וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ראשון זאת מילה גסה

שגיא ניר

25.2.2008 / 11:24

מכבי ראשל"צ היתה פעם קבוצה אמביציוזית שלקחה סיכונים וחלמה על אליפות. הדור הנוכחי, שחושש מקריסה, מסתפק בהישרדות

בקיץ 2001 נכנס כדורסלן אלמוני, דרור חג'ג' שמו, למשרדו של יושב הראש המיתולוגי של מכבי ראשון לציון דאז, יצחק פרי. "הוא היה עם דמעות בעיניים, ואמר שהפועל תל אביב הציעה לו חוזה לשלוש שנים אם יבוא עם כרטיס ביד", נזכר פרי, שלא חשב פעמיים ושלח את חג'ג', שגדל במועדון אך מעולם לא זכה להזדמנות בקבוצה הבוגרת שלו, בדרך למסלול ההמראה המטאורי של הקריירה שלו.

החמצת הכישרון של חג'ג', כמו גם הפספוס הגדול מול הפועל ירושלים, שמצטרף לאינסוף הפסדים העונה על חודו של סל, לא ישחררו את אנשי ראשון לציון מהתחושה שאופפת אותם כבר למעלה מעשור. הקבוצה שלפני עשרים שנה הפכה באחת מעולה חדשה לאחת הקבוצות המצליחות והמלהיבות בכדורסל הישראלי, מדשדשת בעשור האחרון כמו רוב הקבוצות בליגה, שמתרכזות בניסיון לגמור את החודש, ואם אפשר אז מעל למקום ממנו אמורים לרדת ליגה.

בראשית דרכה, שיחקו בראשון לציון גדולי השחקנים הישראלים והזרים שדרכו פה, שהובילו אותה לגמר הפלייאוף, גמר גביע המדינה ואל סף הכניסה לבית הגמר של גביע אירופה לאלופות. אלא שהיום, למרות שצלחה את המשבר הכלכלי שאחרי תקופת הזוהר, וחוותה רק לפני שנתיים עונה פנטסטית של מקום שלישי ושני ניצחונות על מכבי תל אביב, בעיר היין לא מצליחים לשחזר את הטעם של אז. בעצם, לא ממש מנסים.

"מי שלא מביט על ראש ההר, לא יגיע אליו אף פעם"

"סבא שלי אמר פעם שמי שלא מביט על ראש ההר, לא יגיע אליו אף פעם", פותח יצחק פרי, סוכן ביטוח שליווה את הקבוצה כיושב ראש מליגה ג' בשנת 1977 ועד שנת 2001, בה מחלוקת עם העירייה שלחה אותו הביתה. פרי, שבתקופתו הסתערה הקבוצה על כל תואר גם במחיר של הרפתקאות כלכליות, מסביר את השוני בין אז והיום. "ההבדל מתבטא בעיקר בשאיפות. אנחנו שאפנו לקחת את גביע אירופה והיום רק רוצים לסיים מאוזנים תקציבית, אבל כל אחד וההגיון שלו".

משה קליסקי, שהחליף את פרי בתפקיד, נראה כמו ההפך הגמור. בניגוד לאמביציה וההרפתקנות של קודמו, מתעקש יושב הראש הנוכחי להישאר עם הראש מעל המים, ובכל מחיר. "אנחנו נבנה את הקבוצה מהמאמן ועד אחרון השחקנים בהתאם לתקציב בטוח - אני הולך על בטוח", הוא אומר, מה שלא מונע ממנו לסמן מטרות. "ראשון לציון זו העיר הרביעית בגודלה בארץ וכך אנחנו רוצים לראות את עצמנו גם בטבלה. גם בתחילת העונה הזו הגדרנו את הפיינל פור כמטרה, אבל הפסדנו 5 משחקים על הבאזר (וזה עוד לפני המפגש עם פניני, ש.נ.). אני לא יודע אם זה חוסר מזל או לוזריות".

מכבי ראשון לציון עלתה לליגה הבכירה בדיוק לפני 20 שנה, וכבר בעונתה הראשונה העמידה סגל שכלל שחקנים ישראלים כמו מיקי ברקוביץ', חיים זלוטיקמן, אמיר כץ ורוני בוסאני, בעוד שבגזרת הזרים היו לראשון ופרי הצלחות גדולות. "הבאנו בזמנו את הזרים הכי טובים בארץ כמו ג'ינו בנקס, אנדרה ספנסר וריצ'י ריילפורד, שהיה הזר הראשון שלנו והיה זהה ברמתו לקווין מגי של מכבי תל אביב", הוא אומר. "השקענו יותר מאמץ בלחפש את הזרים, עברנו ממגרש למגרש וראינו שחקנים בעיניים. היו לנו קשרים טובים עם הסוכנים האמריקאים, שכמה מהם הרגישו שהם חייבים לנו כי בנינו אותם".

"הקבוצה רצתה לקפוץ שתי מדרגות, ובמדרגה השניה היא החליקה"

פרי הביא לראשון את המאמנים הטובים בשוק בזמנו, החל משמעון שלח ויהושע רוזין המיתולוגיים, ועד משה ויינקרנץ, צביקה שרף ואפילו פיני גרשון, שהונחת מיד לאחר האליפות הסנסציונית שהשיג בגליל על חשבון מכבי תל אביב. אלא שזו היתה גם תחילתה של הנפילה.

"ההתרסקות של ראשון החלה כשהקבוצה איבדה את הזהות שלה, והמטרה המוצהרת היתה לקחת אליפות", מנתח משה ויינקרנץ, מאמן הקבוצה בעונות הגדולות ההן. את עונת 1993/4 פתח בראשון פיני גרשון, שהחתים את קווין מגי האגדי של מכבי תל אביב – מהלך שהפך את ראשון מקבוצה מפתיעה ונשכנית למערכת לחוצה ועמוסת ציפיות בעוצמות שרק ביד אליהו יודעים להתמודד איתן.

"מגי היה גדול מדי על ראשון, והיה צריך להתבסס עוד שנתיים ואז לעלות למעלה אבל לראשון אצה הדרך, הקבוצה רצתה לקפוץ שתי מדרגות בבת אחת ובמדרגה השניה היא החליקה", מסביר ווינקרנץ, שנקרא באמצע העונה להחליף את פיני גרשון שפוטר, במטרה להשאיר את הפרויקט הקורס בליגה. "זה כמו שגלבוע/עפולה תביא עכשיו את שאראס בשישה מיליון יורו ותרצה אליפות. לא יהיה כסף, לא אליפות ולא קבוצה, וזה פחות או יותר מה שהיה. יש את מכבי ראשון עד מגי, ומכבי ראשון אחרי מגי", הוא מסכם.

הרפתקה או חזון

"העונה של פיני החלה כשהחץ היה בכיוון מעלה, ובאיזשהו מקום הוא התחיל לנוע כלפי מטה", מנסה פרי להצביע על תחילת הנפילה, לפני שנזכר בעוד נקודת ציון מאכזבת. "בעונת 1991/2 שיחקנו בדן הלדר משחק שהיה שולח אותנו לבית הגמר של גביע אירופה לאלופות. בבית ניצחנו ב-14 הפרש, אבל בחוץ הפסדנו ב-16 ומאז נתקענו. באותו קיץ החתמנו בקבוצה את אנתוני מייסון (לימים שחקן בכיר ב-NBA, ש.נ.), אבל הוא ברח לנו בגלל סעיף יציאה לניו יורק ניקס. אם היינו עוברים את ההולנדים, עם האנרגיה והפונציאל שהיו לנו ראשון לציון היתה צריכה להיות היום במעמד של הפועל ירושלים".

אלא שההרפתקאות של העונות ההן גבו מחיר. ראשון לציון הלכה והסתבכה בצרות כלכליות, ומספר שנים לאחר מכן הידרדרה עד למצב שקיומה הועמד בספק, ורק מינוי של מפרק איפשר את המשך התנהלותה. "כשאני קיבלתי את הקבוצה היו לה חובות של מיליונים, ובחמש השנים שאני שם אנחנו מסיימים כל שנה עם תקציב מאוזן-פלוס, תוך כדי חיסוי חובות עבר. אני לא יודע כמה קבוצות כאלה יש בספורט הישראלי", מצהיר קליסקי. "יכול להיות שעם כניסה להרפתקה של עוד כוכב או שניים היינו משיגים יותר, אבל המטרה שעמדה לנגד עינינו היתה לסגור את הפער הכלכלי ולשרוד בליגה", הוא אומר על הקבוצה של היום.

אלא שלמרות היציבות הכלכלית הנוכחית, ויינקרנץ בטוח שאפשר היה להשיג יותר. "בזמני אי אפשר היה להתעלם ממכבי ראשון לציון, אבל בשנים האחרונות היא מזדנבת ואני לא בטוח שזה רק בגלל תקציב", הוא אומר. "הקבוצה היא לא רעה, אבל זה עניין של גישה ותפיסת עולם שמשודרים החוצה. אם לוקחים מאמן זול, משדרים שאין ציפיות וזה משפיע. השאלה היא מהם המטרה, החזון וההשקפה", אומר ויינקרנץ, שעזב את הקבוצה בפעם האחרונה בעונת 1999/2000 בשל המשבר הכלכלי והוחלף בידי חנן קרן. מאז לא אימן ויינקרנץ בליגה הראשונה, ובראשון עברה שורה של מאמנים מהדרג השני. רובם, פרט לגיא גודס, לא הצליחו.

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady

"מאז שאני יושב ראש אין שחקן נוער ששוחרר"

ראשון לציון חוגגת העונה 20 שנים בליגה הבכירה, אבל ברובן לא שיחק בה שחקן בית משמעותי, למרות שמחלקת הנוער של המועדון היא בין המפוארות בארץ. יתרה מכך, כמה מהשחקנים הבולטים בליגה בשנים האחרונות יצאו מהחממה הראשונית, אבל שם לא ידעו לשמור עליהם. פרט לחג'ג', מדובר גם על ארז מרקוביץ', אבי סוכר ואפילו אפיק נסים, שבטרם המריא לצרפת שוחרר מהקבוצה לטובת רמת השרון הקטנה.

למרות הקלות בה ניתן לפנטז על ראשון לציון שמתבססת על השחקנים הללו, פרי לא מתחרט לרגע על היד הקלה בסוגיית השיחרורים. "כשחג'ג' הגיע אלי אז, ידעתי שהשיחרור הזה יכול לשנות לו את העתיד, כי הוא בנה את כל החיים שלו על הכדורסל. אם הוא היה בא אלי היום הייתי עושה את אותו הדבר. זו הגישה שלי לחיים, ואני מרגיש עם זה מצוין".

אלא שקליסקי נוהג אחרת, אולי כחלק מלקחי העבר, והעונה משחקים בקבוצה לא פחות משלושה שחקני בית – טל דן, אופיר פרחי וחן גונשור. "עד שהגעתי למכבי ראשון, היתה מדיניות ששחקן שלא רוצה לשחק יכול ללכת כי זו צריכה להיות גאווה לשחק כאן. זו מדיניות שגויה ומאז שאני יושב ראש אין שחקן נוער ששוחרר", הוא אומר.

"אני בטוח שאלו שמקבלים דקות מעטות בשנים הראשונות עדיין מעדיפים את ליגת העל על הליגה הלאומית, ואני מקווה שיום בהיר אחד כל הישראלים אצלנו יהיו שחקני בית שלנו. חוץ מזה, יש אצלנו במחלקת הנוער עשרות מאמנים, ומאמן צריך לדעת שיש לו הזדמנות להתקדם. גם זיו ארז שהיה מאמן במחלקת הנוער שלנו עוד יחזור למכבי ראשון. עניי עירך קודמים". עניים כמו הקבוצה נטולת השאיפות של אחת הערים הגדולות בישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully