קללת המונדיאל

איזה מסע מפרך, אל תשאלו. אבל אם בכל זאת תהיתם, זה ממש לא פשוט. נכנסנו למנהרת הזמן וחזרנו מספר חודשים אחורה, למונדיאל. לא תאמינו מה היה שם. שערים גדולים, שחקנים שפרחו, תגליות מופלאות. אז מה לא פשוט? למצוא אותם היום.

מקסי רודריגז, לוקאס פודולסקי ופרנק ריברי נעלמו ומיכאל באלאק מסתבר, משחק בצ'לסי. חואן רומן ריקלמה יושב ביציע כבר למעלה מחודש ופאביו קנבארו ואנדראה פירלו עדיין על הפודיום בברלין.

יצאנו לחפש כמה מהשחקנים שעשו את המונדיאל והצטיינו, אך לפתע נפלו למרה שחורה. חלקם עברו פציעות ארוכות, אחרים הגיעו לקבוצות חדשות ועדיין לא מצאו את מקומם. הם עוד ישובו ובגדול, אבל בינתיים החלטנו לבדוק מה קרה להם עד עכשיו. הקללות של 2006/7.

הקשר הימני היה שם יחסית אלמוני ביחס למספר מחבריו לנבחרת ארגנטינה, אבל פתח בכל משחקיה של האלביסלסטה ואף כבש 3 שערים. האחרון, בשמינית הגמר מול מכסיקו, הוא גם הזכור ביותר. המשחק בין היריבות הלטיניות הלך להארכה אחרי 1:1 בתום 90 דקות, אבל 8 דקות בתוך ההארכה קיבל מקסי כדור מחואן פאבלו סורין, עצר אותו על החזה ושלח וולה אדיר מחוץ לרחבה, לחיבור של אוסבלדו סאנצ'ס. השער הזה נבחר לשער הטורניר באתר הרשמי של המונדיאל.

בקיץ התחזקה אתלטיקו מדריד, קבוצתו של מקסי, והוא אמור היה להיות חלק מעוד חבורה יומרנית של הקולצ'יונרוס. הפתיחה של הקשר הייתה טובה והוא אף כבש 3 שערים ב-4 משחקים, אלא שבאוקטובר, קצת יותר מחודש אחרי פתיחת העונה, נפגשו ארגנטינה וספרד למשחק ידידות שחנך אצטדיון חדש במורסיה. מקסי קרע את הרצועה הצולבת בברכו, עבר ניתוח וזמן ההחלמה המשוער שנקבע לו היה חצי שנה.

בדיעבד התברר שמשטח הדשא החדש טרם היה מוכן וכי ריאל מורסיה לא עמדה לשחק באצטדיון לפני אמצע נובמבר, עת ייקלט הדשא באדמה כהלכה. מאמן אתלטיקו, חאבייר אגירה, זעם ואמר שהמשחק הזה היה מיותר, ואילו מקסי עצמו טען כי אף אחד מהשחקנים לא רצה ליטול חלק במשחק, אבל ההתאחדות הכריחה אותם. רק באפריל הארגנטינאי צפוי לשוב לפעילות מלאה.

הוא בועט מצוין בשתי הרגליים, מתקל היטב, נוגח מעולה, מנהיג ומה בעצם לא. אבל כעת אולי יותר נכון להגיד שמיכאל באלאק הצטיין בכל אלו בעבר? בבאיירן מינכן הקשר עם המספר 13 על הגב היה באנקר בהרכב, אלא שבצ'לסי המיליארדרית כבר חיכו לו פרנק למפארד, מיקאל אסיין וקלוד מקללה, שלושה כוכבים פחות או יותר על הבלטה שלו, כשגם ג'ון אובי מיקל אורב להזדמנויות.

הגרמני כמעט תמיד עלה בהרכב, אבל התקשה למצוא את מקומו במערך ולמרות שכבר הספיק לרשום קרוב ל-30 הופעות בצ'לסי, המשבר האחרון במועדון לא פסח עליו. גם שחקן שמרוויח 130 אלף ליש"ט בשבוע, גם גרמני , נוסחה מדויקת להתעללות של העיתונאים הבריטים. גם חתול הפחים הידוע, פרנץ בקנבאואר, לא פיספס הזדמנות לשרוט. נשיא באיירן הריח בלאגן בממלכה והחליט לבקר בפומבי, אלא מה, את עזיבתו של באלאק את המועדון הבווארי בקיץ.

בינתיים הביקורות לא מרפות ובאלאק נזעק כמעט מדי שבוע כדי להגן על בחירתו בצ'לסי. הצלחה או כישלון? רשימת התארים בסוף העונה תקבע, אבל מאוחר בלילה, כשאף אחד לא שומע ואין פפראצים של ה"סאן" בסביבה, באלאק מוציא מהארון חולצת פסים כחולה-שחורה, עוצם עיניים ומדמיין את עצמו מדלג לאליפות הסריה A.

עד לפני מספר חודשים חואן רומן ריקלמה היה המלך של ויאריאל, כך סיפרה כתבה מרתקת ב"גרדיאן" שסיקרה את נבילתו המהירה של אחד הפליימייקרים מהדור הישן, שעוד משחקים באירופה. הנשיא, פרננדו רואיג, ידע שהקשר הארגנטינאי הוא אדם רגיש ונהג בו בכפפות של משי.

לפני שלוש שנים בדיוק, בינואר 2004 , עלו יחסיהם של ריקלמה ושל מאמן הקבוצה דאז, בניטו פלורו, על שרטון. ריקלמה קיבל תמיכה מהקודקודים, למרות עבירות משמעת שביצע ופלורו לא האריך ימים על הקווים במדריגל. כך התנהלו הדברים בויאריאל. כשריקלמה טען שהוא פצוע, אף אחד לא טרח לבדוק. כשהוא רצה לארגן לחבריו משכונות העוני בארגנטינה חינגה בספרד והטיס אותם במיוחד, אף אחד לא אמר כלום.

לפני כחודשיים גם לרואיג נמאס. ריקלמה זכה לחופשה כדי לשהות לצד אישתו שילדה בארגנטינה וטס מבלי להגיד אפילו תודה. הקשר האריך את חופשתו ואחרי שחזר הודיע כי הוא לא חוזר להתאמן בצורה מיידית. למאמן הקבוצה, מנואל פלגריני, עלה הסעיף. הוא זרק את ריקלמה מהסגל ורואיג עצמו אמר: "לריקלמה יש חובות למועדון והוא צריך למלא אותן. אם הוא לא יעשה זאת, יהיו לו צרות איתי".

בינתיים ריקלמה לא משחק בויאריאל כבר מעל לחודש. הדיווחים החמים מספרד טוענים כי הוא איבד את החשק והמוטיבציה וכעת נראה כי הקשר בעל המראה העצוב, כנראה באמת מבואס. המהלך שמצטייר עכשיו כהגיוני ביותר מראה את ריקלמה, שחקן שחוק בן 28 בלבד, חוזר בעוד מספר חודשים לתחנה האחרונה, בוקה ג'וניורס.

במונדיאל האחרון הקדים לוקאס פודולסקי מספר כוכבים צעירים, ביניהם כריסטיאנו רונאלדו, וזכה בפרס "השחקן הצעיר של הטורניר". איפה פודולסקי ואיפה כריסטיאנו רונאלדו היום?

אחרי המונדיאל ואחרי שהגשים את חלומו בדמות מעבר לבאיירן מינכן, הנסיקה של פודולסקי הייתה אמורה להמשיך בקצב אש. אבל לא. פליקס מגאת, בניגוד ליורגן קלינסמן, לא האמין מספיק בחלוץ בן ה-21. מגאת, ללא מיכאל באלאק, לא החליט מה הוא רוצה מעצמו והחליף העונה מספר מערכים. לפודולסקי, בכל מקרה, הוא התקשה למצוא מקום בכולם.

החלוץ יליד פולין פתח 3 פעמים בלבד בהרכב באיירן בליגה, שותף ב-8 משחקים נוספים כמחליף ובנוסף כבר הספיק להיעדר כחודש וחצי בגלל פציעה בקרסול. מאזן שערי הליגה שלו מראה על אחד יחיד ומיוחד.

כעת פוטר מגאת ואוטמר היצפלד חזר לקבוצה. אולי השינוי בעמדת המאמן יביא גם לשינוי בעונה החלשה של החלוץ. רוי מקאיי הוא חלוץ רחבה אמיתי ולמעשה התחרות של פודולסקי על מקום בהרכב היא לא איתו. ליד ההולנדי המשיך בדרך כלל לקבל קרדיט קלאודיו פיזארו, אולי האדם הכי לא יציב בחבל בוואריה, אבל לפני פולדי בהרכב.

רוקה סנטה קרוז ממתין על הספסל ובאיירן כבר רכשה לעונה הבאה את יאן שלאודראף, חלוץ אלמניה אאכן, למרות שהוא מיועד ככל הנראה לתפקיד בקישור ההתקפי. איפה מתברג פודולסקי? ימים יגידו.

פאביו קנבארו פשוט לא מתאים לסגנון המשחק בספרד, על אף שמאמנו הוא איטלקי. אחרי שנים בסריה A, ודאבל סנסציוני בדמות זכייה במונדיאל ובתואר "שחקן השנה בעולם", פתאום הבלם המנוסה מצא את עצמו לבד, בלי עזרה מ-9 שחקני השדה האחרים בצורה דומה לזו אליה הורגל באיטליה. ביובנטוס קנבארו הנהיג דבוקת שחקנים, ששיחקו קרוב מאוד אחד לשני, בנאמנות עיוורת למסורת הכדורגל האיטלקי. הוא יכול היה לא לגעת בכדור דקות ארוכות, רק לכוון את חבריו. בכל אחד מהצדדים היו לו שני שחקנים שעשו הגנה, אבל רוביניו, גונזאלו היגואין וחוסה אנטוניו רייס הם לא מאורו קאמורנסי ופאבל נדבד, לטוב ולרע.

כשקנבארו נותר חשוף, המגרעות שלו מקבלות ביטוי גדול בהרבה מהיתרונות. ראיית המשחק הכמעט מושלמת שלו הופכת למשנית, התגובות הפכו להיות קצת פחות מהירות וגליץ' שפעם היה פוגש כדור, היום פוגש רגל. עכשיו כולם מגלים שקנבארו הוא רק 1.75 מטר, לא זריז במיוחד וגם לא הבלם שהייתם בוחרים לאחד על אחד מול חלוץ מהיר.

בינואר כבר החלו להריץ דיבורים על הגב הרחב של האיטלקי. אחרי שלושה חודשים בלבד בספרד, קנבארו היה מועמד לעבור לצ'לסי מוכת הפציעות בחוליית ההגנה. העובדה שאף אחד בריאל מדריד לא נעמד על שתי רגליים אחוריות, הכחיש או הזהיר את צ'לסי, מצביעה על מה שנראה כחוסר שביעות רצון הדדית של הקבוצה והשחקן.

רבים ביקרו את השארתם של לודוביק ג'יולי ורובר פירס מחוץ לסגל נבחרת צרפת למונדיאל. אבל המאמן ריימונד דומנק, המושמץ ובצדק, הכין הפתעה בדמותו של פרנק ריברי. קשרה הימני של מארסיי צחק לחזאים בפנים ובאמצע הקיץ גרם לסערות וטייפונים באגף הימני של הטריקולור.

צרפת שיחקה כדורגל מכוער עד תיסכול, כשברוב ההתקפות שלה פעילים לא יותר משלושה או ארבעה שחקנים, אבל הכישרון בחלק הקדמי הספיק בשביל לגרד מקום בגמר. לפרנק ריברי היה חלק גדול בהצלחה. באופן טבעי, שמו של הקשר המצולק כבר נקשר לקבוצות גדולות. באיירן מינכן, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, ריאל מדריד, אינטר וליון, כולן ואחרות הוזכרו. בסוף הוא נשאר על החוף בדרום צרפת.

העונה ריברי כבש 3 שערים ובישל 6 נוספים ב-14 משחקי ליגה, מספרים סבירים, אבל לא כאלו שעזרו למארסיי להיות בפיגור של פחות מ-15 נקודות מאחורי המוליכה ליון. בנוסף, ריברי סבל מפציעה במפשעה, נעדר כחודשיים ולמעשה החסיר יותר משליש עונה בצרפת עד כה.

בחודש האחרון, עת נפתח חלון ההעברות ל-31 ימים, הועלה שמו שוב כמועמד לעבור, כשהפעם ריאל מדריד ובאיירן מינכן הן המתחרות, ללא תוצאות מיידיות. ברור מעל לכל ספק שהקשר בן ה-23 ישלים מעבר לקבוצה גדולה בקיץ הקרוב, אבל עד אז, בלי צ'מפיונס ליג וכיסוי תקשורתי נרחב, בלי קרב על אליפות צרפת, פרנק ריברי נשכח במעמקי זכרונות מונדיאל 2006.

אנדראה פירלו הוא קשר מרכזי כמעט מושלם בהרבה מובנים, בטח של הליגה האיטלקית. פליימייקר של שנות ה-2000. שחקן שצריך קשר קשוח לצידו, אבל שיודע גם לחלץ כדורים ולרדת לאזור ה-16 של קבוצתו. בחלק ההתקפי לא צריך להסביר. "פנטסיסט" קוראים לזה באיטליה. מסירה ושליטה בכדור מצוינים, ניהול משחק מהטובים שיש, בעיטה לשער אדירה. שחקן עליו אמר פעם ג'נארו גאטוסו: "כשאני רואה מה הוא יכול לעשות עם הכדור, אני שואל את עצמי אם אני כדורגלן".

למרות זאת, ועל אף הסופרלטיבים שבאמת מגיעים לשחקן הכי טוב במונדיאל 2006 (עם כל הכבוד לבופון וקנבארו), פירלו היה צריך להוליך את מילאן להרבה יותר מהעונה הכושלת שלה. שבצ'נקו או לא שבצ'נקו. הקשר המבריק תמיד זכה לביקורת על כך שהוא לא מצליח לעמוד על שתי רגליו כשהעונה מגיעה לשלביה המכריעים וכשמאחוריו כבר למעלה מ-35 משחקים בכל המסגרות.

בקיץ האחרון פירלו לא נח ואת הגמגומים שנהגנו לראות ממנו באפריל ומאי, קיבלנו העונה כמנה ראשונה. את שערו הראשון הוא כבש רק לפני כשבועיים, והחיסרון בן מספר השבועות של גאטוסו לצידו, בגלל פציעה בקרסול, לא תרם אף הוא.

מילאן כבר לא תזכה באליפות, גם מהגביע היא הודחה. בשלב הראשון של ליגת האלופות היא נראתה מאוד לא טוב, אבל זה גם התואר היחידי אותו היא יכולה לקחת. פירלו לא איבד את מה שיש לו, הוא פשוט צריך איזו שנת צהריים ארוכה וטובה. בשנה הבאה, אחרי שהוא וכל הרוסונרי ישכחו את עונת 2006/7 (אלא אם יזכו בצ'מפיונס), פירלו ישוב להיות עושה המשחק הטוב בעולם ומילאן תשוב לצמרת.