לפני מספר חודשים, עת ניצבה קבוצת הכדורגל של הפועל ירושלים בפני ירידה לליגה הארצית, החליט העיתונאי אורי שרצקי, עורך הירחון "שם המשחק" ואוהד ותיק של הקבוצה, שדי, נמאס לו מחוסר האכפתיות של ויקטור יונה ועמוס סאסי, בעלי הקבוצה. שרצקי חשב על דרכים להצלת הקבוצה, ומשלא מצא כאלה הגיע הפיתרון - הקמת קבוצת כדורגל חלופית, אם תרצו, בדומה לפעולה שבה נקטו אוהדי מנצ'סטר יונייטד שסלדו מהרכישה של מלקולם גלייזר לפני שנתיים.
לפחות נכון לעכשיו, המשימה הושלמה, כששרצקי הודיע על הקמתה של הפועל "קטמון" ירושלים. הקבוצה תחל את דרכה בליגה א', ליגה אחת בלבד מתחת לזו שבה תשחק הפועל ירושלים המקורית. שרצקי הסביר כיצד התבצע המהלך: "גייסתי כמה אנשי עסקים (כולם אוהדי הפועל ירושלים), שהצטרפו אליי למו"מ קצר וענייני עם הנהלת הפועל אבו-גוש/מבשרת ציון מליגה א', שניצבה על סף פירוק. הנהלת מבשרת הסכימה להעביר לידינו את כל הזכויות בקבוצה, ולשנות את שמה בשלב ראשון להפועל "קטמון". התמורה היחידה כיסוי חובות בסך 150,000 ש"ח והמשך קיומה של מחלקת הנוער המקומית.
שרצקי: "ההתאחדות לכדורגל אישרה את הנושא, ונתחיל לשחק בתאריך 20.10 בליגה א'. למעשה, נשאב את הקבוצה שלנו מתחת לאפם של סאסי ויונה. הקבוצה החדשה זכתה לתמיכתם של כל שחקני העבר איתם שוחחנו, ושמהווים חלק מהפועל שאהבנו ובה התגאינו: צבי סינגל, האחים תא-שמע, אלי בן-רימוז', ציון מרילי, נצח מסובי ויואב בסון. אנחנו ננסה לשלב את חלקם במערכת שתקום".
"הפועל ירושלים היא חור שחור"
מה כל כך המאיס את אוהדי הפועל ירושלים? שרצקי מסביר:
"המסקנה הראשונה אליה הגעתי, אחרי תחקיר עמוק והתיעצות עם אנשים שעברו בקבוצה, היא שאת הפועל ירושלים של ויקטור יונה ויוסי סאסי לא ניתן להציל. מדובר בחור שחור מבחינה כלכלית, תדמיתית ומקצועית, איש לא מוכן לבזבז עליה (ועל סאסי-יונה) את כספו. זו קבוצה בלי קונים, בלי כסף, שקועה בחובות, בלי עתיד, שבמוקדם או במאוחר תקרוס, ותשאב את מי שבתוכה למערבולת של תביעות וחובות. בני סיוון וניר ברקת, השניים האחרונים שניסו לעזור להפועל-סאסי-יונה, ברחו משם כל עוד נפשם בם. כעת הם חברים גאים במיזם הזה. כל כך נורא המצב שם, שבמידה רבה אני מתבייש שרק עכשיו החלטנו לעשות מעשה של ממש. במשך שנים השמידו ביסודיות את הקבוצה שלנו, ואנחנו שתקנו.
"הדרך היחידה שנותרה היא להקים מסגרת חדשה, נקיה מהתחייבויות סמויות, אשר היסוד הניהולי שלה יהיה איתן, עם שקיפות מרבית ועם מודעות קהילתית גבוהה. קבוצה בעלת צביון ירושלמי מובהק שתהווה חלופה למודל של גאידמק, עם מחלקת נוער ראויה, צבעיה אדום-שחור, והקהל שלה יהיה הקהל של הפועל, על דגליה וסמליה. נשמתה של הפועל תעזוב את הגוף הישן, אשר עבר עינויים והתעללות, ותעבור לגוף חדש. על קבוצה זו לא יחולו כל השיעבודים, היא לא תועמד לדין כל עונה על עבירות על התקנון, היא לא תהיה חייבת כספים והיא תוכל לבנות בסיס של שחקנים לשנים רבות, ולנסח חזון מקצועי חברתי, שיהווה תמיד אלטרנטיבה ראויה לקבוצה השניה של העיר (למשל: לעולם לא נשאיל מהם שחקנים לשנה כדי להשביח אותם). בעוד כמה שנים, לאחר הניצחון הגדול בדרבי, אולי נעלה תפילה לזכרה של הפועל הישנה".