במהלך אליפות אירופה הקרובה יעקוב אלי גוטמן בעניין רב במיוחד אחרי שתי היריבות שלנו במוקדמות המונדיאל הקרוב, פורטוגל ורוסיה. את הרוסים תפגוש ישראל כבר ב-11 בספטמבר באיצטדיון רמתגן, לקרב הראשון מול כריסטיאנו רונאלדו וחבריו נמתין עד ה-22 במרץ 2013, אבל גם זה ממש לא רחוק.
כדי לחולל סנסציה בקנה מידה עולמי ולזכות בכרטיס לברזיל, צריכה החבורה של גוטמן להקדים אחת מהן לפחות. מה הלקחים המשמעותיים שנוכל ללמוד בחודש הקרוב על שתי הנבחרות הבכירות בבית 6 שייאבקו מולנו על הכרטיס לברזיל? כפי שזה נראה כעת, המאמן הישראלי יוכל לקבל רושם טוב הרבה יותר על הפורטוגלים בהשוואה לרוסים. הסיבה לכך פשוטה - בעוד רוסיה תחל בבניה מחדש לקראת מונדיאל 2018 עם מאמן חדש שזהותו טרם ידועה, פורטוגל לא צפויה לערוך שינויים קיצוניים בדרכה לגביע העולם הקרוב, במיוחד אם פאולו בנטו ישמור על כסאו.
ברוסיה חושבים לטווח הרחוק
דיק אדבוקאט כבר הודיע שלא ימשיך במוסקבה לקדנציה נוספת וחתם באיינדהובן לעונה הבאה. אחת הביקורות התכופות בתקשורת הרוסית כלפי המאמן ההולנדי הוותיק נעוצה בעובדה כי לא ריענן לכאורה מספיק את הסגל. ממוצע הגילאים של הרוסים הוא הגבוה ביותר בטורניר בצוותא עם אירלנד, מעל 28. כאשר לוקחים בחשבון את ההרכב הפותח המשוער בלבד, הוא אף קופץ ל-29.5. הדור הנהדר שאחראי להישג העליה לחצי הגמר ביורו 2008, מגיע לנקודה בעייתית. בטורניר הנוכחי הוא עדיין יכול בהחלט לספק את הסחורה, אבל כאשר פניה של האומה מועדות לעבר אירוח המונדיאל בעוד שש שנים, במטרה לא מוצהרת להציב מועמדת אמיתית לנצל הזדמנות בלתי חוזרת ולזכות בתואר, רבים ימצאו את הדרך החוצה כדי שליורשים יהיה זמן רב להבשיל למשימה.
קונסטנטין זיריאנוב בן ה-34 אמר השבוע מפורשות: "אם ימונה מאמן מקומי לקדנציה הבאה, אין לי שום סיכוי לקבל זימון". זיריאנוב הוא לא רק שחקן חכם, שאותר על ידי אדבוקאט, הובא לזניט בגיל 29 והפך תוך עונה לאחד הכוכבים הגדולים בליגה, אלא אדם אינטליגנטי שרואה את המציאות כפי שהיא: "בהתאחדות יעדיפו להסתכל לטווח הארוך". בהרכב הנוכחי, רק אלן דזאגוייב, קשר צסק"א מוסקבה בן 21, יהיה בגיל נכון במונדיאל 2018, והנבחרת החדשה אמורה להיבנות סביבו. הבלם סרגיי איגנשביץ', בן 32, עשוי לסיים את דרכו לצד זיריאנוב, ואפילו כוכבים מעט צעירים יותר ייחשבו לזקנים כאשר יסתיים היורו. אנדריי ארשבין לא מסתיר את חלומו לשחק במונדיאל הביתי, אבל הוא יהיה אז בן 37. אלכסנדר קרז'אקוב יהיה בן 35, וכמוהו גם יורי ז'ירקוב. הנבחרת תזדקק למנהיגים חדשים.
נכון לעכשיו, איש לא יודע מי יהיה המאמן הבא. שמועות אודות מועמדותו של לוצ'יאנו ספאלטי נראות לא רציניות, ויש סיכוי טוב למינוי מאמן רוסי, אחרי שש שנות עידן הולנדי. יורי קרסנוז'אן, מאמן אלמוני מחוץ לרוסיה שמדריך כעת את נבחרת המילואים, נהנה מסיכויים סבירים, והוא אולי האופציה העדיפה דווקא מבחינת ישראל. מועמד ריאלי, איכותי ושאפתן יותר הוא ניקולאי פיסארב, חלוץ ספרטק מוסקבה לשעבר שעושה עבודה טובה בנבחרת הצעירה אחרי שהצליח, באופן משעשע, עם הנבחרת בכדורגל חופים.
פרט לדזאגוייב, כדאי לגוטמן לשים לב לצעירים, אשר ייתכן וישולבו כמחליפים מדי פעם. דניס גלושאקוב, קשר לוקומוטיב שעשוי לעבור הקיץ לזניט כיורשו של זיריאנוב, צפוי להפוך לבורג משמעותי מאוד במוקדמות המונדיאל. גם אלכסנדר קוקורין בן ה-21, חלוץ במקור שמשחק בדינאמו מוסקבה בעיקר באגפים, הוא כוכב עולה. היה מעניין מאוד לראות על הבמה הגדולה גם בארטיום דזיובה, החלוץ הרב גוני של ספרטק שסיים עונה אישית פנטסטית, אך הוא נופה מהסגל ברגע האחרון לטובת שחקנים מנוסים יותר שיחכו על הספסל רומן פבליוצ'נקו ופאבל פוגרבניאק.
התיאום המושלם בקישור
לסגל הנוכחי יש, אם כך, מוטיבציה מיוחדת להצליח במה שעשוי להתברר כטורניר האחרון שלהם. אחרי שפיספסו עליה למונדיאל בשלומיאליות מול סלובניה בפלייאוף, נהנים הרוסים מלכידות בסגל, במיוחד לאור העובדה כי רוב השחקנים משחקים ביחד בזניט. המשולש במרכז המגרש, המורכב מהקשר האחורי איגור דניסוב, המוח זיריאנוב ורומן שירוקוב, בעל היכולת המופלאה להתגנב למצבי כיבוש ברחבה, מתואם באופן מושלם. ארשבין גדל לצידו של אלכסנדר קרז'אקוב בנוער של זניט, ולשניים הבנה כמעט טלפתית, שרק השתפרה בחודשים האחרונים כאשר שחקן ארסנל לשעבר חזר בהשאלה הביתה. קרז'אקוב, אחרי עונה מזהירה עם 22 כיבושי ליגה, נחוש מתמיד אחרי שנופה מהסגל ליורו 2008 על ידי הידינק, והשערים שלו לרשת אורוגוואי ואיטליה במשחקי הידידות האחרונים רק מחדדים את הסוגיה.
עם זאת, לפני שמכתירים את רוסיה לסוס השחור של הטורניר כולו, צריך לזכור שגם ב-0:3 על איטליה לפני שבוע היא סבלה ממחדלים משמעותיים בהגנה. אינגאשביץ', שחוזר משבר בכף רגלו, רחוק משיאו, ולצידו חסר מאוד ואסילי ברזוצקי הפצוע. החלפתו באחיו התאום אלכסיי לא משנה הרבה חזותית, אך בפועל מדובר כעת בציוות הבלמים האיטי בטורניר, והדבר נחשף אפילו מול נבחרת המילואים של ליטא. העובדה כי אדבוקאט בחר שלא לזמן את בלמי הדור הצעיר, כגון טאראס בורלאק מלוקומוטיב, מדברת בעד עצמה - נכון לעכשיו אין לרוסים אלטרנטיבות ברמה הבינלאומית הגבוהה, והדבר עשוי להיות לרועץ לא רק בחודש הקרוב, אלא גם במוקדמות המונדיאל.
בעיה נוספת של רוסיה קשורה למנטליות - תחושת עליונות מעולם לא עשתה לה טוב, ודווקא עם הגב אל הקיר השחקנים מוציאים מעצמם את המקסימום. די להזכיר לא רק את הפיאסקו מול סלובניה, אלא גם את ההפסד לישראל ברמת גן במוקדמות יורו 2008 שהגיע הישר אחרי הניצחון הכביר על אנגליה בלוז'ניקי. זו הסיבה שבית קל מדי על הנייר, עם צ'כיה, יוון ופולין, שהופך את ההעפלה לרבע הגמר להכרחית לחלוטין, מסוכן לרוסים עד מאוד. המשימה הפסיכולוגית של אדבוקאט תהיה גדולה לא פחות מזו הטקטית.
רונאלדו לבדו? מה פתאום
בעיה פסיכולוגית תלווה ביורו הקרוב גם את פורטוגל. עול גדול של כישלונות ברגעים המכריעים רובץ עליה, ולאור ההגרלה הרצחנית העיתונאים במולדת כבר משחיזים את הסכינים לקראת ההדחה החדשה. בניגוד מוחלט לרוסיה, הנבחרת של פאולו בנטו נבנית לקראת המונדיאל הקרוב. כריסטיאנו רונאלדו יהיה בן 29 ב-2014, ומי יודע אולי זו תהיה ההזדמנות האחרונה שלו להותיר רושם של כוכב על אמיתי בגביע העולם.
בין שחקני ההרכב הראשון איש לא אמור לפרוש מהמדים הלאומיים בתום יורו 2012. נהפוך הוא, בטורניר זה ייבחן לראשונה ברמה הגבוהה השילוב בין שני כוכבי הקישור שהיו צריכים להפוך למנהיגי הנבחרת כבר מזמן - ז'ואאו מוטיניו ומיגל ולוסו. השניים, ילידי 1986, גדלו ביחד בספורטינג ליסבון ואף נכללו בסגל ליורו 2008, אך דעכו בהמשך. ולוסו, קשר אחורי מחונן עם נטיה לניהול משחק מאחור ובעיטות מעולות מטווח רחוק, מזכיר מעט בסגנונו את צ'אבי אלונסו, אך לא מיצה עד כה את הפוטנציאל וישב ביורו הקודם על הספסל של פליפה סקולארי. מוטיניו, ששיחק בהרכב לפני ארבע שנים, הלך לאיבוד בספורטינג, והקריירה שלו הוחזרה למסלול הנכון על ידי אנדרה וילאש בואש שבנה סביבו את הקבוצה בפורטו, תוך שהוא משחרר את ראול מיירלש לליברפול.
כעת עשוי מיירלש להצטרף אליהם כדי להרכיב שלישיית קישור דינמית ורב גונית, אשר עשויה על הנייר להיות אחת הטובות בטורניר. בפועל זה לא תמיד עובד. הפורטוגלים לא הרשימו במוקדמות וסיפקו משחק מרהיב אחד בלבד, 2:6 בפלייאוף על בוסניה. אם המופע ישוחזר בחודש הקרוב, פורטוגל תהפוך ללהיט הטורניר, אך יציבות ממש לא מאפיינת אותה. השנה שקעה הנבחרת למעמקים ותוצאות עלובות במשחקי הידידות גרמו לאוהדים ללוות אותה ליורו בשריקות בוז אחרי הפסד 3:1 לטורקיה, בו החמיץ רונאלדו פנדל, כמו במדי ריאל מדריד בדו קרב מול באיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות.
פרשנים רבים נוטים כעת לטעון כי רונאלדו צריך לסחוב את פורטוגל על גבו בבית המוות, במיוחד כאשר משחק הפתיחה בשבת יהיה מול גרמניה. בפועל, זה רחוק מאוד מהמציאות. "כריסטיאנו לא יוכל להעלות אותנו לבדו", טוען בנטו בצדק. נאני, שהחמיץ את המונדיאל בגלל פציעה בכתף, מחזק את המערך ההתקפי, ואם שיתוף הפעולה בקישור יתאזן ברגע הנכון, החלק הקדמי בנבחרת של בנטו עשוי לתפקד היטב. המאמן רק יצטרך לבחור נכון את איוש עמדת החלוץ המרכזי, נקודת תורפה כמעט תמידית, בין הלדר פושטיגה להוגו אלמיידה - שחקן שמזכיר את זלאטן איברהימוביץ' בנתונים פיזיים וטכניים, אך מתקשה למצות את הפוטנציאל. אם העסק יעבוד כמו מול בוסניה, להפסד לטורקיה לא תהיה כל משמעות.
אולי הדנים יתרמו לנו משהו
נקודה חלשה נוספת של הפורטוגלים נעוצה, כמו אצל הרוסים, במרכז ההגנה, רק שמהותה שונה בתכלית. בעוד הצמד של אדבוקאט איטי, לרשותו של בנטו עומדים בלמים מהירים להפליא. מבחינה פיזית, מעטים השחקנים שיכולים להתמודד עם פפה. אך גם בריאל מדריד יודעים שהמשמעת הטקטית שלו רחוקה מאוד משלמות, וגם אופיו הבעייתי עלול לגרום נזק בכל רגע ללא התרעה מוקדמת. ברונו אלבש, עד לא מכבר יעד מרכזי של ברצלונה בשוק ההעברות בזכות כושרו בפורטו, הפך בהדרגה לשחקן ספסל עמוק בזניט אצל ספאלטי, ואם לשפוט לפי המשחק מול הטורקים, הרי שהמצב לא משהו בלשון המעטה.
מבחינת גוטמן, יהיה מסקרן במיוחד לראות כיצד נבחרות נחותות מפורטוגל מנסות לעצור אותה, וזה נאמר במיוחד על דנמרק. ביום טוב של רונאלדו, נאני ומוטיניו, אין לישראל סיכוי מולם. אבל ביום בינוני עד חלש - ויש הרבה כאלה - המצב שונה בתכלית. לא לחינם הצליחה לפני שבועיים מקדוניה הקטנה לחלץ ממנה תיקו 0:0. ישראל צריכה לקוות שיורו 2012 לא יעזור לפורטוגל בהחזרת הביטחון העצמי. באופן מסורתי היא נתקלת לא פעם בבעיות במוקדמות, והלחץ על החבורה של רונאלדו במקרה של פיאסקו על אדמת אוקראינה בהחלט עשוי לשחק לטובתנו. עם זאת, רצוי שהמאמן הנוכחי יישאר בתפקידו, כדי שהמערך הטקטי יהיה ידוע מראש פחות או יותר. לעומת התעלומה הרוסית, המצב בפורטוגל יהיה ברור הרבה יותר.