אוסטריה - גרמניה: לזכור את קורדובה

אי שם בשנת 1978, הגיעה נבחרת אוסטריה למשחק חסר חשיבות עבורה, מול נבחרת גרמניה. התפאורה היתה המונדיאל בארגנטינה, והאוסטרים האנדרדוגים ניצחו במשחק הירואי 2:3 בקורדובה, ניצחון שלא קבע להם דבר, אך העיף את היריבה המושבעת מהאליפות. מחר (שני) השתיים נפגשות פעם נוספת, אוסטריה עדיין אנדרדוגית מובהקת, אלא שהפעם ניצחון שלה יהיה בעל חשיבות עליונה: הוא יכול להעלות אותה לשלב רבע הגמר, על גבם של השכנים.

עבור הגרמנים מדובר חשוב מאין כמוהו: אחרי פתיחה מצויינת של הטורניר, ששלחה איתותים לכל שאר הנבחרות שהחבורה של יואכים לאו היא הפייבוריטית לזכות באליפות כולה. אלא שההפסד 2:1 לקרואטיה במשחק הקודם, חשף נבחרת שעדיין מחפשת את הדרך שלה, וגרם לאוהדים לאבד מעט מהביטחון העצמי המוגבר בו הם ניחנים בדרך כלל. עכשיו, כל שהגרמנים זקוקים לו היא נקודה בודדת כדי לעלות. מצד שני, ניצחון לא רק יעלה אותם לרבע הגמר, הוא גם יחזיר להם את הביטחון, בדיוק בתזמון שהם הכי זקוקים לו.

ככה זה בכדורגל. ניצחון מרשים בפתיחת טורניר מיד ממקמת את הנבחרת כמועמדת להנפת הגביע, הפסד במשחק שאחריו מוציא את האוויר מהבלון. עם כל היסחי הדעת הללו מהתקשורת נאלצים להתמודד הגרמנים, שהפסד ויציאה בשלב שכזה יהווה סנסציה אדירה. "הנבחרת שלנו תראה פנים אחרות, אני יכול להבטיח זאת", אמר מאמן גרמניה, יואכים לאו. "ההפסד מצער, אבל הוא לא יהרוס אותנו. אנחנו לא נעוף מהטורניר, ולא נחשוב מה היה יכול לקרות". על היריבה שלו, אמר לאו: "הם ישחקו על החיים שלהם בטורניר, ואנחנו נשיג את הנקודה שאנחנו צריכים כדי להעפיל לרבע הגמר".

הגרמנים אמנם נמצאים בנקודה לא נוחה, בה 90 דקות יכריעו את גורלה של נבחרת ומדינה שלמה, אבל ישנם שחקנים שדווקא נהנים מהסיטואציה. קחו למשל את כריסטוף מצלדר, שכבר לא יכול לחכות עד לשריקת הפתיחה. "50 אלף צופים באיצטדיון, מה עוד אפשר לרצות? אני מאוד מחכה למשחק". מצלדר לא מזלזל ביריבה שלו, אבל בטוח לחלוטין ביכולות של חבריו לנבחרת: "עם כל הכבוד, אם אנחנו נחזור לעצמנו, ננצח. כשחקן הנבחרת הגרמנית, הלחץ תמיד נמצא עלינו, ואנחנו יכולים להתמודד איתו".

ואם אוהדי גרמניה זקוקים לקול אחד שירגיע אותם מעל לקול ספק, כל שעליהם לעשות הוא לפנות לאוליבר בירהוף, הג'נרל מנג'ר של הנבחרת, שבטוח לחלוטין שנבחרתו תנצח את המשחק הקריטי: "יכולה להיות רק מנצחת אחת", אמר בירהוף לקראת המשחק, "וזוהי גרמניה. אני לא מודאג. אולי אנחנו זקוקים ללחץ כדי להציג את היכולת הטובה ביותר שלנו".

הרכב משוער: יינס להמאן, פיליפ לאם, פר מרטסאקר, כריסטוף מצלדר, קלמנס פריץ, טורסטן פרינגס, מיכאל באלאק, תומאס היצלספרגר, טים בורובסקי, מירוסלאב קלוסה, לוקאס פודולסקי.

אף אחד לא נותן סיכוי אמיתי לשחקניו של ג'וסף היקרסברגר. על הנייר, הנבחרת המארחת סומנה כחלשה מכולן, ככזאת שכלל לא היתה אמורה למצוא את עצמה בין כל הגדולות של אירופה, ורק בגלל שהיא חולקת את ביתה, היא שם. האוסטרים נאבקו במשך 180 דקות כדי להוכיח אחרת, ללא הצלחה מרובה. עם זאת, ניצחון על הגרמנים הגדולים, בהחלט יהווה את ההצרה הטובה ביותר שניתן להצהיר, כמעט כמו אותו משחק ב-1978.

אם נדמה שהמונדיאל ההוא בארגנטינה רחוק שנות אור מהיורו הזה, הרי כל שצריכים לעשות הוא להביט על הקווים, על היקרסברגר, אחד ששיחק באותם ימים בנבחרת שעשתה את הבלתי ייאמן. המאמן עצמו לא מרוצה במיוחד מההשוואה: "לשחק נגד גרמניה זה תמיד מיוחד עבורי", הוא אומר. "אבל מה שקרה לפני 30 שנים לא משחק אצלי שום תפקיד. ניצחנו בארגנטינה, אבל זה הכל". האוסטרים, המדורגים במקום ה-92 בלבד בדירוג פיפ"א העולמי, פחות טוב מקטאר, בחריין וזימבאבווה, ינסו להוכיח מחר שהם טובים מזה, אבל גם היקרסברגר יודע שהמשימה לא תהיה פשוטה.

"אני מקווה שנראה קצת מהיכולת מול פולין, אבל אנחנו משחקים מול יריבה מצויינת. אנחנו צריכים מזל במשחק הזה. ננסה להתאים את המשחק שלנו לזה של גרמניה, כי אנחנו לא ממש יכולים לשחק את המשחק הרגיל שלנו", אמר המאמן. "גרמניה ייקחו אותנו ברצינות, והם הולכים להשקיע הרבה מאוד במשחק הזה. יש לנו את התשוקה הדרושה למשחק הזה, ואני פשוט מחכה ומקווה שזה יהיה משחק מלהיב עד לשניית הסיום". אלא שאם היקרסברגר לא מתייחס לניצחון ב-1978, הרי שלקפטן, אנדראס איבנשיץ אין שום בעיה להיזכר. "אנחנו צריכים נס קורדובה שני", אמר הקפטן. "זוהי פיסת היסטוריה של הכדורגל האוסטרי, ואנחנו בדרכנו לשכתב את ההיסטוריה".

הרכב משוער: יורגן מאכו, מרטין שטרנצל, עמנואל פוגאטץ, מרטין הידן, גיורגי גאריקס, כריסטוף לייטגב, רנה אאופהאוזר, אנדראס איבנשיץ, אומיט קורקאמז, מרטין הרניק, רונאלד לינץ.