יום העצמאות מתקרב ואנחנו עדיין ממשיכים לתור בכל רחבי הארץ כדי לבחון מיהם באמת ה-11 הגדולים ביותר של כל הזמנים. הפעם אנחנו נותנים את הבמה לאחד הגאונים הגדולים ששיחקו כאן, שידע ועדיין יודע לעשות את הכל מהכל. בשנת הפרישה שלו, נמני בוחר את גיבורי ילדותו, והשחקנים הטובים ביותר שראה. שלושה שחקנים שבחר נמני משחקים עדיין באופן פעיל ושלושה נוספים משמשים כמאמנים. למרות זאת, ההפתעה מגיעה דווקא מעמדת המאמן, בה לנמני אין שום ספקות. כל התשובות לפניכם. אגב, בסוגריים מופיע מספר ההופעות המצטבר של כל שחקן.
שוער והגנה
שוער
אריה חביב (הופעת בכורה)
עשה את מירב הקריירה שלו בהפועל יהוד, איתה לקח גביע סנסציוני ב-1982. חביב הגיע גם לנבחרת הלאומית, בה שיחק 25 משחקים, ונחשב לאחד השוערים הטובים שצמחו כאן. עם מעברו להפועל כפר סבא הוא קצת דעך, אבל הזכרונות ממופעי השוערות שלו לא נעלמו. "היו לחביב נתונים מדהימים, היה לו משחק גובה בלתי נתפס, אינסטינקטים של חתול ומיקום ברחבה. אם הוא היה משחק היום, אין לי ספק שזה היה באחת הקבוצות הגדולות בחו"ל".
אבי כהן הירושלמי (מגן ימני, 3)
האיש שהטביע באופן כמעט רשמי את המונח "מגן תוקף" היה חלוץ שהוסב לעמדת המגן הימני. עשה קריירה מפוארת בבית"ר ירושלים, וב-1989, לאחר שהצעיד אותה לזכיה בגביע, עבר למכבי תל אביב. כהן הרבה להרשית בשורות הצהובים, וב-1991/92, העונה שבה זכו באליפות, כבש 17 שערים, כמות בלתי הגיונית עבור מגן. בין 1987 ל-1992 שיחק בנבחרת ישראל. "אבי בסופו של דבר לא היה רק מגן תוקף נהדר, אלא שחקן התקפי מצוין. הגולים בקבוצות שלו לא היו בדרך כלל מהצד שלו, ונדיר שקבוצה שלו ספגה שער באשמתו".
חיים בר (בלם, 5)
הקפטן האולטימטיבי של מכבי נתניה, הוביל את הגנת הקבוצה והנבחרת במשך שנים. בקריירה שלו זכה בשלוש אליפויות וגביע אחד. החל מגיל 18 שיחק בנבחרת (11 שנים ברציפות) ורשם למעלה מ-50 הופעות. "היה לחיים בר הכל: מהירות, אגרסיביות, כוח וטכניקה. בתור ילד הוא היה הפייבוריט שלי. בעמדה הזאת, חשוב לציין גם את טל בן חיים, לדעתי הוא אחד משחקני ההגנה הגדולים שידענו".
אריק בנאדו (בלם, 4)
בלמה של בית"ר ירושלים, שאת מרבית הקריירה שלו עשה במכבי חיפה, זכה איתה בשש אליפויות, גביע מדינה אחד ושלושה גביעי טוטו, כאשר בשורות הירוקים הוא רשם 375 הופעות, ואף הפך לשיאן ההופעות במדים הלאומיים (95 הופעות) עם בית"ר הוא כבר זכה בשנה שעברה באליפות והשנה הוא אמור להשלים איתה עוד אחת נוספת. "בנאדו מביא אחריות למשחק וממעט לעשות טעויות. אני אוהב שחקני הגנה אחראים, הוא מאוד פיזי, יש לו משחק ראש טוב, הוא אמנם לא מהיר אבל מחפה על כך בחכמה".
דוד אמסלם (מגן שמאלי, הופעת בכורה)
למרות שבנעוריו הוא דווקא שיחק חלוץ, הוא גדל להיות כוכב דווקא בצד ההגנתי. אמסלם פתח את הקריירה בבני יהודה ובאמצע שנות ה-90 הוא עבר לבית"ר ירושלים, איתה זכה שנה לאחר מכן בשתי אליפויות. ב-98/99 הוא שיחק אף בקריסטל פאלאס, וכשחזר עבר להפועל חיפה ובהמשך לקדנציה נוספת בבית"ר, בה הוא משחק עד היום. בנבחרת הוא היה שותף ל-31 משחקים. "אם אמסלם לא היה עובר הרבה פציעות, הוא היה הכי טוב שיש. דוד הוא טכני מאוד ויש לו משחק הגנה מצוין".
קישור
אלון חזן (קשר אחורי, 2)
במשך שמונה שנים שיחק חזן בהפועל פתח תקווה והביא לה אף גביע (ב-1992), אך משם עבר לשחק במכבי חיפה וכיכב בה תוך שהוא זוכה באליפות ובשני גביעים. בהמשך שיחק חזן גם בהפועל תל אביב, עירוני אשדוד, גיחה קצרה לווטפורד וסיים את הקריירה באשדוד. בנבחרת הוא היה שותף ב-72 משחקים. "חזן הוא שילוב של שחקן הגנה והתקפה, יש לו הרבה אופי ואתלטיות".
אורי מלמיליאן (קשר ימני, 7)
159 שערים ב-466 משחקים בליגה הבכירה בישראל הפכו את מלמיליאן לאחד השחקנים המובילים. את מרבית הקריירה עשה מלמיליאן בבית"ר ירושלים, בה שיחק 17 שנים ואיתה זכה באליפות אחת וארבעה גביעים. מלמיליאן שיחק גם במכבי תל אביב (איתה גם זכה באליפות), הפועל באר שבע והפועל כפר סבא. בנבחרת הוא רשם 62 הופעות וכבש 16 שערים. "מלמיליאן היה האליל שלי בתור ילד, היה ווינר בנשמתו, מקלל, דוחף ומרביץ בתוך המשחק, אבל ידע לעשות את ההפרדה היטב".
יוסי בניון (קשר מרכזי, 6)
מי שנחשב לכדורגלן המוכשר ביותר בדור הנוכחי, משמש בימים אלה כקפטן נבחרת ישראל ומשחק בליברפול באנגליה, אחרי שהגיע אליה דרך מועדונים אירופאים באנגליה ובספרד, כמו סנטאנדר ו-ווסטהאם. בארץ הוא כיכב במכבי חיפה (איתה זכה בשתי אליפויות), אחרי שהגיע אליה מהפועל באר שבע, הקבוצה בה גדל. לאחרונה חצה את גבול 50 ההופעות בנבחרת. "מאוד אהבתי לשחק עם יוסי, יש בו מהכל. הוא יכול לשחק גם באמצע וגם בצד, שחקן מאוד רב גוני".
חיים רביבו (קשר שמאלי, 4)
את הקריירה המקצוענית החל רביבו בבני יהודה, אך בהמשך כיכב בהפועל תל אביב ובמכבי חיפה, מה שאיפשר לו להתקדם לאירופה לסלטה ויגו, פנרבחצ'ה וגלאטסראיי. את הקריירה סיים רביבו במ.ס. אשדוד, ובנבחרת הלאומית היה שותף ל-67 משחקים וכבש 15 שערים. "חיים הוא שחקן ברמה של בניון, כזה שיכול לשחק בכמה תפקידים, ולכן יש לו יתרון על פני שחקנים אחרים".
התקפה
עודד מכנס (5)
לקבוצת הבוגרים של מכבי נתניה מכנס הגיע ב-1974, כשהוא עדיין תלמיד תיכון וכבר בעונתו הראשונה הוא זכה באליפות. כמו כן זכה מכנס ארבע פעמים בתואר "מלך השערים" ולאחר הקריירה בנתניה עבר לשחק במכבי תל אביב ועוד תקופה קצרה בהפועל טבריה ומכבי פתח תקוה. מעולם לא ספג כרטיס אדום. "גדלתי על מכנס, כחלוץ רחבה לא היה משחק שהוא לא היה מבקיע בו שער".
אלי אוחנה (6)
אחד החלוצים הטובים שידענו. את מרבית הקריירה שלו עשה אוחנה בבית"ר ירושלים, איתה זכה באליפות היסטורית (1986/7) יחד עם מלמיליאן וגם הוסיף שני גביעים. ב-1987 ניסה את מזלו באירופה במכלן, אותה הוביל לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1988. בהמשך שיחק גם בבראגה, אך את הקריירה שלו סיים בקבוצה אותה כל כך אהב עם שתי אליפויות נוספות (1993, 1997). "יצא לי לראות הרבה חלוצים: דמתי היה ענק, ויקי פרץ היה ענק, אבל לאלי אוחנה היה משחק ראש שלא נפל ממשחק הרגל, ולכן הוא הגיע לרמות הגבוהות".
מאמן
אברהם גרנט (הופעת בכורה)
אצל גרנט עוד לפני העיסוק בתחילת הקריירה צריך לדבר על ההווה, אחרי שהמאמן, שהגיע ממלאבס, ירש את אחד המאמנים הטובים בעולם, ז'וזה מוריניו, כשקיבל לידיו את המושכות בצ'לסי, כנגד כל הסיכויים. בשלב הזה של העונה גרנט נמצא בתמונת האליפות באנגליה, ונחשב למאמן הכדורגל שהגיע לקבוצה המפוארת ביותר בעולם. עוד קודם לכן הוא הוביל את הפועל פתח תקווה, מכבי תל אביב, הפועל חיפה, מכבי חיפה וכמובן את נבחרת ישראל. "גרנט הוא המאמן הכי טוב שהיה אי פעם בכדורגל הישראלי. רוב המאמנים שהיו לי ידעו כדורגל, אבל הוא היה יודע להשפיע הכי הרבה על השחקנים ולהוציא מהם מאה אחוז. כולנו רואים היטב איפה הוא היום".