וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

להיות אלופים בלי צ'מפיונס

יניב בינו

26.5.2009 / 14:00

הרבה קלישאות יוצמדו לשחקנים שלא יזכו בגביע אירופה. יניב בינו מזכיר לכולם שאפשר להיות שחקן גדול גם בלי גביע אירופה

דניס ברגקאמפ

ההולנדי הנהדר אסף במהלך הקריירה המפוארת שלו 17 תארים קבוצתיים עם אייאקס, אינטר וארסנל. הוא אוחז בתארים אישיים רבים, כבש 243 שערים ב-669 משחקים ואף היה להולנדי הראשון והאחרון עד כה שנכנס להיכל התהילה האנגלי, כך שרק דבר אחד חסר לו. בעונת הפרישה שלו, 2006, הוא נכלל בסגל של ארסנל לגמר הצ'מפיונס אך לא שותף בהפסד לבארסה.

אלן ז'ירס

הקשר הנפלא היה שותף למרובע הקסם של נבחרת צרפת, שכלל גם את מישל פלאטיני, לואיס פרננדז וז'אן טיגאנה, שהלכה עד הסוף ביורו 84'. קריירה מפוארת בת 18 שנים, 16 מהן בבורדו (1970-86) ושנתיים נוספות במארסיי, לא הספיקה לו כדי להניף את הגביע הנחשב.

גארי ליניקר

הסקורר האנגלי הגדול, ששיחק באברטון, בארסה וטוטנהאם בין היתר, זכה שלוש פעמים בתואר מלך השערים של הליגה האנגלית וכן בנעל הזהב במונדיאל מקסיקו 86'. ליניקר, המשמש היום כפרשן, הניף שלושה גביעים בקריירה - הגביע הספרדי, האנגלי ולמחזיקות גביע, בהכי יוקרתי הוא מעולם לא הצליח לגעת.

גינטר נצר

לנצר אין גביע אירופה, אבל יש ביצים. בגמר הגביע הגרמני ב-73' הוא פתח על הספסל ובשלב מסוים, כנראה כשנמאס לו, הוא הודיע למאמנו שהוא נכנס. בנגיעה השנייה שלו בכדור הוא כבש את שער הניצחון. נצר היה נצר לשושלת של בורוסיה מנשנגלדבאך בשנות ה-60' וה-70', הוא שיחק בריאל מדריד ואף הוביל את גראסהופרס השוויצרית לאליפות. בגביע העולם הוא נגע, בגביע אירופה לא.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

הוגו סאנצ'ז ואמיליו בוטראגניו

צמד החלוצים של ריאל מדריד הגדולה של סוף שנות ה-80' מנה גולים למכביר. ההתקפה הלבנה הייתה אז הקטלנית באירופה, כשהספרדי והמקסיקני חגגו חמש אליפויות מקומיות רצופות (86'-90'). אמה-מה, בקבוצה ניסו לשבור באותן שנים את הקרח עם זכייה בגביע אירופה, לאחר שלא עשו זאת מאז 66', אלא שזכייה בגביע אופ"א הייתה הפסגה הכי גבוהה שריאל הגיע אליה ברמה האירופית.

גיורגי חאג'י

לעתים הכול שאלה של תזמון בחיים. הרומני הגיע לסטיאווה בוקרשט, בה הפך לסמל, ב-87', שנה לאחר שזו הדהימה וזכתה בגביע אירופה. חאג'י הגיע עימה בשנים שאחרי פעם לחצי הגמר ופעם לגמר, אבל מילאן ניתצה את חלומו. גם השהות שלו בריאל מדריד ובברצלונה לא הניבו לו את הזכות היוקרתית. ב-2001 פרש, לא לפני שהוביל את גלאטסראיי ב-2000 לעשות היסטוריה עם זכייה בגביע אופ"א.

לותר מתיאוס

נבחר לשחקן השנה באירופה ובעולם לעונת 90', לאחר שהוביל כקפטן קשוח את נבחרת גרמניה לזכייה במונדיאל באיטליה. ב-99' מתיאוס כבר פינטז איך הוא מחזיר את הגביע לבוואריה אחרי 23 שנים ללא אחד כזה וכבר נחשב למושיע החבל, היצפלד רצה לעשות לו כבוד השמור למלכים כשהחליפו בדקה ה-86, ההיסטוריה מאותו רגע ואילך ידועה. אולי מתיאוס מצא זיק של נחמה בקבוצה אותה אימן העונה.

אריק קנטונה

הילד הרע של הכדורגל הצרפתי מצא את אביו הרוחני במנצ'סטר יונייטד לאחר שנים של נדודים. המלך אריק הוביל את השדים האדומים ופתח את עידן השושלת המפוארת והארוכה עם ארבע אליפויות בין השנים 93'-97'. אלא שאז, בניגוד לעשור האחרון, השדים האדומים עדיין לא היו מספיק מוכוונים לאירופה והצליחו עם הצרפתי מטיל האימה, שלדעת רבים פרש מוקדם מדי, רק במישור האנגלי.

רומאריו

למגלומן הברזילאי היה טונה של כישרון ברגליים, פחות בשאר הגוף ועוד פחות בפה. החלוץ, שהתמקד בשנותיו האחרונות בהגעה למספר עגול ונאה של 1,000, סיים את הקריירה עם שניים יותר מהמצופה ב-1,256 משחקים. עם הדרים טים של יוהאן קרויף בברצלונה הוא הגיע לגמר ב-94', אבל מילאן הראתה לו שלא כל יום ריאל מדריד. כמה חודשים אחר כך הוא התנחם עם גביע העולם.

רוברטו באג'יו

הקוסם האיטלקי, שהסמל המסחרי שלו היה זנב הסוס שצימח, היה בעל יכולות כדרור ומסירה בלתי רגילות. לקשר הצנום שליהטט תמיד היה גם חופן של עוצמה מנטלית. את נבחרת איטליה למשל הוא סחב עד לגמר המונדיאל ב-94' נגד ברזיל ונכנע רק בפנדלים. את השנים היפות שלו הוא עשה בעיקר ביובנטוס ומילאן, אבל עם גביע אירופה אף פעם לא יצא לו להיפגש.

רונאלדו

הברזילאי הוא היחיד ברשימה שלא פרש עדיין ממשחק, אבל כנראה שאחרי קורינתיאנס הוא כבר לא יחזור לאירופה. רונאלדו אמנם היה שייך למילאן שזכתה ב-2007, אך הוא לא שיחק בה כיוון שהגיע אליה באמצע העונה. על האיש והשיניים, האיש והברכיים, האיש והאגדה, אין צורך להכביר במילים. תמיד ידברו עליו עם יראת הכבוד הראויה, אך גם יזכרו לו שבאלופות הוא לא זכה.

דייגו מראדונה

בניגוד לפלה, שלא נכלל ברשימה כי לא שיחק באירופה, מראדונה כן תיעתע ביבשת הישנה, אך לא הצליח לכבוש אותה, לפחות לא את המפעל הבכיר שבה. את דרום איטליה ונאפולי הוא הוציא מחושך לאור, כשהסגידה לאליל התבטאה בעידוד נבחרתו אפילו כשזו שיחקה נגד האזורי. ועל הכת כבר בטח שמעתם. אבל אי שם, עמוק בלב, בטח צובט לו. ברביעי מסי כבר יוכל להיות עם שניים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully