12 ביולי 2014. בדיוק ביום הולדתו ה-23, התראיין חאמס רודריגס לעיתון "מארקה", המזוהה יותר מכל עם ריאל מדריד, והכריז בלי להסס: "הייתי חותם בריאל בעיניים עצומות. אם תגיע הצעה כזו, ברור שאסכים. אהיה גאה לשחק לצד כריסטיאנו רונאלדו ויתר הכוכבים. זה חלום חיי". אותה הצהרה של כוכב נבחרת קולומביה, רגע אחרי שהבריק לעיני העולם כולו במונדיאל בברזיל, הניעה את הגלגלים בעסקה מסובכת שהתגלתה מאותו רגע כפשוטה למדי.
10 ימים בלבד חלפו עד שחלום חייו של חאמס התגשם. ריאל מדריד השלימה את רכישתו ממונאקו תמורת 80 מיליון יורו על פי הצהרתה הרשמית (בנסיכות טוענים שמדובר ב-90 מיליון), העניקה לו חוזה לשש שנים והציגה אותו בסנטיאגו ברנבאו לעיני 45 אלף איש, אשר כשליש מהם היו קולומביאנים שצבעו את היציעים בצהוב. מחזות כאלו לא נראו מאז טקס הצגתו של כריסטיאנו רונאלדו, חמש שנים קודם לכן.
מבחינתו של פלורנטינו פרס, אבי רעיון הגלקטיקוס, הטקס הזה היה לא פחות חשוב ומרגש מהזכייה בדסימה. בעיקר לנוכח תגובת הקהל, שבאופן נדיר למדי קרא בהתלהבות בשמו של הנשיא. ריאל שוב נעמדה גבוה מעל כל היתר, הצליחה להמציא עצמה מחדש בחלון ההעברות ולרגש את אוהדיה, אך האם המחיר לא היה כבד מדי? לא מדובר רק ב-80 המיליון ששולמו על חאמס, אלא גם בוויתור על אנחל די מריה ואולי אף על איסקו. המהלך של גארת' בייל השתלם בסופו של דבר עבור פרס, ולכן גם הביקורות הפעם נשמרו על אש קטנה. האם ריאל באמת הייתה צריכה את זה?
חאמס רודריגס הוצג בריאל מדריד: "זה חלום שמתגשם"
ביקורת רבה על העסקה, הפרשנים מנסים להבין איך ישתלב
גארת' בייל: "מקווה שחאמס יעשה בריאל מה שעשה במונדיאל"
חאמס רודריגס היה כוכב עוד לפני המונדיאל. אין הגדרה אחרת לשחקן שנרכש רק בקיץ שעבר ב-45 מיליון יורו וצבר עוד לפני גיל 22 שישה תארים. הוא כיוון את עצמו מגיל קטן ליום בו ילבש את מדי ריאל מדריד. את הבכורה באנביגאדו ערך כבר בגיל 14. הוא ירד ליגה בקולומביה, אבל מאז רק התקדם. אחרי שנבחר לשחקן המצטיין במונדיאל עד גיל 17 ולקח אליפות היסטורית עם באנפילד כשעוד נסע באוטובוסים בגיל 18, עבר הקשר לפורטו כדי לזכות בטרבל ב-2011 ובעוד שתי אליפויות, ולא עצר. תגלית העונה בליגה בארגנטינה, השחקן הצעיר של העונה בפורטוגל, ה-MVP של טורניר טולון עם הנבחרת עד גיל 20. בכל מגרש בו דרך, חאמס שבה את לבם של האוהדים וצד את עיני הסקאוטים. תוך כדי הוא גם פתר כמעט במלואה את בעיית הגמגום ממנה סבל, והרשה לעצמו להתראיין ביתר חופשיות.
ההצלחה בפורטו אמורה הייתה לסלול את דרכו לאחת הגדולות של אירופה, אבל סוכנו הפורטוגלי ז'ורז'ה מנדס שלח אותו למונאקו הנובורישית, ששילמה לא פחות מ-45 מיליון יורו. הקשר חתם על חוזה לחמש שנים וחבר במיני-גלקטיקוס לבן ארצו רדאמל פלקאו. למרות הקלישאות על פרויקט ארוך טווח, שניהם ידעו שברגע שתגיע ההצעה המתאימה הם יקפצו עליה. השהות בנסיכות ביגרה מאוד את חאמס. ההתחלה הייתה קשה. קלאודיו ראניירי לא נתן לו לשחק בחופשיות מאחורי החלוץ, הוא איבד את המקום בהרכב ורק בתחילת דצמבר הוצב לראשונה כפליימייקר. התמורה הייתה מיידית: שער בכורה ובישול ב-0:2 על ראן.
מאותה נקודה, זו הייתה הקבוצה של חאמס. פלקאו נפצע וראה את חברו הצעיר מסיים כשחקן העונה של מונאקו, עם תשעה שערי ליגה ו-12 בישולים (מלך האסיסטים בליג 1). זה הספיק למונאקו כדי לסיים כסגנית הטובה בהיסטוריה של הליגה, ובעיקר כדי לשוב לליגת האלופות אחרי עשור. כולם דיברו על מעבר של פלקאו לריאל אחרי עונה אחת במונאקו; בסוף היה זה חאמס שעלה על הטיסה למדריד.
מי שפינה למעשה עבור חאמס את המקום על הטיסה למדריד, היה לא אחר מאשר לואיס סוארס. אחרי הזכייה בליגת האלופות, היו שהציעו לפרס לא לשבור את מה שלא מקולקל. קרלו אנצ'לוטי איתר את השיטה האידיאלית, בייל השתלב נהדר לצד רונאלדו וגם די מריה שכבר היה עם רגל וחצי בחוץ בקיץ שעבר, המציא עצמו מחדש בתפקיד קצת יותר אחורי. אבל פרס רצה עוד חגיגה תקשורתית. עוד הצגה לעיני עשרות אלפי אנשים, כזו שתביא לתנופה מחודשת במכירות ותייצר באזז סביב הקבוצה. ואין הזדמנות טובה יותר לעשות זאת מאשר בסיום המונדיאל. ב-2002 ריאל הביאה את אלוף העולם רונאלדו הברזילאי, ב-2006 את אלוף העולם פאביו קנבארו האיטלקי וב-2010 את מסוט אוזיל וסמי חדירה מנבחרת גרמניה. המסורת חייבת להימשך.
סוארס האורוגוואי, מלך שערי הפרמיירליג שכבש 31 פעמים ב-33 משחקים בעונה הקודמת, היה המועמד היחיד שעמד על הפרק. הוא הביע את רצונו לעבור לריאל עוד בקיץ שעבר, אנצ'לוטי הסכים לקבלו ונראה היה שהעסקה תיסגר אחרי המונדיאל. ואז הגיעה המשחק מול איטליה, עם הנשיכה השלישית בקריירה. ג'ורג'יו קייליני היה הקורבן על הדשא, אך מחוצה לו היה זה סוארס ששילם את המחיר הכבד. פרט לעונשים הקשים שספג מפיפ"א, סוארס שמע את ריאל - זו שחשקה בשירותיו במשך שלוש השנים האחרונות - דוחה אותו פומבית. פרס לא רצה שחקן ש"יכול להכתים את לובן החולצה" של ריאל. האכזבה הייתה עצומה.
אולם, אותו טורניר שהרחיק ממנו גלקטיקו אחד, ייצר עבורו גלקטיקו אחר. אחרי שכבש שישה שערים (כולל השער היפה במונדיאל, לרשת אורוגוואי) בחמישה משחקים, הוביל את קולומביה להישג השיא שלה עם העלייה לרבע הגמר וסיים כמלך שערי הטורניר, חאמס ענה מבחינת ריאל על כל הקטגוריות. הוא צעיר, פופולארי, פותח שוק חדש לגמרי וגם אוהד ריאל מילדות. וכן, הוא גם כדורגלן מעולה עם רגל שמאל קטלנית ומסירות קסומות, שמסוגל לשחק בכמה עמדות והוכיח שהוא מסוגל להתעלות גם תחת לחץ. כבונוס, סוכן העל המייצג אותו הוא גם האיש שהביא לבלאנקוס את רונאלדו. הלהיט התורן של הכדורגל העולמי יכול היה לנחות רק במקום אחד.
כאמור, זו הייתה אחת ההעברות הגדולות היותר פשוטות בקדנציות של פרס כנשיא ריאל. חאמס רצה לבוא מהרגע הראשון, מונאקו הבינה אחרי אותו ראיון ב-12 ביולי שאין לה אופציה אחרת מלבד מכירה שתקבע שיא צרפתי חדש, והכול התנהל כשורה, פרט לעובדה שלטענת הצרפתים ריאל הסתירה את סכם הרכישה האמיתי. ה"חאמס-מאניה" שהחלה במונדיאל ונמשכה עם שובה של הנבחרת לקולומביה, הגיעה לשיאה בסנטיאגו ברנבאו, בטקס ההצגה של חאמס. הנשיא פרס אף קרץ לשוק החדש כשהזכיר בנאומו את סגירת המעגל עם רכישתו של האייקון המנוח אלפרדו די סטפנו ממיונריוס הקולומביאנית לפני 61 שנה, אבל את הקהל עניין רק שחקן הרכש, ששמר על קור רוח מדהים והפך לאליל אחרי שחילץ אוהד שפרץ למגרש מידי המאבטחים. 900 חולצות עם המספר 10 ושמו של חאמס עליהן נמכרו בשעה אחת אחרי ההצגה. פרס לא יכול היה לבקש יותר.
אבל מה עם אנצ'לוטי? האם הוא באמת רצה את חאמס רודריגס? לטענת חלק מהפרשנים בספרד, לא ממש. "חאמס עדיין לא שיחק בטופ האירופי ויכול להפר את האיזון אצל אנצ'לוטי", כתב סרחיו אנס ב-ABC. "ריאל בנתה מכונה התקפית שיכולה להתקלקל כעת". את העונה שעברה פתח אנצ'לוטי בשיטת 4-2-3-1 וקיבל יכולת טובה מאוד מאיסקו. הפליימייקר שנרכש ממלאגה נכנס מהר לעניינים, אבל ריאל לא התחברה והמאמן האיטלקי המשיך לנסות, עד שעבר ל-4-3-3. כך הוא הרוויח לא רק את רונאלדו (מתחיל בשמאל ואז מתנהל בחופשיות) ובייל משני צדדיו של קארים בנזמה, אלא גם את די מריה שסיפק בישולים מעמדתו החדשה בשלישיית הקישור. הארגנטינאי אף היה השחקן המצטיין בגמר ליגת האלופות, אבל כל זה לא מנע ממנו להיות שוב על המדף. "לא מבין למה עושים את זה שוב לדי מריה?", תהה השוער ווילי קבאז'רו. "מה, הוא לא הוכיח את עצמו?". ריאל מחפשת כל הזמן את החדש והנוצץ, וכך שוכחת לפעמים את הטוב והמוכר שיש לה ביד.
אנצ'לוטי הפרגמטיסט יצטרך לאלתר פעם נוספת. "אשחק באמצע, בימין, בשמאל. איפה שהמאמן יגיד לי", טען חאמס, כצפוי, ביום הצגתו. אך המשבצת של מספר 10, המועדפת על הרכש הטרי, נעלמה מהר מאוד אצל המאמן האיטלקי שהפך את איסקו לשחקן ספסל. רונאלדו לא רוצה לשחק בחוד, ומעדיף להתחיל מצד שמאל ולנצל את איכויותיו עם הפנים מול השער. גם בייל ישמור על מקומו בצד ימין, משם הוא חותך עם רגל שמאל הנהדרת שלו. אם אנצ'לוטי לא ינסה לחזור ל-4-2-3-1 עם חאמס באמצע ובהנחה שהסטתו לשלישיית הקישור המרכזית תזיק לשחקן ולקבוצה, האופציה הנוספת תהיה להציב את הקולומביאני כחלוץ מדומה, על חשבונו של בנזמה. כאב ראש לא קטן לאנצ'לוטי בניהול החוליה הקדמית היקרה בהיסטוריה.
