עלו על הסוסיאדד: הקאמבק של ריאל סוסיאדד

לפני עשור, היא באה משום מקום. ריאל סוסיאדד, שסיימה במקום ה-13 בעונת 2001/2002, לפתע דהרה לאליפות. ריינאל דניו הצרפתי, שבילה את כל הקריירה כשחקן וכמאמן בנאנט, הקבוצה שחרטה על דגלה כדורגל התקפי של מסירות קצרות וגידול שחקני בית באקדמיה המפוארת, חולל נסים בעונתו הראשונה בסן סבסטיאן. הסגנון התוסס של סוסיאדד הפך אותה לפייבוריטית המידית של האוהדים הנייטרלים, והכל התחבר בחבורה המגובשת שלא ספרה אף אחד.

צ'אבי אלונסו, נער מקומי בן 21, הפך בהדרכתו של דניו לכוכב על, הדהים במסירות הארוכות המדויקות ונבחר לשחקן העונה. ניהאט, הסקורר הטורקי נמוך הקומה והאנרגטי, הפציץ 23 שערים. חברו לחוד, הסרבי החסון דרקו קובאצ'ביץ', תרם 20 כיבושים משלו. ואלרי קרפין הרוסי, שהצטרף לקבוצה מסלטה ויגו, עשה חיים משוגעים באגף הימני, ובצד השני של המגרש מעטים מאוד הצליחו לעצור את הדהירות של חאבייר דה פדרו הטכני, שניחן גם בבעיטות נפלאות ממרחק. השוער ההולנדי סנדר וסטרפלד הצטיין אף הוא, וסוסיאדד הייתה ראויה לתואר. אחרי ניצחון 2:4 במשחק העונה על ריאל מדריד היא הייתה קרובה מאוד לכך.

סוסיאדד הובילה את הטבלה שני מחזורים לסיום, אבל הפסד חוץ לסלטה גנז ממנה את התואר. ריאל דורגה שתי נקודות לפניה בטבלה הסופית, אולם לרושם שהותירה החבורה של דניו הייתה השפעה עצומה בבירת ספרד. שעות ספורות אחרי הזכייה, פיטר הנשיא פלורנטינו פרס את המאמן ויסנטה דל בוסקה, חתך מהקבוצה את היירו, ובהמשך מכר גם את קלוד מאקללה לצ'לסי, כשהוא מוסיף אמירות עלובות בכיוונו של הקשר הצרפתי.

על הצעדים השגויים של פרס שילמה ריאל ביוקר. פרויקט הגלאקטיקוס שלו נחל כישלון מהדהד, ורק ב-2007 הצליחו לוס בלאנקוס להשיב לעצמם את האליפות. הייתה זו תקופה קשה עבור אוהדיה, אבל מבחינת אוהדי סוסיאדד העסק היה קשה הרבה יותר. ההתרסקות הייתה מהירה בדיוק כמו הנסיקה. החוויה בליגת האלופות שאבה לא מעט כוחות, ותוך כדי העליה לשלב הפלייאוף הסתבכה הקבוצה בתחתית הספרדית. בקיץ 2004 פוטר דניו בהחלטה איומה, ומשם הדרך לתהום הייתה קצרה. בעוד פאביו קאפלו חגג ב-2007 את המקום הראשון, ירדה סוסיאדד לליגה השנייה.

לקח לה שלוש שנים ארוכות כדי לשוב למקומה הטבעי, ושנתיים נוספות כדי להסתגל מחדש. והנה, העונה היא חוזרת. אמנם במציאות הנוכחית בליגה הספרדית, שנשלטת באופן אבסולוטי בידי שתי הגדולות, חלום האליפות לא עומד על הפרק, אבל הכדורגל שמציגה הקבוצה מסן סבסטיאן מזכיר לרבים את 2003. שוב היא הולכת על כל הקופה ומבקיעה בצרורות. 57 שערי זכות ב-31 משחקים מקנים לה את מאזן ההתקפה השלישית בטיבה, אחרי ברצלונה וריאל. היא מדורגת במקום הרביעי, המוביל למוקדמות ליגת האלופות, בפער ארבע נקודות ממלאגה ו-ולנסיה שדולקות אחריה. ההעפלה, שנראתה דמיונית בקיץ, הפכה כבר מזמן למטרה מוצהרת. "נעשה הכל כדי לשחק בצ'מפיונס ליג" קובע הבלם הצעיר איניגו מרטינס.

התוצאות מדברות בעד עצמן. אחרי פתיחה בעייתית, עם שישה הפסדים ב-10 המשחקים הראשונים, מעמדו של המאמן פיליפ מונטנייה התערער עד מאוד, ואוהדי הקבוצה, שלא אהבו אותו בלשון המעטה גם בעונה שעברה, דרשו את ראשו. ואז, בתחילת נובמבר, הושג הניצחון 1:2 במלאגה, והבאסקים לא הסתכלו לאחור. ב-21 המשחקים האחרונים הם הפסידו רק פעם אחת, 4:3 לריאל בברנבאו בתחילת ינואר. חלק מהם היו מרשימים במיוחד. סוסיאדד הנחילה לולנסיה הפסד ביתי ראשון העונה, עם 2:5 פנומנלי. ברצלונה הובילה 0:2 אחרי 25 דקות באצטדיון אנואטה בינואר, אבל הבאסקים דהרו למהפך וסיפקו לבלאוגרנה הפסד בכורה בליגה, 2:3. בתחילת מרץ קטעה סוסיאדד רצף של 14 ניצחונות בית רצופים לאתלטיקו מדריד וניצחה את הקבוצה של דייגו סימאונה 0:1. לפני שבועיים היא פירקה לחתיכות את מלאגה עם 2:4 מפעים, וגרמה למאמן היריבה מנואל פלגריני להודות: "סוסיאדד פשוט הייתה הרבה יותר טובה".

ואולם, אם תתנו לאוהדי סוסיאדד לבחור את הרגע המתוק מכולם בחלום בו הם חיים כיום, סביר שרובם יבחרו ב-22 בפברואר, אז ניצחה קבוצתם את בילבאו בדרבי האחרון באצטדיון סן מאמס. היריבה הבאסקית עוזבת בעונה הבאה את הקתדרלה האהובה והמיושנת ועוברת למתקן חדיש. במשך יותר מעשור לא הצליחה סוסיאדד לנצח את בילבאו בחוץ, ואיש באתלטיק לא העלה בדעתו שזה יכול לקרות דווקא בעיתוי כה היסטורי. אבל זה קרה. סוסיאדד ניצחה בצדק רב 1:3, והוכיחה עליונות מוחלטת בחבל. בעונה שעברה הייתה בילבאו הסיפור הלוהט של אירופה כולה, עם הניצחון הכפול על מנצ'סטר יונייטד, ההעפלה לגמר הליגה האירופית והכדורגל המהפנט שהנחיל המאמן הארגנטיני מרסלו ביילסה. פחות משנה לאחר מכן, לא נותר לזה זכר. סוסיאדד היא הקבוצה הבאסקית הבכירה של היום, ועוד איך. תאמינו או לא, אבל היא השלימה דאבל בליגה על אתלטיק לראשונה מאז עונת 1988/89. דאבל נוסף הושג בכלל ב-1980/81, כאשר פריקו אלונסו, אביו של צ'אבי אלונסו, מככב בקישור בדרך לאליפות.

ב-1982 שמרה סוסיאדד על התואר, בשנתיים שלאחר מכן זכתה בילבאו באליפות, וזה הזמן להתעכב בקצרה על ההבדלים בין שני המועדונים. המסורת של בילבאו, שמשלבת בסגל אך ורק שחקנים באסקים, ידועה היטב. מעטים הרבה יותר זוכרים כעת שגם סוסיאדד עשתה כך במשך עשורים ארוכים, ולמעשה הגישה בסן סבסטיאן הייתה מחמירה הרבה יותר. בעוד אתלטיק עוסקת באופן מתמיד בחיפוש אחרי כישרונות בכל רחבי החבל, הגבילה את עצמה סוסיאדד למחוזה שלה בלבד – גיפוסקואה. היא התבססה על האקדמיה שלה בלבד, בה גדלו אך ורק שחקנים שנולדו בסביבתה.

בהיותה מועדון גדול ומבוסס יותר כלכלית, בילבאו נהגה לפתות שחקני סוסיאדד. בדרך כלל זה לא הצליח, אך מספר מקרי "שוד", כלשון אנשי סוסיאדד, התרחשו בכל זאת. המפורסם שבהם היה ב-1995, אז נחטף חוסבה אצ'בריה בן ה-17, יליד גיפוסקואה ואוהד שרוף של סוסיאדד, לאתלטיק. אירוע בולט פחות, אך משמעותי הרבה יותר, קרה ב-1989. לורן, החלוץ הראוי היחיד של סן סבסטיאן, נגרר לבילבאו בניגוד לרצונו אחרי שאתלטיק שילמה את סכום השחרור שלו, וסוסיאדד נותרה ללא חלוצי חוד. היבול באקדמיה היה דל באותה שנה, ובישיבת חירום של ההנהלה הוחלט לשבור את המסורת ולרכוש חלוץ זר.

ג'ון אולדרידג' האירי הוחתם מליברפול וספג יריקות מהאוהדים הנזעמים כבר בשדה התעופה. כעבור שבועות ספורים הוא כבר היה אליל היציעים, ולא פעם זכתה סוסיאדד להצלחה בזכות הזרים. ניהאט, קובאצ'ביץ' וקרפין הם דוגמא טובה. גם העונה מושכים כוכבים זרים לא מעט תשומת לב. אנטואן גריזמן הצרפתי, בסך הכל בן 22, הוא שחקן הרכב כבר ארבע שנים ומקושר למספר מועדונים בכירים ביבשת. קרלוס ולה המקסיקני, שהוחתם סופית מארסנל אחרי עונת השאלה מוצלחת אשתקד, חתום העונה על 13 שערים ושמונה בישולים.

ובכל זאת, יש משהו מרגש במיוחד מבחינת האוהדים באצטדיון אנואטה בעובדה כי הקבוצה הנוכחית מתבססת בעיקר על שחקני הבית. האקדמיה הצמיחה הפעם דור מזהיר, והמטרה המרכזית תהיה לא לאבד אותו בקיץ לאור החשיפה לה הם זוכים. המועדון עושה מאמצים אדירים כדי להבטיח זאת. רובן פארדו, קשר בן 20 שגדל בקבוצה, חוזר בשנה שעברה על ידי ריאל מדריד שרואה בו יורש פוטנציאלי לצ'אבי אלונסו. פארדו נותר נאמן לחבל וחתם בסוסיאדד על חוזה עם סעיף שחרור של 30 מיליון יורו לכל קבוצה פרט לבילבאו. אם היריבה האזורית תרצה לרכוש אותו, היא תיאלץ להיפרד מ-60 מיליון. כך מתגוננים מפני מי שחומד את שחקנייך.

פארדו, אגב, עדיין לא שחקן הרכב אצל מוטנייה. המנהיג במרכז המגרש הוא אסייר אילאראמנדי בן ה-23, שהפך לפתע לאחד הנווטים הטובים בספרד. בקישור האחורי מככב מארקל ברגארה, ולפניו מצטיין צ'אבי פרייטו, יליד העיר בעונתו העשירית בסגל הבוגר. הקפטן בן ה-29 הוא השחקן המבוגר ביותר באחת הקבוצות הצעירות בליגה, ואת העדות לרוח הרעננה אפשר למצוא גם בעורף, שם בולט איניגו מרטינס הנהדר. הבלם בן ה-21 כבש בעונה שעברה שני שערים ממחצית המגרש שלו – נגד בילבאו ובטיס. העונה יש לזכותו שלושה שערים שגרתיים יותר, ובנוסף הוא שיפר מאוד את תפקידו העיקר בהגנה, ולא לחינם רואה בו ברצלונה פתרון אפשרי לבעיותיה בעורף. "הוא השחקן הטוב ביותר שלנו" אומר מונטנייה.

לצידו ניתן למצוא באגף השמאלי בהגנה את אלברטו דה לה בייה הקטלוני – עדות למסורת נוספת שנשברה ב-2002. ב-13 שנים מאז החתמתו של אולדרידג' עדיין ויתרה סוסיאדד על שחקנים ספרדים שאינם באסקים, אך ב-2002 הגיע בוריס, בלם אוביידו, ומאז החרם לא קיים – אם כי בודדים השחקנים מסוג זה שעברו בסן סבסטיאן בעשור שחלף מאז.

את רוב העשור הזה תעדיף סוסיאדד לשכוח, וכעת, כשהיא נושמת שוב אויר פסגות כדאי לראשי לא לחזור על הטעות של 2004. יש משמעות עמוקה בכך שגם הפעם עומד על הספסל מאמן צרפתי. למעשה, מונטנייה אפילו נולד במרחק 60 קילומטרים מעיר הולדתו של דניו, והשניים חולקים פילוסופיה דומה למדי. איש המקצוע עדיין אלמוני מאוד, אך הרקורד שלו כולל העלאה של בולון הזעירה מהליגה הרביעית לליגה הבכירה. מאז עזב מונטנייה את בולון ב-2009 היא עשתה את הדרך ההפוכה, ונמצאת כיום בתחתית הליגה השלישית.

השיטות של מונטנייה זכו לביקורת גדולה מכל הכיוונים בעונה שעברה, וגם עכשיו, כאשר רואים את פירות עבודתו, חוזהו שמסתיים בסוף העונה עדיין לא חודש. אם היציבות לא תישמר, עלולה ההצלחה של סוסיאדד להיות חד פעמית, כמו ב-2003. לעומת זאת, המשכיות ושמירה על חלק גדול מהכוכבים שתתאפשר בעקבות ההעפלה לליגת האלופות, עשויה לבסס את העליונות בחבל. בשלב זה לא ניתן לחזות באיזה כיוון תלך סוסיאדד, אבל כל עוד היא מספקת קונצרטים כדאי פשוט לשבת וליהנות.