קיץ 2012. כשהליך העברת הבעלות המתיש לידיו של חיים רמון הסתיים, הבינו בהפועל תל אביב שלמרות האופוריה מסוף עידן אלי טביב, הזמן עובד לרעתם. מלבד העובדה שלקבוצה אין סגל, עתיד העונה תלוי בכמות המנויים. לכן להנהלת האדומים היה דבר אחד בראש - להחתים שחקנים בעלי שם על מנת להקפיץ את מכירת המנויים. באותם ימים, הבינו שם שכדי להעשיר את קופת המועדון הם יצטרכו למכור שחקנים ואחד מהם היה אביחי ידין. לא מעט שמות נזרקו לאוויר כמועמדים לעמדת הקשר האחורי, אחד מהם היה אדגר חימנס בן ה-28 מנבחרת ונצואלה. מועמד נוסף היה הג'מייקני רודולף אוסטין (27), שאחרי התשובה השלילית חתם בלידס האנגלית. אלא שאת האדומים לא ממש עניין אם מדובר בשחקן עם פוטנציאל, אלא המושבים הריקים בבלומפילד. כשלמועדון הוצע אקס מנצ'סטר יונייטד, אריק דג'מבה דג'מבה, לכולם היה ברור שחייבים להחתימו. לאותם סוכנים שהציעו את שלל השחקנים נאמר: "מצטערים, כרגע הכי חשוב לנו להביא שמות ופחות היכולת, אנחנו חייבים לדאוג לכמה שיותר מנויים".
אז דג'מבה דג'מבה הובא להפועל תל אביב כגימיק, הפך בשל סיבות שונות לאלטרנטיבה היחידה בקישור האחורי והוא מהווה את אחת החידות הכי גדולות בקבוצה העונה. מחד ישנם הטוענים כי מדובר באחד הפלופים שידעה הקבוצה ואילו מאידך ישנם הרבה אנשים שמחזיקים ממנו. כך או כך, אחרי החתמתו של אלמוג כהן והחזרה לכושר של שי אבוטבול, עמדת הקשר האחורי, שלא הייתה עליה תחרות ברוב שלבי העונה, הופכת להיות אולי העמוסה ביותר. כרגע לא ברור עדיין אם דג'מבה דג'מבה יפתח בדרבי הגדול, אך אם יעלה בהרכב שיוסי אבוקסיס מתכנן זו תהיה הזדמנות האחרונה שלו להוכיח שהוא אחד השחקנים החשובים במערך ולא האיש שלא מעט שחקנים בהפועל חושבים שהוא הבעיה הכי גדולה באי יכולת של הקבוצה להניע את הכדור במגרש.
אחרי לא מעט ביקורות ששמע הקמרוני לאחרונה החליט דג'מבה דג'מבה לענות למבקריו. בשיחה עם מקורבים מאוד לקבוצה אמר לפני מספר ימים: "אני לא מבין למה באים אליי בטענות. זה ברור שאני יכול לשחק הרבה יותר לעומק, אבל אני לא סומך על הבלמים ובגלל זה אני מעדיף לא להסתכן יותר מדי". הטענות הללו לא חדשות ולא נשמעו רק מכיוונו של הקשר. מרכז ההגנה הלא יציב (בו שיחקו העונה שבעה שחקנים בעמדת הבלם) מהווה את נקודת התורפה של האדומים ומשרה חוסר ביטחון על כל משחק הקבוצה גם ג'ון פיינטסיל, שכבר לא חלק מהקבוצה, השמיע טענות דומות לפני שעזב.
למרות זאת, רוב שחקני הפועל הם מסמנים את דג'מבה כבעיה העיקרית בהנעת הכדור. למעשה הם טוענים כי בגלל שהקמרוני משחק לרוחב ולא לעומק, חנן ממן ורועי גורדנה נאלצים לרדת למטה ולקבל את הכדורים רחוק מאוד מההתקפה וזה לטענתם יוצר פערים גדולים בין הקישור להתקפה ומביא לכך שהמשחק לא זורם ולקבוצות שלוחצות במרכז המגרש אין בעיה לחטוף כדורים או לשבש את ההתקפה של האדומים. אי אפשר שלא לראות אותם דברים מתבצעים על המגרש, אבל מה שמפתיע הוא שלטענת השחקנים, אבוקסיס, קשר אחורי גדול בעברו, לא מוצא לנכון להעיר לדג'מבה על המשחק הנסוג שלו.
גם באימונים הטקטיים הדברים עובדים באותה צורה והקמרוני משחק בעיקר לרוחב ולא זוכה להערות מצד הצוות המקצועי. "כל מי שמבין כדורגל רואה ישר שהוא הבעיה בהנעת הכדור של הקבוצה", אמר אחד השחקנים. "אין לו כמעט תיאום עם גורדנה וממן והוא כל הזמן חושב על ההגנה וזו אולי הבעיה הכי גדולה שלנו העונה". זאת ועוד. לאורך המשחק מאבד הקשר לא מעט כדורים שחלקם הופכים להתקפות מסוכנות ליריבות. העובדות פשוטות. מקשר אחורי מודרני יש ציפייה לא רק להרוס, אלא לבנות ולהצטרף לחלק הקדמי. דג'מבה דג'מבה לא מהווה פקטור התקפי במשחק של האדומים.
מחוסר ברירה, דג'מבה הפך לבאנק בהרכב. הוא פתח ב-20 משחקי ליגה וב-17 מהם השלים 90 דקות. דווקא אחרי הניצחון באשדוד (1:2), הוא סומן כמצטיין ומשם חשבו בקבוצה שהיכולת רק תלך ותשתפר, אך אחרי מגמת שיפור קלה באה נסיגה שמורגשת אצל כולם. הבעיה מבחינתו היא שעכשיו פתאום יש למאמן אלטרנטיבות. "אי אפשר שלא לראות את ההבדל בין אבוטבול לבינו, זה שמיים וארץ. פתאום כדורים מגיעים מהחלק האחורי וכשאבוטבול יחזור לכושר משחק טוב יותר כולם יראו הפועל אחרת", אמר שחקן בקבוצה. מלבד אבוטבול שחוזר לעניינים, כאב הראש החיובי של אבוקסיס רק גדל בעקבות הצטרפותו של אלמוג כהן שלמעשה משחק בדיוק באותה משבצת. לכהן אין הרבה איכויות התקפיות, אך שחקנים בקבוצה מאמינים כי הוא זה שיביא את המלחמה לכר הדשא שכל כך חסרה בשבועות האחרונים.
"כשקבוצה לא משחקת טוב, גם שחקן טוב לא יכול לבוא לידי ביטוי", טוען גיא עזורי. "לטעמי דג'מבה שחקן טוב שעושה את התפקיד שלו כמו שהוא מבין. הוא לא נודד להרפתקאות במשחק שלו ומשחק מאוד מבוקר והרבה לרוחב המשחק. הוא הגיע לאן שהגיע שבגלל שהוא מבין שזה מה שהוא עושה טוב על המגרש למרות שהוא סופג לא מעט ביקורת על כך. מבחינה טקטית, יש לו ערך מוסף, אך מבחינה התקפית הוא לא ממש תורם ואת זה אנחנו רואים את זה לאורך כל השנה וכאן באמת הפועל לא מקבלת את התרומה שאולי ציפתה ממנו".
כמו בחלק המקצועי, גם בפן החברתי לקח לשחקנים הרבה מאוד זמן להבין את הקמרוני. בתחילת דרכו, הוא היה דמות לא פשוטה לעיכול. מי שביקר באימוני הפועל או ראה את הקשר אחרי המשחק, בטח שמע אותו לא מעט צועק את המילה: "כושי" ומחייך בהנאה. אלה בדיוק אותם דברים שגרמו ללא מעט שחקנים לערער באישיותו של השחקן. כזכור, אפולה אדל הוא זה שלבסוף גרם לקשר לחתום בהפועל, אחרי פערים בין הצדדים והחיבור בינו לבין השוער ולבין פייטסיל נרקם כבר בימים המשותפים ראשונים שלהם במועדון. אפשר להגיד שזו גם הסיבה שלא ממש היה חיבור בינו ליתר שחקני הקבוצה.
הדברים הללו היו נכונים עד לדרבי בסיבוב הקודם, אז קיבל דג'מבה את הבשורה על מות אחותו למחצה. בקבוצה השאירו את החלטה האם לשחק לקשר, למרות מצבת השחקנים הדלה ותקופה ללא ניצחונות. בסופו של דבר, החליט דג'מבה לדחות הטיסה ולהישאר בארץ: "אני לא רוצה לעזוב את החבר'ה בזמן כל כך קריטי", אמר והמניות שלו נסקו. לאחר הניצחון, כל השחקנים הרימו את דג'מבה על הידיים ולמעשה הודו לו על המחווה. נראה כי שם השתחרר משהו אצל השחקן וכבר בניצחון על אשדוד נכנס לחדר ההלבשה וצעק: "עשינו את זה", והחל להשתולל משמחה. חשוב לציין כי דג'מבה הוא טיפוס בדרך כלל חיובי וכמעט תמיד עם חיוך על פניו כך שהבעיות החברתיות שהיו לו בקבוצתו הקודמת לא באו לידי ביטוי.
הדברים הללו רק מגבירים את הדילמה בתוך חדר ההלבשה. בשבועות האחרונים הקמרוני הפך לבורג חשוב במרקם החברתי, אבל מצד שני, שחקנים לא מספיק סומכים עליו ומחזיקים ממנו ברמה המקצועית. עבור אבוקסיס, הדילמה עוד יותר מורכבת והאתגר לא פשוט. עבור כל מאמן, לא קל לזרוק שחקן ששירת אותו נאמנה כל העונה לספסל. במיוחד כשמדובר בדמות משמעותית בסדר גודל כזה. אבוקסיס ניצב בפני צומת דרכים. מצד אחד, יש לו עכשיו יותר מרחב תמרון והסגל שלו עמוק יותר, אך עם זאת, מדובר בזמן קריטי של העונה. הפסד בדרבי יחסל לאדומים את סיכויי האליפות. במשחק כל כך גורלי, לא בטוח שזה הזמן האידיאלי מבחינתו להריץ שינוי דרמטי בהיררכיה הפנימית ובסגנון המשחק.
למעשה, הדילמה אפילו מורכבת יותר ואפשר לראות אותה כמבחן מעניין שילמד איזה סוג מאמן הוא אבוקסיס והאם הוא יודע לנהל סגל רחב. בהנחה שהמאמן ישמור על שיטת 4-3-3 עם עומר דמארי, טל בן חיים וטוטו תמוז בחלק הקדמי, כאשר מאחוריהם משחק חנן ממן או לחלופין ורמוט כשיהיה כשיר, אבוקסיס יצטרך לבחור שניים מארבעה קשרים אחוריים: דג'מבה דג'מבה, אבוטבול, גורדנה וכהן. אותם שניים ייתנו את הטון במרכז השדה ויקבעו כיצד תיראה הקבוצה על הדשא. האם אפשר לראות את הפועל מתפקדת עם שני קשרים הורסים ללא כמעט תרומה לחלק ההתקפי? ואם תרצו, את מי צריך אבוקסיס לסמן כיורשו ולשים בידיו את המפתחות לקישור של האדומים?
"הבאנו את אריק אחרי שראינו מספר קלטות שלו וקיבלנו המלצות ממספר אנשי מקצוע, לא היה לנו יותר מדי זמן לתהות על קנקנו והרקורד שלו דיבר בעד עצמו", פותח יעקב הלל את התשובה לשאלות שלמעלה. "הרעיון מאחורי הדברים היה להביא שחקן כמו ג'ון קולמה שהיה במכבי חיפה שייתן את הבלאנס ההגנתי בקישור ויהיה סוג של גרזן. אני חושב שמדובר בשחקן מצוין, אבל החיבור שלו עם שחקנים אחרים בקישור לא מספיק טוב וזה כבר עניין של אימונים ותרגול. אני לא חושב שהוא יכול לשחק עם אלמוג כהן ביחד באותה שיטת משחק, אלא רק ב4-4-2 שהם הם יכולים להשלים אחד את השני, ב-4-3-3 כמו שהיום הפועל משחקת, הם לא יסתדרו ביחד".
עזורי דווקא חושב אחרת: "אלמוג כהן ודג'מבה יכולים לשחק יחד כי אלמוג שורף שטחים ויותר התקפי במשחק שלו בעוד שדג'מבה נשאר מאחור. אני חושב שעם הצירוף של אלמוג, החזרה של גילי ורמוט ואפילו של שי אבוטבול, דגמ'בה יכול להיות השחקן שנותן איזון לחלק התקפי מאוד קטלני ואני מאמין שהוא יכול לתרום עוד הרבה העונה".
מהפועל תל אביב נמסר בתגובה: "אף שחקן לא הגיע כגימיק להחתמת מנויים, והמחשבה היא תמיד מקצועית גרידא".