל כל אחד מהם הזדמנות נדירה לזכות בפיסת היסטוריה, שעבור המקומיים שווה לזכייה באליפות העולם, אבל בסופו של יום חזרו 14 אוסטרים לאלמוניותם הראויה באופן הולם. בעצם, אוסטריה היתה ראויה להפסיד משער עצמי מביך או מפנדל מפוקפק. השער האדיר של מיכאל באלאק רק החמיא לה.

במהלך הימים שעברו מאז השוויון של איביצ'ה ואסטיץ' מול פולין חזרו ודיברו ברחובות המדינה המארחת על קורדובה. על גלויה אחת שמכרו במוזיאונים התנוססה התוצאה "אוסטריה 3 מערב גרמניה 2"; גלויה אחרת מצטטת את שדר הרדיו מאותו משחק, "אני משתגע!"; ועוד אחת מביאה ממחשבותיו של גארי ליניקר על מהות משחק הכדורגל והאופן בו הוא מסתיים בניצחון גרמני.

על המהות המאגית של קורדובה בפסיכולוגיה האוסטרית אפשר ללמוד מקדחת ההימורים על התוצאה 3-2 לזכות המארחים אמש.

התמורה להימור כזה היתה נמוכה בהרבה מערכו הריאלי של הימור על תוצאה כה יוצאת דופן, מה שמלמד על כסף רב שהונח על 3-2 לאוסטריה.

האוסטרים דווקא המעיטו לציין משחק אחר בין שתי הנבחרות, זה של גיחון 1982. אז תיאמו השתיים ניצחון גרמני 1-0, שהביא להדחת אלג'יריה והעפלת מערב גרמניה לשלב הבא במונדיאל בספרד. האוסטרים, מסתבר, טובים בהעלמת חלקים מביכים מההיסטוריה שלהם מבלי להניד עפעף.

נקודה למחשבה לאופ"א

האווירה באיצטדיון היתה מחשמלת, אבל לא לבעלי הקיבה הרגישה. כ-40 אלף אוסטרים נרתמו למאמץ. הם קפצו, שרו, עודדו ושאגו "זיג". הבעיה שמוטיווציה לא חסרה לאיש, ובעניין היכולת אין על מה לדבר. אוסטריה היא נבחרת חסרת מיומנויות בסיסיות בכדורגל שדירוגה העולמי (92, בין מוזמביק לתאילנד) משקף את עליבות הכדורגל האוסטרי. אם תורידו את הרעש והצלצולים תקבלו את המארחת הגרועה ביותר של אליפות אירופה אי פעם.

אופ"א חייבת לשקול ברצינות את פקטור הכדורגל לפני שהיא מעניקה את הזכות לארח את טורניר הכדורגל השני בחשיבותו בעולם למדינה עם כדורגל כה קיקיוני. שער אחד מפנדל הוא כל מה שאוסטריה יכולה להציג לראווה אחרי שלושה משחקי בית. היו שלום, ספק אם נראה אתכם על במה מרכזית כזו בעתיד הקרוב לעין.

זה היה משחק שנראה כאילו נלקח מהליגה השנייה באנגליה. הקצב היה מהיר, שתי הנבחרות הגיעו למספר הזדמנויות, המשחק היה אלים, העבירות פרועות והרמה חריגה לאור מה שראינו עד היום באליפות.

אוסטריה, מצוידת בגלי עידוד בלתי פוסק, הגיעה בקלות לרחבה הגרמנית, אבל חסרה תחכום, אינטליגנציה או יכולת טכנית כדי להפתיע את ההגנה הגרמנית. הגרמנים, הפייבוריטים לזכייה לפני פתיחת הטורניר, נסחפו ובמקום לנצל פערים עצומים באגפי אוסטריה החליטו גם הם לרוץ בטירוף. ההכרזות על כך שהגרמנים יכולים לדחוף את הדירוג העולמי לתחת (עוזר המאמן, אנדראס הרצוג) ובכלל שהם עושים במכנסיים (החלוץ מרטין הארניק), נראו כאבחנה מדויקת היישר מהקליניקה של זיגמונד פרויד.

לעלולם אין לזלזל בגרמנים

כן, היה שער מבעיטה חופשית מושלמת של מיכאל באלאק, אבל מלבד הרגע הזה היו גם עשרות איבודי כדור, ויתור קליל מדי על מרכז המגרש ודקות רבות של חוסר יוזמה. במחצית הראשונה נראתה גרמניה כמו נבחרת שניתן להפחיד אותה באמצעות אווירה. פעם זו היתה קבוצה שניזונה מהשנאה כלפיה, כמעט בכל איצטדיון בעולם בו היא שיחקה, אתמול בווינה היא הוכיחה שוב מדוע קרואטיה פירקה אותה.

לעולם אסור לזלזל בגרמנים, אבל הם יצאו מהמשחק ללא גורם ההרתעה אתו הגיעו לאליפות. ההכרזה על נבחרתו של יואכים לב כפייבוריטית נראית הבוקר ריאלית כמו ההמלצה של עיתונאים גרמנים להמר על מאריו גומז כמלך השערים של הטורניר. התואר היחידי שיצא מהמפגש המשפחתי הזה הוא: המשחק הגרוע ביותר של אליפות נהדרת.