ב-17 בפברואר האחרון הגיע איתי שכטר עם סוונסי לאנפילד לפגוש את ליברפול הגדולה. החלוץ הישראלי שהתנדנד שבועות בין הספסל להרכב, היה שותף להשפלה שספגה קבוצתו מסטיבן ג'רארד וחבריו כשחזרה עם חמישייה ברשת ללא מענה. הקורבן, כמו בחלקים גדולים אחרים של העונה, היה שכטר.
אחרי אותה תבוסה קשה החלוץ שותף פעמיים בלבד בחמשת המשחקים הבאים ובסך הכל צבר 25 דקות על הדשא. עד תום העונה שכטר קיבל עוד פעם אחת בלבד הזדמנות בהרכב, אך הספסול שהגיע אחרי ליברפול הוא זה שגרם לו להחליט שהוא רוצה שינוי: " היו לי הרבה רגעים קשים כאלה. פתאום אחרי שקיבלתי צ'אנס, אני לא משחק בכלל והמאמן לא מאמין בי. אלו בעצם הדברים ששברו אותי. כדורגל זו האהבה שלי, החיים שלי. הקריירה של כדורגלן גם ככה קצרה. אני לקחתי אז את החלטה שאני רוצה לשחק ולא משנה איפה, כי אם אני לא משחק זה לא שווה כלום".
על פניו נראה היה שהכתובת של החלוץ הייתה חזרה לליגת העל שלנו, אולם בפועל לשכטר היו לא מעט התלבטויות עד שהחליט שהכי טוב בשבילו זו חזרה לארץ: "המטרה הראשונית הייתה לחזור ולשחק וכן רציתי עוד אירופה, אבל לא בכל מחיר. הבנתי שהייתה לי עונה לא טובה ושאם יהיו הצעות הן יהיו נמוכות מאוד ומהדרג השלישי והרביעי. חשבתי טוב והגעתי למסכנה שהכי טוב בשבילי זה לחזור לארץ".
לא תצטער על החזרה לישראל בעתיד?
"כל אחד לוקח החלטות כאלה ואחרות בקריירה שלו. אחד מעדיף את הארץ ואחר מעדיף לנסות את המזל שלו עוד עונה באירופה ואם יצליח אז מה טוב. מבחינתי עוד עונה על הספסל לא הייתה באה בחשבון. אני לא מצטער על ההחלטה שלי כי בעיני לשחק זה הכול ולא לחמם ספסל באיזושהי קבוצה רק בשביל להגיד שניסיתי".
אולי הבחירות שלך בכדורגל הגרמני והאנגלי לא היו טובות?
"אני דווקא חושב שעשיתי בחירות טובות. בזמנו הגרמנים ראו אותי והתלהבו מהיכולת שלי והגעתי לשם על תקן שחקן הרכב. נגד פרייבורג הבקעתי שער ניצחון ואז המאמן החליט להוריד אותי לספסל וזה פגע בי ופגע גם בקבוצה. אחר כך גם הגיעה פציעה ואז בכלל אבדתי את המקום שלי. באנגליה בעונה השנייה היה לי מאוד קשה לקבל ביטחון והזדמנויות ולא הלך לי שם טוב. בכל אופן, אני לא מצטער כי החלטות כאלה לוקחים בכדורגל ולפעמים אתה עושה החלטה טובה ולפעמים אתה טועה זה חלק מהעניין".
כשהחלטת לחזור רק הפועל באה בחשבון?
"לא, כל האופציות היו פתוחות והייתה אפשרות גם שאחתום במכבי חיפה. הבעיה עם הפועל הייתה שכשהחלטתי לחזור כבר לא הייתה להם אפשרות כלכלית להחזיר אותי. ברגע שהבנתי שיש להם את האפשרות לשלם, מבחינתי הפועל היא היתה האופציה הראשונה וגם הנחיתי את הסוכן שלי רונן קצב לכוון רק להפועל. אני יודע שמבחינה כלכלית הפועל אולי פחות יציבה, אבל יש תקופות כאלה כמעט בכל מקום. המועדון הזה נתן לי כל כך הרבה ואני העדפתי להיות שלם עם החלטה שלי ולחזור לבית חם. יש כל כך הרבה אנשים שמוכנים בהפועל לעשות בשבילי, אז הייתי חייב להחזיר להם".
זה די אבסורד שדווקא אתה מרגיש יותר קשור למועדון מאשר ערן זהבי שגדל בו והעדיף את מכבי.
"המקרה שלי ושל ערן שונים לגמרי. עם זהבי אף אחד מהנהלה לא דיבר, אלא כמה אוהדים ניסו לשכנע אותו לחתום לעונה אחת. לי הציעו חוזה ארוך טווח בסכום מכובד. אני בטוח שאם עכשיו ערן היה מקבל את אותה הצעה מהפועל הוא לא היה חושב וחותם מיד ומצטרף איתי לקבוצה. בשביל ערן הפועל זה היה הבית שלו והוא חתם במכבי כי לא היה פה את הכסף לשלם. אני אישית הסתכלתי על הכל מהכל. אחרי שבחנתי את הכול, הבנתי שחמישים או מאה אלף דולר יותר לא יעשו אותי בנאדם עשיר והעדפתי לחתום בהפועל בגלל ההנהלה, בגלל הרצון של האנשים שאני אהיה בקבוצה ובגלל האוהדים המופלאים האלה".
יש המון ציפיות בגלל החזרה שלך, מרגיש כבר את הלחץ?
"ברור שקל זה לא הולך להיות. קודם כל, למרות שהרבה מאוד אנשים מזלזלים בליגה הישראלית, היא ליגה קשה מאוד ולא קל לשחק בה. אני יודע שאני אצטרך להיות מוכן לביקורת ועל כל דבר ישפטו אותי, אבל אני רק חלק מהפזאל ולא הכול תלוי בי או בשחקן אחר. אני מוכן ללחץ, אלה הם חיים של כדורגלן. מאז שאני ילד לכל משחק אני עולה בלחץ".
אתה יודע שפחות מאליפות תהיה אכזבה?
"ברור שמועדון כמו הפועל כל שנה רוצה לקחת את כל התארים ולהצליח גם באירופה, אבל זה עדיין מוקדם מאוד לדבר על זה. צריך לראות איך הקבוצה מתגבשת כי עדיין לא סיימנו לבנות את הסגל. צריך גם לעבור מחנה אימונים ואז נהיה הרבה יותר חכמים. אני אישית חושב שהמרקם החברתי וחדר הלבשה חזק הוא הדבר הכי חשוב לקבוצה. לא משנה איזה קבוצה יבנו, אם לא נדע להיות בהפסדים ביחד וכל אחד ילכלך על השני, לא משנה איזה שחקנים יהיו פה. בכל הקבוצות והנבחרות הדבר הכי חשוב זה חדר הלבשה בריא ששחקנים מכבדים אחד את השני גם אם לפעמים לא הכי נעים שם. דווקא הופתעתי לטובה בעניין הזה כי הזהירו אותי מחדר ההלבשה של הקבוצה ואני גיליתי שחקנים מדהימים שרוצים ללמוד ולתרום לקבוצה".
בכל זאת, התקפה איתך ועם ורמוט, דמארי וטל בן חיים זה מחייב, לא?
היו קבוצות של מיליונים שנבנו ונפלו, כך ששוב זה מוקדם מידי לדבר על מטרות. צריך לעבור מחנה אימונים ולהיות קבוצה קודם כל ואחר כך לדבר על מטרות. אסור לשכוח שגם עם השחקנים שיש להפועל אנחנו עדיין רק עם התקציב השלישי בליגה".
על ההפסדים בדרבי בעונה שעברה בטח שמעת?
"ברור שכשהיריבה הכי גדולה שלך מצליחה זה עושה משהו. כולם פה באים רעבים מאוד לעונה הזו. אני אישית לא הייתי בעונה שעברה וקשה לי לדבר על זה, אבל היו תקופות שמכבי קיבלה תבוסות, ככה שהכול יכול להיות. אני יודע מה זה דרבי בשביל האוהדים שלנו ואני מאמין ומקווה שנראה אחרת בדרבים בעונה הבאה".
עם החזרה שלך ההשוואות לקבוצה של גוטמן הן בלתי נמנעות, זה משהו שיכול להפריע?
"כל עונה באמת היא שונה אחת מהשנייה ואי אפשר להשוות ביניהן. אני אישית חושב שמכבי חיפה של 1993-94 והפועל של הדאבל הן הקבוצות הכי טובות והכי אטרקטיביות שהיו בכדורגל הישראלי וכמעט בלתי אפשרי לחזור עליהן. למשל מכבי בעונה שעברה, עם זה שהיא לקחה אליפות ראויה, היא לא שיחקה כדורגל כל כך יפה לעין כמו שהיה בהפועל, אבל זה לא מוריד מההישג שלה. אני יודע שבשביל שנהיה קבוצה הביאו את המאמן הכי טוב שיש ויש לנו הרבה מה ללמוד ממנו. הוא אחת הסיבות שחזרתי להפועל".
בעונות אחרי הדאבל היה בלגן ניהולי במועדון שהפריע לקבוצה, אתה לא חושש שיחזור גם העונה?
"אין לי ספק ששחקנים יקבלו שקט העונה. אני רואה את העבודה של חיים רמון ושל כל ההנהלה בקבוצה והם עושים עבודה מצוינת. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחיים ולעידו חג'ג' שעשו את הכל בשביל שאני אחתום בהפועל".
מה נאחל לך לסיום?
"הכי חשוב מבחנתי זה להיות בריא ומאושר ולחזור להנאות לשחק כדורגל".