באזהרה לעתיד: סיכום השבת בליגת העל

בדקה ה-91, כשדויד מנגה כבש לקרית שמונה, הכול התפוגג. השחקנים של באר שבע ידעו שזה נגמר, וכשזה באמת נגמר, שלוש דקות לאחר מכן, כל ה-11 שכבו על הדשא. לא נכחתי באצטדיון רמת גן ביום רביעי – הפיתוי לזפזפ בין ערוצים ולהשתגע מאחד מערבי הספורט העצומים שהיו לנו בתקופה האחרונה היה גדול מדי – והרי בשביל להזיע במגרשים ולא לפספס אף לחלוחית בעין יש ממילא את חיית השטח של וואלה! ספורט אורן יוסיפוביץ. הוא מספר שבראיונות שלאחר שריקת הסיום יכולת לראות דרך העיניים של בוזגלו וברדה את קירות חדר ההלבשה. הן היו חלולות, הם הילכו כמו זומבים. היה להם מבע של "הכול מת אצלנו".

ולא רק אצלם.

העונה של באר שבע לא הייתה אשליה, היא הייתה מסע שכולו קסם. הקבוצה הזו לא שיחקה במגרש של הגדולים קרוב לארבעה עשורים, ופתאום הגיע הרגע שבו היא לא מתביישת להסתכל למכבי תל אביב הגדולה בלבן של העיניים. בישורת האחרונה הנחיתות הטבעית עשתה את שלה, באר שבע הרימה ידיים בליגה ובחרה ללכת חזק על הגביע. ואז באה קרית שמונה ובתוך ארבעה ימים קברה לה פעמיים את העונה.

וגם לנו. עם כל הכבוד והסימפטיה, ויש המון כבוד וסימפטיה, לעבודה של ברק בכר בקרית שמונה, לא היה אלמנט עוצמתי וגדול יותר העונה בליגת העל מהפועל באר שבע. נתניה ריגשה ועדיין מרגשת, אבל אי אפשר להשוות את הרחש שיצא מכביש החוף במשחקי הלאומית לדציבלים שעלו מווסרמיל בצמרת ליגת העל. עכשיו העניין של באר שבע נגמר, וכשסיפור גדול נגמר בכזאת עוצמה, אתה מרגיש שלא נשאר יותר על מה לשחק.

עימות בין אבי לוזון לקובי מוסא ברמת השרון: "שערורייה שיו"ר ההתאחדות מעיר לשחקנים"

אבוקסיס מודה אחרי הפסד בני יהודה: "המשחק הכי חלש שלנו"

רן בן שמעון לא מוותר על אירופה

רוני לוי: "מאוכזב שהקשר עם בית"ר לא ממשיך"

בעימות בין מכבי חיפה להפועל באר שבע היו את כל האלמנטים של טורניר האינטרטוטו – גארבג' דה לה גארבג', נפילת מתח היסטרית, שוער מחליף שהגיב כמו שוער מחליף, שתי הגנות שערורייתיות ומעל הכול, עננה אפורה של "הלוואי שהכול ייגמר כבר". אבל לפעמים גם למשחקים חסרי משמעות יש משמעות. משמעות שאריק בנאדו כבר הספיק להפנים, אלישע לוי ממש לא. והוא צריך, כי אם העבר של הפועל באר שבע מלמד על העתיד, הוא בבעיה.

עבור בנאדו ושחקניו החודש האחרון היה סיוט שרק העצים את הכישלון של עונה שלמה. גם לאלישע לוי לא היה כיף מאמצע מרץ. כרגע, המטרות של שני המאמנים הן לסיים יפה, ושניהם לא עומדים במטרות הללו, אבל בנאדו עדיין מנסה. הוא כמעט הוציא נקודה ממכבי תל אביב, אחר כך ניצח את הסגנית שלה. הניצחון הזה לא יתקן את הרושם מהעונה של מכבי חיפה, אבל לפחות זמנית הוא עוצר לרגע כדור שלג מסוכן שעדיין מאיים על ההכנות לעונה הבאה ומחזיר את הירוקים למאבק על הכרטיס לאירופה. לבאר שבע המשחק הזה היה תקוע כמו עצם בגרון וזה נראה כך על המגרש.

באר שבע חייבת להיכנס לקיץ בראש שקט. ההיסטוריה שלה באירופה נגדה. ההיסטוריה שלה בליגה אחרי התבוסות שחטפה באירופה נגדה. ההיסטוריה שלה אחרי עונות גדולות בליגה, באופן טבעי וישיר, גם היא נגדה. ב-96/7 היא לקחה גביע וירדה בעונה שלאחר מכן. את 2003/4 היא סיימה במקום הרביעי ונשרה כעבור שנה. באר שבע חייבת ליצור מומנטום חיובי ולגרור אותו קדימה. במקרה שלה זו לא המלצה.

עד כה, סגנית המוליכה צברה 4 נקודות מ-15 אפשריות בפלייאוף ומ-18 בסך הכול בששת המחזורים האחרונים. בשבת הבאה באר שבע בסכנין, אחר כך היא מארחת את מכבי תל אביב. אם השבועיים הקרובים יסתיימו בהפסדים, ייתכן מאוד שאחרי העימות עם הצהובים, שעשוי עדיין להיות משחק ההכתרה שלהם, ירגיש לוי את הקולות נגדו (שכבר עולים ברשתות החברתיות) מתעצמים.

אז אולי זה הזמן להבהיר לשחקנים, אלישע: העונה הבאה כבר החלה.

ב-23 באפריל 2012 החליט בית הדין של ההתאחדות לכדורגל להוריד למכבי פתח תקווה שלוש נקודות בשל אירועי המשחק נגד הפועל חיפה. זו הייתה ההחלטה השלישית והאחרונה בנושא, אחרי שהעונש המקורי, שכלל את אותה הפחתה, הומר בעונש הורדה של אותן הנקודות בעונה העוקבת, 2012/13. בסיומה של העונה ירדו המלאבסים ליגה בגלל אותן שלוש נקודות. התחושות נעו בין שנאה תהומית למשפחת לוזון לחוסר צדק משווע שנעשה להם ולעונש שהוטל רק בגלל לחץ ציבורי.

שנתיים פחות שלושה ימים חלפו. מכבי פתח תקווה שוב תרד, כנראה, ליגה. כנראה, כי היא עדיין לא ירדה אבל קשה לצפות סרט שזה לא יקרה. הפעם בלי מהומות, בלי התלהמויות, בלי האשמות. את שלוש הנקודות שירדו אז בבית הדין החליפו בשבת ארבעה שערים בעשרים דקות ברמת השרון. שלושה שערים שהפכו את מכבי פתח תקווה לסופגת הכי גדולה העונה בליגת העל. 56 כדורים נחתו ברשת של צחי גיגי, על אף לא אחד מהם רשומה המילה "קיפוח". חמישה ניצחונות יש למלאבסים העונה, רק אחד מהם במושבה. גם בקבוצה מכירים את הנתונים הללו, והדממה התקשורתית וההשלמה היחסית שבה מתקבלת הירידה הצפויה מעידים על כך שהלוזונים יודעים שאין להם את מי להאשים. מלבד את עצמם, כמובן.

מכבי פתח תקווה הופכת למה שקרוי בעגת הכדורגל "קבוצת מעלית" – ירידה, עלייה ושוב ירידה שאולי עוד עלייה בצידה. מבט להיסטוריה מלמד שהמגמה הזו התפתחה אצל קבוצות חסרות ניסיון או מועדונים עם ניהול לא תקין. למכבי פתח תקווה יש הרבה ניסיון ופעם גם הניהול שם היה תקין, לפחות על פני השטח. אלא שאז הכול החל להשתבש. המשכורות לא משולמות בזמן, ההכנות לעונה קטסטרופליות, החיזוק לא מספק, המאמן לא מתאים, המחליף שלו לא בשל, המנכ"ל מסתבך בפרשייה שלא קשורה לכדורגל, יו"ר ההתאחדות עובר מעימותים עם קודקודים לטראש טוק עם שחקנים וכל הפירמידה הזו, שקיבלה בעבר את שם הקוד "הקבוצה של הלוזונים", מתפרקת.

אבי לוזון הבטיח אחרי הירידה הקודמת שמכבי פתח תקווה תחזור בתוך עונה אחת לליגת העל וצדק. הוא כנראה יבטיח שהיא תשוב במהרה גם בעונה הבאה ויש סיכוי טוב ששוב ייצא צודק. זה כבר לא כל כך משנה, כי מכבי פתח תקווה תאבד, אם תרד, סופית את המעמד שלה כמועדון יציב בליגת העל. בעונה הבאה היא צפויה לפגוש את הפועל כפר סבא, מועדון מעוטר והישגי ממנה, שנקלע בשני העשורים האחרונים לסיטואציה דומה, ורק עכשיו מתחיל להתאושש מהמהלומות שאיימו לחסלו כליל. לתשומת לבכם, משפחת לוזון.

1. בקשה לחברים מצ'רלטון: אנחנו יודעים שמרבית המנויים שלכם נמנים עם אוהדי ארבע הגדולות - מכבי והפועל תל אביב, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. אבל אנא מכם: בשבוע הבא יש מכבי פתח תקווה – בני יהודה והפועל עכו – הפועל חיפה. כל אחד מהמשחקים הללו עדיף על מכבי חיפה-קרית שמונה. מה אתם אומרים, יש מצב לשנות קצת הרגלים?

2. על פי הדיווחים האחרונים, קיימת אפשרות שהדרבי התל אביבי ייערך באצטדיון רמת גן. בהכירנו את תקדימי העבר ממשחקי אליפות של מכבי תל אביב (הפועל פתח תקווה ב-2003 ורמת השרון מהשנה שעברה), לא נופתע אם האופציה הזו תצא לפועל. אם זה אכן יקרה, שוב יהיו את המצקצקים והמקטרגים, אלה שדורשים שינוי ועוד ועוד טורי דעה שתוקפים את חוסר הספורטיביות והכאוס. להתאחדות ולהפועל תל אביב יהיה נוח להיתלות על צווארה של המשטרה, במכבי תל אביב ישתקו ויעלו חיוך קל של שביעות רצון ואחרי שהמשחק יסתיים, בין אם הצהובים אכן יערכו את הקפת האליפות ובין אם לאו, כולם יחזרו לשגרה. אחרי הכול, מי זוכר היום שבהתאחדות איימו לא לאשר השנה את "גרונדמן" בגלל אותו מחדל?

3. ליובל נעים יש תופעה שחוזרת על עצמה: בשני השלישים הראשונים של העונה הוא נראה כמי שמוציא את המקסימום משחקניו, אבל בישורת האחרונה הכול מתחיל לקרוס. הפיטורים שלו מהפועל פתח תקווה לא היו על בסיס מקצועי, ועדיין, הוא לא סיים את העונה. בבית"ר ירושלים הוא פתח היטב והוחלף על ידי אלי כהן. את הפועל עכו הוא השאיר בעונה שעברה בליגה, אבל השנה פתח איתה את העונה ושוב, אותו סיפור – הכול נראה טוב עד אמצע הסיבוב השני ומשם החלה הצלילה הגדולה. כעת, אורן קורנפלד מדווח שנעים עלול לעזוב מיידית את הקבוצה. הפעם לא יהיה לו את מי להאשים, רק לשאול את עצמו למה זה תמיד קורה לו.

שחקן רמת השרון קובי מוסא: "בושה שיו"ר ההתאחדות מעיר לשחקנים".

רוצה לומר: כולי תדהמה מהתנהלותו של כבוד היו"ר. מאבי לוזון לא ציפיתי להתנהגות כזו.

מאמן הפועל תל אביב רן בן שמעון: "שלטנו מול קבוצה עייפה אחרי ששיחקה בגביע".

רוצה לומר: "נקווה שלא תהיה עייפה בגמר, אחרת יילך לי הכרטיס לאירופה".

מאמן בית"ר ירושלים רוני לוי: "למדתי שכל עוד עניינים לא סגורים תמיד יש סיכוי שדברים יקרו".

רוצה לומר: קבלו תיקון, לא למדתי. לימדתי.

מאמן בני יהודה יוסי אבוקסיס: "השער המהיר שספגנו הכניס את הקבוצה להלם".

רוצה לומר: מוזר, בדרך כלל זה השער המאוחר שאנחנו סופגים שמכניס את הקבוצה להלם".

מכבי חיפה בהודעה רשמית: "הקריאות נגד טואטחה פוגעות ברוח המועדון".

רוצים לומר לכם: קריאות בוז של אוהדים נגד שחקנים ומאמנים שלכם מייצגות בדיוק, אבל בדיוק את רוח המועדון.

הפועל רעננה הבטיחה הישארות בליגת העל שלושה מחזורים לפני סיום העונה. כבוד, קורצקי!

אלכסנדר דוידוב מוציא כאלה טילים מהרגליים.

מאור בוזגלו הצליח להחמיץ ככה בחצי הגמר. גם ארבעה ימים אחרי זה לא נתפס.