וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסטטיסטיקה של הכישלון

9.3.2007 / 9:12

חצי קבוצה מתנדנדת בין החמישיה לספסל, אין רכז ויחס האסיסטים-איבודים שערורייתי. אוהד גרינוולד ואודי הירש מנתחים את המספרים מאחורי העונה העגומה של מכבי ת"א

לעצור את המטוטלת (אוהד גרינוולד)

לא קל לצלוח שמונים דקות צפייה שבועיות במכבי תל אביב. כותב שורות אלה מחויב לכך מתוקף תפקידו, אבל לאחר חמישה חודשי צריכה של כדורסל כה חלש, נשאלת השאלה מדוע אחרים, שאינם מתפרנסים מהענף, מקדישים לנוון ספאחיה וחבורתו כארבע שעות שבועיות ברוטו.

בחישוב פשוט, קרוב למאה שעות יקרות השחיתו הצופים למתחילת העונה על הכישלון המתמשך. אפשר למנות ברגע מאה דברים טובים יותר לעשות בערבי ראשון וחמישי, פרט לצפייה בקרקס הנודד, בו מרבית המשתתפים אינם מודעים לחלוטין לתפקידם.

האדם החד מימדי

קחו לדוגמא את ליאור אליהו. "הוא עוד לומד איך לשחק כדורסל", אומר עליו נוון ספאחיה. להוציא את משחק החוץ מול רומא, בו שותף לחמש דקות בלבד, מוליך אליהו את קלעי מכבי בטופ-16 עם 17.3 נקודות בממוצע. פרט לוויצ'יץ', אליהו הוא החבילה ההתקפית השלמה ביותר בסגל, חרף מגבלות הקליעה והנחיתות הפיזית הידועה. אם להשתמש בדימויים מענף ספורט אחר, אזי שההתמצאות שלו בצבע מזכירה חלוץ רחבה גדול.

אלא שכפי שמדובר במכונה התקפית יעילה, אליהו נעדר כל אוריינטציה הגנתית. "הוא מתחיל להבין את מה שמסבירים לו", מספר ספאחיה, "אבל עוד יש לו דרך ארוכה". בשבוע שעבר, מול אורטז, למרות ערב התקפי טוב נוסף, שיחק 23 דקות בלבד כי בריטון ג'והנסן, שעל שמירתו היה אמון, קבר 20 נקודות כבר במחצית הראשונה.

אליהו הוא רק מיקרוקוסמוס ליתר שחקני הקבוצה. בתחילת העונה טענו אנשי הצוות המקצועי ש"ההבדל הגדול בין העונה לשנים קודמות הוא שהכישרון מתחלק בין יותר שחקנים". אלא שברבות הימים התברר כי שחקני הקבוצה מוכשרים אומנם, כל אחד בתחומו, אבל כמעט כולם חד מימדיים. אם אצל אליהו הפערים הגדולים הם בין ההתקפה להגנה, אצל השחקנים האחרים הבעיה גדולה עוד יותר.

עשרה מתוך 12 שחקני הסגל מביאים עימם איכויות התקפיות ספציפיות, ובעיקר הדברים אמורים לגבי שחקני הקו האחורי: ביינום חודר מצוין אבל קלעי בינוני; יסאיטיס צלף מדופלם אבל לא מוריד כדור לרצפה; שארפ לא מגיע לטבעת; הלפרין משחק לרוחב; ירטין בעיקר אמור לעשות סדר, למרות שבמשחקים האחרונים זה לא ממש קרה. כולם, פרט לשארפ, לא תורמים רבות בהגנה. אין למכבי גארד שמביא את החבילה השלמה. העובדה שכולם מחזיקים בכשרונות פרטיקולריים הופכת את הרוטציה הארוכה, שנראית לעיתים מופרכת, לכורח המציאות. כך שבחמישה מתוך ששת המשחקים האחרונים הופיעה מכבי עם חמישייה שונה, וחמישה שחקנים שונים הוליכו את קלעי הקבוצה בשבעת משחקי היורוליג האחרונים.

אילו היו שחקני מכבי נטולי אגו ואילו קיבלו בהשלמה את השינויים בדקות המשחק, דיינו. אולם בפועל, הרוטציה הארוכה מביאה לאפקט מטוטלת: ספאחיה נדרש לחילופים תכופים, גרף דקות המשחק של שחקני הקו החוץ נראה כמו מסלול של רכבת הרים מפחידה במיוחד, כולם מאבדים ביטחון וחוזר חלילה. התוצאה היא ממוצע קליעה של 72.8 נקודות בששת המשחקים האחרונים, מאבק על המקום השני בבית ובעיקר כאב ראש אחד גדול.

בורשטיין בא, בורשטיין הולך

כפי שמומחש בגרפים המצורפים, הצטרפותו של גוראן ירטין למכבי, לפני פתיחת שלב הטופ-16, ערערה לחלוטין את דקות המשחק בקו האחורי. הנפגע העיקרי הוא יותם הלפרין, שבשלב הראשון זכה ללמעלה מ-28 דקות בממוצע, ובארבעת המשחקים האחרונים צנח ל-9 דקות במשחקים בהם כשותף, כשבשניים כלל לא דרך על הפרקט.

מול רומא ואורטז שותף ביינום 35:45 ו-28:45 דקות בהתאמה. כשביינום וירטין על הפרקט, בורשטיין נדחק לעמדת הסמול פורוורד, ונאלץ לחלוק עם סימאס יסאיטיס את דקות המשחק. על אף בצורת הקליעה, יסאיטיס עדיין זוכה לאמון מספאחיה, כך שבשני המשחקים הללו נתקע בורשטיין על 13 דקות בלבד.

שארפ חזר למקומו הטבעי, כגארד השלישי ברוטציה. כשירטין משותף פחות, כמו בצמד המשחקים מול טאו, משחק המתאזרח מעל 25 דקות בממוצע, בזהה למנת הדקות לה זכה בשלב הראשון. אלו גם היו צמד המשחקים בהם זכה בורשטיין לדקות הרבות ביותר, 29:15 ו-24:30, בעיקר מעמדת הסקנד גארד. הכל, בהתאם לצרכיו הספציפיים של המאמן ובניגוד לאינטרסים של השחקנים, שצמאים ליציבות, שקט וביטחון.

אין התקפה, אין הגנה, אין מתפרצת, אין הגנה (אודי הירש)

הנקודה המדכדכת מבחינת מכבי ת"א בתבוסה לטאו, מלבד התוצאה, כמובן, הוא הפער בין יחס האסיסטים-איבודים של שתי הקבוצות. שחקני המארחת מסרו 21 כדורים שהובילו לסלים ואיבדו 12 כדורים בלבד, בעוד הצהובים צברו 9 אסיסטים בלבד מול 21 איבודים. הנתון הסטטיסטי של טאו נובע מנוכחותם על הפרקט של שלושה רכזים אינטליגנטיים ופרודוקטיביים, פבלו פריוני, זוראן פלאניניץ' ואנדר ארסלאן. זה של מכבי נובע מבור ענק בעמדה מספר 1, ומהיעדרו המוחלט של מנהל משחק. זאת למרות שבמבט ראשון יש דימיון בסגנון המשחק של פריוני וגוראן ירטין, הרכז הפותח של מכבי: שניהם רכזים בעלי אוריינטציה קבוצתית, שמחפשים את המסירה לפני הזריקה. הבעיה היא שפריוני מסר שישה אסיסטים ולא איבד כלל. ירטין איבד שלושה כדורים ולא מסר אסיסט אחד לרפואה.

בכלל, הרכישה של ירטין מסתמנת כהמשך ישיר לפיאסקו הרכש של מכבי העונה. האיש שאמור היה לעשות סדר בהתקפה רק מוסיף לבלגאן, עם 15 איבודים מול 6 אסיסטים בלבד בחמישה משחקי יורוליג. לשם השוואה, המאזן של וויל ביינום, סמל ההפקרות, עומד על 44 אסיסטים לעומת 54 איבודים – יחס טוב בהרבה. למרבה האירוניה, האיש שאיבד את מקומו לטובת ירטין, יותם הלפרין, מעמיד יחס אסיסטים-איבודים חיובי, 26:33.

הלפרין צריך היה לרדת לספסל, לאור יכולתו החלשה וסירובו העיקש לנצל הזדמנויות, אבל במקומו היתה צריכה מכבי לרכוש מחליף מעט מרשים יותר מירטין. גם בליגה האדריאטית, ממנה הגיע, ניתן היה למצוא שחקנים טובים יותר. בז'לז'ניק, שהדיחה השבוע את הפועל ירושלים ברבע גמר גביע יול"ב, משחקים אלכסנדר ראסיץ' ומילוש תאודוסיץ' הצעירים, רכזים מוכשרים יותר מהמונטנגרי של מכבי. אחרי שחיזק את הקבוצה בעוד שחקן בינוני, חיסל ספאחיה סופית את שאריות הביטחון של הלפרין, וכעת נראה שהוא גם עומד להתייאש מירטין. נשאלת השאלה מי ירכז את מכבי עד סיום העונה.

הרוטציה הלא יציבה אינה נעצרת כאן. מול טאו שיתף ספאחיה את כל שחקני הסגל, פרט לפיליקס. בשלב מתקדם מאוד של העונה, מרבית השחקנים אינם יודעים למה לצפות לפני המשחק. ארנולד מככב מול רומא וכעבור שני משחקים נמחק כמעט לחלוטין; בורשטיין היה האיש על פי יישק דבר עם חזרתו מפציעה, הפך לשחקן שולי ומול טאו חזר לעניינים; יסאיטיס נע בין הספסל לחמישיה. שחקני כדורסל, גם כאלו שמרוויחים מאות אלפי דולרים, זקוקים ליציבות וביטחון. במצב העניינים הנוכחי במכבי, מרבית שחקני הסגל יודעים שכל טעות מקרבת אותם להחלפה.

יש גם גישה אחרת, כזו שגורסת שניתן להשתמש בכל 12 השחקנים מדי ערב, לנצל את העבירות הרבות שיש להם להציע, לפוצץ בהגנה ולשמור באגרסיביות. זה מה שעושה ז'לז'ניק. אלא שמכבי של ספאחיה היא קבוצת הגנה בינונית ובעיקר רכה. 94 הנקודות הקלילות שהשיגה טאו מוכיחות שהמאזן הצנוע של רומא ואורטז במשחקים הקודמים נבע בעיקר מיכולתן הירודה ומקצב משחק איטי, ולא מההגנה המשובחת של הצהובים.

לא רק בהגנה כשל ספאחיה בהנחלת עקרונות מנצחים לקבוצתו. בתחילת העונה מכבי רצה וצברה נקודות קלות, אולם האלמנט הזה נעלם לחלוטין, משום מה. זו הסיבה לכך שבששת המשחקים האחרונים לא חצתה מכבי את רף 76 הנקודות. השגת נקודות במתפרצת חיונית למכבי בייחוד לאור האימפוטנציה שלה בהתקפה על חצי מגרש. וויל ביינום הוא השחקן היחידי בסגל שמסוגל ליצור לעצמו מצב קליעה בקלות יחסית, אבל תפקידו בהתקפה שולי (6 זריקות בלבד מול טאו). פרט אליו, מורכבת מכבי מחבורה של קלעי חוץ, שמתקשים להוריד את הכדור לרצפה.

מעבר לכך, הפתרונות שמוצא ספאחיה למגבלות ההתקפיות של שחקניו במשחק העומד לא מרשימות. אף שחקן במכבי, כולל ביינום, לא משתמש בפיק אנד רול ביעילות, ולמרות זאת זהו המהלך המרכזי בהתקפה שלה. בהיעדר חודרים שייצרו מצבי קליעה לקלעים כמו יסאיטיס ושארפ, ניתן היה לצפות מספאחיה להעניק להם אופציות נוספות להשתחרר לקליעה. אלא שפרט לתרגיל אחד המבוסס על חסימה מדורגת ושכמעט לא מניב נקודות, מסתבכים הגארדים והפורוורדים של מכבי בכדרורים מיותרים ומשקיעים אנרגיה בפעולות שאין הם מיומנים בהם.

מאמן כדורסל מקצועני נבחן על פי שני פרמטרים עיקריים: הראשון הוא בניית הקבוצה, וכאן נכשל ספאחיה באופן גורף וברור. גם במבחן השני, הנחלת סגנון משחק שממצה את הכישרון של שחקניו, הוא לא עמד בהצלחה. מכבי תל אביב הנוכחית היא קבוצה מוגבלת ובינונית, אך אין סיבה שהיא תיראה כל כך רע. ספאחיה, ג'נטלמן או לא, הוא האחראי העיקרי לכך.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully