וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בונים מחדש את כוח ההרתעה: על פתיחת העונה של מכבי ת"א

21.10.2014 / 8:30

מכבי תל אביב הוכיחה באילת שהיא יכולה לפרק כל יריבה ולמחוק פיגור בצורה קלילה, בתוך עניין של דקות. שי האוזמן סוגר מחזור כדורסל עם הישראלים של הפועל תל אביב והטקס המרגש בירושלים

one

1. נראה שמכבי תל אביב הגיעה למשחק אתמול באילת בתחושה קצת טובה מדי לגבי עצמה. קוראים לזה עצלת, קוראים לזה סבבה, אבל נראה היה שהצהובים בכלל וג'רמי פארגו בפרט הגיעו אמש בשביל להעביר אותה ולסמן וי. נסיונות לאלי-הופים, משחק מסביב קשת שלוש הנקודות ובחירת זריקות בעייתית היו חלק מהסימפטומים. ואחרי כל זה, הצהובים היו טובים מספיק (או שאילת הייתה פראיירית מספיק) כדי לסיים את המחצית הראשונה במצב שבו היא במרחק נגיעה מהקבוצה של דן שמיר.

ימים יגידו עד כמה טובה מכבי תל אביב הנוכחית ורק בדיעבד נוכל לדעת האם הצליחה להשיב לעצמה את אותו כוח הרתעה ערטילאי ודי קלישאתי. בכל מקרה, המסלול להשבת אותו אלמנט מיסטי עובר דרך היכולת לחזור בקלילות מפיגורים משמעותיים. דרך היכולת לתת נוקאאוט ליריבה בכמה דקות של דריכות. ואתמול, מול יריבה ראויה במשחק חוץ (ועדיין בהרכב חסר למדי), הצליחה מכבי לעשות את זה. גם הפעם, בדומה למשחק ביום חמישי, שינה גודס את ההרכב בתחילת המחצית השניה. בשבוע שעבר הוא ספסל את אוחיון לטובת מרקז היינס. הפעם הצ'יפים הלכו לכיוונו של סילבן לנדסברג. וגם הפעם הבחירה הייתה בינגו.

בראיון סוף המשחק, סיפר גיא גודס שהרגיש שהשחקנים שלו הגיעו לאילת וחשבו שבאו לאבובים. ברבע השלישי נראה היה שהחבורה שלו הגיעה דווקא למסעות צלילה. זה התחיל בצלילה לפרקט של בריאן רנדל במצב של 46:46, כדי לחלץ כדור אבוד מאלישי כדיר ולסדר למכבי קרש סל. המשיך בהשתטחות של מאריץ' המקפץ במצב של 56:47. נמשך בזינוקים של פניני ושל סמית' (שעלה לו גם בפציעה).

היכולת להתרומם ממצב קשה ומהלך מחשבה בעייתי, במשחק שלישי בחמישה ימים, לטובת לחימה בשטח בנוי, מהווה סימן בכלל לא רע בשלב הזה של העונה. הקרדיט בעניין זה צריך להתחלק בין מספר שחקנים. בטח ובטח שהוא מגיע לגיא פניני בעוד הצגה של אינטליגנציה, קשיחות ובגרות. אבל בעיקר הוא מגיע לבריאן רנדל. הרבה ספקות הורמו בקיץ לאחר החתמתו. רוב הטענות כנגד נשמעו הגיוניות למדי. האמת? חלקן עדיין נשמע הגיוני למדי. ספק אם יש מישהו שחשב שהאיש הזה, שהגיע למכבי כשהוא נושק לגיל 30, יוכל להפוך למרכזי כל כך – ולא רק בהגנה. מעניין מאוד יהיה לראות איך מכבי תיראה בהרכב עתידי צפוי של פארגו-סמית'-רנדל-טיוס-ועוד אחד.

ועוד נקודה אחת לסיום. בקדנציה הקודמת שלו במכבי תל אביב, שיחק ג'רמי פארגו לצידו של פליימייקר בדמות דורון פרקינס. על משקל וחשיבות הציוות ההגנתי ההוא עוד דובר וידובר רבות במהלך העונה. בכל מקרה, כאשר בוחנים את קלות הדעת וחוסר הריכוז של פארגו, הפעם כבעל הבית, בדקות האחרונות מול אילת, יש לתהות אם איננו זקוק למוביל כדור יציב ואחראי לצידו בימים גשומים (או כשבאים לאבובים).

שחקן הפועל תל אביב יחזקאל סקוורר מול שחקן הפועל ירושלים בר טימור. קובי אליהו
הנוסחה הנכונה בגזרת הישראלים. סקוורר/קובי אליהו

2. במשחקה מול הפועל ירושלים, הצליחה הפועל תל אביב להגשים פנטזיה של לא מעט אנשי ופרשני כדורסל – ובמיוחד את שלה. דף הסטטיסטיקה של המשחק הראה שהישראלים של קטש ייצרו 76% מסך הנקודות שקלעה הקבוצה. בעברית פשוטה, קלעו לימונד-שולדברברנד-נאור ושות' 61 מתוך 80. נתון שבלשון המעטה איננו שגרתי.

הפועל תל אביב (להלן: הפועל, ועם הירושלמים הסליחה) הגיעה מוכנה מאוד למשחק בארנה. יצירתיות במאצ'אפים ההגנתיים (מתן נאור על אליהו וג'רון מיימון על דונטה סמית') אבל במיוחד בהחלטה שלא לשלוח עזרות על מצבי הפוסטאפ של ירושלים. נכון להיום, מורכב משחק ההתקפה העומד של פרנקו בעיקר ממצבי גב לסל. מתחילים מג'וזף ג'ונס – שלא הצליח לייצר יתרון מול יינסי גייטס. ממשיכים מדונטה סמית' – והציוות ההגנתי של מיימון הכריח אותו לשחק עם הפנים לסל. במחצית השניה, אגב, ובהיעדר ברירה אחרת, הלכה ירושלים למהלכי גב לסל של הגארדים האחרים ובמיוחד לברייסי רייט.

אבל עם כל הכבוד למהלכים מול ההתקפה המסודרת של ירושלים, ברור שהמפתח המרכזי של הקטשים במשחק היה להאט את החבורה של קיצ'ן. וההאטה עוברת קודם כל דרך ההתקפה. של הפועל. חרף 6 האיבודים שלו, הצליח לימונד במשחק פנומנלי לנווט את התרגילים אל הפואנטות שלהם. וגם כשהם לא הסתיימו בנקודות, לפחות הצליחו לצמצם למינימום, בדקות רבות של המשחק, את היכולת של ירושלים לשעוט קדימה אל משחק המעבר.

ירושלים תצא מהמשחק הזה עם הידיעה שיש לה את הכלים למצוא את הדרך לנצח משחקים צמודים, למרות שגם שם, בהמשך ללקחי הפסד החוץ לבאנביט, יצטרכו לתת את הדעת על ההיררכיה בדקות האחרונות. במשחק בטורקיה נראה היה שהולכים לסרוגין לדונטה סמית' ולברייסי רייט, ללא קשר להצלחת המהלך הקודם. לא בטוח שזאת המדיניות הנכונה.

בהפועל יצאו מהמשחק עם ההבנה שיש להם בדיוק את הנוסחה הנכונה בגזרת הישראלים. נאור-סקוורר-גוט מרכיבים שלישיה קשוחה במיוחד שיכולה להסתדר במאצ'אפים הגנתיים מול שחקנים זרים ולקלוע כשהם חופשיים. רביב לימונד מוסיף על הקשיחות הזאת יכולת אחד על אחד מהטובות שיש בליגה. עכשיו צריך רק למצוא את הדרכים לגרום לשולדברנד לכופף את הברכיים מדי פעם. ולקוות לשיפור בגזרת הזרים. ואם אין שיפור, אז שינוי.

עוד באותו נושא

מכבי תל אביב ניצחה באילת 72:80

לכתבה המלאה
ברק פלג מאמן הפועל גלבוע/גליל עליון. יוסי ציפקיס
עוד ניצחון, למרות הנסיבות. ברק פלג/יוסי ציפקיס

3. לא מעט דברים יש לומר על המחזור שהסתיים. על היכולת של ברק פלג וגלבוע/גליל לגרד ניצחון שני משלושה משחקים עם תקציב מינימלי וסגל בעייתי. על הכישרון הבלתי נתפס של אשדוד להפסיד משחק רביעי ברציפות (כולל הגביע) בהפרש 2 ומטה. על הבעיות החמורות של נהריה ועל ההתאמות שנס ציונה צריכה לעשות כדי לקפוץ מדרגה, בדרך לשחזור ההצלחה מהשנה הקודמת. ואפילו על החבורה המטיילת והעליזה של ג'ף רוזן, שעל הדרך צירפה לצורך המסע בניכר שני שחקנים (פריסבי והיקרסון. מכירים?) כאילו שזה מובן מאליו.

הפעם נוותר ונתמקד בעיקר. יש לכותב שורות אלו בעיה קשה עם טקסים באירועי ספורט בכלל ועם ניסיונות לסחוט בכוח רגשות בפרט. הטקס שערכה הפועל ירושלים לסמ"ר ליאל גדעוני ז"ל לפני המשחק שלשום היה שונה ואמיתי. והוא היכה כמו אגרוף בפרצוף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully