כדורגל או מדע

ברבות השנים הפכה ליגת האלופות למקום מפלט מתוגת הליגה הישראלית, ואולי מהחיים בישראל בכלל. המוסיקה החגיגית; האיצטדיונים המפוארים, עמוסים בקהל; השיפוט המצוין וכמובן הכדורגל השוטף, הפיזי במידה והאיכותי, הפכו את הליגה הזו, שקנתה לה אוהדים קנאים ברחבי הגלובוס, לתו התקן של המשחק. כך צריך להיראות משחק הכדורגל. הוסיפו לכך את הדרמה והרומנטיות שרק משחק כמו כדורגל מסוגל לנפק, יחד עם חשיבותו הגלובלית מבחינה כלכלית ולאומית-תרבותית, והרי לכם דת ספורטיבית בהתהוותה. אך אין דבר מושלם בעולמנו, ולנו כצופים יש בעיה אחת המלווה את אותה ליגה מופלאה.

הבעיה לא תגרום לנו לכבות את מכשיר הטלוויזיה, אבל בהחלט תקפיץ את פעימות הדופק, ולא בגלל הוולה הנהדר של תיירי הנרי. כידוע, מוגשת ליגת האלופות על ידי ערוץ הספורט, ולאחר שנים של בהיה בתפאורות הקרטון של מחלקת הספורט בערוץ 1 - ובמגישיה הקרטוניים אף הם - אין לנו אלא לברך על כך. ההרכב האנושי עושה את ההבדל. האולפן השובבי בהנחיית מודי בר און וסשן המוזיקה בסיומו, יצרו סטנדרט הגשה חדש, שאף ערוץ לא הצליח לחקות. שמם של ידענותו המופלגת ומקצועיותו של נדב יעקבי יצאו למרחוק. אפילו אבי מלר, הנע על קו התפר שבין עליצות וטרחנות, הוא משב רוח מרענן על מסכינו. אלי אוחנה וגיא לוי, בפרשנות יעילה ובגובה העיניים, התחבבו בשנים עברו, כך אפשר להניח, על מרבית הצופים.

רק פרשן הבית, שגיא כהן, גורם למפלס העצבים לנסוק. על בקיאותו, רהיטותו וחביבותו אין חולק. נדיר למצוא פרשן שבקיא כמוהו ברזי המשחק ובהיסטוריה שלו. אנחנו מעדיפים את כהן על פרשנים כמו אבי נמני, שרק הערצתה המטורפת של התקשורת הישראלית אליו מנעה ממנו להפוך לבדיחה מהלכת במהלך המונדיאל האחרון. טעויות מביכות נוסח "שלוש שחקנים" ופרשנות ברמת "המשחק טוב", או הגיגים נוסח "קמביאסו פשוט מצוין", לא תמצאו אצל כהן. רב הפרשן, מעבר ללשון הצחה, ילווה תמיד את הסופרלטיבים הסתמיים בהסבר מעמיק ומפורט, לעיתים בטון ציני ומתנשא. וזהו שורש הבעיה.

כדורגל הוא משחק פשוט. לעומת כדורסל או פוטבול אמריקאי, מדובר במשחק שבו למאמן השפעה מוגבלת על המשחק, וטעויות יוצרות את מרבית האירועים שבו. כל זאת עד שנתקלים בפרשנותו של כהן, החושפת שכבות שכבות של טקטיקה עילאית וחוכמת משחק נשגבת. כמה פעמים שמענו על המסירה הגאונית של פאבל נדבד, כשבהילוך החוזר ראינו בבירור שהכדור פגע ברגל של ריאן גיגס, והוסט לכיוונו של אינזאגי? כמה סופר לנו על הכדורגל הרומנטי של היצפלד ובאיירן מינכן כשעל המסך מרצד לו 0:0 משמים? איך כדור שהרים במקרה זאמברוטה, רגע לפני שיצא לחוץ, הפך לבישול מתוכנן אל ראשו של טרזגה? לכהן הפיתרונים.

כל מי שהיה במגרש כדורגל יודע ששחקני הקו הרחוק מהספסל לוקחים איתם את הטקטיקה מחדר ההלבשה, כי אין סיכוי שישמעו את קריאות מאמנם. העברת הוראות טקטיות במהלך משחק היא מסובכת, לוקחת זמן ולא תמיד מגיעה ליעדה בצורתה המקורית. רוב המאמנים יודו בגילוי לב שאת מרבית העבודה הם עושים במהלך השבוע ומקווים שתוכנית המשחק תצא אל הפועל.

נכון, צופה כדורגל ממוצע יכול להבחין בשינויי עמדה של שחקן או שחקנים הנובעים מהוראת המאמן, אבל מדוע כהן בטוח שוונגר הורה לג'ילברטו סילבה ללחוץ יותר קדימה? אולי הקשר המחונן פשוט זיהה באותו רגע חור בהגנת איינדהובן, נטש את עמדתו האחורית, בעט ממרחק וכבש? השפעת המאמן על המשחק בזמן התרחשותו היא מוגבלת, אולם אצל כהן, המאמנים משולים לגנרלים, הרכונים מעל שולחן החול, ומנווטים את תנועת הכוחות לעבר ציר עכביש בסיני או רחבת ה-16 של היריב, תוך שליטה מלאה בנעשה. כל מפקד (מאמן) יודע שלמלחמה (משחק הכדורגל) יוצאים עם פקודת קרב (תכנון טקטי של המשחק), ומקווה שידרש לכמה שפחות אילתורים ברגע האמת.

אנשים שצופים בכדורגל עוד מימי חודורוב-גלזר, עבור בשפיגל-שפיגלר והלאה, מגלים אחרי 90 דקות עם כהן, שאינם מבינים ולו שמץ מהמשחק. נדמה כי כהן מגיע עם תוכנית משחק משלו, מין תאוריה מופשטת, אותה הוא מנסה להתאים למתרחש לנגד עיניו, ולא אחת מותיר אותנו, ההדיוטות, שמוטי שפה לנוכח הפער בין דימיון למציאות. תמיד יהיה אצלו איזה מגן שמאלי נידח, שתנועתו לאורך הקו משבשת לחלוטין את תוכנית המשחק של היריבה, או קשר קדמי שממלא במדויק אחר הוראות מאמנו (איך הוא יודע? הוא יודע) ולסגירתו האלכסונית חלק מכריע בלחץ שמפעילה קבוצתו. וכשהשחקנים אינם ממלאים הוראות, לכאורה, או כשמאמן מפשל, לטעמו של כהן – או אז נותן הפרשן דרור ללשונו, והופך אותם למשל ושנינה. למי אכפת שהוא מייצג מדינת כדורגל מפגרת, שמפרשנת מעצמות כדורגל.

למזלנו, לעיתים קרובות המשחק נחלץ לעזרתנו, ותמיד יש את אותם רגעים מופלאים, כמו שש הדקות בין מילאן לליברפול בגמר 2005, שמזכירים לנו שלב אנגלי לוחם מסוגל להרעיד רגליים איטלקיות בטוחות. שום מהלך טקטי של רפא בניטז לא היה מעורב כאן. בכל זאת, מדובר בכדורגל.