מכינים את הליינאפ

בעוד מילווקי ממשיכה את פתיחת העונה המצוינת והמפתיעה שלה, הסיפור השבוע במייג'ור ליג היה בעיקר סביב הבית המזרחי של הנשיונל ליג, שם זכינו להרבה אקשן מצד אטלנטה ו-וושינגטון. נתחיל עם אטלנטה, שם עיקר תשומת הלב מופנית להצלחת הרוטציה, שממוקמת ראשונה בחטיבה עם ERA של 1.46. הנתון הזה מפתיע מאוד כיוון שהרוטציה של הברייבס חטפה מכה רצינית עם הפציעות של ברנדון ביצ'י, קריס מדלן ומייק מינור. בצעד שנראה מעט נואש אולי, החליטה הקבוצה להחתים את ארון הראנג, שלא הצליח להשתחל לסגל של קליבלנד עם תום אימוני האביב. ביום שישי, אותו הראנג הגיש נו היטר במשך שבעה אינינגים, תוך שהוא מכיש חמישה חובטים של המטס.

האווירה החיובית סביב המגישים הפותחים של הברייבס כנראה מדבקת וגם מגיש לא מנוסה, שקיבל את מקומו רק בגלל פציעות, כמו דייויד הל, נראה כמו מגיש "ביג שוט" ורשם ERA של 2.93 בשלושת המשחקים בהם פתח. נוסיף לכך את ההחלטה החכמה של המועדון, להביא את ארווין סנטנה המנוסה והכול יחד מוביל לשאלה האם יש סיכוי שההצלחה של הרוטציה תחזיק מעמד לאורך כל העונה? עוד מוקדם לקבוע, ומספר משחקים רעים יכולים לשנות את התמונה במהרה, אבל בסופו של דבר, ההצלחה תיקבע הרבה בזכות המגיש מספר 1 של הקבוצה, חוליו טהראן, שחתם לאחרונה על חוזה לשש שנים נוספות במועדון. מדובר במי שנחשב לאחד הפרוספקטים הגדולים במשחק עד לא מזמן והוא עדיין רק בן 23. השבוע הוא ניצח את קליף לי והפיליז בדו קרב, בזכות טעות נדירה של מגיש הפיליז. עבור אטלנטה, העובדה שהרוטציה סוחבת את הקבוצה היא לא סיטואציה חדשה. הרי זה חלק מה-DNA של המועדון בעשורים האחרונים וכנראה שרוח המועדון היא שמובילה את השחקנים קדימה לאחרונה. נצטרך לראות האם הם ינצלו את ההזדמנות כדי להוכיח שזו לא רק המסורת, אלא גם המגישים עצמם.

נעבור לוושינגטון, שם בסוף השבוע האחרון ראה ברייס הארפר את קבוצתו מהספסל אחרי שהודח מההרכב עקב מה שכונה "חוסר מאמץ". האאוטפילדר חבט כדור שהתגלגל על הרצפה במהירות לעבר שחקן הבסיס השני ולמעשה לא היה לו סיכוי להגיע לבסיס, אלא רק דרך טעות הגנתית. לכן, הארפר לא ממש התאמץ בריצה שלו, מה שהכעיס את מאמנו מאט וויליאמס. קצת מוזר שדווקא הארפר מואשם בחוסר מאמץ, אחרי שזה הפך לסמל ולסגנון המשחק שלו בשנה שעברה ובעצם כך הוא גם נפצע, לאחר ששיחק בצורה לא זהירה ומלאת תשוקה. הנשיונאלס ובמיוחד המאמן החדש שלהם מנסים למצוא את החיבור שיוציא את מלוא הפוטנציאל מהקבוצה וכידוע, פוטנציאל לא חסר שם. מדובר בתאקל קטן בין מאמן לשחקן והמקרה קיבל יותר מדי תשומת לב עקב העובדה שמדובר בהארפר, אבל כדאי שבנשיונאלס יעסקו יותר במגישים הפותחים שלהם, שבשבוע האחרון גרמו לבולפן לעבוד שעות נוספות.

לפני שנעבור לנבחרת השבוע, נתרכז בקבוצה נוספת מהבית של אטלנטה ו-וושינגטון והיא ניו יורק מטס, שהעבירה השבוע בטרייד את אייק דייויס לפיטסבורג. החיבור בין דייויס למטס הבטיח רבות תחילה, אבל שחקן הבסיס הראשון נכנס ללופ מאכזב, ממנו לא יצא וכעת הוא יחלוק את עמדת הבסיס הראשון בפיטסבורג עם גבי סאנצ'ז. נברך גם את קרטיס גרנדרסון על הסאק-פליי שלו אתמול, שניצח למטס את המשחק, מה שלא שיפר את אחוזי החבטה של האאוטפילדר העומדים על 12 אחוזים מאוד מאכזבים. ומכאן, לנבחרת.

תופס: דווין מסוראקו (סינסינטי) – הרדס שלחו מסר של גיבוי לתופס שלהם בחודשי הפגרה, אחרי שהעבירו את התופס הפותח של הקבוצה בעונה שעברה, ריאן האניגאן, בטרייד לטמפה ביי. בסינסי קיוו ליותר תפוקה התקפית בעמדה זו, אבל נאלצו להמתין בפתיחת העונה עקב פציעה קלה של מסוראקו, שהשביתה בשבוע הראשון. מאז שחזר, המחבט של מסוראקו עובד שעות נוספות ומוכיח שההימור של הקבוצה על השחקן שנבחר בעבר בסיבוב הראשון של הדראפט היה מוצדק. השבוע הוא חבט לשלושה דאבלים ושני הום-ראנס, שהביאו את כמות הבסיסים אותם השיג העונה ל-30 וכל זה ב-31 ניסיונות חבטה בלבד.

בסיס ראשון: אלברט פוחולס (לוס אנג'לס איינג'לס) – ידענו שזה יגיע העונה, אבל לא חשבנו שזה יקרה כל כך מהר. פוחולס רשם השבוע ארבעה הום-ראנס והוא רחוק שתי חבטות כאלה מלהיות השחקן ה-26 בהיסטוריה של הליגה לחבוט מעל 500 הום-ראנס. פוחולס היה השחקן הראשון בהיסטוריה לחבוט ל-400 הום-ראנס בעשר העונות הראשונות שלו בליגה, אבל בשנתיים האחרונות חלה דעיכה ביכולתו, מה שהשפיעה על הפופולאריות שלו ולכן ההישג המתקרב לא עושה מספיק רעש כמו שמגיע לו. האיינג'לס הפסידו שתי סדרות השבוע ואולי ההתעוררות של פוחולס תוכל לעורר גם את הרוטציה של הקבוצה.

בסיס שני: ניל ווקר (פיטסבורג) – ארבעה הום ראנס (ו-ווקאוף סינגל הלילה) היו השבוע לווקר, מה שהעלה את מאזנו לשישה מתחילת העונה וזה מראה על פוטנציאל לשיפור משמעותי מ-16 ההומראנים בעונה שעברה. בשנים האחרונות ראינו רק את רובינסון קאנו מצליח להראות כוח בעמדה זו והוא היה השחקן היחידי בעמדת הבסיס השני שרשם מעל 26 הום-ראנס מבין כל שחקני האינפילד בליגה. הפתיחה החמה של ווקר מראה שיש מועמד רציני להצטרף לקאנו ואולי אפילו לעקוף אותו, עקב המעבר של קאנו לאצטדיון של סיאטל. למרות ההצלחה האישית של ווקר, הפייראטס התקשו השבוע מאוד מול מילווקי החמה ויצטרכו להשתפר בסדרות מול היריבות הפנימיות סינסינטי וסנט לואיס, אותן ייפגשו השבוע.

שורטסטופ: אנדרלטון סימונס (אטלנטה) – הנה נתון שלא אמור להפתיע אתכם: אנדרלטון סימונס הוא השורטסטופ הטוב בליגה מבחינה הגנתית. על פי הנתונים של אתר fangraphs, סימונס לא פספס הזדמנות הגנתית אחת העונה, מתוך 24 ניסיונות. השבוע הוא סוף סוף חבט להום-ראן הראשון שלו והוסיף עוד אחד במשחק הבא, בניצחונות על וושינגטון ופילדלפיה. סימונס חבט ל-17 הום-ראנס בעונה שעברה וכמות דומה בהחלט תעזור לברייבס החמים, שהפסידו רק שישה משחקים העונה ומובילים את הבית המזרחי בנשיונל ליג.

בסיס שלישי: מייק מוסטאקס (קנזס סיטי) – הרויאלס ניצלו את הלו"ז שהפגיש אותם עם יוסטון ומינסוטה החלשות ורשמו חמישה ניצחונות מולן, מה שהביא אותם למאזן חיובי לראשונה העונה. גם שחקן הבסיס השלישי נהנה מהמגישים של יוסטון ומינסוטה ורשם את שני ההום-ראנס הראשונים שלו העונה. בסך הכול מוסטאקס הכניס שישה רצים בשבוע שחלף ובקבוצה מאוד מקווים שהשבוע הזה יעזור לו להתאושש מהפתיחה המאכזבת, כי מדובר בשחקן המפתח של הרויאלס לעונה הקרובה.

אאוטפילדר: ג'ורג' ספרינגר (יוסטון)– הפרוספקט הכי חם של יוסטון זכה השבוע לקריאה הראשונה שלו למייג'ור ליג. ספרינגר הוא אאוטפילדר זריז ויעיל עם המחבט, אחד שעשה לעצמו שם בקבוצות המיינור ליג של הקבוצה אחרי שחבט שם ל-35 אחוזים. בינתיים, הכניסה של ספרינגר לנבחרת השבוע היא בעיקר בזכות ההייפ סביבו, ולמרות שהצליח להשיג חבטה בכל אחד מחמשת המשחקים בהם שותף בשבוע האחרון, הוא לא הצליח לשפר את מצבה של יוסטון, שחטפה סוויפ באוקלנד.

אאוטפילדר: ג'יאנקרלו סטנטון (מיאמי)– 139 מטרים. זה היה המרחק שעבר ההום ראן של האאוטפילדר, שירה אותו על הראש של סטיבן שטרסבורג. לסטנטון יש שלושה מארבעת ההום-ראנס הכי רחוקים העונה וזה לא מפתיע, כי בשנתיים האחרונות כבר זכינו לראות את הכוח המתפרץ הנדיר שלו. מכיוון שהוא משחק במיאמי החלשה, הוא לא זכה להראות את זה על הבמה הגדולה והמצב לא הולך להשתנות העונה, אבל לפחות יש למארלינס כמה שחקנים צעירים ששווים צפייה ובראשם שני המגישים הצעירים חוזה פרננדס והנדרסון אלבארס. וכמובן, נזכיר גם את הגרנד-סלאם הגדול של סטנטון שניצח את המשחק עבור המארלינס ביום שישי מול סיאטל.

אאוטפילדר: לינויס מרטין (טקסס) – מרטין תפס העונה את מקומו של נלסון קרוז במרכז האאוטפילד של הריינג'רס, אך למרות שמדובר בשדרוג הגנתית, זו גם פגיעה קלה בצד ההתקפי של הליינאפ. למרות זאת, מרטין הצליח להכניס חמישה רצים השבוע, כאשר טקסס רשמה רצף של חמישה ניצחונות. מלבד ההצלחה על המגרש, מסתבר ששמו של מרטין חם גם ביציעים של ארלינגטון והשמועות מספרות שלפני כל משחק האאוטפילדר רושם את מספר הטלפון שלו על מספר כדורים ובחימום הוא מחפש בנות ביציעים כדי לתת להן את אותו כדור עם מספר הטלפון שלו. התרגיל הזה לא חדש במגרשי הבייסבול ואף שמענו שאלכס רודריגז היה עושה את אותו דבר ביציעי היאנקי סטדיום, אבל קשה לבוא בטענות למרטין אחרי שבוע מוצלח, בו הוא מראה ביטחון על ומחוץ למגרש.

מגיש: לאנס לין (סנט לואיס)– לגבי נתון אחד לין כבר יוכל לספר לנכדים שלו שהוא יותר טוב מבייב רות' וזה המאזן בחודשים מרץ/אפריל. המגיש של הקרדינלס עוד לא הפסיד משחק אחד בקריירה שלו בחודשים אלה והוא מחזיק במאזן 0:12 לאחר שהשבוע רשם ניצחון נוסף, הפעם על וושינגטון. זו הפעם השניה בקריירה של לין בה הוא מתחיל את העונה עם ארבעה ניצחונות ובאותו משחק אפילו רשם את הדאבל הראשון בקריירה עם המחבט. הבעיה של לין היא בשאר חודשי העונה, שם ה-ERA שלו מקפץ ל-4.33 ויהיה מעניין לעקוב אחרי הביצועים שלו הפעם ולראות האם יצליח להישאר יותר יציב מבעבר.