מינוי תבוסתני |
 |
מאת: אלעד ליפשיץ, הארץ
יום רביעי, 2 בינואר 2008, 8:03
הבחירה של מכבי ת"א בשרף היא הנפת דגל לבן על העונה הנוכחית של הצהובים. הרי ביורוליג אין דבר כזה טורניר ההזדמנות האחרונה
1. כמה בנאלי מסוגלים לחשוב קדקודי מכבי ת"א? כמה בקטן? כמה בזול?
צביקה שרף, כמה נוח. כנראה שאי אפשר להתרסק אתו, אבל בטוח שלא ניתן להמריא. שרף הבינוני נבחר כדי לדשדש בחיסכון את העונה הזו, עד לקיצה. מעולם לא היה במכבי הלך רוח כל כך תבוסתני. מזרחי, פדרמן וכץ פשוט החליטו לקפל את העסק, העיקר לא להפסיד. עם שרף הם לא יפסידו. לא את הכסף, ולא את האליפות. רק מה, אל תטרחו להזמין טיסות לפיינל-פור.
שרף כבר מזמן לא מסוגל להתמודד עם מוחות סטייל מסינה, אובראדוביץ' ואפילו גרשון. הוא יכול פה ושם ללקט ניצחונות על בסיס התלהבות ובעיקר ציונות, אבל באופן כללי הכדורסל שלו תקוע הרחק מאחור, אי שם במעמקי המשמעת, פרוזדור החריצות. עם המוטיבציות שלו, ובעצם רק עמן, לא ניתן לדגדג את גביע אירופה.
שרף לא מבין את הכדורסל המודרני, ומן הסתם הוא בכלל כופר בעצם קיומו של מונח כזה. השיטות שלו לא בנויות על תרגילים קצרים ל-24 שניות, הקונספט עדיין מבוסס על חפירות. חכו, בקרוב כל הגארדים יתחילו לקפוץ לריבאונד, אף אחד לא יוכל להתעופף למתפרצות. ראשי מכבי פשוט נכנסו להיסטריה, אפילו סוג של דיכאון, אז הם חיפשו הכי קרוב ובלי לחשוב פעמיים הזדרזו לקבל החלטה עצלה שהחזירה אותם 20 שנה לאחור. למי חוץ משרף הם שקלו לתת את המשרה? לרלף?
2. בניגוד לרוח הלוזרית במכבי, את העונה האירופית הזו דווקא אפשר היה להציל. אפשר היה לשכוח מכל הקלישאות על מאמנים זרים, ובכל זאת לנסות להנחית כאן פיגורה שתסדר את הראש של סוללת הכוכבים. פנאיוטיס ינאקיס, למשל. כן, למה לא ינאקיס, מאמן נבחרת יוון? לא עתיק כמו שרף, לא רך כמו ספאחיה, לא מעופף כמו ילובאץ, תחבולן לפחות כמו מסינה, ובטוח שיותר יווני מאובראדוביץ'. אלא שבמכבי החליטו להרים ידיים, ויותר חשוב - לסגור את הארנק.
אף אחד שם לא באמת מאמין בשרף, רק שאין עוד כוח לחפש ואין עוד סבלנות לנסות, האנרגיות אזלו. אף אחד בקבוצה של המדינה לא ירים טלפון ליוון, יבדוק מה הסטטוס, ינסה לברר איך בכל זאת ניתן לפתות או לפדות את ינאקיס, וזו רק אלטרנטיבה אחת ברשימה ארוכה. מכבי ת"א, 2008: חושבים בקטן, בורחים מהגדול. בקטן זה אומר להחזיר את הקבוצה לידיים של מאמן שעדיין מחפש דרך לעצור את טרסר מילאנו.
גם אתמול במסיבת העיתונאים העדיף שרף לדבר על "הקרבה והשקעה", והמעיט בערכם של אלמנטים מקצועיים כגון "משחק בין גבוהים". אחרי ההפסדים שיבואו באירופה הוא ינפק הסברים על היעדר מאמצים, אך יימנע מניתוחים טקטיים. כל שיישאר לראשי מכבי זה להסכים עם שרף, להנהן עם הראש ולהתכונן ל
הפועל ירושלים. מצד שני, הם גם יוכלו להתפלל שביורוליג יחליטו לפתע על מהפכה ויאמצו את השיטה של טורניר ההזדמנות האחרונה.
3. שרף הוא אדם לויאלי ומסור, עובד נאמן ורציני. הוא ייתן את הדם למכבי. מהבחינה המוסרית הזו הוא ראוי לתפקיד יותר מכל אחד אחר. אלא שניצחונות משיגים בהגנות מתוחכמות ובהתקפות מבריקות, לא במוסר. הלב רוצה בהצלחתו של שרף בדיוק באותה מידה שההגיון פוסל אותה. אמש התבטא שרף כמי שעוד רגע יורד לחדר ההלבשה כדי להדליק אש במיקי, מוטי, בארלו וג'ונסון. המינוי שלו הוא הכי רומנטי, אבל כבר מחר ממתין לו בטורקיה מקצוען אנליטי.
שרף הוא סמל אמיתי וחייל אמיץ, שבמידה רבה הופך עתה לשכפ"ץ של פדרמן ומזרחי. הוא מתנדב להיות הגשש שעלול לעלות על המוקש לפני כולם. ההקרבה הזו מצדיקה ללא ספק את החתמתו במועדון לטווח ארוך, אבל ממש לא במשבצת המאמן. איך נשמע לכם תפקיד הג'נרל-מנג'ר?
קישורים:
כתבות נוספות
צלם תגובה
הוסף תגובה
כדורגל ישראלי
