בתקציר: ה-2:4 של מכבי חיפה על בני סכנין
Like
העונה הקרובה היא מבחן גדול עבור חן עזרא, בדיוק כמו רובן ראיוס שני הכוכבים הגדולים בחגיגת הבכורה של בונבוניירת סמי עופר. שניהם שוב פותחים עונה בסערה, שניהם כזכור נבלו מהר מדי בעונה שעברה, אלא שבמקרה של הקריירה של עזרא, המבחן הוא אפילו מעט יותר קריטי להמשך הדרך. עזרא חייב העונה להציל את המעמד שלו כשחקן מפתח בולט ובעל ערך ממשי בקבוצות צמרת. אחרי שנתיים בהן הקישור שהוא היה בין מנהיגיו לא הוביל את מכבי חיפה לכלום, הקרדיט שלו כשחקן צעיר שהתקדם לטופ מקבוצת ביניים די אזל. הקרדיט הזה הוא בדרך לשנתיים-שלוש, לא יותר. לא תמיד אתה מקבל הזדמנות שנייה, ובטח לא הזדמנות שלישית, לפני שאתה נסוג למועדונים פחות יומרניים. העונה עזרא לא יוכל לחזור אחורה אחרי הצגות כמו מול סכנין. העונה הוא לא יוכל לנפק משחקים בהן נדמה שכל החסרונות הטקטיים והטכניים כבר מאחוריו, רק כדי לשוב על עקבותיו בימים פחות שמחים. זה העונה או לעולם לא.
עזרא חייב לזכור את זה, במיוחד בבוקר מלא אופוריה שכזה, אבל גם מכבי חיפה והמאמן שלה אלכסנדר סטנוייביץ'. תפקידו של עזרא בניסיון הקאמבק החדש של מכבי חיפה הוא לא פחות קריטי מהשנתיים הקודמות, מה שרק הופך את המבחן האישי שלו לקשה ומורכב יותר ממה שחווה בחוסר הצלחה בעונה שעברה. הפעם מחכה לעזרא ג'וב כפול ושונה: הוא צריך להשלים את החלקים החסרים בחלום בניון של מכבי חיפה, בנוסף לתיק האישי והלא קל שלו בבניית הקישור החדש. הדברים האלה לא נאמרים חלילה מתוך חוסר כבוד לבניון. אבל גם לשחקן הגדול בדורנו ברור שהשאלה העיקרית לגביו העונה היא כמה בניון פחות טוב מבניון שאנחנו מכירים נראה הפעם. בחללים האלה, בפציעות. ברגעים הקשים, במשחקים הפחות טובים שכוכב המתבגר עובר לרוב, עזרא יצטרך להיכנס מבלי שבכלל ירגישו. ולא רק במחזור הראשון.
אחרי הכול ולמרות ההצגה הגדולה, עדיין חשוב לזכור שמכבי חיפה הולכת לקרב הגדול שלה מול מכבי תל אביב עם יותר מדי גורמים שקרסו בעונה שעברה. שזה בעיקר ההגנה, אבל גם שחקנים כמו עזרא (ואבוחצירא). אלכסנדר סטנוייביץ' קשר כאן את גורלו עם לא מעט מהבעיות שהכשילו את מכבי חיפה בעונה שעברה בתקווה לטפל בהן אחרת. ראינו כבר מקרים בהם מאמנים זרים משפרים יהלומים לא מלוטשים עם ראייתם נטולת הפניות: אוסקר גרסיה ואלירן עטר. לואיס פרננדז וברק יצחקי. לעזרא לא נותרה יותר ברירה: העונה הוא יהיה חייב להפוך לכוכב ברמות האלה.
Share
גם פתיחת העונה הצולעת של מכבי תל אביב מצליחה בסופו של דבר להוציא ממך את המשפט הזה שחשבת שלא תאמר אותו שוב, כי הוא כבר כל כך מובן מאליו ערן זהבי הזה הוא פשוט תופעת טבע. ראינו כבר שחקנים גדולים מזהבי חווים תקופה כזו שבה כלום לא הולך לקבוצה שלך ונראה שהחגיגה עומדת להיגמר. תקופה שבה ממהרים להאשים, לריב, לברוח, ללכלך. ימים בהם צרה רודפת צרה ואתה הופך להיות הכי אגואיסט שיש. השער של זהבי מול מכבי פתח תקוה היה תגמול הולם לאופן שבו גם הפעם הוא מתעלה על כל מה שמוכר ומצוי כאן.
לזהבי היו הקיץ את כל הסיבות להיות ישראלי. התוצאות במגרש היו קטסטרופליות, המשימה לשמה הוא הובא הייתה רחוקה מהשגה, רוב הסימנים רמזו שאולי באמת כדאי לו לברוח למרות שכבר נשאר. המאמן נטש, המנכ"ל עזב, הקומץ הרים ראש והיתה כמובן גם איזו שמועה, שיכולה לשגע גם את הבן אדם הכי חזק בעולם. בטח אחרי קיץ כזה. אלא שהריאיון שבו זהבי התייחס לשטות הזו היה דוגמה מוחשית לאבק הכוכבים ממנו הוא עשוי והדרך האלגנטית בה הגיב לימים קשים של תחילת 2014/15: תשובות קרות, ברורות. חיוך בטוח, מעט מזלזל. כאילו הכול עובר לידו. הכול קטן עליו. הכול כרגיל. כמו בראיונות שלו אחרי ההפסדים הכואבים הקיץ, הוא אומר בדיוק את מה שהוא צריך לומר, רק כדי להגיע עם אותה גישה עניינית ליום העבודה העוקב. בניצחונות, בהפסדים, בחורף, בקיץ, בסתיו ובאביב.
ספק אם כל אלו יספיקו לאליפות שלישית ברציפות, אבל זהבי הוכיח (שוב) בקיץ הזה שהוא לא רק שחקן ענק אלא גם מנהיג. חוסר הנכונות שלו להישבר הוא חוסר הנכונות של הקבוצה כולה להישבר. הגישה שלו היא הקובעת, לא משנה כמה מתוסכלים יושבים על הספסל ומה קורה במשרדי ההנהלה. הוא לא רוטן אם מבקשים ממנו לשחק בעמדה לא מוכרת, הוא לא מנופף בעצבנות אם אחד החברים עושה דברים שלא לרוחו. הוא משתמש בידיים בעיקר כדי לכוון. כדי להסביר. מעטים, מעטים מאוד הכדורגלנים בישראלים, שגם היו שחקנים ענקים, גם היו מנהיגים שצלחו משבר קבוצתי עם פאסון כזה וגם זכו באליפות שלישית ברציפות. זהבי כבר לא כל כך רחוק מהפסגה החדשה הזו.
Comment
1. יוסי מזרחי הרבה להיאנח אחרי ההחמצות של חלוצי וקשרי מכבי נתניה מול הפועל תל אביב. שפת הגוף שלו צעקה - מה כבר עוד אפשר לעשות? כמה עוד אפשר להחטיא? שזה בעצם נכון, רק שמזרחי, במסגרת לא מעט בירורים בנוגע לבניית הקבוצה שלו בקיץ, חייב לשאול את עצמו לפני שהוא הולך לישון: האם השחקנים שהוא הביא לצד ערן לוי באמת מסוגלים להוריד ממנו את עול כיבוש השערים, או בעצם רק להכביד עליו. מזרחי חיזק הקיץ את ההתקפה שלו בשחקנים שהדבר האחרון שבו הם מצטיינים הוא מספרים. ושימו לב למספרים: אור ברוך, החלוץ המרכזי שלו בבלומפילד, כבש שבעה שערים מאז עונת 2011. עמית בן שושן, עוד "שחקן רכש", כבש בעונה שעברה שער אחד ובעונת השיא שלו הגיע לשבעה. אם התקפת מכבי נתניה תמשיך להיראות כך גם בהמשך, מזרחי יוכל לבוא בטענות בעיקר לעצמו.
2. מכבי נתניה והפועל פתח תקוה, שתי העולות החדשות, אמורות היו להיות הקרם דה לה קרם של צמרת קבוצות הביניים בליגה שלנו. קבוצות עם קהל, עם עבר, עם מסורת, עם סיפור והחל מהשנים האחרונות גם עם אצטדיון חדיש. אלא שהקיץ האחרון, בנוסף לניחוחות מחזור הפתיחה, מלמדים בדיוק על הפריצות באזור הזה של הכדורגל שלנו, אליו חודרות מדי פעם כל מיני קבוצות לא מעניינות. בגדול, הסיבה למחדל המדכא הזה היא זהה בשני המועדונים: הבעלות. אצל שתי העולות העניין הזה לא באמת נפתר גם בשנת 2014. במכבי נתניה הבעלים שכולם היללו מתגלה כדמות קפריזית עם השקעות לא עקביות והתנהלות לא רצינית שמעוררת אפילו געגוע לימים בהם קובי בלדב וגיל לב ניהלו את הקבוצה הזו. בהפועל פתח תקוה העוני המקצועי והאנושי הוא קורע לב, עם רמת שחקנים ומאמנים שהולכת ומדרדרת מעונה לעונה. הלוואי, הלוואי שנתבדה. הלוואי שבעוד מספר שבועות יקרה משהו שיגרום לנו להבין שאולי מיהרנו, אבל לא נראה שעונת החזרה של שתי העולות שמחזיקות במספר זהה של אליפויות, חמש, עומדת לשנות משהו בעניין הזה.
המחזור הבא: הפועל פתח תקוה הפועל באר שבע
אלישע לוי לא יכול היה לבקש מחזור שני נוח יותר כדי להתאושש מהתיקו המדאיג מול בית"ר ירושלים מאשר מפגש עם הקבוצה החלשה בליגה. אחרי זה מכבי תל אביב מגיעה לווסרמיל ושם כבר אותות האזהרה שנדלקים אצלו בכל משחק העונה יכולים להפוך למשבר של ממש.
על רקע הצרות של אלישע לוי, המחזור הראשון הבליט את המאמנים שלא נותנים לשמות להכתיב להם את ההרכב והגישה. מאמן מכבי חיפה לא פחד לעלות עם עטאא ג'בר במקום שחקנים הרבה יותר מוכרים, מאמן מכבי תל אביב שלח ליציע את בן בסט, בדש ואיגיבור, ומאמן בית"ר ירושלים הושיב על הספסל שחקני רכש יקרים, במונחי המועדון, כמו דני פרדה, רק כי יש בחור צעיר שמתאמץ יותר באימונים.
אצל אלישע לוי, כך לפחות נדמה, עדיין נצמדים לשמות מהעונה שעברה. אין תחרות אמיתית על ההרכב וכוכב בירידה לא צריך לחשוש יותר מדי על מקומו. זה כנראה גורם לתחושת השובע והמיצוי שעולה מהפועל באר שבע של העונה לעומת חיית הטרף הרעבה של אשתקד.
ללוי נותרו בערך שני מחזורים להחליט האם הוא מערבב מחדש את הקלפים או ממשיך עם אותה מתכונת שנראית כרגע כבעייתית. למאמן הפועל באר שבע יש אפשרות עדיין לשנות את כל הקישור שלו אחרי צירופם של שחקני הרכש וללכת על נוסחה חדשה, רעבה יותר, פתוחה לגיבורים אחרים שמתים להסתער קדימה. מהפכות כאלה עדיף לעשות במחזור הראשון, השני, לא אחרי המחזור החמישי או השישי בהם הדברים הופכים להיות ברורים וזעזועים נעשים מתוך חוסר ברירה. הפועל פתח תקוה זו אולי ההזדמנות האחרונה של אלישע לוי לנער באמת את נוסחת ההצלחה העייפה עליה הוא שומר מהעונה שעברה.
