הדיל הכי משתלם לרומא: חואן איטורבה ינסה להוביל את רומא לאליפות

למונדיאל בדרום אפריקה, לפני ארבע שנים, יצא דייגו מראדונה, אז עוד מאמן נבחרת ארגנטינה, עם 23 שחקני סגל. אלא שמראדונה לא הסתפק בהם. כדי להפוך את האימונים לתוססים יותר ובמקביל, לא להתיש את השחקנים שלו, לקח איתו המאמן עוד מספר כישרונות מהנבחרת הצעירה. המטרה של "הרזרבות" הייתה לשמש יריבים במשחקים הפנימיים שערכו האלביסלסטה במהלך האימונים שלהם. בסיום אחד מאותם משחקים ניגש הכוכב הגדול של הנבחרת, ליאונל מסי, לאנשי הצוות המקצועי של ארגנטינה.

"מי זה הילד הזה?", שאל הפרעוש והצביע על אחד מאותם חבר'ה צעירים, שהזכיר לו את עצמו. 1.72 מטר בלבד, שליטה אבסולוטית בכדור ויכולת פריצה נהדרת. "זה חואן איטורבה", הייתה התשובה. מסי ניגש לאיטורבה, שעשה דרכו לחדר ההלבשה: "אתה משחק מצוין. תמשיך ככה". היהלום הצעיר נותר חסר מילים. "הייתי צריך עוד כמה רגעים להתאושש אחרי המחמאה הזו", הוא סיפר, "בסוף כל מה שהצלחתי זה לבקש ממנו תמונה משותפת וחתימה. אני שומר עליהן טוב, יחד עם התמונה עם מראדונה ועם קרלוס טבס".

באיטליה נזכרו השבוע בסיפור הזה. "היום בו ליאונל מסי הוכיח את כישוריו כמנג'ר", הם קראו לו. איטורבה סוף כל סוף ביצע את הפריצה הגדולה בעונה החולפת והיכולת הזו הובילה את רומא להפתיע את עולם הכדורגל כולו ולנצח במאבק על שירותיו. הג'אלורוסי שמו 22 מיליון יורו על השולחן, לקחו את איטורבה, המכונה "מסי החדש" או "מסי הפרגוואי" מורונה ועכשיו הם חולמים בגדול. האליפות בדרך חזרה לבירה?

הדרך שהביא את חואן איטורבה מבואנוס איירס, שם נולד ביוני 1993 ועד לרומא, היא אחת הפתלתלות והפרועות שאפשר להעלות על הדעת. כשהיה בן חמש, המשבר הכלכלי הכה בארגנטינה והוריו של איטורבה, שהגיעו מפרגוואי כדי לחפש אפשרויות עבודה, נטשו והחליטו לחזור למולדתם. הילד החל לשחק בקבוצות נוער מקומיות והיכולת שלו בלטה במהרה, מה שסידר לו מעבר לסרו פורטנייו, שם גם ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים, בגיל 16 בלבד. סרו פורטנייו היא אחת הקבוצות הגדולות של פרגוואי ובעונתו המקצוענית הראשונה של איטורבה, הוא היה שותף לזכייה באליפות ואפילו זומן, לראשונה, לנבחרת הבוגרת של פרגוואי אחרי שכבר עבר את הנבחרות הצעירות. המאמן שזימן אותו היה טאטה מרטינו ואיטורבה זכה ל-28 דקות במשחק ידידות מול צ'ילה.

אלא שאז הכול החל להשתבש ואיטורבה הפך לאחד הפספוסים הגדולים בתולדות פרגוואי. בסיומה של עונת 2009 ביקשה סרו פורטנייו להחתים את ילד הפלא שלה על חוזה מקצועני עם סעיף שחרור גבוה. איטורבה מנגד, בעצתם של אביו וסוכנו, האמין שבשל העובדה שהוא קטין, החוק לצדו והוא לא מחויב לכלום. הוא חשב שאם הוא יחתום, הדבר יקשה עליו את המעבר לכסף הגדול של אירופה. בסרו פורטנייו לא אהבו את ההתנהגות הזו וכאשר איטורבה הגיע לחדר ההלבשה לפני אחד ממשחקי הקבוצה, הוא קיבל הודעה שהוא מושעה. לאחר מכן, הוא סירב להתייצב לאימוני הקבוצה ובשלב מסוים הדברים כבר הפכו למכוערים באמת.

"היינו בשדה התעופה בפרגוואי. רצינו לברוח לארגנטינה", סיפר איטורבה לפני כמה שנים, "פתאום, שני שוטרים ניגשו אליי עם פקס והודיעו לי שהקבוצה הוציאה נגדי צו עיכוב יציאה. ידענו שהם עושים משהו לא חוקי, אבל יש לסרו פורטנייו קשים חזקים עם מוסדות השלטון. המצב שלי בקבוצה היה מאוד מלחיץ ובשלב מסוים החלטנו, כל המשפחה, שלוקחים את הדברים ועוזבים לארגנטינה. אחרי המפגש עם השוטרים לא היה לי מה לעשות, אז חזרתי הביתה. למזלי, הקונסול של ארגנטינה בפרגוואי התערב בעניין וביום הבא כבר טסנו".

איטורבה והמשפחה נחתו, שוב, בבואנוס איירס. קילמס הייתה זו שניסתה לקפוץ על המציאה והביאה אותו לאימונים אצלה. אחרי האימון הראשון הוא אמר: "אני רוצה למחוק את כל הרגעים הרעים שעברתי בפרגוואי ולפתוח דף חדש כאן. עשו לי דברים מאוד מגעילים, אבל עכשיו אני רגוע". במקביל, הוא הגיש תביעה לפיפ"א נגד סרו פורטנייו, בדרישה לקבל את שחרורו. איטורבה זכה תחילה, אבל ההחלטה שונתה לאחר שהקבוצה הפרגוואית הגישה ערעור. איטורבה נתקע ונאסר עליו לשחק בקילמס. אחרי עשרה אימונים בלבד, הארגנטינאים ויתרו עליו והחליטו לא לקחת חלק בקרב הזה. שתי אפשרויות עמדו בפני הכוכב הצעיר: לחזור לסרו פורטנייו או לא לשחק כדורגל עד גיל 18 ואז להפוך לשחקן חופשי. הוא בחר באופציה הראשונה.

למרות הכול, התקופה הקצרה ההיא בארגנטינה לא הסתיימה עם אפס תוצאות. בזמן שהותו במדינה בה נולד, מאמן הנבחרת הצעירה סרחיו באטיסטה עשה מאמץ גדול לאתר אותו וארגן פגישה. באטיסטה, המכונה צ'צ'ו, זכה עם הנבחרת במונדיאל 1986 כשחקן ובאולימפיאדה ב-2008 כמאמן. הוא הצליח לשכנע במהרה את איטורבה לעבור לשחק במדים של נבחרת ארגנטינה. חצי שנה אחרי אותה נסיעה מרגשת למונדיאל בדרום אפריקה, איטורבה זומן לנבחרת הצעירה של ארגנטינה לקופה אמריקה עד גיל 20. הוא כיכב שם וכבש שער ניצחון בדקה ה-90 של המשחק הראשון מול אורוגוואי, עוד שער ב-2:3 על צ'ילה ואת שער הניצחון ב-1:2 היוקרתי מכולם, על ברזיל. הסלסאו הצעירים זכו בסופו של דבר בטורניר, כשניימאר מסיים כמלך השערים עם תשעה כיבושים. איטורבה הסתפק בשלושה שערים וארגנטינה סיימה שלישית ועלתה למונדיאליטו, בו נעצרה ברבע הגמר.

זמן קצר לאחר אותה אליפות דרום אמריקה, בינואר 2011, איטורבה הגיע לסיכום עם פורטו, ששילמה עליו 2.5 מיליון יורו. לאחר מכן, הוא וסרו פורטנייו סוף כל סוף פתרו את המחלוקות ביניהם והשחק חזר לכר הדשא אחרי כמעט שנה של היעדרות, בידיעה שביוני, כשיהיה בן 18, הוא עוזב. הבכורה המחודשת הייתה במשחק הפתיחה של השלב השני של גביע הליברטדורס, מול קולו קולו הצ'יליאנית. זה היה המשחק הראשון של איטורבה בטורניר הגדול של דרום אמריקה והוא חזר כאילו מעולם לא הפסיק, עם צמד נהדר בדרך ל-2:5 גדול של סרו פורטנייו. אחרי עוד כמה חודשים במועדון בו הפך לכוכב, למוקצה ושוב לכוכב, הגיע אותו יום הולדת מיוחל ואיטורבה ארז את המזוודות וחתך, הפעם באמת וללא הפרעות. "אם אצטרך לשחק פעם עם נבחרת ארגנטינה במשחק חוץ בפרגוואי, אני מגיע עם קסדה", הוא אמר, ועזב.

על פי התכניות, הפריצה הגדולה הייתה אמורה להגיע בפורטו, אבל המציאות הייתה רחוקה מלשתף פעולה. איטורבה הגיע לקבוצה גדולה, שעונה קודם לכן זכתה בטרבל של אליפות, גביע והליגה האירופית. הוא התקשה להשתלב, סבל מפציעות בלתי נגמרות ושיחק רק 11 פעמים במדי האימפריה הפורטוגלית, שזכתה בעוד שתי אליפויות בזמן שהותו שם. במשחק הכנה מול סלטה ויגו, בקיץ 2012, הוא הצית שוב את הדמיון. איטורבה קיבל כדור בחצי המגרש של פורטו והחל לדהור. הוא עבר חצי קבוצה בדרכו אל הרשת וההשוואות למסי קיבלו תאוצה. למרות זאת, הוא נשלח לקבוצת המילואים במטרה להתחשל מעט ולאחר מכן, בחלון ההעברות של אמצע העונה, עבר לחצי עונת השאלה בריבר פלייט.

איטורבה הציג יכולת פנטסטית במדי המיז'ונריוס וסייע לקבוצה לסיים במקום השני בליגה, אבל גם את הליגה הארגנטינאית הוא עזב בטעם רע. במשחקו האחרון בריבר, לפני שההשאלה הגיע לסיומה, הקבוצה מבואנוס איירס הובילה 1:3 בביתה על סן מרטין, כשאיטורבה כובש את השער השלישי בדקה ה-87. השער הזה גם חרץ סופית את גורלה של סן מרטין וההפסד המתקרב קבע שהיא יורדת לליגה השנייה. בתוספת הזמן, איטורבה החל להשתעשע עם הכדור ואחד משחקני היריבה לא אהב זאת. העצבים הובילו לתאקל אגרסיבי ולאחר שאיטורבה סיים להתפתל על כר הדשא הוא קם והקניט את הקהל של האורחת עם תנועת יד.

משם, הדרך למהומה הייתה קצרה. שחקני סן מרטין עטו לעברו והמשטרה נאלצה להיכנס למגרש ולעצור אותם לפני שהמצב הפך לחמור באמת. איטורבה ראה כרטיס אדום, יחד עם ארבעה משחקני סן מרטין: "הם רצו לפוצץ אותי", הוא אמר בסיום, "אפילו המחליפים ואנשי הספסל שלהם דהרו לכיוון שלי. אני מבין את המצב שלהם ומתנצל אם פגעתי בהם. בסך הכול הייתי שמח כי כבשתי במשחק האחרון שלי עם ריבר".

בתחילת העונה החולפת הוא חזר לפורטו ואחרי עוד הופעה אחת בקבוצה, נשלח בהשאלה נוספת, הפעם לורונה. בעירם של רומאו ויוליה, הפך חואן איטורבה לכוכב שכולם חלמו עליו. "אני לא יכול להתחיל לרוץ לפני שלמדתי ללכת", הוא אמר לפני כמה חודשים, כאשר שוב נשאל לגבי ההשוואות למסי, "הוא שחקן שכבר השיג הכול, הוא מדהים ואי אפשר להשוות אליו אף אחד. אני עדיין אלמוני ומסי מהווה דוגמה עבורי. אנסה לשמור על רמה גבוהה ולא ליפול בהמשך הקריירה". לאחר מכן הוסיף: "למרות הכול, האליל האמיתי שלי הוא מראדונה. אולי הוא מהדור הישן, אבל הוא אגדה ותמיד יהיה סוג של אלוהים עבורי".

למונדיאל בברזיל איטורבה לא זומן והחברים הסתדרו לא רע בלעדיו. הוא עוד ילד, אבל ברוסיה 2018 כבר יהיה בן 25 ואמור להיות אחד מכוכבי הנבחרת לצד מסי המזדקן. כדי שזה יקרה, איטורבה יהיה חייב להמשיך ולהבריק גם ברומא. את העונה בורונה הוא סיים עם שמונה שערים וארבעה בישולים. היכולת הנהדרת שלו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שהעולה החדשה בילתה את רוב העונה קרוב לצמרת, סיימה במקום העשירי ולא חששה לרגע ממאבקי התחתית. במדד האיכות של אתר הסטטיסטיקות Who Scored, איטורבה סיים את העונה שעברה במקום ה-23 מבין כל שחקני הסרייה A. הוא סיים במקום השני בליגה כולה עם בדיוק שלושה דריבלים מוצלחים בממוצע למשחק (רק חואן קואדרדו מפיורנטינה הקדים אותו). שלושה דריבלים זה גם הממוצע של ניימאר בעונה שעברה בליגה הספרדית. למסי היו 4.6, לכריסטיאנו רונאלדו רק 2.2 ולגארת' בייל 2.1.

במאי, ורונה הצליחה לרכוש אותו מפורטו תמורת 15 מיליון יורו ואיטורבה חתם על הארכת חוזה. חודשיים חלפו, והוא נמכר לרומא ברווח של שבעה מיליון יורו. כבר בגיל 17 אלכס פרגוסון רצה אותו מאוד במנצ'סטר יונייטד וגם ריאל מדריד התעניינה, אבל אז החל כל הבלגן בסרו פורטנייו. בשנה וחצי האחרונות, רשימת המחזרות הלכה וצמחה ללא הפסקה. ליברפול הייתה אחת הראשונות, אבל נדהמה מהמחיר. אחר כך הגיעו גם ברצלונה, אתלטיקו מדריד, צ'לסי, ארסנל, פריס סן ז'רמן, פיורנטינה, נאפולי ומילאן. כולן הוזכרו בהקשר של איטורבה.

אבל הכי קרובה הייתה יובנטוס. הגברת הזקנה הייתה מוכנה לשלם הרבה מאוד על איטורבה ולקראת סיום המונדיאל, מספר כלי תקשורת באירופה כבר הודיעו שהעסקה סגורה וכל שנותר זה לחתום על המסמכים. אז איך איטורבה הגיע בסוף דווקא לרומא? בורונה ידעו לספר: "לכל קבוצה יש את השיטות שלה לגבי משא ומתן, אבל אם אתה לא חד מספיק, אתה מפספס שחקנים. ביובנטוס השאירו יותר מדי דברים לרגע האחרון וחבל עליהם, כי רומא עשו רכש מעולה. הוא שחקן גדול".

בעונה שעברה רומא נתנה פייט ליובנטוס, יותר מכל קבוצה אחרת באיטליה. הפער בסיום העונה אומנם עמד על 17 נקודות, אבל עד לחודש האחרון יובה התקשתה לברוח. הרומאים פתחו את העונה, תחת המאמן החדש רודי גרסיה, עם עשרה ניצחונות רצופים ובכושר אדיר. הם הובילו את הליגה עד למחזור ה-12 והתעייפו. העונה הם חולמים בגדול ובונים סגל שיוכל לתמרן בין הליגה לליגת האלופות. במקביל למכה שיובנטוס ספגה עם עזיבתו של המאמן שהצעיד אותה לשלוש אליפויות רצופות, אנטוניו קונטה, רומא הייתה פעילה מאוד בשוק ההעברות ומלבד איטורבה היא הביאה גם את סיידו קייטה, אורבי עימנואלסון, סאליח אוצ'ן שהגיע בהשאלה ואשלי קול הוותיק והמנוסה.

לצד הכוכבים שנותרו, כמו הבלם המרוקאי מהדי בנעטיה, קווין סטורטמן שאמור לחזור מהפציעה הקשה, מיראלם פיאניץ', דניאלה דה רוסי, ז'רביניו ומעל כולם, פרנצ'סקו טוטי כמובן, הג'אלורוסי יודעים שזו הזדמנות מצוינת לזכות באליפות רביעית בהיסטוריה וראשונה מאז 2000/01. לאחר החתימה אמר איטורבה: "אני מתרגש שאזכה לשחק לצד טוטי. אני בטוח שאלמד המון ממנו ומדה רוסי. המאמן אמר שהוא רוצה שאעשה בדיוק את מה שעשיתי בורונה, אני מקווה שאצליח". אם הוא יצליח, רומא תצליח, וארגנטינה תצליח.