וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבוסטון סל-טיקטס

גיא עפרן

12.11.2007 / 12:50

עידן גארנט ואלן נפתח בצורה נפלאה בבוסטון, אבל מכאן ועד אליפות המרחק גדול. גיא עפרן ממליץ לכם לא לקנות את הבלוף של הסלטיקס

אי שם, ביבשת אמריקה, בעיר קטנה ועלומה בשם לוס אנג'לס, מתחולל בימים אלה מאבק אימתני ודרמטי, שעלול בתוך כמה חודשים, להכריע את גורלם של לא מעט אנשים, בארצות הברית ובעולם כולו. אני מדבר כמובן, על שביתת התסריטאים. מדובר במאבק עיקש, של כמה מהיוצרים שסיפקו לנו את תוכניות הטלוויזיה הטובות ביותר שנראו בשנים האחרונות, לקבל הכרה בתרומתם. כיוון שזהו אתר המתעסק בספורט, לא אלאה אתכם בפרטים. אך זיכרו את המאבק הזה, של אנשי המילה הכתובה והמדוברת, כי הוא קשור, באופן משונה, לבוסטון סלטיקס.

משהו קרה בשנה האחרונה לעיר המושלגת הזאת. בבייסבול, הרד סוקס זכו באליפות, ניו אינגלנד פטריוטס רושמת עונה מושלמת עד כה בליגת ה-NFL, ולא נראה שתיעצר עד לתואר, ואפילו הניו אינגלנד רבולושן מצאה את דרכה אל גמר ה-MLS. ואם כל זה לא מספיק, הגיעו הסלטיקס, אחת מבדיחות הליגה בשנים האחרונות, והפכו בין לילה למועמדים לגיטימיים לאליפות. הייתכן? במילה אחת: לא.

אי אפשר להאשים את כל פרשני הספורט, תוכניות האולפן ואוהדי הספורט שמוכנים להשיל מעצמם שנים של היגיון בסיסי, ולעטות על עצמם גלימה מפנקת ומחממת של רומנטיקה, ולהאמין שהסלטיקס יכולים השנה לקצור הישג כמו של אחת מאחיותיהם הבוסטוניות. הטרייד שהביא את קווין גארנט לעיר הוא אחד המשמעותיים עד כה בשנות האלפיים, וגם הגעתו של ריי אלן בוודאי גורמת לתמונה להיראות צבעונית במיוחד. אבל עמוק בפנים, עושה רושם שגם אותם פרשנים, ואפילו אוהדי בוסטון עצמם, לא באמת מאמינים לבלוף הזה. הרי זה יהיה כמו להאמין למקדונלד'ס, שטענו שהפכו לבריאים יותר, רק בגלל שהחליפו לשמן טיגון אחר.

אמנות אחיזת העיניים

לדני איינג' היתה בעיה. הקבוצה אותה הוא ניהל לא הצליחה בשנים האחרונות לנצח אפילו בפלייסטיישן. מכירים את המשפט על כך שגם תרנגול עיוור מוצא לפעמים גרגיר? במקרה של הסלטיקס, זה יותר דומה לאווזים שמפטמים אותם: פשוט דוחפים להם צינור לתוך הגרון ומזרימים להם אוכל. גם כך הסלטיקס. מדי פעם היתה מגיעה קבוצה לעיר, בדרך כלל הניקס, ודוחפת את הניצחון לידיים של בוסטון. אחרי שהפסידו משחקים בכוונה בחצי השני של העונה (כלומר, נתנו לדוק ריברס להמשיך לאמן, ולסבסטיאן טלפייר את הכדור) במטרה לקבל את גרג אודן או קווין דוראנט בדראפט, הגיעו הסלטיקס להגרלת הלוטרי, רק כדי לגלות שגם שם הם לא מסוגלים לנצח. איינג' החל להרגיש איך הכיסא שלו, שהיה עשוי מאלומיניום ועור, מתחיל להתמוסס.

בעברי עבדתי במשרד כרטיסים. באחד מהימים, כשהגעתי כבכל בוקר לעבודה, לקחה אותי העובדת עם הכי מעט שיער על הפנים הצידה, ואמרה ששמעה שעומדים לפטר אותי. זה לא היה מפתיע במיוחד, בעיקר כיוון שהייתי העובד הגרוע בהיסטוריית מכירות הכרטיסים, אבל החלטתי לעשות מעשה. במשך שלושה ימים פיברקתי מכירות של עשרות כרטיסים. הבוס שלי, שלא היה רגיל לראות אותי מוכר משהו, שינה את דעתו, ופיטר את הבחורה השמנה של המשרד. כמובן שבסוף השבוע, כשהתברר שאף אחד מאותם אנשים להם כביכול מכרתי כרטיסים לא הגיעו להופעה, פוטרתי. זהו בדיוק הטריק שעשה דני איינג' עם קווין גארנט, וזהו בדיוק המקום שאליו הוא הולך.

איינג' חיפש לעשות עיסקה עם אלוהים, עם השטן, עם אחמדיניג'אד, עם מי שרק יסכים. ככה זה כשצריך לשמור על מקום העבודה שלך. אבל הבאתם של ה'ביג טיקט' וריי אלן המזדקן, בצירוף פול פירס שכבר נמצא, לא תספיק. אין עוררין על כך שקבוצה בה משחקים שלושה אולסטארים, היא חזקה. בליגה של דייויד שטרן מספיקים בדרך כלל שני כוכבים כדי להגיע להישגים (או אחד, אם אנחנו בשנות ה-90), כך ששלושה נשמע כמו מספר טוב. אבל אל תתנו לכל זה להטעות אתכם.

כשמסתכלים אחורה על הקבוצות שלקחו אליפות בעשר השנים האחרונות, אף אחת לא הצליחה לקחת אליפות על ידי טרייד גדול אחד: ללייקרס לקח שנתיים להתחבר מהרגע שהביאו את שאקיל, וכך גם לשאקיל המחודש עם מיאמי. הטרייד של אייברסון לדנבר בעונה שעברה וההתחברות שלו עם כרמלו אנתוני עדיין לא מראה סימנים של אליפות, ויאו מינג וטרייסי מקגריידי עובדים על זה כבר שנה שלישית ועדיין לא נראים בשלים. כלומר, הבאתם של שני שחקנים חדשים לקבוצה, מחזקת אותה, אבל יש מרחק גדול בין קבוצה טובה, לקבוצה אלופה.

האיש שלא מסוגל לנצח

מה שמחזיר אותנו ל-LA, ולשביתת התסריטאים. אחת הסיבות לשביתה היא התרעמותם של האנשים שכתבו את "24", ה"סופרנוס", "עמוק באדמה", "אבודים" ושאר סדרות המופת שראתה הטלוויזיה שלנו, על כך שבתקופה שלנו הכוכבים מקבלים את כל הקרדיט, בעוד האנשים שבמו ידיהם יוצרים את הסדרות נשכחים מאחור. התסריטאים מנסים להוכיח, על ידי השביתה, שדרוש יותר מאשר פתיח חזק, פרומו מרטיט, וכוכב ענק כמו ג'יימס גנדולפיני כדי ליצור סדרה משמעותית. דרוש תוכן. דרושה בנייה, והמון עבודה קשה. לא מספיק לזרוק כמה כוכבים על אותו מסך. תשאלו את כל הסדרות עטורות הכוכבים שנכשלו (אה רגע, אתם לא שמעתם עליהן). לסלטיקס יש שלושה כוכבים, אבל אין להם ספסל (למעשה, אין להם אפילו חמישיה נאותה), אין להם שיטה, ואין להם מאמן.

ואם כבר במאמנים עסקינן, הנה כמה שמות אקראיים שעולים בראש כשמדברים על טבעות: פיל ג'קסון, פט ריילי, גרג פופוביץ', לארי בראון. כולם מאמנים גדולים, לכולם שיטת משחק ייחודית שהונחלה לקבוצות אותם הוליכו לאליפות. הנה שם שלא תמצאו ברשימה: דוק ריברס. התקשורת והאוהדים כל כך נסחפו בסופרלטיבים על השלישייה הקסומה של הסלטיקס, ששכחו לרגע שאין מאמן על הקווים. ריברס עמד בפני פיטורים בעונה שעברה, אבל ההעדפה שם היתה לתת לו להמשיך להוביל את המועדון לעונה נוראית, ולבחירת דראפט גבוהה, ואז לפטרו. דוק אחרי הכל, הוא מאמן בינוני. מאמנים בינוניים לא זוכים באליפויות.

הדבר משול למהמר כפייתי שאיבד את כל כספו, ועכשיו חי ברחוב. יום אחד, נתקל האיש בתיק שחור (או לבן. אני לא מבדיל בין תיקים רק בגלל צבעם), מלא בשטרות של מאה דולר. הפתעתו של האיש גדולה עוד יותר, כאשר ליד התיק, הוא מוצא תיק נוסף, ישן יותר, גם הוא מלא בשטרות. עכשיו, ידידנו, המהמר הכפייתי, מה הסיכוי שמשני התיקים הללו, הוא יהפוך לאדם מצליח? לא גבוה, נכון? חוסר היכולות של אותו אדם לשלוט ולהתמודד עם כסף גדול, זהה לחוסר היכולת של דוק ריברס לקחת את החלקים הנהדרים של הפאזל שקיבל, ולחברם לקבוצה מצויינת.

שלא יעבדו עליכם

בינתיים, הסלטיקס בלתי מנוצחים. בהמשך הם ירוצו למאזן חיובי, לא ל-72 ניצחונות, אבל כמעט ויכפילו את מאזן הניצחונות שלהם מהעונה שעברה. הם יובילו את המזרח, אולי הם אפילו ייקחו אותו. רק כתזכורת, טורונטו ו-וושינגטון הובילו את המזרח בשלב מסוים בשנה שעברה, ככה שזה לא כזה הישג גדול. הם אולי אפילו יגיעו לגמר של החצי החלש של הליגה. אבל שם זה ייגמר. הם יפסידו לדטרויט באיזשהו שלב של הדרך, אם לא לפני, מאותן סיבות שהועלו פה. כיוון שדטרויט היא קבוצה שבו השלם גדול מסך חלקיו, בדיוק ההיפך מבוסטון של ריברס ואיינג'. ואם בדרך כלשהי, יצליחו הסלטיקס להגיע לגמר, מה יקרה אז? הם יפגשו בסן אנטוניו או פיניקס, שתי קבוצות שרצות כבר לפחות שנה שלישית ביחד, ובעלות שיטה שנבנתה בקפידה על ידי המאמנים שלהם (ושום מילה על השחקנים שלהן). אליפות לא תצא מזה.

ועל זה הרי אנחנו מדברים: לא על האם הסלטיקס יהפכו לקבוצה מנצחת העונה, זה הרי מובן מאליו. השאלה היא האם היא מועמדת לאליפות. כל חובב NBA בעל עיניים, יכול היה לראות שהעובדה שקליבלנד ולברון הגיעו לגמר בשנה שעברה, לא אומרת שהם היו קבוצה עם פוטנציאל לאליפות. אפילו המלך בכבודו ובעצמו אמר זאת אחרי שהם קיבלו בראש מהספרס. "זה דורש בנייה", אמר אז הילד, והוא יודע על מה הוא מדבר.

אז זכרו זאת, כשאתם צופים בסדרת הגמר, במקרה והסלטיקס מגיעים לשם. ייתכן שיהיה למשדר יופי של פרומו, אבל מהר מאוד תיווכחו שאין הרבה מאחורי זה, מלבד כמה כוכבים נטולי הכוונה, וכמו כל תוכנית שכתובה גרוע, סביר להניח שתעבירו ערוץ אחרי עשרים הדקות הראשונות. בשביל יותר מזה תצטרכו לחכות (לפחות עד שהשביתה תיגמר).

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully